זה היה פרויקט ספרותי שהתחיל בראשית המאה הקודמת ונועד לשמר את ההיסטוריה היהודית. אבל דליקה שפרצה בדירתו של הסופר ש"י עגנון הביאה עליו את הקץ. כמה עשרות דפים בלבד שרדו את האש והיום, לראשונה מאז, הם ייחשפו לעיניי הציבור.
יוזם הפרויקט היה המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק אשר פעל במקביל לעבודתו לכינוס הכתבים היהודיים באשר הם. הוא פנה לעגנון, סופר אשר לימים זכה בפרס נובל לספרות, וכן לפילוסוף היהודי־גרמני מרטין בובר, והציע להם לכתוב את סיפורי החסידים בתמורה לתשלום כספי שהוא יעביר להם. השניים נענו להצעתו, חתמו איתו על הסכם וב־1923 החלו בעבודתם.
ב־6 ביוני 1924, כשנה לאחר מכן, פרצה דליקה בביתו של עגנון אשר התגורר באותה תקופה עם אשתו ועם שני ילדיו בעיירה באד־הומברג שבגרמניה. האש כילתה את כתבי היד של עגנון ובהם מרבית סיפורי החסידים וכן ספרים רבים שהיו בבית.
"נשרף כל מה שכתבתי מיום שירדתי מארץ ישראל לגולה וכן הספר שעשיתי עם מרטין בובר", סיפר עגנון, שבאותה תקופה ביקר פעם אחת בארץ ישראל. "מלבד ארבעת־אלפים ספרים עבריים שרובם באו בירושה מאבותיי ומקצתם קניתי מכספי שקימצתי מלחם". הוא היה באותו יום מאושפז בבית־חולים, אשתו וילדיו שהיו בבית ניצלו מהלהבות. לימים סיפר עגנון כי בגלל הדליקה ההיא החליט לעלות לארץ עם משפחתו שכן הסיק כי מדובר באות משמיים. היום, 93 שנים לאחר השריפה ההיא, ייחשפו לראשונה 41 דפים מסיפורי החסידים, חלקם חרוכים, ששרדו את השריפה. האירוע יתקיים בבית הנשיא בירושלים. עורך אותו המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) בשיתוף הספרייה הלאומית, וזאת לרגל השקת מיזם "זושא" להנגשת הסיפור החסידי. באירוע ישתתפו בין היתר הנשיא ראובן ריבלין וכן נציגים של משרד החינוך, של קרן אבי חי ושל הספרייה הלאומית.
"ביאליק הכין את ספר האגדה וניסה ליצור קורפוס רחב של יהדות, והוא זה ששילם לעגנון ולבובר על הפרויקט", מספר ד"ר אביעד סטולמן, ראש אגף האוספים בספרייה הלאומית. "היום זה הגשמת חלום, נפתח מקור לסיפורים אחרי כל כך הרבה שנים".
עגנון השתקע בירושלים לאחר שעלה ארצה והפך לאחד מגדולי הסופרים היהודים בכל הזמנים. ב־1966 זכה בפרס נובל לספרות. את סיפורי החסידים לא חזר לכתוב, אך בובר לעומת זאת עשה זאת בספרו "האור הגנוז".
על נסיבות השריפה שכילתה את האוצר היהודי סיפר אתמול הסופר חיים באר: "לעגנון היה שכן שהחזיק אריגים מתקופת המלחמה. כאשר לא הצליח להיפטר מהם החליט לשרוף אותם". האש התפשטה גם לדירתו של עגנון. באר מספר כי פרויקט החסידות של בובר ועגנון ידע נפילות עוד לפני השריפה. "הם באו מגישות שונות לסיפורי החסידות, וכבר במהלך העבודה היו ביניהם מחלוקות קשות. בובר המשיך בעיבוד סיפורי חסידים כראותו, עם עיבוד בכיוון הבובריאני. סוד הקסם של הסיפור החסידי טמון בתמימות ובאירוניה שבהם. הסיפורים הם כל הזמן אירוניה וחוכמה יחד. הם מפרקים את הלשון, ובעיניי זו ההתפרצות היצירתית הכי גדולה בעם היהודי אחרי ספרות חז"ל. לראיה, רוב הסופרים הגדולים באו מבתים חסידיים. ביאליק, שלונסקי, אבות ישורון ועוד".
