שני אירועים בשבוע שחלף מעלים לדיון מחודש את מדיניות ישראל מול המתרחש בזירה הצפונית. תחילה התקיפה בעומק סוריה, שבעקבותיה נורה על ידי צבא סוריה טיל SA5 ארוך טווח שיורט באמצעות ה"חץ" הישראלי. בהמשך דווח על תקיפה ישראלית נוספת, שבה נהרג בכיר במיליציה הנתמכת על ידי המשטר הסורי וחיזבאללה.
האירועים הללו בולטים על רקע הבחירה הישראלית העקבית מאז 2011 שלא להתערב במלחמת האזרחים הסורית. ישראל נצמדה עד כה למדיניות של הגדרת קווים אדומים ופעולה במידת הצורך, אם אלה נחצו. ברמה הטקטית, סל התגובות הורכב מתקיפה של מקורות ירי על ישראל, תקיפה של הצבא הסורי שלא מנע ירי כזה ופגיעה בהתארגנויות טרור בהכוונת חיזבאללה ואיראן ובמימונן ברמת הגולן הסורית. ברמה האסטרטגית הוביל צה"ל, לפי מקורות זרים, מערכה נגד התעצמות חיזבאללה במרכיבי כוח צבאיים איכותיים: סוללות טילי קרקע־אוויר מתקדמות מתוצרת רוסיה, טילים בליסטיים מדויקים מתוצרת איראן, טילי חוף־ים מתקדמים ועוד.
מערכה זו בוצעה תוך ניסיון לאזן בין היתרונות הגלומים בפגיעה בהתעצמות חיזבאללה לבין סיכוני ההסלמה הכרוכים בה. ישראל הקפידה לשמור על עמימות, מתוך הערכה שבכך היא מפחיתה את הסיכון לתגובה של חיזבאללה או משטר אסד. מה שסייע לפעילות הישראלית להיבלע ברעש הכולל של מלחמת האזרחים בסוריה היה התקיפות הבלתי פוסקות של חילות האוויר של רוסיה, ארה”ב וטורקיה. העובדה שישראל הודתה בשבוע שעבר בתקיפה אינה מבטאת מדיניות חדשה, אלא נגזרת של ירי ה"חץ" שאותו לא ניתן היה להסתיר .
עם זאת, המגמות המתהוות בסוריה בעת הנוכחית מחייבות עדכון של המדיניות הישראלית, כאשר המשתנה המשמעותי ביותר הוא הנוכחות והדומיננטיות הצבאית הרוסית בסוריה, לצד התמיכה של איראן, שהביאו להתאוששות המשטר הסורי ובנייה מחדש של ביטחונו העצמי.
בהקשר הזה על ישראל לברר שוב את יעדיה האסטרטגיים ולבחון באופן שוטף ומעמיק את התועלת שבמהלכיה מול הסיכון להסלמה שאיננה רצויה. המרכיב היסודי הוא ביסוס וחיזוק ההרתעה, כשעל ישראל להבהיר גם ללבנון וגם לסוריה שהעמדת הטריטוריה והתשתיות שלהן לטובת תשתיות הטרור של איראן וחיזבאללה משמעותן פגיעה קשה עתידית בצבא, במשטר ובתשתית הלאומית של מדינות אלה.
בעניין מניעת התעצמות חיזבאללה, נדרשת הערכה מעודכנת האם התקיפות משבשות את תהליך בניין הכוח של ארגון זה במידה שמצדיקה את סיכוני ההסלמה: אם הפגיעה בהתעצמות חיזבאללה מזערית, ייתכן שסיכוני ההסלמה אינם מוצדקים; ואם היא משמעותית, אזי יש להמשיך בפגיעה בהתעצמות חיזבאללה בנשק איכותי.
אשר למניעת התבססות תשתיות טרור בגולן, הרי שעל בסיס מודיעין איכותי נכון בהכרח לפעול מול תשתיות שמופעלות על ידי איראן, חיזבאללה או המשטר הסורי ברמת הגולן. השקט בגולן חייב להישמר כפי שנשמר השקט בגבולה של ישראל עם לבנון מאז 2006, ואסור לאפשר פתיחת חזית טרור מהגולן הסורי.
ברובד האסטרטגי העמוק יותר, היעד המדיני והצבאי החשוב של ישראל הוא מניעת התבססותה של איראן בסוריה. הקמת בסיסי ים או אוויר איראניים בסוריה היא בגדר תפנית אסטרטגית שלילית, ויש לעשות הכל כדי למונעה. המכשיר היעיל ביותר לכך הוא מחד שיח ישראלי עם הקרמלין, תוך הבהרה של הסיכון ליציבות בסוריה עם נוכחות איראנית, ומאידך עם ממשל טראמפ, שעשוי להגיע לעסקה גלובלית עם רוסיה. בכל עסקה כזו יש להבטיח את האינטרס הישראלי של הרחקת איראן מסוריה. √
אלוף (במיל’) עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
