yed300250
הכי מטוקבקות
    אביגיל עוזי
    מגזין ממון • 09.04.2017
    "איך עשיתי את זה? הייתי חדור אמונה ומטומטם"
    אז ישבתם כמה חבר'ה, העליתם רעיון שיפתור את בעיות העולם, בניתם אבטיפוס והפקתם סרט ששרף את האינטרנט • הגולשים הסתערו, והופ — גייסתם מיליון דולר • מה שלא ידעתם הוא שזה היה החלק הקל • שגיא כהן חזר לפרויקטים הישראליים הכי לוהטים בקיקסטארטר כדי לשמוע על מה שבדרך כלל לא תקראו עליו בעיתון
    שגיא כהן

    על פניו, הרעיון של פרויקט מימון המונים נורא פשוט: כל מה שצריך זה כמה חבר'ה עם רעיון מגניב, אב־טיפוס, סרטון תדמית משעשע, תוכנית עבודה — והופ, הכסף מתחיל לזרום מהגולשים. ההתחייבות היחידה שלכם היא הבטחה לגולשים שיקבלו ראשונים את המוצר ברגע שהעבודה עליו תסתיים. תכל'ס, מה כבר יכול להשתבש?

     

    משיחות שערכנו עם אין־ספור יזמים ובדיקה מעמיקה של כ־25 פרויקטי מימון המונים ישראליים שהשלימו בהצלחה גיוס בשנים האחרונות, התברר לנו שלגייס מאות אלפי דולרים זה רק החלק הקל. בפועל, השלב הבא, שמתרחש מאחורי הקלעים, ורוד הרבה פחות. שוב ושוב תוכנית העבודה מתרסקת על קרקע המציאות, המוצר כמעט תמיד מגיע לשוק באיחור ניכר — לעיתים של שנים ארוכות — ולפעמים הפער בין ההבטחות למציאות גדול עד בלתי נסבל, והמוצרים עצמם סובלים מתקלות או מקבלים ביקורות גרועות.

     

    קחו למשל פרויקט ישראלי ידוע ומצליח כדוגמה, Scio. מדובר בסורק מולקולרי קטן, שמסוגל לפענח את ההרכב הכימי של מוצרים ומאכלים. הוא מאפשר למשל לעדכן אתכם עד כמה מתוק התות שאתם מחזיקים ביד. אך גם כאן הדברים לא עברו חלק: אף שגייסו 2.7 מיליון דולר בקיקסטארטר, חלו עיכובים ניכרים בפיתוח, ותומכים זועמים התלוננו ודרשו את כספם חזרה. בחברה מבטיחים שכולם קיבלו או יקבלו את המוצר, ולאחרונה אף השיקו שיתוף פעולה מסקרן עם חברה סינית במסגרתו ישולב הסורק במכשירי סמארטפון.

     

    אבל כך נראית הצלחה. יש לא מעט כישלונות מהדהדים, כמו כך מה שקרה לאחד הפרויקטים הישראליים הראשונים אי פעם בקיקסטארטר, Ringbow של אפרת בריט וסער שי. זו הייתה טבעת חכמה שמאפשרת לשלוט במכשירים שונים ובמשחקים בסמארטפון. ב־2012 גייסו בהצלחה 135 אלף דולר מ־2,300 תומכים, אך העניינים הסתבכו עד מהרה. השניים נכנסו לשותפות עם חברה חיצונית שמטרתה להביא מוצרים לשלב הייצור, אך בעקבות חוסר הסכמות שצצו בתוך אותה חברה, ובמקביל סכסוך שהתגלע בין שני היזמים, נאלצו להרים ידיים — מבלי שהתומכים יראו מוצר או את כספם בחזרה.

     

     

    הסיפורים של היזמים הללו הם למעשה סיפורה של אומת הסטארט־אפ כולה: מאחורי סיפורי ההצלחות הנוצצים והכותרות המפוצצות בעיתון מסתתרים קשיים אדירים, רגעי ייאוש עמוקים, משברים וכישלונות שנותרים במחשכים. ואגב, גם כשיש הצלחות, לא תמיד המוצר עומד בסטנדרטים ובציפיות המוקדמות. למשל, Pressy הישראלי, כפתור שמתחבר לשקע האוזניות בסמארטפון ומאפשר לבצע פעולות שונות במכשיר בלחיצה אחת, גייס כ־700 אלף דולר בקיקסטארטר, אך כשהגיע לקהל זכה לביקורות מעורבות מאוד — כולל לא מעט ביקורות חמוצות ושלילות ביותר. כתב אחד באתר אמריקאי ידוע אף כינה אותו "המוצר הכי גרוע שאי פעם סקרתי".

     

    החדשות הטובות הן שהסטטיסטיקה, על פניו, לטובתנו: מתוך עשרות המיזמים שבדקנו, רק בודדים נכשלו כליל. הרוב הצליחו, בסופו של דבר, לייצר מוצר שעובד ולספק אותו לתומכי הפרויקט. וזה קורה רק בזכות אין־סוף עקשנות, נחישות, דבקות במטרה ונכונות להקרבה אישית. אלה סיפוריהם של היזמים שהסכימו לחשוף בפנינו את התהליכים הכואבים שעברו בדרך.

     

    המכשיר הרוטט של Woojer

     

    חברת ווגר
    חברת ווגר

     

    "היינו חבורה של משוגעים נטולי משכורת"

     

    כפיר ברלבב, אחד מיזמי חברת Woojer, שילם מחיר אישי כדי להביא את גאדג'ט החלומות שלו לאוויר העולם. "יש לי 5 ילדים. עזבתי בשביל הפרויקט הזה עבודה מכובדת בהיי־טק, וכולנו עבדנו במשך תקופה לא מבוטלת בלי משכורות. איך עשיתי את זה? כי הייתי חדור אמונה ומטומטם. היינו חבורה של משוגעים חדורי מטרה, והחלטנו שימות העולם, אנחנו נביא את המוצר הזה".

    ה־Woojer הוא מכשיר קטן שמצמידים לגוף, ומעביר לכם תחושת רטט בהתאם למוזיקה או אפקטים קוליים של משחקי מחשב. המטרה היא לסייע למשתמשים "להרגיש את הצלילים". הרעיון נולד ממוחו של מור אפרתי, איש סאונד, ואליו הצטרפו ברלבב ויזמים נוספים. יחד גייסו 143 אלף דולר מ־1,700 איש בקיקסטארטר, בנובמבר 2013. כמו בשאר המקרים, גם כאן חלו עיכובים רבים עד שהמכשיר נולד.

    "רגעים קשים? חיים על זה", מספר ברלבב. "כשהאב־טיפוס הראשון מגיע עם בעיה, וגם השני לא טוב, וגם השלישי, והכסף הולך ונגמר, מתחילים לחשוב אם בכלל אפשר לספק את המוצר הזה". רק אלפים בודדים יוצרו מהמכשיר, והתגובות היו מעורבות: יש שכינו אותו מכשיר "מיותר ומוזר", אחרים החמיאו לפשטות השימוש ולחוויה המוצלחת.

    אך היזמים לא ויתרו: בימים אלה עובדים בחברה על הדור הבא והמשוכלל בהרבה של Woojer, שאמור להגיע לשוק עד יולי. "גם בעבודה על המוצר החדש אנו נתקלים בלא מעט משברים", מודה ברלבב. "אנחנו לא הולכים כל היום עם חיוך. אבל בסוף? בסוף זה כיף".

     

     

    בקצב המוזיקה. Woojer
    בקצב המוזיקה. Woojer

     

     

    הקשיים בדרך להצלחה של סנסיבו

     

    חברת סנסיבו
    חברת סנסיבו

     

    "שאלו אותי: אתה מ–8200, לא? אז למה אתה מתעסק בשטויות?"

     

    השאיפה להגיע להצלחה דורשת לפעמים לבצע מהלכים כואבים מאוד. כך במקרה של חברת סנסיבו שפיתחה מכשיר חכם שמאפשר להפעיל ולכבות את המזגן בבית מרחוק, דרך אפליקציה, ונחשב לאחד ממיזמי גיוס ההמונים המוצלחים והבולטים שיצאו מישראל עד היום.

    החברה הוקמה על ידי עומר ענבר ורן רוט, יוצאי יחידת 8200 בחיל המודיעין. כשבאו עם הרעיון הראשוני למשקיעים בניסיון לגייס כסף לחברה, הסתכלו עליהם כאילו נפלו מהשמיים. "למה אתם מתעסקים בשטויות", שאלו אותם. "אתם מ־8200, לא? תפתחו משהו שקשור להגנת סייבר". אבל השניים לא ויתרו. מחסן האופניים בבית הוריו של ענבר הוסב למעבדה, והם ניגשו לשקוד על הפיתוח. בשלב הזה, בקושי היה להם כסף למזגן משלהם.

    את ההחלטה לגייס כסף מהגולשים באתר אינדיגוגו קיבלו מאחר שרצו לדעת אם בכלל יש ביקוש בשוק עבור מוצר כזה. ביולי 2014 הם גייסו בהצלחה 179 אלף דולר מכ־1,300 תומכים, שהצטרפו להון נוסף שגייסו ממשקיעים נוספים. המוצר הגיע לתומכים הראשונים באיחור של 4 חודשים, ובהמשך נמכרו עוד 10־15 אלף יחידות לרוכשים אחרים.

    אך התברר כי היה מוקדם לחגוג: כתוצאה מעיכוב בסגירת הסכמים עם יצרני מזגנים, הכסף בחברה החל להיגמר. בשלב זה, כבר התגנבו לראשי היזמים חששות על כך שהמיזם הגיע לקיצו. בניסיון אחרון למנוע זאת, החליטו לפני חצי שנה לפטר יותר ממחצית מעובדי החברה, ומ־12 עובדים ירדו ל־5. "אני שמח שעשינו את המהלך בזמן", אומר רוט. ואכן החברה התאוששה, ולפני שבועות ספורים השיקה בהצלחה את הדור השני והמתקדם יותר של המכשיר.

     

     

    המכשיר שמכבה את המזגן מרחוק
    המכשיר שמכבה את המזגן מרחוק

     

    שעון המעקב שנולד מטראומה בגן החיות

     

    חברת הירוי
    חברת הירוי

     

    "גם אחרי 5 שנים,  אנחנו בחבלי לידה"

     

    לפני 5 שנים לא מצא דניאל איושה את האחיין שלו במהלך ביקור בגן החיות בארה"ב. בעקבות החוויה הקשה חשב איושה על רעיון לפתח שעון GPS לילדים קטנים, שיאפשר להורים לעקוב אחר המיקום של ילדיהם מרחוק, ויהיה אמין, נוח, זול ומתקדם יותר ממה שיש בשוק. הוא חבר ליזמים גיל מנדלסון ואלון גלאדסטון, וכך נולד השעון HereO. כדי לקבל חשיפה ולהבין אם יש צורך וביקוש למוצר כזה, הם השיקו קמפיין מימון המונים באתר אינדיגוגו וגייסו בהצלחה 215 אלף דולר מ־1,500 איש. מאוחר יותר השלימו גיוס של 3.2 מיליון דולר נוספים ממשקיעים פרטיים.

    איושה משוחח איתנו בטלפון בחלון זמנים קצר שיש לו בין פגישה אחת לאחרת. "הגיוס היה החלק הקל", הוא אומר. "החלק הקשה התחיל אחריו, עד מימוש המוצר. כל הקטע של הייצור הוא אתגר עצום בפני עצמו, הגעה לשוק, שיווק, מכירות ואופרציה. כל בלת"מ (אירוע בלתי מתוכנן, ש.כ) שיכול היה לקרות — נתקלנו בו".

    בשלב מסוים, המפעל הסיני שייצר עבורם את השעונים פשט את הרגל בפתאומיות. היזמים נאלצו לטוס לסין, נסעו עם טנדר למפעל, אספו את החלקים והתבניות והחלו בחיפושים אחר מפעל ועובדים חדשים שימשיכו לייצר את השעונים. גם לאחר שהמוצרים סופקו לתומכי הפרויקט, התגלו בעיות קישוריות בשעון באזורים מסוימים, והיה צורך להכניס שינויים ותיקונים תוך כדי תנועה. המוצר הגיע לבסוף לחנויות והחל להימכר בהצלחה — אם כי בעיכוב של שנתיים מהתכנון המקורי.

    בעמוד הפרויקט באינדיגוגו יש עדיין תומכים שמתלוננים שטרם קיבלו את המוצר. איושה מבהיר שהם יקבלו את הדור הבא של שעון ה־HereO, עליו עובדים בימים אלה. כמו כן, בחברה עובדים כעת על מוצר נוסף, חדש לגמרי, בשיתוף פעולה עם אינטל.

    "אם הייתי יודע לפני שהתחלנו מה שאני יודע היום, לא בטוח שהיה לי אומץ להתחיל", אומר איושה. "גם 5 שנים אחרי שהתחלנו, אנחנו עדיין נמצאים בחבלי לידה. ייאוש? עד לפני כמה חודשים, כשחלו עיכובים נוספים, אפשר היה לשמוע רחשי ויתור אצל חלק מהאנשים בחברה. אבל אצלי לא היה ייאוש. זה בדם שלי, להמשיך עד שזה לא נגמר".

     

     

    איפה הילד? HereO
    איפה הילד? HereO

     

    המיני־מדפסת הרובוטית "זוטה" לא נראית באופק

     

    חברת זוטה
    חברת זוטה

     

    "כבר 3 שנים שאני לא ישן בלילות"

     

    במסגרת עבודתו הקודמת, נהג טוביה אלבוים להתרוצץ בין פגישות בבתי קפה ומסעדות. אבל הייתה בעיה: כשהוא היה צריך להדפיס מסמך, אף פעם לא מצא מדפסת בסביבה. במוחו הבזיק הרעיון לפתח מדפסת־כיס קטנטנה שניתן לקחת לכל מקום. הוא חבר ליזם מתן כספי, ויחד הגו את "זוטה", מיני מדפסת רובוטית שמטיילת על נייר ו"מציירת" עליו. השניים השיקו קמפיין גיוס המונים בקיקסטארטר, וגייסו בהצלחה חצי מיליון דולר מכ־3,000 איש מרחבי העולם. זה קרה באפריל 2014, והם הבטיחו לספק את המוצר בתוך חצי שנה. יעד שאפתני, בדיעבד דימיוני: המדפסת עדיין לא הגיעה לשוק עד היום.

    "איך זה קרה? אתה מתבגר ומבין שהעולם גדול ממה שחשבת, ושיש הרבה יותר עבודה ממה שאתה חושב", מספר אלבוים בשיחה ממשרדי החברה בסן־פרנסיסקו. "אנחנו בונים מדפסת שהיא בעצם רובוט, ותחום הרובוטיקה הסתבר כמורכב יותר ממה שהערכנו בתחילה". החברה מונה כ־15 עובדים, שבינתיים ממשיכים לעבוד במרץ על "זוטה", כשהתוכנית היא להתחיל לייצר בקיץ הקרוב — יותר מ־3 שנים מתחילת הפרויקט.

    אלבוים מודה שיש לא מעט ייאוש בתהליך. "יש המון רגעי 'או־שיט'", אומר אלבוים. "משקיע ההיי־טק הידוע בן הורוביץ אמר פעם שכאשר היה מנכ"ל סטארט־אפ, הוא ישן כמו תינוק: התעורר כל שעתיים כשהוא ממרר בבכי. אז זה קיים בכל חברת הזנק. כן, יש הרבה נקודות שבירה. אבל ויתור? זה לא בלקסיקון שלנו. אחד הדברים שהאמריקאים אוהבים אצל הישראלים זה שאין אצלם דבר כזה ייאוש. יזם אמריקאי ידוע, 30 שנה בעמק הסיליקון, אמר לי פעם שהיזמים האמריקאים כבר מפונקים, והישראלים הם אלה שיודעים איך לסבול. בעיניי, התפקיד שלי הוא למצוא את הדרך ולהגיע למטרה — לא משנה מה זורקים עליך".

    הבעיה של אלבוים היא שרבים מהתומכים ששילמו לא מוכנים להמתין עוד, ודורשים החזר כספי מיידי. "תחזירו לי את הכסף או שאפנה לעורך דין ולתקשורת", איים אחד מהם. "הם מתוסכלים בצדק", משיב אלבוים. "אני מחכה שהמדפסת תצא לשוק יותר מכולם. הרי אני לא ישן בלילות כבר 3 שנים כדי שזה יקרה".

     

     

    מדפסת שאפשר לקחת לכל מקום
    מדפסת שאפשר לקחת לכל מקום

     

    העט החכם Phree עדיין מתעכב

     

    חברת OTM
    חברת OTM

     

    אפילו מיליון דולר לא הספיקו

     

    במאי 2015 כבש את כותרות מדורי הטכנולוגיה גאדג'ט מסקרן, שעורר התלהבות בקרב חובבי הגאדג'טים. היה זה עט חכם בשם Phree שאיתו אפשר לצייר ולכתוב על כל משטח, כמו נייר, ספה או שולחן — והשרבוטים יישלחו דיגיטלית לסמארטפון או לטאבלט שלכם.

    העט היה עדיין בגדר אב־טיפוס בלבד, והיזמים של OTM Technologies פנו לאתר גיוס ההמונים הפופולרי "קיקסטארטר" כדי לגייס את ההון הדרוש להשלמת הפיתוח והשיווק. בתום קמפיין מוצלח, הם קיבלו יותר ממיליון דולר מ־5,000 אנשים שהתלהבו מהרעיון ורצו להיות הראשונים שישימו עליו את ידיהם.

    העט היה אמור להיות מוכן בתוך שנה, אבל עד מהרה הסתבר שהמצב לא כל כך פשוט. "תהליך הפיתוח היה יותר ארוך ממה שתיכננו", מודים היזמים, עופר כנרות וגלעד לדרר. מועד הסיום שנקבע נדחה, והמפתחים — בצעד לא שגרתי — פנו לאתר גיוס המונים מתחרה, אינדיגוגו, כך שגייסו סכום כולל של 1.4 מיליון דולר.

    החודשים חלפו, אך גם היום, שנתיים אחרי — העט עדיין לא הושק. כמות קטנה של עטים סופקה למפתחים ולמספר מצומצם של בודקים כדי לקבל משוב. כנרות ולדרר מדגישים כי הדגם הסופי למעשה מוכן, והם נמצאים כעת במאמצים לגיוס הון נוסף שיאפשר להתחיל לייצר בהקדם. "אנו אופטימיים ומאמינים שהמוצר יצליח", אומרים היזמים. בינתיים כמה מהגולשים ששילמו הודיעו שהם רוצים את הכסף בחזרה.

     

     

     

    העט שמצייר על כל משטח
    העט שמצייר על כל משטח

     

    ההחמצה של Zrro

     

    צילום מסך מתוך הסרטון של Zrro בקיקסטארטר
    צילום מסך מתוך הסרטון של Zrro בקיקסטארטר

     

    "הסיכוי להצליח כל כך קטן שהוא לא קיים"

     

    בשנת 2015 פנתה חברת Zrro, של אורי רימון ורפי זכות, לקיקסטארטר כדי לגייס כסף מהקהל במעין ניסיון אחרון, לאחר שנקלעה לקשיים. היזמים החליטו לרתום את הטכנולוגיה שפותחה בחברה לטובת רעיון חדש: בקר מיוחד שמאפשר לשחק משחקי סמארטפון על גבי מסך טלוויזיה.

    הפרויקט היה לכאורה הצלחה: 200 אלף דולר גויסו מ־762 תומכים בתחילת 2015. בפועל, כפי שמספר לנו רימון, גם זה לא הספיק. "זו הייתה תקופה נוראית וטראומטית מבחינתי", הוא אומר. "כל היום מרעננים את האתר כדי לראות כמה אנשים תרמו. אבל מבחינתי, הקמפיין היה אכזבה. הקהילה הביעה חוסר אמון ביכולתנו לספק מוצר, ואנשים התחילו לדרוש את הכסף בחזרה. גם אתרי טכנולוגיה נחשבים בחו"ל, שהראינו להם את המוצר, הטילו ספק ביכולתנו להצליח". בתוך מספר חודשים הודיעה החברה על ביטול הפרויקט. ההסבר שניתן לתומכים, אגב, היה שהיצרן שהיה אמור לייצר את המכשירים דרש לשנות את התנאים וביקש יותר כסף. רימון מסביר שלמעשה בחברה הבינו שאין ביקוש ואמון במוצר. "כנראה, ניתוח טעם הקהל היה שגוי. הקמפיין הוכיח שלמוצר אין ביקוש. התחושה שלנו שזה משהו שאין לנו יכולת להשפיע עליו. מעין כישוף וודו כזה. באותה תקופה, משחק קלפים מטופש שבר את כל השיאים של קיקסטארטר. התחושה הייתה שלאף אחד אין מושג למה משהו מצליח ומשהו אחר לא. לא הבנו את השוק, או שלא הבינו אותנו".

    באתר הקמפיין אפשר למצוא עדיין לא מעט תגובות זועמות שמאשימות את היזמים בהונאה. אך רימון מבקש שוב להדגיש שהיזמים לא נגעו בכסף שגויס, ושהתומכים קיבלו את כספם בחזרה. "התנהלנו בשקיפות והחזרנו את הכסף עד הגרוש האחרון", הוא אומר. מסקנתו עגומה: שיטת גיוס ההמונים אינה מתאימה לעולם מוצרי האלקטרוניקה הצרכניים — הגאדג'טים. "אפילו אם יש מראית עין של הצלחה, בפועל הסיכוי כל כך קטן להצליח שהוא פשוט לא קיים. מאחורי החברות שמגייסות כסף בקיקסטארטר ואינדיגוגו, לא עומד כלום. גם אם הקמפיין מצליח זו אשליה. אפילו אם יגייסו 40 מיליון דולר, זה לא יזיז את המחט, בגלל שתקציבי השיווק בתחום האלקטרוניקה הצרכניים כל כך גדולים. הפלטפורמה של קיקסטארטר ואינדיגוגו לא מתאימה להיי־טק, ולכן ההמלצה החד־משמעית שלי היא לא לעשות את זה. הדרך הנכונה היא לכתת רגליים, לגייס כסף ממשקיעים ולהביא לקוחות".

     

     

    לשחק בסמארטפון על מסך הטלוויזיה
    לשחק בסמארטפון על מסך הטלוויזיה

     

    Sagi-c@yediot.co.il

     


    פרסום ראשון: 09.04.17 , 17:20
    yed660100