סוף השיחה בינינו. אורי לוין שולף את הסמארטפון מהכיס ומדליק את אפליקציית Moovit. המפגש נערך בגבעתיים, ולוין רוצה לבדוק מתי יוצא האוטובוס הקרוב חזרה לביתו בתל־אביב. "אתה נוסע באוטובוס?", אני מתפלא. "כן", הוא עונה כאילו זה מובן מאליו. "התחבורה הציבורית במרכז תל־אביב די יעילה, ואני משתמש בה הרבה וגם ברכבת. אני לא אוהב לעמוד בפקקים". וכך אורי לוין, יזם סדרתי, משקיע הייטק ותיק שהיה נשיא ווייז – ולפי הערכות שילשל לכיסו עשרות מיליוני דולרים מאקזיט מיליארד הדולר לגוגל ב־2013 – נסע לביתו באוטובוס עירוני.

כמו רבים מעמיתיו בענף ההייטק בארץ, הוא תמיד שמר על תדמית צנועה. להופעות פומביות ולראיונות הוא מתלבש באופן יומיומי (טי־שירט, דגמ"ח ונעלי ספורט), ואחרי האקזיט המשיך לגור בדירה שכורה. בעבר, כשנשאל מה הדבר הראשון שקנה אחרי האקזיט, השיב: "אופני הרים".

הוא לא מדבר על חייו האישיים, ומעדיף לא לעסוק בכסף שעשה בזכות ווייז – שאותה כבר עזב. הנושא העיקרי שמעסיק אותו, ועליו הוא מאריך בדיבור כבר שנים, בראיונות ובהרצאות, הוא שאיפתו לחולל מהפכות צרכניות עמוקות על ידי פיתוחים טכנולוגיים. מבחינתו זו אידיאולוגיה לא פחות מעסקים. כשאתם פוגשים עוול צרכני הדורש תיקון, מה אתם עושים? מקטרים? מעלים פוסט זועם? כותבים לרשויות ולתקשורת? כשלוין רואה מצוקה צרכנית שמרגיזה אותו, הוא מקים סטארט־אפ. כעת הוא מעורב כמשקיע – ולעיתים כאחד המייסדים או כדירקטור בכיר – בשבעה כאלה שמנסים לעזור לצרכן, ולא בתחומים כהגנת סייבר, טכנולוגיות ענן ותוכנות ארגוניות, שהביאו להייטק הישראלי אקזיטים של עשרות מיליארדי דולרים בשנים האחרונות. לוין רוצה לפתור את הבעיות של האדם הממוצע.

"במוסך אני אידיוט גמור"

"אני תמיד מחפש בעיה אמיתית שמציקה לאנשים", הוא אומר. "כשל שוק אמיתי, או שיווי משקל לא נכון בשוק, שבגללם הצרכן נדפק. זה קורה במיוחד כשאין לנו מספיק מידע. המודל שהנחה אותי הרבה זמן היה לתת למשתמש מידע בצורה נגישה, שבו הוא יכול להשתמש כדי לשפר את מצבו".

הוא מחלק את זמנו בין שורה של חברות, כולן עוסקות בסוגיות צרכניות. "'אנג'י', למשל, מטפלת בתסכול של ההליכה למוסך. זה אחד המקומות היחידים שבו אין דרך לעשות השוואת מחירים. כשאני הולך למוסך, אני אידיוט גמור ואסכים לכל מה שיגידו לי. אז בנינו אפליקציה שמתחברת למחשב הרכב, מאבחנת תקלות ומבקשת הצעות מחיר". הסטארט־אפ הכי בולט שהוא מעורב בו כרגע הוא 'מוביט', שפיתחה אפליקציית ניווט בתחבורה הציבורית. כן, בדיוק זו שבה נעזר כדי למצוא אוטובוס שיחזיר אותו הביתה.

בסטארט־אפ האחרון שלו הוא מעורב גם אישית – בנו עידו (23) הוא אחד המייסדים. כבר לפני שחרורו משירותו כקצין בשריון החלו שיחות על מה עושים אחרי. "הוא גדל בבית עם פילוסופיה של לעשות דברים שמשפרים את העולם והופכים אותו למקום טוב יותר", מספר לוין. "כל שבוע הוא חזר הביתה מהצבא עם רעיון חדש, עד שהגענו לרעיון הזה".

האפליקציה תגיש תביעה

"הרעיון הזה", הוא SpamOff (ספאם־אוף), סטארט־אפ שנאבק בספאמרים ששולחים לכולנו סמסים פרסומיים וטורדניים לנייד, ועוזר לתבוע מהם פיצוי. הוא הוקם ב־2015 על ידי עידו לוין ואורן שגב – עם אורי לוין כמנטור וכמשקיע – ומעסיק כבר 15 עובדים.

לוין: "זה אחד הדברים הכי מציקים. יש חוק מ־2008 לפיו אסור לשלוח הודעות ספאם ושניתן לתבוע ולקבל פיצוי של עד 1,000 שקל ללא הוכחת נזק. אוקיי, אז אם יש חוק מספר ההודעות אמור להצטמצם, נכון? לא, זה מתרחב. למה? כי החוק לא מתבצע. הספאמרים מתוחכמים ומבחינתם זה שירות פרסום זול, ומצד שני כמעט אף אחד לא תובע אותם כי אנשים לא יודעים מי שלח את ההודעה, וגם לא יודעים שאפשר לתבוע. חוץ מזה, אם תגיד לבנאדם ללכת לתבוע, כאילו הפלת עליו משימה נוראית ומסובכת.

"אז בא זבלן כזה, שולח מיליון סמסים שעלו לו, נניח, 10,000 שקל. הוא יקבל 10 תביעות שיעלו לו עוד 10,000 שקל, וזהו. תראה לי עוד שיטת פרסום שמאפשרת להגיע ב־20 אלף שקל לטלפונים של מיליון אנשים".

איך ספאם־אוף נלחמת בזה? היא עוזרת לכם לזהות את שולח הספאם ולהגיש נגדו תביעה בבית משפט לתביעות קטנות. אם קיבלתם סמס עם ספאם והצעה פרסומית מבלי שנרשמתם, תוכלו לצלם את המסך ולהעלות את התמונה לאתר ספאם־אוף. המערכת סורקת את ההודעה ומשווה לבסיס הנתונים של אינספור הודעות נוספות. היא מאתרת את זהות השולח ומעדכנת אתכם אם ניתן להגיש תביעה. לאחר מכן, בלחיצת כפתור, ניתן למלא את טופסי התביעה המקוונים, להכין ולהגיש כתב תביעה, לשלם את אגרת בית המשפט ולעקוב אחר מצב התביעה. על השירות גובה החברה דמי הצלחה (רק במקרה של זכייה), של 20% פלוס מע"מ מסכום הפיצוי או הפשרה. "זו רק תחילת הדרך, יש דברים שעובדים יותר טוב ופחות טוב", מודה לוין. "אבל גם בווייז רבים עוד לא השתמשו ב־2009, כי היא לא הייתה כזה להיט. היא הפכה לכזו עם הזמן".

לא קשה לשכנע אנשים לצאת ולהגיש תביעות?

לוין: "אני בעד שהם יעשו את התהליך ויבינו שמערכת המשפט לתביעות קטנות יעילה ועובדת לטובתם. קל יותר לרתום אנשים למאבק אידיאולוגי, כשבסופו יש פיצוי. החוק קובע עד 1,000 שקל פיצוי להודעה, אך פעמים רבות הנתבעים סוגרים על פשרה של כ־500 שקל".

לפי נתוני ספאם־אוף, עד כה הוגשו בעזרתה כ־1,000 תביעות, וכשני שלישים הסתיימו בפשרה. בכ־90% מהן ניתן פיצוי כלשהו לתובע. הפיצוי הכולל לתובעים דרכה עומד על כמיליון שקל.

לוין רואה בזה מאבק אידיאולוגי ממש: "אנחנו רוצים לגייס את צבא העם כדי להילחם ברעים", הוא אומר. "זה פשוט. נעלה להם את המחיר, אז הם יפסיקו. יש אויב אמיתי שצריך לעצור, יש מטרה אמיתית וראויה. אנחנו יוצרים לחץ על הזבלנים, ואכן רואים ירידה בסמסים בשנה האחרונה".

אחת הבעיות בעיניו היא לא רק הספאם, אלא גם מי שעומד מאחוריו. "כיוון שהשיטה לא חוקית, מי שמסתתרים מאחוריה הם בדרך כלל רעים. חברות שעוסקות בהימורים, אופציות בינאריות, הלוואות בשוק האפור, ועוד עסקים מפוקפקים שגם ככה היה טוב יותר בארץ לולא היו קיימים. 60% מהספאמרים הם חברות כאלו". דוגמה אחת שלוין נותן היא של חברת "אדמה" שקרסה, ובעליה, אורן קובי, חשוד בהונאה ובמעילה בכספי לקוחותיו. לפי ספאם־אוף, היא הייתה אחראית על כל אותן הודעות "קרקע בכרכור" שכולנו קיבלנו. "אני מכיר מישהו שההורים שלו התפטרו ושמו בה את כל חסכונותיהם – והכסף הלך", מגלה לוין.

איך הנתבעים מגיבים?

"יש ספאמרים שאומרים 'טעינו, לא נשלח יותר', ומבקשים שהפיצוי יהיה קטן. אחרים נלחמים, באים לכל משפט וצועקים על התובעים".

"לפתור בעיות אמיתיות"

לוין (52, גרוש+5) גדל ברמת־השרון, שירת ב־8200, וב־30 השנים האחרונות מילא תפקידים שונים בחברות הייטק גדולות וסטארט־אפים. הוא גם עוסק לא מעט בייעוץ לחברות, ומרצה בתחומי יזמות, טכנולוגיה ועוד. קו המחשבה שלו בהיר, רהוט ורציף, עם טיעונים סדורים, לעיתים מפורטים לסעיפים ותת־סעיפים. כשהשיחה נקטעת לכמה רגעים, הוא חוזר מיד לנקודה שבה הפסיק.

לווייז הגיע אחרי שיזמיה, אמיר שנער ואהוד שבתאי, ביקשו שייעץ להם. בסוף החליט להצטרף כשותף. אחרי האקזיט עזב, והמשיך למיזמים נוספים. באותה תקופה אמר: "אני מרגיש כאילו לקחו לי את הבייבי".

אתה עדיין מעורב בווייז?

"יש לי הרבה חברים שם, אז ברמה חברית כן, אך מקצועית אני כבר לא מעורב. מאז הרכישה ווייז גדלה מאוד מבחינת משתמשים, ומדהים לראות את האימפקט שעשינו – צמצום הזמן שאנשים מבלים בפקקים".

לא הכל מצליח לו. Mego, למשל, שבה השקיע, שפיתחה אפליקציה ושירות שמביא לאנשים הביתה את החבילה מסניף הדואר וחוסכת תור, נסגרה לאחרונה. "השירות בדואר השתפר, ואמרנו שאין טעם להמשיך", הוא אומר. "דרימזון", שפיתחה פתרון שעוזר לחירשים לדעת כשהם מקבלים שיחה או הודעה בנייד, נמצאת בפעילות מצומצמת; חברה נוספת בשם FairSale, שאיננה ישראלית, נמצאת ב"הקפאה".

אחרות משנות כיוון באמצע. "פיירפליי" (Fairfly) נועדה במקור לבדוק לאורך זמן את מחירו של כרטיס טיסה שהזמנתם: אם אחרי תקופה מסוימת הוא הופך לזול מהמחיר שבו קניתם ודמי הביטול גם יחד, היא מציעה לבטל ולקנות חדש. אף שבתחילה כיוונה לצרכן הפרטי, כיום ההתמקדות היא בארגונים בחו"ל, שרוצים לחסוך בטיסות עובדים.

"אני אמשיך להשקיע בסטארט־אפים שמנסים לפתור בעיה אמיתית, גם אם הם לא יצליחו", אומר לוין. "אין מאחוריי שורה של אקזיטים, רק כאלו שמתקרבים לשם, ועדיין מצבי טוב יותר מהסטטיסטיקה המקובלת של הצלחות סטארט־אפים. סיבה מהותית לכך היא שאנחנו באים לפתור בעיות אמיתיות, אז גודל השוק וגודל ההזדמנות ברור".

לוין עובד בימים אלה על כמה מיזמים נוספים, ולא חושף פרטים. הוא כן רומז על עוד תחומי עניין ובעיות שלדעתו ניתן לפתור באמצעות טכנולוגיה: למשל, שירותי הרפואה האמריקאיים, שיקרים פי חמישה מאלה שבמערב אירופה; החזרי מס הכנסה; או תחבורה ומכוניות אוטונומיות: "בארץ אי אפשר להסתמך על תחבורה ציבורית, בין השאר כי היא לא פעילה בסופי שבוע. כך בעצם הכרחת את כולם לקנות מכונית. מצב התחבורה והפקקים בארץ הולך ומחמיר. באיילון ב־9 בבוקר תראה בקילומטר אחד 50 אנשים ב־50 מכוניות. אחד הפתרונות לכך הוא שירותי נסיעה משותפת, כמו 'ווייז קארפול' ו'מוביט קארפול'".

הקארפול של ווייז יצליח?

"של מוביט יצליח. ווייז אני לא יודע, כי אני כבר לא שם".

לא בא לך לנהל את אחת החברות?

"לא בעתיד הנראה לעין, כי אני מנסה לעשות יותר. כשאני מעורב בכמה במקביל, אני יכול לייצר אימפקט גדול יותר. בינתיים זה נראה לי נכון. בשלוש השנים הקרובות אקים בטח עוד 5־6 סטארטאפים. אם היו לי יותר כסף ויותר זמן, אולי הייתי מקים יותר".

הסטארט–אפים הצרכניים של אורי לוין

Moovit

אפליקציית ניווט

בתחבורה ציבורית

Zeek

שוק מקוון לשוברי זיכוי

וכרטיסי מתנה שלא נוצלו

Roomer

שוק מקוון להזמנות

חדרי מלון שלא מומשו

FairFly

אתר שמנטר את מחיר

כרטיס הטיסה אחרי ההזמנה ומאפשר לארגונים לחסוך

כסף בטיסות של עובדים

Engie

אפליקציה ורכיב שמתחברים למחשב הרכב ומספקים

מידע על תקלות והצעות

מחיר לתיקון

SpamOff

אתר שמאפשר לזהות

שולח ספאם ומסייע

להגיש נגדו תביעה

Feex

אתר שעוזר להבין כמה

דמי ניהול אתם משלמים ואיך אפשר להפחיתם