שני 24 באפריל 2017
ידיעות אחרונות
גראס
7 ימים • 22.03.2017
הענק הירוק
עוד לפני מדיניות אי־ההפללה החדשה, שוק המריחואנה בארץ בנסיקה מסחררת: מחקר חדש חושף כי ישראל העפילה לצמרת העולמית בשימוש בקנאביס, ועל פי ההערכות, השוק מגלגל (תרתי־משמע) כעשרה מיליארד שקל בשנה - מרביתם, אגב, תוצרת של גידול מקומי. ברשות למלחמה בסמים מקווים שדווקא אי־ההפללה תקטין בסוף את מספר המשתמשים, אבל בסצנת הגראס משוכנעים: עכשיו אפילו יותר ישראלים יפסיקו לפחד. רק מה? כמו בכל דבר — גם בג'וינטים דופקים פה את הצרכנים במחיר. המהפכה הירוקה של ישראל: הסיפור המלא
אמיר שואן | איור: שירז פומן

בעוד כחודש אמור להתקיים בירושלים אחד המבחנים הגדולים של משטרת ישראל, מאז נכנס לתפקיד המפכ"ל רוני אלשיך: אלפי אזרחים — צעירים, מבוגרים, נשים וגברים — צפויים להגיע לגן הוורדים בירושלים, ובהינתן האות להדליק ג'וינטים, באנגים ווייפורייזרים (מכשירי עישון באידוי, הלהיט הנוכחי בשוק) עמוסים בקנאביס. לא בכדי הוצמד לאירוע הכינוי "ליל הבאנגים הגדול". נוכח מדיניות אי־ההפללה החדשה של השר גלעד ארדן, שלפיה על השוטרים לתת דוח על סך אלף שקל בעבירה הראשונה, השוטרים שיגיעו לאירוע ייאלצו לרשום בבת אחת אלפי דוחות — או לוותר. "הפואנטה הכללית של האירוע היא שאנחנו באים לשבור את מחסום הפחד, להראות לחוק שהוא לא יכול להתמודד", אומר עמוס דב סילבר, אחד ממארגני האירוע. "בוא נראה את השוטרים מצליחים לחלק דוחות לאלפי אנשים שיושבים ביחד. טכנית, ייקח להם שלושה ימים רק לרשום דוחות לחלק קטן מהאנשים, שמן הסתם לא ישתפו פעולה. אלה שכן יגיעו לבית המשפט יכולים לטעון הרבה טענות נגד הקנס, כמו למשל: 'אני עישנתי ביחד עם עוד 10,000 איש, למה רק אני צריך לשלם את הקנס וכל השאר לא?' המטרה היא להראות שאי־אפשר לאכוף את החוק ולכן צריך לשנות אותו".

 

למה דווקא בגן הוורדים?

 

"המיקום של הגן הוא בין הכנסת והממשלה לבית המשפט העליון. במשולש הזה אנחנו באים למחוקק עצמו, לשופט עצמו, למבצע עצמו ואומרים: אתם רוצים להמשיך לאכוף את החוק הזה? אנחנו באים אליכם ותעשו מה שאתם צריכים לעשות. בעיניי האפקט התודעתי של אלפי אנשים שמעשנים בחופשיות על רקע הכנסת הוא אדיר".

 

מעבר להיותו אירוע מתריס כלפי רשויות החוק, עצם תכנון אירוע כמו "ליל הבאנגים הגדול" — בין שיתרחש ובין שהמשטרה תמנע אותו בטרם יתקיים — מהווה נקודת ציון בעידן חדש בארץ. הקנאביס הופך ליותר ויותר לגיטימי, וגם המתנגדים הגדולים – המשרד לביטחון פנים והרשות למלחמה בסמים – מיישרים קו עם המציאות החדשה. לכולם ברור: משהו מאוד מהותי השתנה ביחס של החברה הישראלית לצמח הירוק הזה. השאלה היא רק מה עוצמת השינוי הזה, והתשובה חד־משמעית: מדובר במהפכה. לא פחות.

 

הפגנה למען לגליזציה של מריחואנה, פברואר 2017, כיכר רבין בתל־אביב. ד"ר יוסי הראל פיש, מדען הרשות למלחמה בסמים: "השיח הציבורי הזה גרם לירידה בתפיסת המסוכנות"
הפגנה למען לגליזציה של מריחואנה, פברואר 2017, כיכר רבין בתל־אביב. ד"ר יוסי הראל פיש, מדען הרשות למלחמה בסמים: "השיח הציבורי הזה גרם לירידה בתפיסת המסוכנות"

 

על פי סקר שנערך בפעם הראשונה זה שמונה שנים בארץ על ידי הרשות למלחמה בסמים, ועיקריו נחשפים כאן לראשונה, שיעור הישראלים (הבוגרים, מקרב האוכלוסייה היהודית) שניסו קנאביס בשנה האחרונה זינק פי ארבעה. כשיתפרסמו הנתונים רשמית, אמור שיעור זה להציב את ישראל במקום הראשון בהשוואה ל־120 מדינות אחרות הנבדקות על ידי האו"ם, ובפער ניכר. בסקר הנהוג באו"ם נמדדים אזרחים (לרוב בגילאי 18־65) במדינות העולם, אשר נשאלים אם ניסו קנאביס בשנה החולפת. בישראל, התוצאה הייתה כי 27 אחוז ענו בחיוב. באיסלנד, אשר נמצאת במקום השני נכון לסקר האו"ם האחרון, 18.3 אחוז ענו בחיוב. מדינות שבהן יש לגליזציה או יחס מקל כלפי שימוש בקנאביס כמו הולנד, ג'מייקה ואורוגוואי, לא נמצאות אפילו בעשירייה הראשונה.

 

אינדיקציה נוספת להתפשטות השימוש בקנאביס בישראל היא נתוני תפיסת המריחואנה על ידי המשטרה. בשנת 2014 נתפסו 4.3 טונות של צמחי קנאביס; בשנת 2015 — 5.1 טונות; ובשנת 2016, כפי שנחשף כאן לראשונה, נתפסו לא פחות מ־14.5 טונות, בשווי שוק של מאות מיליוני שקלים. על פי הערכות של הרשות למלחמה בסמים, הצמחים שנתפסים מהווים כעשרה אחוזים בלבד מסך כל המריחואנה בשוק – וזה עוד במקרה הטוב. מאיפה כל המריחואנה הזו מגיעה? בשנים האחרונות מתרחש שינוי מהותי במקור האספקה: זוכרים את הצילומים בעיתונים של שקי מריחואנה שנתפסו על גבי גמלים בנגב בשנות ה־90? אלו הופכים ליותר ויותר נדירים. מרבית הסחורה בארץ כיום היא מגידול עצמי.

 

 

 

כל זה, כמובן, שווה הרבה מאוד כסף: ב־2013, כך על פי הערכת המומחים, גילגל שוק המריחואנה בישראל כ־2.5 מיליארד שקל. בהסתמך על סקר הרשות, מספר הצרכנים הכפיל את עצמו פעמיים בתוך ארבע שנים, ועל פי ההערכות, כנראה ישראל בדרך לשוק מריחואנה בשווי עשרה מיליארד (!) שקל.

 

מה תעשה המדיניות החדשה של אי־הפללה לכל הסצנה המבעבעת הזו? על פי רבים מהאנשים שעימם שוחחנו, גם התשובה לכך היא חד־משמעית: הרבה יותר אנשים יהפכו לצרכני מריחואנה. "בהחלט יש צפי לעלייה בשימוש", קובעת עו"ד אתי כהנא, ראש אגף אכיפה וחקיקה ברשות הלאומית למלחמה בסמים וחברה בוועדה שמינה ארדן, שהמליצה על מדיניות אי־הפללה בישראל. לדבריה, הנסיקה תתחולל "אולי משום החידוש, אולי משום פרשנות לעיתים לא נכונה של המשמעות של המדיניות". אבל לכהנא ולרשות יש ציפייה שאחרי הנסיקה, המדיניות החדשה תוביל דווקא לנסיגה – כן, כן — במספר המשתמשים. כהנא: "באיזשהו שלב יש תקווה לאיזושהי עצירה, בלימה של העלייה; לא שזה יעלה עד אינסוף. יש לנו תקווה שהמסר הברור על המסוכנות של הסם הזה יוביל בסופו של דבר למיתון".

 

עמוס דב סילבר
עמוס דב סילבר

 

יש איזה מחקר בינלאומי שמראה איך אי־הפללה מובילה לירידה בצריכת המריחואנה?

 

"אין ממצאים חד־משמעיים שאי־הפללה מביאה להפחתה בשימוש".

 

אלא שאם תשאלו את הדמויות המרכזיות בסצנת המריחואנה בישראל, תקוותיה של כהנא צפויות להתבדות. "השוק יצמח, יגדל", פוסק אורן ליבוביץ', עורך המגזין "קנאביס" ויו"ר מפלגת עלה ירוק. "למרות שאומרים שתגבר האכיפה על גידול ביתי, בפועל המסר הוא מאוד ברור".

 

איך אתה יודע שזה מה שיקרה?

 

חממת הידרו  שנתפסה באזור המרכז. על פי ההערכות, רק כעשרה אחוזים מכלל המריחואנה בשוק נתפסת
חממת הידרו שנתפסה באזור המרכז. על פי ההערכות, רק כעשרה אחוזים מכלל המריחואנה בשוק נתפסת

 

"יש לנו, למשל, מדריך גידול באתר, ואפשר לראות שבחודשים האחרונים מורידים אותו הרבה יותר אנשים. אפשר גם פשוט להסתכל על מה שקורה בארה"ב: השימוש העצמי עולה שם בכל שנה דרמטית. אפילו בתי המשפט אצלנו מקלים מאוד בשנתיים האחרונות. בתחילת שנת 2015 היה כבר תקדים של אדם שגידל 20 שתילים בבית, והשופט שיחרר אותו ללא הרשעה בכלל. בשנתיים האחרונות יש יותר ויותר פסיקות כאלו. גם השופטים מבינים שמדובר בשוק קיים, ומי שמגדל לעצמו כמה שתילים הוא לא עבריין. לדעתי, כל זה רק ילך ויתגבר".

 

מייד אין איזראל

 

כמה מריחואנה מתגלגלת בישראל וכמה כל זה שווה? מכיוון שמדובר בשוק שחור, כל תשובה שתינתן הינה מן הסתם הערכה בלבד. מכון ירושלים לחקר שווקים ביצע בשנת 2013 הערכה כזו, שהתבססה על הנתון של הרשות למלחמה בסמים משנת 2009, ולפיו 8.8 אחוזים מהאוכלוסייה בגילאי 19־40 השתמשו בשנה הקודמת בקנאביס. על פי חישוב שעשה המכון (חישוב שנחשב לשמרני, גם לדעתם של כותבי המחקר עצמם), בשנת 2013 היה גודל השוק 24.7 טונות של קנאביס, ובכסף – 2.47 מיליארד שקל.

 

היום, כאמור, ההערכות הן שהשוק הכפיל את עצמו פעמיים, ובתוך פחות מעשור עומד היום מספר המשתמשים בגילאים האלו על כ־36 אחוז, והרשות למלחמה בסמים מעריכה את שוק הקנאביס בלפחות מאה טונות בשנה. בהינתן שהמחיר לקונה הינו כמאה שקל לגרם, ההערכה היא שמדובר בשוק שיכול לגלגל כעשרה מיליארד שקל בשנה. מנתוני הסקר החדש עוד עולה כי גברים משתמשים באחוזים גבוהים הרבה יותר מנשים: כמחצית מהגברים בגילאי 18־25 משתמשים ורק שליש מהנשים (בסך הכל מפלח הגיל הזה 41 אחוז); ובגילאי 26־40, שיעור הגברים שצרכו מריחואנה בשנה האחרונה עומד על 43 אחוזים, לעומת 25 אחוזים מהנשים.

 

אורן ליבוביץ'
אורן ליבוביץ'

 

המדען הראשי של הרשות למלחמה בסמים, ד"ר יוסי הראל־פיש, שהמחקר שלו מצביע על הזינוק במשתמשי הקנאביס בישראל, מסביר: "בשנים האחרונות התחוללו בארץ שתי תופעות שקשורות אחת לשנייה, אבל כל אחת מהן היא עצמאית ושתיהן גרמו לכרסום בתפיסת המסוּכנוּת של הקנאביס. התופעה הראשונה היא השימוש הגובר והולך והלגליזציה הגוברת והולכת של שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים. עם כל הדברים הטובים שזה עושה, ההשלכה הבלתי מכוונת היא שחבר'ה צעירים אומרים, 'אה, זו תרופה, זה טוב בתור תרופה, אז זה כנראה לא מסוכן כל כך'. זו תפיסה שגויה, אבל בהיעדר משהו שמאזן את זה, אז זה מה שהם קולטים.

 

"תופעה שנייה היא כל השיח הליברלי בעולם ובישראל, שבשנתיים־שלוש האחרונות הוא מאוד אינטנסיבי. זה שיח של דחיפה ללגליזציה ואי־הפללה וכל הדברים הללו. מובילי דעה למיניהם באים לפריים־טיים פעם אחר פעם ומשווים את הקנאביס לסוכר ולקפה ואומרים שהוא לא מסוכן כמו דברים אחרים. כל השיח הציבורי הזה גרם לירידה בתפיסת המסוכנות. כתוצאה מזה יש לנו בפעם הראשונה בהיסטוריה עלייה כל כך משמעותית בצריכה".

 

את כל העלייה הזו בביקוש מישהו הרי צריך לספק. אם בעבר רוב המריחואנה הייתה מוברחת לארץ – בעיקר מסיני, אבל גם דרך ירדן ולבנון – היום, כאמור, השוק מתבסס על גידול מקומי.

 

אורן ליבוביץ', על פי ההערכות שלכם, כמה אחוזים מהקנאביס בארץ נמכרים מגידול כחול־לבן?

 

מריחואנה רפואית.על פי אומדן המשטרה, 30־20 אחוז מהמריחואנה הרפואית זולגים לשימוש הבלתי חוקי
מריחואנה רפואית.על פי אומדן המשטרה, 30־20 אחוז מהמריחואנה הרפואית זולגים לשימוש הבלתי חוקי

 

"ההערכה המקובלת היא שכ־80 אחוז מהחומר שנמצא היום בשימוש הוא חומר מתוצרת ישראלית, שמגודל כאן בדירות פרטיות או בווילות גדולות, ואלו פרחי הקנאביס. 20 האחוזים הנותרים הם חשיש, שעדיין מוברח לכאן".

 

כלומר, ההערכות הן שכמעט כל פרחי הקנאביס שנמכרים בישראל מגודלים כאן?

 

"כן, כנראה משהו באזור של 95 אחוז. מה שנשלח מחו"ל זניח ביותר. מתוך הפרחים הללו, אומרים במשרד הבריאות כי 30 אחוז מקורם בזליגה מתוך הקנאביס הרפואי".

 

מה החלוקה בין המְגדלים הביתיים למְגדלים הגדולים?

 

ד"ר הראל פיש
ד"ר הראל פיש

 

 

"שאלה טובה. לדעתי החלוקה בין המגדלים הגדולים למגדלים הביתיים היא פחות או יותר חצי־חצי: חצי שמגדלים לסביבה הקרובה שלהם ולעצמם, וחצי שעושים את זה למטרות ביזנס. בשנה־שנתיים האחרונות חל שינוי משמעותי בקרב המגדלים למטרות ביזנס, כי דרכי ההפצה הפכו לפשוטות הרבה יותר. הכל היום נעשה בפייסבוק, ולכן השוק שצומח בסופו של יום זה המגדלים הגדולים".

 

אחד המקומות המרכזיים שבהם מתרחשת הפצת הקנאביס הוא עמוד הפייסבוק של עמוס דב סילבר. מי שרוצה להפיץ את מרכולתו מפרסם אצלו את הסחורה, באמצעות שם משתמש בדוי. ב"מודעות" הללו מתפרסמים מחירים, תמונות של הפרחים ולא פעם אף שמות הזנים. הלקוחות פונים לסוחרים בהודעות פרטיות, והעסקה יוצאת לדרך. סילבר, אשר מתגורר כיום בארה"ב, אינו מעורב אישית באינטראקציה בין המוכר לקונה. "זה הופך למגוחך הרבה יותר ממה שזה היה", הוא אומר. "יש היום מסחר חופשי, גלוי ופתוח בקנאביס, פשוט בצורה הכי פומבית שיכולה להיות. בפייסבוק שלי יש כל יום איזה חמישה דילרים שמפרסמים בכל רחבי הארץ".

 

מה לגבי המעורבות של גורמים עברייניים?

 

(צוחק) "כל מי שמתעסק בקנאביס הוא לכאורה גורם עברייני".

 

אני מדבר על ארגוני פשיעה.

 

"המגדלים הגדולים עושים את זה נטו מתוך עניין כספי. הם מוכרים ב־50 שקל לגרם בכמויות, כי הם לא רוצים להתעסק עם מלא־מלא עסקאות. כמובן לצרכן הבודד אין כסף לקנות קילו שלם ב־50 אלף שקל, ואז מי שהרבה פעמים נכנס לתמונה זה אנשים, כמו שאתה קורא להם, 'גורמים עברייניים', שיש להם את הכסף לקנות קילוגרם, את היכולת להפיץ, והם לא פוחדים. בדרך כלל המעורבות של הגורמים האלו היא יותר כגורמי תיווך בין המגדלים לבין הצרכנים".

 

לצד הצמיחה בשוק הגידול, פורחות גם חנויות המתמחות בציוד לגידול. אם בעבר היו שתיים־שלוש חנויות ברחבי הארץ, היום יש כבר כמה רשתות. סילבר: "הרשתות הולכות ופורחות לא בגלל שיש מישהו עם אינטרס אידיאולוגי, אלא בגלל שיש אנשים עם אינטרס כלכלי ויש ביקוש לגידולים".

 

ומה עם שוק הזרעים?

 

"לפני כמה ימים נפתח עמוד פייסבוק חדש בשם 'זרעי ציון'. זה בחור שאני מכיר אישית והרבה זמן אני מבקש ממנו לעשות את העניין הזה, כי הוא שולח לכל העולם. רק לישראל הוא פחד ליצור משהו בעברית. הוא אמר שהוא פוחד מהמשטרה".

 

תספר לנו מאיפה מגיעים לציון זרעי ציון?

 

"זה מגיע מספרד".

 

לצד הפרחים המסורתיים החלו לפרוח בשוק גם מוצרים אחרים, אשר מבוססים על מיצוי של החומרים הפעילים בקנאביס (THC). סילבר: "יש עדיין משלוחים של דאב (שמן חשיש), שנכנסים ממצרים; ויש גם שאטר, שזה כמו זכוכית דקה עם חורים ומאדים את זה במכשיר מיוחד (וייפורייזר — א"ש), זו בעצם הדרך הכי טובה לעשן. הפרחים הם עדיין 90 אחוז משוק הקנאביס, אבל המיצויים לאט־לאט הולכים ותופסים יותר ויותר מקום, וגם בארץ יש אנשים שלומדים להכין לעצמם. זאת חוויית עישון קצת יותר מתקדמת. אם בפרחים הרגילים אתה צריך לעשן חצי יום בשביל להגיע להשפעה, אז כאן זה קורה בזמן מאוד קצר".

 

מחיר של זהב

 

לצד הגידולים שהולכים ומתפשטים והיבוא של המיצויים למיניהם (שעדיין בחיתוליו), סצנת הקנאביס הישראלית מוזנת בשנים האחרונות מעוד מקור: זליגה של הקנאביס הרפואי אל השוק הבלתי חוקי.

 

סילבר מעריך שמדובר בהיקפי ענק: "בערך 70 אחוז ממה שנמכר הוא מגידול ביתי ו־30 אחוז הוא מהקנאביס הרפואי". ההערכה הזו, שגם ליבוביץ' שותף לה, מתיישבת היטב עם הערכות הממשלה. לפני כשנתיים הטיל מיקי דור, סגן מנהל היחידה לקנאביס רפואי (היק"ר), פצצה בכנס לשכת עורכי הדין וציין כי על פי הערכות המשטרה, הזליגה של הקנאביס הרפואי הינה בין 20 ל־30 אחוז. השבוע ביקשנו לשאול אותו אם אלו עדיין השיעורים להערכת הגורמים המקצועיים. דור: "המשטרה מעריכה בישיבות משותפות איתנו את הזליגה ב־30 אחוז. כל זמן שבמערכת הרפואית יהיה חומר טוב ואיכותי, ומצד שני בשוק יהיה חומר ללא בקרת איכות, ובעיקר יקר מאוד — תהיה מוטיבציה לזליגה. זה מצער, אבל זה קיים".

 

על איזה בסיס בעצם מעריכים את המספרים האלה?

 

"במסגרת פעולות האכיפה של המשטרה, היא תופסת הרבה פעמים קנאביס רפואי, לפעמים אפילו בשקית המקורית עם שם החברה. זה המצב, בפירוש. מה לעשות שיש לנו שם טוב?"

 

כדי לנסות להעריך את גודל הזליגה, שאלנו את ארנון אפק, משנה למנכ"ל משרד הבריאות, מה היקף ההפצה של הקנאביס הרפואי. אפק סיפר לנו כי בכל חודש מיוצרים 950 ק"ג, כלומר 11.4 טונות בשנה. אם הערכות המשטרה נכונות, מדובר בזליגה של בין 2.28 ל־3.42 טונות בשנה, בשווי של מאות מיליוני שקלים. אפק חושב שהערכות כאלו לא מועילות: "אני חושב שהמשפטים האלה גורמים לנו נזק רב: הם שוב לוקחים אותנו למקום שבו, במקום להתעסק עם איך שאני יכול לעזור לאנשים, אני צריך להגן על זה שאני בכלל נותן קנאביס בפרויקט של מערכת רפואית כדי לעזור לאנשים".

 

גם בחוות עצמן זועמים על ההתבטאויות על זליגה של 30 אחוז. "ולי יש הערכות ש־30 אחוז מאנשי משרד הבריאות הם מושחתים", אומר לנו בכעס ערן רייס מחברת "תיקון עולם", החברה הגדולה בארץ אשר מספקת קנאביס לכ־10,000 מטופלים (בסך הכל יש היום כ־28 אלף מטופלים — א"ש). "אין שום נתון מבוסס ואמיתי לגבי הזליגות של הקנאביס הרפואי מהחולים לשוק השחור. כל מה שהם אומרים זה ההערכות שלהם. אני לא אומר שאין זליגה, ברור שיש זליגה מסוימת ממטופלים. בכל מקום שיש קנאביס רפואי יכולה להיות זליגה. האם הזליגה היא יותר גבוהה באחוזים מזליגת התרופות בישראל? לדעתי לא".

 

כמה להערכתך כן זולג?

 

"החוות האלה מאובטחות לפי דרישות האבטחה יותר ממתקנים של המוסד. אני לא חושב שבאחוז גבוה. אצלנו, יותר מ־65 אחוז מהמטופלים הם אנשים מעל גיל 55. אני לא מאמין בזליגות בגילים של האנשים האלו. חוץ מזה, אני אומר שגם אם יש בארץ אחוז מסוים של זליגת קנאביס רפואי, זו לחלוטין לא צריכה להיות סיבה לצמצם את הטיפול באנשים או לא להרחיב אותו לעוד אנשים".

 

למרות שיש יותר מקורות אספקה ולמרות שהזמינות הולכת וגדלה, כמו כמעט כל דבר שקשור ליוקר המחיה – גם על קנאביס הישראלים משלמים ביוקר. האתר Havocscope, אשר עוקב אחר מחירי סחורות לא חוקיות בעולם, מדרג את ישראל במקום החמישי בעולם במחיר הקנאביס. המחיר בישראל לגרם עומד על 28.5 דולר לגרם (104 שקל). לשם השוואה, מחירו של זהב 18 קראט בישראל עמד השבוע על 106 שקל לגרם.

 

אז נכון, יש מדינות יקרות יותר, כמו ערב־הסעודית וברוניי (שם קיים עונש מוות על סחר), קפריסין (מאסר עולם על סחר) ויפן (חמש שנות מאסר על ג'וינט); אבל מריחואנה בישראל הרבה יותר יקרה, לדוגמה, ממקומות כמו בריטניה (16 שקל לגרם), ספרד (18.5 שקל לגרם), או צרפת (34 שקל לגרם).

 

אורן ליבוביץ': "חלק מהסיבה למחיר הגבוה הוא חסימת הגבולות. חשיש כמעט לא נכנס, או נכנס הרבה פחות, ואנשים נאלצים לגדל בבית. מה שאומר שהם גם צריכים להוציא כסף על ציוד וגם להסתכן. המחיר הוא בעצם מה שאנחנו מכנים 'מס פחד'. עקרונית, הקנאביס אמור לעלות 20 שקל לגרם או לכל היותר 30 שקל. בפועל הוא עולה 70 שקל נוספים רק בגלל הסיכון שאנשים לוקחים על עצמם".

 

סילבר, למה המחירים עדיין גבוהים?

 

"ככל שיותר ויותר אנשים יגַדלו, זה יפחית את הביקוש, יעלה את ההיצע וככה המחיר יירד, בלי קשר למה שהממשלה תעשה או לא תעשה".

 

ואכן, מעקב אחר עמוד הפייסבוק של סילבר מעלה כי בחודשים האחרונים נמצא המחיר לגרם במגמת ירידה, ובימים אלו הוא עומד על 90 שקל למי שקונה עשרה גרם, ועל 95 שקל למי שקונה חמישה גרם.

 

ארגון ישראלי אחר, בשם "המחתרת", הציע לאחרונה "מינוי" לרוכשים, שבמסגרתו ירד המחיר אפילו מתחת ל־80 שקל לגרם. אבל המחיר הזה לא שרד הרבה זמן, כפי שמספר לנו "סמי" (שם בדוי), שבשיחה עימנו מציג את עצמו כמנהל הפיתוח העסקי של "המחתרת": "הנושא של המנויים לא החזיק מעמד, כי כל עוד השוק לא חוקי, קשה להתחייב על אספקה קבועה. אנחנו קיימים כבר כמעט שלוש שנים. יש לנו יותר מאלפיים חברים. הרעיון הוא שבמקום שאנשים יקנו מעבריינים ברחוב, הם קונים מאיתנו ואנחנו מביאים להם את החומר עד הבית".

 

כל אחד יכול להצטרף לשירות?

 

"לא. זה מועדון חברים סגור, מפה לאוזן. זה סוג של חברה לתועלת הציבור, אף אחד לא מושך דיבידנדים, כולם מקבלים משכורת, מהמנכ"ל ועד אחרון העובדים. אבל הכסף שמצטבר מיועד להתרחבות, לפתיחת אזורים חדשים".

 

כמה עובדים יש לכם?

 

"יש לנו בערך 50 עובדים היום. זה כולל את כל הצד האדמיניסטרטיבי, אבל בעיקר את התפעול: נהגים, אורזים, מוקדנים. מערך שלם".

 

איך מתקשרים למוקד?

 

"באמצעות ווטסאפ או טלגרם, שזה כמו ווטסאפ, אבל שם אם אתה מוחק הודעות בצד אחד, הן נמחקות גם בצד השני ואי־אפשר להתחקות אחרי זה".

 

ממי אתם קונים את הקנאביס שאתם מפיצים?

 

"אנחנו עובדים מול הרבה מגדלים, גם משפחות פשע. יש לנו חודשיים זמן המתנה, לא כי אנחנו לא רוצים, אלא כי אנחנו לא יכולים, לוגיסטית יש בעיה. אנחנו מאוד מקפידים על האיכות".

 

אילו משפחות פשע מעורבות בזה?

 

"אל תסבך אותי, אחי. אני אגיד לך ככה: זה אחד העיסוקים הפליליים שהרווח בו, ביחס לסיכון, הוא מאוד גבוה. גם אם יתפסו אותך על עבירות קנאביס, אתה לא תשב שנים. עבריין שעושה אופרציה של גידול בתוך חצי שנה יכול לקחת ממנה עשרה או 15 מיליון שקל, והסיכון שלו זה שנתיים בבית סוהר".

 

באיזה מחיר אתם קונים רפואי?

 

"המחיר הסיטונאי הוא בין 55 ל־75 שקל לגרם".

 

יש משפחות פשע שמוכרות ב־50.

 

"זה לא מחיר סיטונאי, זה מחיר סופר־סיטונאי. אני אסביר לך איך זה עובד. זה כמו פירמידה הפוכה: בן אדם מגדל, מוציא 50 קילו, הוא לא מתחיל לחלק את זה לאנשים, הוא מוכר את זה לבן אדם אחד, שנותן לו 2.5 מיליון במזומן והולך. כמעט תמיד מדובר בעבריין, כי למי יש 2.5 מיליון במזומן? עכשיו ההוא שקונה את ה־50 מחלק את זה לעשיריות קילו, ואלה של העשיריות מחלקים את זה לשני קילו. אנחנו ברמה שאנחנו קונים כל פעם שני קילו. זה 200 אלף שקל, שעכשיו לך תדע איפה מסתובבים לך. לכן יש לנו לפעמים קשיים, אם זה אנשים שעובדים אצלך ופתאום גונבים לך כסף, או לקוחות שפתאום לא משלמים. ברגע שאין חוק — אז אין חוק".

 

"דבר אמיץ ונכון"

 

אז למרות המחיר, השוק הירוק בישראל בנסיקה — ועכשיו מגיעה מדיניות אי־ההפללה. עם רוח גבית של פעילים ושל התוכנית "הצינור" בערוץ 10, הדרך ללגליזציה נוסח כמה ממדינות ארה"ב נראית אולי קרובה מתמיד, אבל צריך לזכור במה מדובר: לפי המדיניות החדשה, אדם שייתפס בפעם הראשונה משתמש בקנאביס במרחב הציבורי, יקבל דוח בסך אלף שקל. אם ייתפס שוב, יקבל עוד דוח, בסכום כפול. הכספים, אגב, מיועדים לפעילות חינוכית בנושאי מניעת השימוש בסמים וטיפול במכורים.

 

אם ייתפס בפעם השלישית תהיה למשתמש הזדמנות לחתום על מה שנקרא "הסדר מותנה": מעין "חוזה" שבו הוא מודה בקיום העבירה (במקרה הזה, שימוש בקנאביס) ותמורת אי־הגשת כתב אישום, מתחייב לתנאים מסוימים. בפעם הרביעית, אם ייתפס – כבר יופעלו נגד המשתמש סנקציות פליליות.

 

הרשות למלחמה בסמים, כאמור, תמכה במדיניות הזו, מתוך ציפייה שמספר המשתמשים יירד. "המטרה שלנו", מספר ד"ר פיש, חבר הוועדה שהמליצה על מדיניות אי־ההפללה, "הייתה בראש ובראשונה לצמצם את השימוש. אחרי שבדקנו מה קורה במדינות אחרות לעומת מה שקורה בישראל, המסקנה שלנו הייתה שהדרך של ההפללה זה לא מה שעוזר".

 

עו"ד אתי כהנא, אם המטרה שלכם היא להפחית את השימוש, אי־הפללה נשמעת כמו תוכנית מסוכנת למדי. יש שיאמרו שאפילו מדובר בהימור.

 

"תראה, זה נעלם. זה לא משהו שיש בו צפי ברור מה יקרה, ויש גם חששות. אני מניחה גם שהדברים לא עובדים באופן זהה בכל מדינה ומדינה. אי־אפשר להכחיש שיש גם חששות. השאלה הכי גדולה היא באמת כמה אנשים נוספים חדשים ייכנסו למעגל של השימוש בסמים, ואם זה יהיה בגלל המדיניות החדשה. אנחנו מקווים לבלום את העלייה הזאת וגם להביא באיזשהו מקום לצמצום השימוש".

 

אם תראו שיש עלייה, מה אפשר לעשות?

 

"לכאורה, תמיד אפשר לקחת צעד אחד אחורה. כולנו יודעים שזה קשה, אבל זה לא בלתי נמנע".

 

ד"ר פיש: "דרשתי שהמודל החדש ילוּוה במחקר מאוד אינטנסיבי שיעקוב אחרי כל הדברים הללו, איך זה נקלט בציבור, מה ההשלכות מבחינת השימוש וכן הלאה. בין שתהיה עלייה, בין שלא ישתנה כלום ובין שתהיה ירידה, אנחנו לכל אורך הדרך נשב ונבחן את הנתונים ונעשה את סיעורי המוחות שצריך לעשות. לאף אחד אין פתרון בית ספר. אני מאוד שמח כמדען שהולכים בגישה כזו של מדיניות, שמבוססת על נתונים, והולכים בזהירות, לאט־לאט. זה דבר אמיץ ונכון".

 

רק ימים יגידו אם צודקים סילבר וליבוביץ', שטוענים כי יותר משתמשים יצטרפו לשוק שגם כך גדל והולך, או שמא אנשי הרשות, שמקווים שגם אם בתחילה המספרים יעלו – אחר כך תגיע התמתנות. כך או כך, יש כבר עוד גורם חשוב שמאותת כי הזמנים השתנו: בית המשפט.

 

לצד הצמיחה בשוק והשיח שהשתנה (ויש שיאמרו שבגללם), השתנתה בשנתיים האחרונות הפסיקה שנוגעת לעבירות מריחואנה בצורה דרמטית. אם בעבר הקלו בתי המשפט רק במקרים של שימוש עצמי, היום יש פסיקות שמקלות גם בעבירות חמורות יותר של סחר ושל גידול. סילבר: "יש כל כך הרבה סוחרים ומגדלים, אז האחוז הזה שנתפס גורם להצפה בבתי המשפט, ואתה יכול לראות בעיניים ששופטים כבר לא מתרגשים לא מגידול ואפילו לא מסחר. אחד הדילרים שפעל אצלי בדף נעצר על סחר לפני כמה ימים. היום הוא כבר חזר לעבוד".

 

בחינה של הפסיקות עצמן מהשנתיים האחרונות בהחלט מצביעה על שינוי גישה. אם בעבר כמעט כל משפט בגין גידול קנאביס הסתיים במאסר בפועל, היום כבר יש כאלו שלא נשלחים למאסר ואף לא מורשעים. כך למשל במקרה של ע', שבית המשפט המחוזי בחיפה החליט בדצמבר 2015 שלא להרשיעו, למרות שגידל 21 שתילים במשקל של 3.6 ק"ג. זה המצב גם במקרה של נ' בן ה־24, שהקים בביתו אוהל לגידול קנאביס ושוחרר בלי הרשעה ב־2016. גם ק', שגידל 1.35 ק"ג על גדת נחל ומשפטו התנהל בשנה שעברה, לא הורשע.

 

מגמה דומה אפשר לזהות גם בעבירות סחר. כך למשל במקרה של ב', שמשפטו התנהל בשנה שעברה והוא אפילו לא הורשע, למרות שנתפס בשתי עסקאות סמים על רקע חברתי.

 

עו"ד נדב גרינולד, מהפרקליטים המובילים בתחום הקנאביס בישראל, מספר: "יש בזמן האחרון מגמה שלא להרשיע נאשמים רבים בעבירות חמורות מאוד, שהעונש עליהן הוא עד 20 שנות מאסר. זאת בשל ההבנה כי עבירה של גידול סמים יכולה להתבצע לצורך שימוש עצמי וללא הרצון למכור קנאביס לכל דורש, כפי שנטו לחשוב בעבר. בתי המשפט מתחילים לבטל את הרשעותיהם של מי שביצעו את העבירות על רקע חברי, כיוון שהפקודה (הכוונה לפקודת הסמים המסוכנים – א"ש) אינה מבצעת הבחנה בין המוכר בקרן הרחוב, שמוכר סמים לצורך פרנסתו, ובין מי שברגע של חוסר מחשבה ואי־הבנת המעשה והאיסור הפלילי מוכר לחבר. בנוסף לכך, כמובן בעבירות של שימוש עצמי והחזקה במשקלים של 20־30 גרם בתי המשפט מבטלים את הרשעותיהם של נאשמים נורמטיביים רבים".

 

סילבר: "המשטרה רואה את זה והמוטיבציה שלה להתעסק עם מגדלים קטנים הולכת ויורדת, כי בתי המשפט לא זורמים איתה. בסופו של דבר, בעיניי המגמה הזאת היא חד־כיוונית ואין ממנה דרך חזרה. כל שוטר בשטח רואה את זה ורואה מה קורה בעולם. הם קוראים עיתונים, הם רואים את השינוי".

 

ולאן לדעתך כל זה הולך?

 

"כולם מבינים לאן זה הולך: זה הולך ללגליזציה". •

 

amir-sh@yedioth.co.il

 

 

אמיר שואן

 


פרסום ראשון: 22.03.17 , 14:30