"הבנו שאנחנו צריכים לעשות שינוי כדי שלא יתפסו אותנו כיקרים. נוריד מחירים בחנויות הדיסקאונט וברשת העירונית. המרחק בין הפורמט העירוני (שופרסל שלי) לשופרסל דיל לא יהיה זה שמדברים עליו, 20%־40%".
כך אמר בשנת 2014 מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן בעקבות ביקורת שספגה הרשת שנתפסה כיקרה וסבלה מנטישת צרכנים, בזמן שהדי המחאה החברתית ומחאת הקוטג' היו עדיין באוויר.
אברכהן אכן עמד בהבטחה והוריד מחירים ב"שופרסל שלי", אלא שמאז קרסה מגה, המתחרה היחידה עם רשת עירונית משלה "מגה בעיר". הרוכשת שלה, יינות ביתן, עדיין לא הורידה מחירים או עשתה יוזמות שיווקיות אחרות.
וכך, שופרסל שולטת כיום כמעט ללא תחרות במרחב העירוני והמחירים ברשת שופרסל שלי שוב טיפסו למעלה, בפער שלפי בדיקת "ממון" יכול להגיע עד20% יותר משופרסל דיל.
ההוכחה הטובה ביותר למגמה טמונה בדוחות השנתיים: בשנת 2016 שיעור הרווח הגולמי ב"שופרסל שלי" הגיע ל־31% מסך המכירות, ושיעור הרווח התפעולי ברשת זינק ל־4.1% מכלל המכירות של הרשת. זאת לעומת המספרים המקבילים של סניפי שופרסל דיל (סניפי הדיסקאונט) של הרשת, שסובלים מתחרות עזה מצד רשתות הדיסקאונט הפרטיות.
הרווח הגולמי שרשמו סניפי הדיסקאונט של שופרסל עמד בשנה שעברה על 23% בלבד ושיעור הרווח התפעולי של "שופרסל דיל" על 1.2% בלבד משיעור המכירות. המשמעות: שיעור הרווח התפעולי ב"שופרסל שלי" גבוה כמעט פי 3.5 מבסניפים של שופרסל דיל.
סניפי הדיסקאונט של הרשת תורמים 80% מהכנסותיה ואת 20% הנותרים תורמת שופרסל שלי. כך שתרומתה של האחרונה לרווח של שופרסל גדולה יותר מחלקה במכירות.
תנובה הנפגעת הגדולה
חברת תנובה איבדה בשנת 2016 מכירות של כ־100 מיליון שקל ברשת שופרסל. כך עולה מדוחות שופרסל, היחידה שמפרטת את חלקם של הספקים הגדולים שלה מתוך סך מכירות הרשת לעומת שנה קודמת. חלקה של תנובה מסך המכירות השנתיות של הרשת ירד ל־10.8% לעומת 12.1% בשנת 2015. מדובר בירידה של 10.7% בהיקף מכירותיה לרשת בשנת 2016. אם מכירות הרשת השנתיות מסתכמות בכ־12 מיליארד שקל, הרי שחברת תנובה איבדה בחישוב גס כ־100 מיליון שקל.
הסיבה: התחרות מצד מותג החלב של שופרסל, בתוספת הגבינה הצהובה ששופרסל מייבאת ומוכרת תחת המותג הפרטי שלה שנוגס ב"עמק" של תנובה. כל המכירות של המותג הפרטי בשופרסל הגיעו בשנה שעברה ל־20% מסך המכירות ברשת.
שטראוס שלא מייצרת גבינה צהובה, וחלקה בשוק בחלב (באמצעות יטבתה) קטן יחסית דווקא הגיעה השנה ל־7.4% מכלל מכירות הרשת, לעומת 7.2% בשנת 2015. חברת נטו, המתמחה ביבוא בשר, הייתה היחידה מבין היצרנים המופיעים בדוח שחלקה ברשת עלה ב־20% ל־7.2% מסך המכירות לעומת 6% בלבד בשנת 2015.
נטו נהנית מהמותג הפרטי של הרשת כמי שמייבאת עבור שופרסל והמותג הפרטי שלה בשר (אנגוס) וגם גבינות מפולין.
אסם שמרה על חלקה, 6.9%, בדומה לשנה שעברה. חלקן של היצרניות הגדולות מסך מכירות הרשת בשנת 2016 עמד על 49.1%.
גם דוחות רמי לוי חושפים את הצמיחה של המותג הפרטי: עשרת הספקים הגדולים של הרשת מהווים כיום 47% מסך המכירות השנתיות לעומת 55% בשנת 2015, כשהירידה מוסברת בעליית המותג הפרטי של רמי לוי.
מכרה זהב לרשתות
הדוחות מוכיחים שוב שהפירות והירקות מהווים מכרה זהב עבור רשתות המזון, ולא בהכרח עבור החקלאים שחלקם קורסים. דוחות ויקטורי למשל לשנת 2016 היו טובים והראו עלייה ברווחיות ובמכירות. הקטגוריה ששולי הרווח הגולמי שלה רשמו את העלייה הגדולה ביותר ברשת היא הפירות והירקות שהגיעו לשולי רווח גולמי של 34.4%, לעומת 32.9% בשנה קודמת ו־32.4% בשנת 2014. מדובר בקטגוריה מרכזית שכל שיפור ברווחיותה מהווה תרומה משמעותית לרשת. בשנת 2016 נמכרו בוויקטורי פירות וירקות בהיקף של 190 מיליון שקל והיא השלישית בגודלה אחרי קטגוריית המכולת והבשר.
בהנחה שוויקטורי כרשת דיסקאונט לא העלתה באופן חריג את מחירי הפירות והירקות, סביר שהיא שילמה פחות מבעבר לחקלאים. בוויקטורי הסבירו כי עקב הגידול במכירות הרשת שהוסיפה בשנה החולפת 11 סניפים, עלה כוח הקנייה שלה ושופרו תנאי הסחר שלה מול הספקים.
