תושבי הצפון מוציאים על רכישת מוצרי מזון יותר מאשר תושבי המרכז, וההוצאה כבדה אף יותר כשמדובר במי שגרים ביישובים מרוחקים ומבודדים.

כך קובע פרופ' דורון לביא, מומחה לכלכלה ציבורית בחוג לכלכלה ולניהול במכללה האקדמית תל־חי. לביא, שהוא גם מנכ"ל שותף בקבוצת פארטו לייעוץ מחקר וכלכלה, ערך מחקר שבדק כמה מוציאים תושבי הצפון על מזון, על ביגוד, על מגורים ועל סעיפים נוספים וכמה הכנסה פנויה נותרת להם מעבר לצורכי משק הבית.

לפי המחקר, משפחות בצפון מרוויחות בממוצע 15,496 שקל ברוטו לעומת 20,783 שמרוויחות משפחות במרכז. משפחה מהצפון, שמראש הכנסותיה קטנות יותר, מוציאה על מזון 2,741 שקל, בעוד שבמרכז הסכום נמוך יותר: 2,416 שקל. גם בסעיף ההלבשה וההנעלה הצפון נמצא בנחיתות. תושביו מוציאים 618 שקל בחודש לעומת 487 במרכז.

פרופ' לביא מסביר כי פערי המחירים נובעים בעיקר מחוסר תחרות. ביישובים קטנים ודלי אוכלוסייה יש, אם בכלל, רשת מזון אחת בלבד, והיא יכולה בעצם לגבות כמה שתרצה. הפערים מגיעים לעיתים ל־20 עד 30 אחוז.

השורה התחתונה: לאחר כל ההוצאות, משפחה בצפון נשארת עם הכנסה פנויה של 1,104 שקל. במרכז היא נשארת עם 4,766 — סכום שאפשר לחסוך ליום סגריר. את הממצאים — שוודאי לא ישמחו את תושבי הצפון — הוא יציג היום בוועידת אצבע הגליל לזכרו של אלעד ארליך ז"ל, שתתקיים במכללה בשיתוף עם תנועת "שינוי כיוון" ואשכול גליל מזרחי. בוועידה ישתתף שר הפנים אריה דרעי.

רויטל אשכנזי, אם לשלושה מכפר חרוב שבדרום רמת הגולן, אומרת: "הכל כאן יקר יותר. לכן בשביל הקניות אני נוסעת לטבריה לרשת רמי לוי — נסיעה של 40 דקות. אין ברירה. הנסיעה מייקרת את ההוצאה אבל זה עדיין כדאי ומשתלם יותר, ואפשר על הדרך גם לקנות דברים אחרים".