מילת המפתח בשוק התקשורת בשנים האחרונות היא "תחרות". אחרי הרפורמה בסלולר, שאותה הוביל שר התקשורת בשעתו משה כחלון, עבר הפוקוס למגזר התקשורת הקווית והטלוויזיה. כאשר בוחנים את רווחי חברות התקשורת, אין ספק שהיעדר התחרות בולט למרחקים. בזק חולשת על יותר מ־80% מהרווח הנקי של קבוצות התקשורת, ואף יותר כאשר מצרפים אליה את בזק בינלאומי, פלאפון ויס.

אלא שלא בטוח ששאלת התחרותיות צריכה להיבחן בהכרח ברווחיות של החברות. רפורמת הסלולר נועדה להוזיל את העלויות למשקי הבית. אם המטרה המרכזית היא עידוד התחרות, לצד מתן יותר אפשרויות לכל לקוח, ניתן להכריז כי גם רפורמת השוק הסיטונאי בתשתיות האינטרנט של בזק היא הצלחה.

377 אלף לקוחות הצטרפו לאינטרנט במסגרת השוק הסיטונאי נכון לסוף 2016. המספרים היום ככל הנראה גבוהים יותר ועומדים על יותר מ־400 אלף לקוחות. בזכות הרפורמה הזו הצליחה סלקום לגייס 122 אלף מנויים לשירותי סלקום TV. סלקום לא מפרטת מה מספר מנויי הטריפל שלה, אך סביר להניח שמספרם גבוה, כך שהיא נהנית גם מגידול מרשים במצבת מנויי הטלפוניה והאינטרנט שלה, במחיר אטרקטיבי של 150 שקל בחודש.

בתחילת השנה, כאשר בזק ביקשה לבטל את ההפרדה המבנית בין החברות בקבוצה, החלו קולות המתנגדים לציין כי החברה לא עמדה בהתחייבויותיה וכי אין תחרות בשוק. אלא שכבר היום יכולות המתחרות להציע שירותי טלפוניה על גבי רשת האינטרנט (VoB). לצד זאת נמשך הגידול בשימוש בטלפונים הסלולריים במקום בטלפון הקווי, ולראיה – מספר דקות השימוש בטלפון הקווי של בזק ירד ביותר מ־10% בשנה החולפת. אז האם זה הכלי שיביא תחרות? לא בטוח. הנתונים מראים שהיא כבר מתקיימת.

ומתחרות באינטרנט ובטלפוניה לטלוויזיה. כאן אי אפשר להתעלם מההצלחה הגדולה של סלקום. נתח השוק של סלקום עמד בסוף 2016 על 7% משוק הטלוויזיה - מספר מרשים שהושג בשנתיים של פעילות. קצב הגיוס של לקוחות סלקום נמשך גם ברבעון הראשון, כשבמקביל גם יס וגם הוט איבדו לא מעט לקוחות (יס 21 אלף לקוחות והוט 13 אלף).

התחרות בשוק הטלוויזיה צריכה להימדד בשלושה מישורים: מחיר, איכות התכנים ואיכות השירות. סלקום, שהגיעה על תקן החברה החדשה בשוק שבו שלטו שתי ענקיות, הצליחה להביא בשורה מבחינת המחיר. פרטנר, שכבר נכשלה שלוש פעמים בניסיונות ליצור שוברי שוויון, כבר תיתקל בשוק קשה הרבה יותר שבו יש שלוש שחקניות משמעותיות.