מי שיציץ בדירוג פיפ"א העדכני ימצא את ספרד רק במקום העשירי. עבור נבחרת שזכתה בעשור האחרון בגביע העולם ועוד פעמיים באליפות אירופה זהו מיקום מאכזב. למען האמת, הוא גם מעט מטעה.

עם כל הכבוד לנבחרות צ'ילה (4 בעולם), קולומביה (7) ואפילו אלופת אירופה פורטוגל (8), ספרד טובה יותר. וגם אם היא הודחה בקיץ כבר ברבע גמר היורו, זה לא מפחית מכוחה. אולי להפך: דווקא אחרי הכישלונות במונדיאל בברזיל וביורו בצרפת, הספרדים נחושים לחזור למקום הטבעי מבחינתם - פסגת הדירוג העולמי.

הנבחרת שישראל תפגוש מחרתיים בחיחון נמצאת בתקופת מעבר. "דור הזהב" שזכה בשלושת התארים הרצופים מתקרב לסיום דרכו, וחלק מהוותיקים - כמו צ'אבי, דויד וייה וצ'אבי אלונסו - כבר פרשו.

המונדיאל ברוסיה יהיה הטורניר האחרון של אנדרס אינייסטה, דויד סילבה, סרחיו ראמוס, סרחיו בוסקטס וג'רארד פיקה, שהודיעו כי יתלו את מדי הנבחרת בקיץ 2018. החמישייה עדיין משחקת בהרכב, כולם עדיין בכושר מצוין, אבל בגיל 30 פלוס הם גם מסייעים לצעירים להשתלב ולהיכנס לנעליהם הענקיות. מי שקיבל על עצמו את המשימה לדאוג לחילופי המשמרות הוא ג'ולן לופטגי, המאמן שירש את ויסנטה דל בוסקה.

עידן לופטגי

דל בוסקה חתום על הזכייה ההיסטורית במונדיאל 2010 וגם על ה־0:4 המדהים מול איטליה בגמר היורו כעבור שנתיים. למרות שכבר אחרי הפיאסקו בברזיל 2014 טענו רבים שהגיע הזמן להחליף אותו, בהתאחדות חשבו אחרת. אחרי נפילה נוספת ביורו האחרון, כבר לא הייתה ברירה.

הבחירה בלופטגי הייתה מפתיעה. מדובר במאמן בלי הרבה ניסיון, בלי הצלחות במועדונים. בלתי אפשרי להשוות אותו לדל בוסקה, שנחת בנבחרת אחרי שזכה בצ'מפיונס פעמיים עם ריאל מדריד. לופטגי נכשל בפורטו ופוטר באמצע העונה שעברה, אחרי שהקבוצה לא עלתה לשלב הנוקאאוט של ליגת האלופות. גם בליגה הפורטוגלית לא הותיר חותם. בסופו של דבר, הבחירה בו התבססה על הצלחתו בנבחרות הצעירות של ספרד, ובמיוחד על הזכייה ביורו הצעירות שנערך לפני ארבע שנים בישראל.

לופטגי לא מיהר לעשות מהפכה בנבחרת. הוא הבין שאי אפשר לוותר על הכוכבים הוותיקים, אך החל לשלב יותר ויותר צעירים, כולל כאלו שכיכבו אצלו בנבחרת הצעירה. המגן הימני דני קרבחאל מריאל מדריד, הקשר קוקה מאתלטיקו מדריד, ותיאגו אלקנטרה שגדל בברצלונה ועבר לבאיירן מינכן יחד עם פפ גווארדיולה - הפכו לשחקני הרכב כמעט קבועים. אליהם צריך לצרף גם את שוער מנצ'סטר יונייטד דויד דה חאה, שירש את איקר קסיאס.

בדרך הקשה

קשה לדעת באיזה הרכב יעלה לופטגי מול ישראל, אבל הוא יכלול כנראה שילוב של חמישה ותיקים, חמישה צעירים - ודייגו קוסטה אחד.

חלוץ צ'לסי לא היה חלק מספרד הגדולה. הוא בכלל שיחק פעמיים בנבחרת ברזיל מולדתו לפני שהעדיף את המדים האדומים, וזומן על ידי דל בוסקה בעיקר בגלל הירידה ביכולתו של דויד וייה. כשהצטרף, קוסטה התקשה מאוד להשתלב בשיטה, וב־14 משחקיו הראשונים כבש רק ארבעה שערים - אחד נגד לוקסמבורג ושניים ב־0:8 מול ליכטנשטיין.

לשמחתו, הסגנון הספרדי השתנה במהלך השנים. כשצ'אבי ואינייסטה שיחקו יחד זה היה כמעט העתק של הטיקי־טקה המפורסם בבארסה. אחרי פרישתו של צ'אבי והנסיגה המסוימת ביכולת של אינייסטה, ספרד כבר לא מתבססת רק על הנעת כדור אינסופית בקישור. שלא יהיו אי־הבנות, גם ביום שישי ספרד תחזיק בכדור הרבה יותר מישראל. מצד שני, יהיו גם כדורים ארוכים, ודייגו קוסטה הוא בדיוק החלוץ שאוהב להסתער עליהם ולנצל את המהירות והאגרסיביות שלו, בטח מול נבחרות נחותות טקטית ופיזית.

ראמוס, נוגח סדרתי

ויש גם את המצבים הנייחים, שבהם ישראל תצטרך להיזהר בעיקר מסרחיו ראמוס. בלם ריאל מדריד כבש עשרה שערים ב־140 משחקיו בנבחרת, ונמצא בכושר מפחיד.

ראמוס הבקיע העונה עשרה שערים במדי ריאל, יותר מבכל עונה אחרת בקריירה שלו, בעיקר בנגיחות אחרי קרנות. הוא יודע היכן להתמקם, מתי להתחיל את התנועה לעבר הכדור, ויש לו עוצמות פיזיות אדירות. כל זה מקשה מאוד על היריב לשמור עליו ולמנוע ממנו להגיע ראשון לכדור.

ואם מישהו בנבחרת ישראל בונה על "היחסים הרעים" בינו לבין ג'רארד פיקה, בגלל היריבות בין ריאל לברצלונה, כדאי שישכח מזה. אחרי שעברו כל כך הרבה חוויות משותפות ומדהימות בנבחרת, אפשר להניח שמה שקורה בליגה נשאר בליגה.

למי ששכח, ביורו האחרון פיקה הבקיע שער ניצחון דרמטי מול צ'כיה, ומי שמיהר לזנק על גבו בשאגות שמחה היה ראמוס. התמונה הזו הפכה סמל ליחסים החדשים של השניים. במהלך העונה הם ימשיכו לעקוץ אחד את השני בטוויטר, אבל שניהם חולמים לסיים את הקריירה הבינלאומית עם הנפת הגביע בשנה הבאה במוסקבה.

כדי להבין את העוצמה הספרדית, מספיק אם נזכיר שבהרכב שאמור לפתוח מול ישראל יהיו שמונה שחקנים שיופיעו ברבע גמר ליגת האלופות, ועוד שלושה מהשחקנים הטובים בפרמייר־ליג.

הפעם האחרונה שספרד הפסידה במוקדמות המונדיאל הייתה לפני 24 שנה, 1:0 לדנמרק בקופנהגן. מאז שיחקה 57 פעמים במסגרת הזו, ניצחה 44 פעמים וסיימה 13 משחקים בתיקו.

התקשורת המקומית לא מתייחסת לנבחרת ישראל וכמעט לא מדווחת עליה. אפשר להבין למה. מבחינת הקהל הספרדי, ישראל היא שוות ערך לקפריסין או לליטא. אף חובב כדורגל במדינה לא מכיר שחקנים ישראלים. מעטים אולי זוכרים את תומר חמד מתקופתו במאיורקה ובאלמריה. כל זה לא אומר שלופטגי מזלזל.

אם הסגל הנוצץ לא מפחיד מספיק, גם האווירה סביב המשחק לא אמורה להיות ידידותית. בעיר חיחון יש פעילות מסיבית של ארגונים הפועלים נגד ישראל ונגד המדיניות שלה בשטחים. לכן גם צפויות הפגנות מחוץ לאצטדיון, כנראה גם בתוכו.

ראמוס ואינייסטה מתבדחים באימון נבחרת ספרד, שלשום | צילום: אי־פי־איי