שלום לך ריצ'רד גיר. לאחרונה ביקרת בחברון, בחסות פעילי "שוברים שתיקה". אפשר להניח שהם אמרו לך מה שהם אומרים לעוד הרבה מאוד דיפלומטים, עיתונאים, חברי פרלמנטים ואורחים לרגע, על הפשעים של ישראל, על תושבי חברון המסכנים, ועוד ועוד. התגובה היחידה שיצאה ממך היא ש"זה בדיוק כמו מה שהיה בדרום ארצות־הברית. השחורים ידעו לאן מותר להם ללכת... זה היה ברור ומובן ואיש לא הפר את זה אלא אם כן רצה שיבצעו בו לינץ'".
תרשה לי לומר לך שאינני חסיד של היישוב היהודי בחברון, או של מפעל ההתנחלויות בכלל. רחוק מכך. אני בעד פתרון הוגן שיעניק לפלסטינים רווחה, שגשוג, ריבונות ועצמאות. הלוואי שזה מה שהם היו רוצים. הלוואי שהם היו נאבקים למען עצמם, ולא נגד עצם קיומה של ישראל. אבל כדי לתרום משהו לפיוס בין פלסטינים לישראלים, כדאי שתדע קצת עובדות.
העיר חברון היא הקדושה והחשובה ביותר ליהודים לאחר ירושלים. יהודים חיו שם גם לאחר הכיבוש הערבי במאה השביעית. הם היו במעמד של אזרחים נחותים, "ד'ימים", כפי שהיה נהוג תחת השלטון המוסלמי. כבר במאה ה־16 נאסרה על יהודים כניסה למערת המכפלה. פרעות היו ביהודים כבר ב־1517 וב־1834. לא היה אז כיבוש, לא ציונות ולא ישראל. בשנת 1929 היה הפוגרום הגדול. 59 יהודים נטבחו על ידי המון מוסלמי שועט. מוסלמים אחדים, חסידי אומות עולם, הסתירו יהודים. בעקבות הפוגרום נאלצו היהודים לעזוב והמוסלמים השתלטו על השכונה היהודית ועל בתי היהודים.
לאחר מלחמת ששת הימים התחדש היישוב היהודי באזור שבו הייתה השכונה היהודית. היה על כך ויכוח נוקב בחברה הישראלית, ויכוח שלא פסק לרגע אחד. במסגרת הסכמי אוסלו נחתם ב־1998 גם הסכם חברון, בין בנימין נתניהו, שהיה אז ראש ממשלת ישראל, לבין יאסר עראפת, שהיה ראש הרשות הפלסטינית. הפלסטינים קיבלו אחריות מלאה ובלעדית על 80 אחוז משטח חברון (H1) וישראל על 20 אחוז (H2). בפועל, ליהודים אין כניסה ל־H1, וגם לא לרוב האזורים ב־H2 שבהם גרים פלסטינים. בנוסף, בתוך H2 יש רחוב אחד, השוהדא, שמחבר בין שתי שכונות יהודיות, שזכה לפרסום בינלאומי משום שיש בו הגבלות כניסה לפלסטינים שאינם גרים בו. אין שום צורך להצדיק כל פעולה של השלטון הישראלי באותו אזור. אבל צריך להכיר את התמונה הרחבה והאמיתית: חל איסור על יהודים - רק על יהודים - להסתובב ב־97 אחוז מחברון, בכל H1 וברוב H2. ההגבלות על הפלסטינים חלות בעיקר ברחוב אחד, שאליו מגיעים מדי שבוע עשרות או מאות מבקרים, כדי שאפשר יהיה למכור להם את המניפולציה על "אפרטהייד".
תרשה לי להניח שאנשי "שוברים שתיקה" לא סיפרו לך שאין סכנה שפלסטיני יעבור לינץ'. אבל יהודי שייכנס בטעות לשטח הפלסטיני יעבור לינץ'. והם לא סיפרו לך שאמצעי הביטחון ננקטים משום שרוב הפלסטינים בחברון תומכים בחמאס, ארגון ג'יהאדיסטי ואנטישמי שתומך בהשמדת יהודים. והם לא סיפרו לך שהעיר חברון פועלת ושוקקת בלי שום קשר לחלק הזעיר, 3 אחוזים בלבד, שבו גרים יהודים. והם לא אמרו לך שלא היה שום גזל של רכוש ערבי, והמתיישבים תופסים רק חלק קטן מהרכוש היהודי שנגזל מיהודים ב־1929. צריך להתווכח על ההיגיון שבהתיישבות יהודית בלב אוכלוסייה ערבית. אני נגד. ובמסגרת הסדר כולל יהיה צורך למחול על חשבונות העבר, כפי שהיה לאחר חילופי אוכלוסייה באירופה. אבל זה לא פוטר אותנו מידיעת העובדות.
חברון היא רק חלק מהסיפור. לפלסטינים יש שלטון עצמי, פרלמנט נבחר, ממשלה, נשיא ואפילו נציגויות דיפלומטיות בעולם. השליטה הישראלית נמשכת משום שהפלסטינים עצמם דחו, שוב ושוב, כל הצעה רצינית להסדר. בתחילת 2001 הם דחו את ההצעה של קלינטון למדינה על 100 אחוז מרצועת עזה ועל 96 אחוז מהגדה המערבית, כולל חלוקת ירושלים. ב־2008 הם דחו הצעה דומה של ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד אולמרט. הם השיבו בשלילה להצעה דומה של ג'ון קרי וברק אובמה, במארס 2014. אני יכול להניח ששום דבר מהדברים הללו לא שמעת מאנשי "שוברים שתיקה". הם לא מראים לך את התמונה האמיתית, לא ההיסטורית ולא הנוכחית. הם לא מספרים לך על הטרור. הם לא מספרים לך על הסרבנות הפלסטינית לכל הסדר. הם רשאים למכור לך גם שקרים, גם חצאי אמיתות, גם סילופים, והם רשאים לפעול באופן חופשי, גם בחברון, משום שישראל היא דמוקרטיה. הם לא אנשים רעים. יש להם רצון טוב. אבל הם עיוורים. והם בעיקר טועים ומטעים.
מה בדיוק ישראל צריכה לעשות? לפנות את השטח ללא הסכם, כדי שמה שקרה ברצועת עזה יקרה גם בחברון ובכל הגדה המערבית? הרי המשמעות המיידית והוודאית היא הקמת ישות איסלאמית, או שלוחה של המדינה האיסלאמית, שתגרום לעוד טרור ועוד סבל ועוד מצוקה ועוד הרס ועוד חורבן, בעיקר לפלסטינים עצמם. זה מה שקרה ברצועת עזה. זה קורה בלוב, בניגריה, בסיני שבמצרים, בסוריה, בעיראק, באפגניסטן. זה קורה בכל מקום שבו שולט האיסלאם הרדיקלי.
זה לא אומר שהמצב הנוכחי צריך להימשך. זה לא מצדיק את המשך מפעל ההתנחלויות. זה לא אומר שאין לפעמים פגיעה מיותרת בחלק קטן מתושבי חברון. אבל זה לא אפרטהייד. ומה שראית בחברון הוא לא יותר מהצגת ראווה במסגרת התעמולה האנטי ישראלית, שלא מקרבת את השלום, ולא מקדמת זכויות אדם, אלא רק מחזקת את הנצחת הסכסוך.
זכויות אדם הן עניין חשוב. הפלסטינים ראויים לרווחה, לשלטון עצמי ולשגשוג. הבעיה היא שההנהגה שלהם לא רוצה מדינה לצד ישראל אלא במקום ישראל. והבעיה היא שההנהגה שלהם מעדיפה הסתה ללא הפסקה במקום חינוך לפיוס, להכרה הדדית ולפשרה. האם עלה בדעתך לומר להם משהו על ההסתה שלהם? על הגזענות? על האנטישמיות? על הסרבנות? האם יש להם פטור מביקורת?
הפעילות שלך ושל אחרים למען זכויות אדם חשובה. אבל לפני שמביעים עמדה כדאי לדעת עובדות. משום שהדברים שאמרת לא מסייעים לשלום ולא לפלסטינים. הם רק מנציחים את השקרים ואת הסרבנות. כך שבפעם הבאה שאתה מביע עמדה, נא ללמוד את החומר. אחר כך, מר גיר, רק אחר כך, תוכל להרשות לעצמך לתת עצות.
