yed300250
הכי מטוקבקות
    רמי זרנגר
    ממון • 14.04.2017
    "אני מקווה שבני האדם יתעוררו בזמן"
    שאלנו את יובל נח הררי איך הוא חושב שהחיים שלנו ייראו בעתיד הקרוב. התשובות שלו ישנו את כל מה שאתם חושבים על העולם שבו אנחנו חיים
    יובל נח הררי

     

    במשך אלפי שנות ציביליזציה, השתנתה החברה האנושית באופן דרמטי. אילו עוד שינויים משמעותיים צפויים לנו?

    עד היום ידענו איך לשנות את העולם שסביבנו, אבל לא את העולם שבתוכנו. בני אדם ידעו איך לבנות סכר ולעצור את זרימתו של נהר גדול, אבל הם לא ידעו איך למנוע מהגוף שלהם להזדקן. אם יתושים זמזמו לנו באוזן ועיצבנו אותנו, ידענו איך להרוג אותם; אבל אם מחשבות הציקו לנו בתוך הראש ולא נתנו לנו להירדם בלילה, לא ידענו איך לחסל אותן. לכן למרות שהגיאוגרפיה, הכלכלה והפוליטיקה שלנו בשנת 2017 שונים לגמרי מבתקופת התנ"ך או בתקופת האבן — יש לנו עדיין את אותו הגוף, אותו המוח ואותה התודעה. זו הסיבה שיצירות אנושיות מימים קדומים — כגון ספר בראשית, המחזות של סופוקלס או כתבי קונפוציוס — עדיין מדברות אלינו.

    אבל בעשורים הקרובים, הבינה המלאכותית והביוטכנו־ לוגיה יאפשרו לנו בפעם הראשונה בהיסטוריה להתחיל לשנות באופן משמעותי את העולם שבתוכנו. אנחנו נלמד איך להנדס מחדש את הגוף והמוח שלנו, איך לשכתב את הקוד הגנטי שלנו, ואיך לחבר ישירות מוחות למחשבים. כתוצאה מכך, המוצרים העיקריים של הכלכלה במאה ה־21 יהיו ככל הנראה גופים ומוחות ולא רק כלי רכב, בגדים ומזון. בשנת 2117 אין ספק שהגיאוגרפיה, הכלכלה והפוליטיקה של העולם יהיו שונים מאוד מבימינו. אבל השינוי הגדול באמת יהיה בגוף, במוח ובתודעה של היצורים שישלטו אז בעולם. הם כנראה כבר לא יהיו בני אדם כמונו. הם יהיו שונים מאיתנו יותר ממה שאנחנו שונים מניאנדרתלים או משימפנזים.

     

    איך משנות קהילות מקוונות כמו פייסבוק, טינדר או סנאפצ'ט את החברה שלנו?

    עם התפתחות הטכנולוגיה אנחנו רוכשים יכולות חדשות ובמקביל מאבדים יכולות ישנות. הרבה יותר קל לנו לתקשר עם אנשים בצד השני של העולם, להניע סחורות בין יבשות, להקים תאגידים בינלאומיים, ולהפיץ רעיונות וסיפורים. הרבה יותר קל לשמור על קשר רציף עם בני משפחה וחברים, ולהכיר אנשים חדשים. אם לפני אלף שנה גרנו בכפר קטן עם עוד 200 אנשים, וזה היה מגוון החברים ובני הזוג הפוטנציאליים שלנו, היום כל העולם נמצא בקצה אצבעותינו, ויש לנו שוק של מיליוני חברים ובני זוג אפשריים.

    לאפשרויות החדשות הללו יש כמובן מחירים. לדוגמה, לא משנה במה אנחנו בוחרים, אנחנו כל הזמן חוששים שאנו מפסידים משהו יותר טוב. הרבה יותר קל לבחור בן זוג אחד מתוך 10 אפשרויות מאשר מתוך מיליון אפשרויות. בעיה קשה עוד יותר היא שאנו מאבדים קשר עם הסביבה המיידית שלנו, עם הגוף שלנו ועם החושים שלנו. בעבר בני אדם היו קשובים מאוד לסביבה ולגוף שלהם, כי ההישרדות שלהם הייתה תלויה בכך. אם הלכתי ליער לצוד ארנבות וללקט פטריות, הייתי חייב להיות מאוד קשוב לכל רחש בשיחים, לכל תנועה קטנה, לכל ריח מוזר — אולי אריה מתקרב? אם מצאתי פטריה, הכנסתי אותה בזהירות לפה, מתוך מודעות לכל גוון דק של טעם — זה עשוי להיות ההבדל בין פטריה מזינה לבין בת דודתה הרעילה. כיום, לעומת זאת, אני הולך בסופרמרקט כשהעיניים שלי ממוקדות במסך הסמארטפון והאצבעות שלי מקליקות מסרון. אני יכול לקנות אלף ואחד מוצרים — פיצה איטלקית או סושי יפני — אבל כשאגיע הביתה אני אוכל אותם בפיזור דעת גמור מול מסך הטלוויזיה, כשאני בקושי שם לב לטעם שלהם (זו אחת הסיבות מדוע יצרני מזון צריכים להמציא כל הזמן טעמים יותר חזקים ויותר אקזוטיים, שאיכשהו יחדרו מבעד לערפל).

    אנחנו מאבדים את אחת היכולות הבסיסיות והחשובות ביותר של בני אדם — להיות קשובים למה שקורה כאן ועכשיו, למה שאנחנו שומעים, טועמים ומרגישים. זו אחת הסיבות העיקריות לכך שאנשים מרגישים יותר ויותר מנוכרים בעולם. יש מי שחושבים שהגורם לניכור זה היחלשות הרגש הלאומי או הדתי. אבל בני אדם חיו במשך מאות אלפי שנים בלי להרגיש חלק מאיזשהו לאום או דת — והם יכולים לעשות זאת גם במאה ה־21. לעומת זאת, אם אתם לא מרגישים בבית בגוף שלכם, אין סיכוי שתרגישו בבית בעולם.

     


    לחצו לקריאת עוד כתבות מהמוסף

    המודל של המשפחה המסורתית הולך ונעלם. איך תיראה המשפחה בעתיד?

    כמובן שבעתיד גם המשפחה תשתנה. האמת שזה לא כזה חדש. לאורך כל ההיסטוריה היו שינויים רבים במבנה המשפחה. אנשים מדמיינים לפעמים שיש למשפחה האנושית מבנה טבעי ונצחי, שנשאר ללא שינוי במשך עשרות אלפי שנים, ושעכשיו "המשפחה המסורתית" נמצאת תחת איום חסר תקדים. זה לא נכון. אנחנו לא יודעים בוודאות מה היה מבנה המשפחה האנושית בתקופת האבן, אבל אנשי המערות כנראה לא חיו ביחידות משפחתיות שהורכבו מאבא, אמא ושלושה ילדים. מהעת העתיקה, מימי הביניים ומהעת החדשה ישנן עדויות על מבנים משפחתיים שונים מאוד זה מזה. האם "המשפחה המסורתית" היא אבאמא־פלוס־שלושה, או שמא היא אבא אחד, 4 אמהות ו־12 ילדים? או אולי מבנה של חמולה, עם סבא וסבתא, והמון דודים, דודות ובני דודים? מנזרים נוצריים ובודהיסטיים היו משפחות של אבא אחד או אמא אחת, כמה עשרות אחים או אחיות, ואפס ילדים. מאות מיליוני בני אדם לאורך ההיסטוריה גדלו במשפחות חד־הוריות, בדרך כלל עם אמא ואולי גם סבתא, אבל בלי אבא. ומה לגבי כל אותם זוגות אשר לא רצו או לא הצליחו להביא ילדים לעולם, ובכל זאת חיו יחד שנים מתוך מחויבות רגשית עמוקה? האם הם אינם "משפחה"?

    יש תרבויות קדומות שאסרו כליל על גירושים, ואילו באחרות לא היה כלל טקס חתונה, ובני זוג יכלו לעזוב זה את זה כרצונם. על פי ספר דברים (פרק כ"ב פסוקים כ"ח־כ"ט) דרך אפשרית להקים משפחה בקרב בני ישראל הקדמונים הייתה שגבר יאנוס נערה בתולה, ואז ייתן לאבי הנערה פיצוי של חמישים כסף ויקבל עליה בעלות. הסייג היחיד הוא שבמקרה כזה, האנס לא יוכל לעולם לגרש את אשתו החדשה (מתוך הנחה שאף אחד אחר כבר לא ירצה אותה). בתרבויות רבות המבנה המשפחתי העניק לבעל ולהורים סמכויות נרחבות שכיום אין אפילו למדינה. כך למשל לבעל הייתה זכות מלאה להכות את אשתו כאוות נפשו, ואילו להורים הייתה שמורה הזכות לא רק להרביץ לילדיהם, אלא אפילו למכור אותם לעבדות.

    אפשר לסכם על רגל אחת את תולדות המשפחה בעקרון "הביולוגיה מאפשרת, התרבות אוסרת". הביולוגיה מאפשרת לבני אדם לקיים מגוון עצום של יחסים מיניים, רומנטיים ורגשיים. אין שום חוק טבע אשר אוסר על גברים לאהוב זה את זה או אוסר על אישה להתגרש מבעלה. אבל כל תרבות בדרך כלל אוסרת על אפשרויות מסוימות ומעודדת או אפילו מחייבת אפשרויות אחרות. כל תרבות משתדלת להצדיק את המנהגים שלה בטענה שהם טבעיים ונצחיים, אבל זו אינה האמת. אם מנהג הוא באמת טבעי, אין שום צורך בחוקים אנושיים כדי להגן עליו, שהרי אף אחד לא יכול להפר את חוקי הטבע. זה לא כמו שהמדינה מחוקקת חוק שאסור לי לנסוע מעל 90 קמ"ש, ואז אני עובר על החוק, ובא שוטר ונותן לי דוח. כשחוקי הטבע קובעים שאני לא יכול לנסוע מעל מהירות האור, פירוש הדבר שאני פשוט לא מסוגל לעבור על החוק הזה. אין צורך במשטרה קוסמית שתחלק דוחות לאנשים שמצפצפים על החוק ונוסעים מעל למהירות האור. כל מה שקיים — הוא טבעי.

    זה כמובן לא אומר שכל מה שעולה בקנה אחד עם חוקי הטבע הוא בהכרח גם מוסרי. אונס למשל לא מפר את חוקי הטבע, אבל הוא בכל זאת איננו מוסרי, מכיוון שהוא גורם סבל רב. גם בעתיד לתרבויות אנושיות תהיינה ודאי העדפות בכל הנוגע למבנה הרצוי של זוגיות ושל משפחה, אך יש לקוות שמטרתן של העדפות אלו תהיה למנוע סבל מיותר, ולא להנציח איזשהו ממסד דתי או סיפור מיתולוגי. קנה המידה העיקרי לפיו עלינו לשפוט מבנים משפחתיים שונים הוא קנה המידה של הסבל. זו למשל התשובה לכל מי שאומרים שאם לגבר מותר להתחתן עם גבר, מדוע שלא יתחתן עם עז? זוגיות טובה היא מערכת רגשית, אינטלקטואלית ורוחנית, ולא רק מינית. זוגיות שכוללת מגע מיני בלבד ואינה עונה על שום צרכים אחרים גורמת לבני אדם נזק נפשי חמור — הם יסבלו מתסכול, קהות רגשית, בדידות וכו'. אין שום סיבה מדוע שני גברים לא יוכלו לספק זה את צרכיו הרגשיים, האינטלקטואליים והרוחניים של זה. אבל קשה לראות כיצד יחסים בין אדם לבין עז יכולים לעשות זאת. מי שמשווים יחסים בין שני גברים ליחסים בין אדם לעז עושים עוול נורא לגברים. נכון שלגברים רבים יש יכולות רגשיות מוגבלות, אבל האם יכולותיו הרגשיות של גבר באמת דומות לאלו של עז?

    אז איך ייראו משפחות בעתיד? ובכן, ככל שבני אדם ילמדו להנדס את גופם ומוחם ולשנות את חוקי הביולוגיה, כך תיפתחנה בפניהם אפשרויות חדשות ליחסים מיניים, רומנטיים ומשפחתיים, שכרגע ייראו לנו דמיוניים למדי. לא בטוח שכל סוגי היחסים הללו יהיו טובים לנו, וחופש הבחירה צופן בחובו לא מעט תסכולים וסכנות. אבל עלינו לזכור שמה שהיה משותף לכל סוגי המשפחות בהיסטוריה איננו מבנה ספציפי, אלא העובדה שהן היו אמורות לדאוג לצרכים החומריים, הרגשיים והרוחניים של חבריהן. כל עוד משפחה עושה כמיטב יכולתה לספק את הצרכים הללו, מה זה משנה אם היא מורכבת מאבא, אמא ו־5 ילדים, או מאבא ואבא ושני ילדים, או מעשרות דודים, דודות ובני דודים, או מקבוצת סייבורגים ללא שום מגדר קבוע וללא שום ילדים?

     

    האם בעקבות התפתחות הטכנולוגיה יש סכנה שרובוטים יחליפו אותנו?

    ראשית יש להדגיש שהתחרות איננה מול רובוטים בהכרח, אלא בעיקר מול מחשבים ובינה מלאכותית. מי שיתחרו בנהגי המוניות וברופאים אינם רובוטים־נהגים או רובוטים־רופאים, אלא תוכנות מחשב חכמות שישלטו במכוניות ויכתבו עבורנו מרשמים ללא שום צורך ברגליים ובידיים. נהיגה, רפואה ומקצועות רבים אחרים מבוססים על זיהוי דפוסים. נהג צריך לזהות שילדים משחקים בקרבת הכביש עם כדור, ולהגיב בהתאם על ידי האטת המכונית. רופאה צריכה לזהות שהתסמינים של החולה שממולה מתאימים לדפוס של דלקת ריאות חיידקית, ושהטיפול הנכון בדלקת ריאות כזו הוא אנטיביוטיקה, אבל שלחולה יש אלרגיה לאנטיביוטיקה מסוג מוקסיפן, ולכן יש לתת לו אזניל. זיהוי דפוסים מבוסס על איסוף וניתוח של כמויות גדולות של מידע. זה בדיוק מה שבינה מלאכותית מתחילה לעשות טוב יותר מבני אדם. לכן לאורך זמן, סביר שבינה מלאכותית תתעלה על בני אדם בכל מקצוע המבוסס על ניתוח מידע וזיהוי דפוסים.

    אבל האמת היא שחלק עצום מהמקצועות בני ימינו מבוססים על ניתוח מידע וזיהוי דפוסים. אפילו כישורים רגשיים הם הרבה פעמים רק היכולת לנתח מידע ולזהות דפוס. רופאה טובה אמורה לא רק לזהות את המחלה שלי, אלא גם את מצב הרוח שלי, ולמשל להרגיע את הפחדים שלי. אבל איך הרופאה יודעת שאני מפחד או כועס או עצוב? היא רואה את שרירי הפנים שלי זזים ומקשיבה לטון הדיבור שלי, והיא יודעת מניסיון של שנים רבות להבחין בין פרצוף מפוחד לפרצוף כעוס ובין טון דיבור שמח לטון דיבור עצוב. כבר כיום בינה מלאכותית מתחילה להתחרות בבני אדם ביכולת לזהות רגשות על ידי ניתוח של הבעות פנים וטון דיבור, ולבינה מלאכותית יהיה בקרוב יתרון עצום על בני אדם בתחום הזה, כי אפשר יהיה לחבר את המחשב לחיישנים ביומטריים שיספקו למחשב מידע שאיננו נגיש לאף אדם. כשאני מסתכל עליך, אני לא יודע מה קצב הלב שלך, או לחץ הדם שלך, או רמת האדרנלין בדם שלך. אבל אם אתה לובש עליך חיישנים ביומטריים (כגון צמיד פיטביט), והחיישנים הללו מחוברים למחשב, המחשב ידע בדיוק מהו קצב הלב שלך, לחץ הדם שלך ורמת האדרנלין שלך, ועל סמך המידע הזה יוכל לזהות את המצב הרגשי שלך טוב יותר מכל פסיכולוג אנושי.

    בכל הנוגע לפוליטיקה, כנראה עוד רחוק היום שמחשבים ימונו לשרים וראשי ממשלה, אבל כבר היום יותר ויותר מהלכים פוליטיים נקבעים על ידי מחשבים. פוליטיקה נשלטת לא על ידי לוגיקה, אלא על ידי רגשות אנושיים. כיום הפוליטיקאים המצליחים ביותר הם אלו שיודעים הכי טוב לקרוא ולתמרן את רגשותיהם של האזרחים. בעוד זמן לא רב, בינה מלאכותית תוכל לעשות זאת טוב יותר מכל פוליטיקאי בשר ודם. כך למשל בבחירות 2020 לנשיאות ארה"ב האלגוריתמים של פייסבוק יוכלו (אם פייסבוק תרצה בכך) לזהות מבעוד מועד מיהן המדינות הקריטיות ביותר להצלחה בבחירות, מיהם 54,759 האזרחים בפנסילבניה שעדיין לא החליטו לאיזה מועמד להצביע, ומה צריכה מפלגה מסוימת לומר או לעשות כדי להטות את המצביעים הללו לטובתה. לא מן הנמנע שבעתיד הלא רחוק, מחשבים יחליטו על כל מילה שיוצאת לפוליטיקאי מהפה.

     

    בינה מלאכותית מזמנת אתגרים חדשים לאנושות. האם המדע צריך לנקוט אמצעי זהירות?

    יש צורך בקוד אתי שינחה את פיתוח הבינה המלאכותית. אין כמעט פיתוח בתחום שאינו מעלה איזשהן שאלות מוסריות. כך למשל כדי לפתח מכונית אוטונומית שנהוגה בידי מחשב, צריך להגיד למחשב איך להתמודד עם דילמות מוסריות. מה למשל קורה אם ילד רץ אחרי כדור היישר אל תוך מסלול הנסיעה של המכונית, והדרך היחידה להציל אותו זה לסטות מהכביש ולסכן את חייו של בעל המכונית, שישן לו בשלווה במושב האחורי? האם המחשב יעדיף להציל את הילד או את בעלי המכונית? אם נשאיר את ההחלטה בידי השוק החופשי, יכול להיות שחברת טויוטה למשל תגלגל את ההחלטה ללקוחות, ופשוט תייצר שני דגמים של המכונית האוטונומית שלה — הטויוטה אגואיסט והטויוטה אלטרואיסט. ואם רוב האנשים יעדיפו לקנות את הטויוטה אגואיסט — זו שדורסת את הילד — אז זה מה שיהיה, כי הרי הלקוח תמיד צודק.

     

    האם אתה חושב שבשנות חיינו, או בשנות חיי הילדים שלנו, האנושות תיכחד?

    אני לא חושב שהאנושות תיכחד בשנות חיינו, אבל היא קרוב לוודאי תשתנה. התפתחות הבינה המלאכותית עשויה להביא גם לכך שהאנושות תתפצל לאליטה קטנה של בני אדם משודרגים, ולהמונים חסרי כל כוח כלכלי או פוליטי. כך למשל המכונית האוטונומית עשויה להגדיל מאוד את אי־השוויון בחברה. כיום, עשרות אלפי נהגי מוניות, נהגי אוטובוסים ונהגי משאיות מרוויחים מרשת התחבורה שלנו, ועבודתם נותנת להם גם כוח פוליטי לא מבוטל. הם מסוגלים להתאגד, ואם הממשלה עושה משהו שלא מוצא חן בעיניהם, הם יכולים להשבית את התנועה. בעוד כמה עשרות שנים, כל הכוח הכלכלי והפוליטי הזה עשוי להתרכז בידיהם של כמה מיליארדרים השולטים בכמה חברות היי־טק שפיתחו את האלגוריתמים שמנהלים את כל מערכת התחבורה.

    במקביל, התקדמות הביוטכנולוגיה תאפשר בפעם הראשונה בהיסטוריה לתרגם אי־שוויון כלכלי לאי־שוויון ביולוגי. העשירים יוכלו לשדרג את היכולות הפיזיות, השכליות והרגשיות שלהם ושל ילדיהם. לאורך כל ההיסטוריה העשירים טענו שהם מוכשרים יותר מהעניים, ולכן הם עשירים. זה לא היה נכון. אבל במאה ה־21 זה עשוי להפוך למציאות. העשירים באמת יהיו מוכשרים יותר מהעניים. ודווקא אז, כשיהיה צורך חסר תקדים בהתערבות המדינה, המדינה תאבד את האינטרס שלה לדאוג לחינוך ולבריאות של ההמונים. במאה העשרים אפילו מדינות דיקטטוריות כגון גרמניה הנאצית השקיעו בחינוך ובבריאות של העניים, כי הנאצים ידעו שאם הם רוצים מדינה חזקה עם כלכלה חזקה וצבא חזק, הם זקוקים למיליוני הגרמנים העניים שיעבדו כפועלים בתעשייה וישרתו כחיילים בצבא. מערכות החינוך והבריאות ההמוניות של המאה העשרים לא הוקמו רק מתוך רצון טוב, אלא בעיקר מתוך אינטרס קר. אבל במאה ה־21, ככל שהצבאות והכלכלות יתבססו על רובוטים ובינה מלאכותית, כך יקטן הצורך של המדינה להשקיע בחינוך ובבריאות של המעמדות הנמוכים.

    יש להדגיש שזו איננה נבואה בלתי נמנעת, אלא רק תסריט אפשרי. טכנולוגיה איננה גורל. בכל טכנולוגיה אפשר להשתמש למטרות שונות למדי. במאה ה־20 אפשר היה להשתמש ברכבות, חשמל ורדיו כדי לכונן דיקטטורות קומוניסטיות או דמוקרטיות ליברליות. בדומה לכך, במאה ה־21 אפשר יהיה להשתמש בביוטכנולוגיה ובינה מלאכותית כדי ליצור סוגים שונים של משטרים. אז עוד לא מאוחר מדי למנוע את פיצול המין האנושי לאליטה על־אנושית והמונים חסרי תועלת וחסרי כוח.

     

    האם המהפכה הטכנולוגית תסחוף את כולם? יש שחוששים להישאר מאחור.

    נכון להיום מצבה של האנושות טוב יותר מאי פעם. לראשונה בהיסטוריה פחות אנשים מתים מרעב מאשר מאכילת יתר, פחות אנשים מתים ממגיפות מאשר מזקנה, ופחות אנשים מתים מאלימות מאשר מתאונות. תושבי העולם המערבי בפרט חיים בתנאים שבעבר הם בקושי יכלו לחלום עליהם. עם כל ההיסטריה בעולם המערבי מטרור, בארה"ב ובבריטניה מתו מאז ה־11 בספטמבר פחות אנשים מטרור מאשר ממכות ברק, מאלרגיה לאגוזים או מטביעה באמבטיה.

    אבל ההמונים חוששים בצדק מהעתיד. מהפכות טכנולוגיות עשויות לקחת מהם את כוחם הכלכלי והפוליטי. אם מוסיפים את ההשפעות ההרסניות של שינויי האקלים הצפויים, מקבלים תמונה עגומה למדי. הבעיה היא שגל הלאומנות הנוכחי לא יפתור את הבעיות הללו — הוא רק יחמיר אותן. הבעיות של האנושות במאה ה־21 הן גלובליות במהותן — התחממות גלובלית, אי־שוויון גלובלי, עלייתן של טכנולוגיות מהפכניות כגון הביוטכנולוגיה והבינה המלאכותית. אי־אפשר להתמודד עם הבעיות הללו ברמה הלאומית. מהו הפתרון הלאומי להתחממות הגלובלית? האם טראמפ יכול לבנות חומה נגד שינויי אקלים? מהו הפתרון הלאומי לסכנות הטמונות בביוטכנולוגיה? אם ארה"ב תאסור הנדסה גנטית בבני אדם, כיצד זה ימנע ממדענים סינים וקוריאנים להנדס תינוקות? אדרבה, מכיוון שאף מדינה לא תרצה להישאר מאחור במרוץ הטכנולוגי, אם הסינים יהנדסו תינוקות, לאמריקאים לא תהיה ברירה אלא לעשות אותו הדבר. הדרך היחידה לעצור את ההתחממות הגלובלית ולרסן את הסכנות הטכנולוגיות היא על ידי שיתוף פעולה בינלאומי.

     

    ממה אתה מפחד?

    האנושות עומדת בפני אתגרים חסרי תקדים, אבל גם בפני אפשרויות חסרות תקדים. שום טכנולוגיה איננה דטרמיניסטית, והאנושות הוכיחה בעבר את יכולתה להיענות בהצלחה לאתגרים של הטכנולוגיה. לפני 50 שנה האנושות חיה בחרדה מהפצצה האטומית, ורבים שיערו שהמלחמה הקרה תסתיים במוקדם או במאוחר בשואה גרעינית. בפועל, לא זו בלבד שבני האדם הצליחו להימנע עד כה ממלחמה גרעינית, אלא שהאיום הטמון בפצצה האטומית דרבן את המעצמות לשנות את כללי ההתנהגות בעולם, וכתוצאה מכך 50 השנים האחרונות היו התקופה השלווה ביותר בהיסטוריה האנושית. יותר אנשים מתו בתקופה הזו מאכילת יתר מאשר ממלחמה.

    אבל שום דבר לא מבטיח לנו שהאנושות תתמודד בהצלחה דומה גם עם אתגרי העתיד. כרגע עושה רושם שהחשש מפני העתיד גורם לבני אדם לחפש ביטחון ויציבות על ידי חזרה אחורה. בשום מקום בעולם לאף מפלגה מימין או משמאל אין חזון של ממש לגבי העתיד שלנו — לגבי איפה האנושות תהיה בשנת 2050. במקום זה, כולם מנסים לחזור אחורה. בארה"ב טראמפ מבטיח "לעשות את ארצות־הברית שוב גדולה", כפי שהיא הייתה בשנות ה־50 של המאה ה־20. ברוסיה פוטין רוצה להקים מחדש את האימפריה הצארית שהתמוטטה ב־1917. המדינה האסלאמית רוצה לחזור אחורה למאה השביעית, ולכונן שוב את הח'ליפות. והישראלים כמובן מנצחים את כולם גם בתחום הזה, כי החזון הפוליטי החדשני ביותר שלנו הוא לחזור אחורה יותר מ־2,000 שנה לתקופת התנ"ך.

    מבחינה פסיכולוגית זה ברור מדוע אנשים מעדיפים לחלום על חזרה לאיזשהו תור זהב קדום מאשר להתמודד עם שינויי האקלים או עליית הבינה המלאכותית. אבל לרוע המזל הפנטזיות הנוסטלגיות שלנו לא יפתרו את הבעיות החדשות של המאה ה־21. איך נעצור את ההתחממות הגלובלית? איך נתגבר על הסכנות הטמונות בהנדסה הגנטית ובבינה המלאכותית? אנחנו לא נמצא את התשובות לשאלות הללו בין דפי התנ"ך או הקוראן, כי האנשים שכתבו את הספרים הללו לפני אלפי שנים לא ידעו הרבה על אקולוגיה, וידעו עוד הרבה פחות על גנטיקה ומחשבים. אני מקווה שבני האדם יתעוררו בזמן ויתחילו להתמקד במציאות של המאה ה־21 במקום בחלומות על עבר שלא יחזור. œ

     


    לחצו לקריאת עוד כתבות מהמוסף

     


    פרסום ראשון: 14.04.17 , 17:56
    yed660100