משרדי הממשלה עושים צחוק מעצמם ומציבים יעדים מגוחכים שבינם לבין יעד מדיד אמיתי אין דבר וחצי דבר. בתור רץ למרחקים ארוכים, הרשו לי לפתוח במשל מתחום הריצה. תארו לעצמכם שהשנה רצתי 10 ק"מ רצוף. האם היעד שאציב לעצמי בשנה הבאה יהיה לרוץ 10.1 ק"מ? ברור שלא. כנראה היעד יהיה לרוץ מעט יותר וקצת יותר מהר, נכון? אז זהו, שלא.

אם זה תלוי במשרד הבריאות, היעד צריך להיות לרוץ 10.0001 ק"מ. היעד מספר 1 שהציב לעצמו משרד הבריאות ב־2016 היה שיפור שביעות רצון המטופל מחוויית האשפוז מ־75% ל־78%. וואו. התרגשתם כמוני? שלא נדבר על שאר היעדים ה"נהדרים" כמו העלאה של 3% בשביעות רצון במיון וצמצום מספר מקרי התמותה של תינוקות מתחת לגיל שנה בגלל שעלת (צומצם, אגב, מ־3 בשנה למקרה אחד בלבד).

אבל מה המסקנה המרכזית שלי מהדוח המרשים שהנפיקו במשרד ראש הממשלה? שמרבית משרדי הממשלה מיותרים ואפשר לסגור אותם כבר מחר. היעד המרכזי של המשרד לירושלים ולמורשת היה להעלות את מספר הסטודנטים הזרים בירושלים מ־1,800 ל־2,400. ברצינות? והיעד של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל היה להעלות את מספר התושבים החדשים שמהגרים לנגב ולגליל מ־3,000 ב־2015 ל־7,500 ב־2016. עמדו ביעד המאתגר? אתם ודאי תוהים. לא. הביאו רק 1,500 איש.

אם כך, למה אנחנו בכלל צריכים חצי מהמשרדים האלו שאנחנו משלמים עליהם ממיטב כספנו? אולי היעד הראשון של משרד ראש הממשלה צריך להיות ביטול חצי מהם. המשרדים חייבים לקחת את תוכניות העבודה הללו ברצינות. זו יוזמה מבורכת של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אבל היישום שלה כל כך עקום ומביך שקשה לומר שזה מועיל למישהו.

אם משרד הבריאות לא יציב לעצמו כיעד מרכזי לצמצם את מקרי המוות עקב זיהומים, להעלות את תקני המיטות בבתי החולים ולשפר את תנאי השכר של עובדי הרפואה - הוא חוטא לתפקידו. ואם משרד הרווחה לא יציב לעצמו כיעד לצמצם את העוני בישראל - הוא פשוט לא מבין מה תפקידו. משרד האוצר, אגב, כבר שנתיים מפמפם לנו על הורדת מחירי הדיור אבל לא טרח להכניס את זה כיעד לתוכנית העבודה שלו. גם את העלאת השכר הריאלי במשק או העלאת השכר החציוני הוא לא הציב כיעד.

משרדי הממשלה צריכים להבין שברגע שהם מודדים משהו - הם מכוונים לשם. ואם יציבו כמטרה לרוץ 10.1 ק"מ בשנה הבאה, הם יכולים למצוא עצמם מתעלפים בקילומטר הראשון. אבל אם יציבו כמטרה לרוץ מרתון - לשם הם גם יגיעו, או לפחות יתקרבו.