מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

"בגיל ארבע. אבא שלי חוזר מהעבודה בחמש אחר הצהריים, בבית בפתח־תקווה. אני מחכה לו, הוא נכנס הביתה ומניף אותי בשתי ידיו הגדולות, מחבק אותי, מנשק אותי, נכנס להתקלח, יוצא מהמקלחת ושוב מניף אותי. ואז הוא לוקח אותי איתו למטבח, מכין לי ביצה מקושקשת עם לחם לבן, גבינה לבנה ועמבה. מושיב אותי על ברכיו ומאכיל אותי".

איזו עצה היית נותנת לצופית גרנט בת ה־16?

"לבקש עזרה בלימודים, להשקיע בהם ולהיות תלמידה טובה. הייתי תלמידה נוראית, היו לי כל כך הרבה בעיות רגשיות, הורים גרושים, ילדה שגדלה במוסדות וחוותה סוגים שונים של ניצול. בגיל תשע עברתי לגור עם אמא שלי ונוצלתי מינית על ידי השכן במשך קרוב לשנה וחצי, וזה מה ששלח אותי למוסדות. בפעם האחרונה הוא ראה אותי כשהייתי בת 19. העיניים שלי דיברו בעד עצמן. לא היה אז את הקטע של להתלונן, את המודעות בכלל. אז לא פלא שלא הצלחתי ללמוד. ויש לי גם הפרעת קשב, ואף אחד לא עזר לי ולא היה מי שיאבחן. ככה זה היה 12 שנים. המזל הוא שהייתי תמיד אוטודידקטית. ילדה שקוראת המון, מתעניינת, סקרנית. את הבגרויות השלמתי בצבא".

מה מפחיד אותך?

"ג'וקים מכניסים אותי להיסטריה. לא יכולה לשלוט במה שזה עושה לי. זה מחריד, מלחיץ, אני צורחת, לא מסוגלת להרוג אותם. אני בורחת מהחדר ונכנסת ממש למצב אימתני. ככה גם דניאל ורומי. אם יש ג'וק בבית זה כאילו שראינו דינוזאור. אני עושה ריסוס שש פעמים בשנה. לא חושבת שיש מישהו שמרסס כמויות כמוני".
מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?

"רפי גינת. היחידי. הוא השתמש בי בעבר בכלבוטק בסיפור נוראי רק כדי לקדם את התוכנית שלו, במקום לעזור לי ולמנוע את הסיפור עם האיש שרימה אותי ושיחק אותה נכה, הוא הפך אותי לשותפה לפשע. הלכתי לפוליגרף כדי להוכיח שלא אני ולא התחקירנית שלי היינו יכולות לדעת שהבנאדם לא נכה. האיש רימה את המערכת במשך שנתיים, מהצבא ועד בתי חולים. רפי גינת, שידע על זה לפני שזימנתי את האדם לתוכנית, העלה את זה אצלו פשוט כדי לפגוע בי. קולגה, בנאדם מהמקצוע שלי. בחיים לא אסלח לו על הפגיעה שעברתי, בחיים. לא עשיתי כלום. דווקא אני, נשיאת אנוש, מוכנסת לסיפור כל כך מכוער. ולא רק הוא אגב. כל מי שהיה מעורב בתוכנית הזו ולא הרים טלפון כדי לעצור את זה - אשם. הוא פגע בי ברמה כזו שכל מה שרציתי לעשות אחר כך זה לעזוב את הארץ, ובאמת טסתי באותה תקופה ללונדון. כל כך נעלבתי. ניסיתי לתבוע אותו אחר כך על פגיעה בשם הטוב והוצאת דיבה, אבל עורך הדין יהודה וינשטיין שיכנע אותי שמלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים ולא כדאי שאשחה בתוך הסחלה הזה. אז ירדתי מזה". 

הראיון המלא עם צופית גרנט - ביום שישי במוסף "7 לילות" ובאפליקציית ידיעות אחרונות