yed300250
הכי מטוקבקות
    קטש ושחקניו. "גאה בדרך שלנו" | צילום: יאיר שגיא
    ספורט • 26.04.2017
    זה כל הקסם
    השקט, בחירת הזרים, ואמונה, הרבה אמונה • עודד קטש, אפיק ניסים ומוטי אמסלם מספרים על סוד ההצלחה של המוליכה המפתיעה של הליגה, הפועל אילת
    שמואל מוניץ

    בקיץ שעבר לא היה ברור אם הפועל אילת תמשיך להתקיים. הבעלים דורון הרציקוביץ' עזב, ולא נמצא מחליף שייקח לידיו את הקבוצה. היו"ר מוטי אמסלם לא רצה לתת לפרויקט להיעלם: "הייתה בעיה בהעברת הקבוצה לעירייה, מה שגרם לחוסר ודאות. יחד עם כמה חברים הקמתי חברת ניהול, ואני מנהל אותה".

     

    אם הייתי אומר לך אז שאחרי 28 מחזורים תובילו את הליגה?

     

    "בסוף אוגוסט־תחילת ספטמבר הייתי אומר לך שאתה משוגע".

     

    עם תקציב של שבעה מיליון שקל בלבד ניצחה אילת פעמיים העונה את מכבי ת"א, שתקציבה עומד על 115 מיליון שקל. שחקניו של קטש רשמו ניצחון כפול גם על האימפריה השנייה של הכדורסל הישראלי, הפועל ירושלים. "אם מכבי ת"א וירושלים היו מתנהלות לפי הספר, הליגה כבר מזמן הייתה גמורה. אנחנו חיים מהכישלונות שלהן", מודה אמסלם.

     

    אילת התגברה על פתיחת עונה חלשה, התחזקה תוך כדי תנועה, ולאחר ניצחון חוץ על בני־הרצליה במחזור שעבר טיפסה למקום הראשון. בזמן שרבים מהפרשנים מדברים על כך שהצלחת מונחת על הרצפה וצריך רק להתכופף כדי לקחת אותה, אמסלם עדיין לא מוכן לדבר בפה מלא על אליפות. "אנחנו לא חזירים", הוא אומר, ועוקץ את הגדולות: "אלה שכל השנים התלוננו על שיטת הפיינל־פור – זו השיטה שיכולה עכשיו להציל להם את העונה".

     

    התקופה הטובה שבה מצויים שחקניו של המאמן עודד קטש הכניסה בהם תקוות לסיים שוב בין ארבע הגדולות. בכל אחת מארבע העונות מאז חזרה לליגה הבכירה, אילת הגיעה לרביעייה. היא גם עלתה פעם אחת לגמר הפלייאוף, אחרי שהעיפה את מכבי ת"א בחצי בסדרת חצי הגמר, ורשמה גם הופעה אחת בגמר גביע המדינה.

     

    אחד הדברים הבודדים שמשותפים לכל העונות המוצלחות של המועדון הוא אפיק ניסים, שהצטרף לאילת עם חזרתה לליגת העל בעונת 2012/13. "זו קבוצה רעבה שרוצה לנצח. לקטש יש חופש פעולה מלא ושקט. לאורך זמן זה מוכיח את עצמו", מנתח הקפטן בן ה־36, "אנחנו בתקופה טובה, ומכבי ת"א וירושלים קצת פחות. העליונות שלהן בתקציבים לא באה לידי ביטוי".

     

    עם דחיפה מבחוץ

     

    בשבעת המחזורים הראשונים של העונה ניצחה אילת רק פעמיים, ובנובמבר נדמה היה שהתברגות בפלייאוף תהיה הישג ענק עבורה. "התחלנו בצורה בינונית, אבל אמרתי לצוות המקצועי ולשחקנים: 'קצת סבלנות, נתארגן, נמצא את הספונסרים שיתמכו בנו ונתחזק', אומר היו"ר, שהעתיק את מגוריו מגני תקווה לאילת, כי לדבריו בלתי אפשרי היה לנהל את המועדון ממשרדיו בתל־אביב, "חלק מהתקציב מגיע מהעירייה, אבל את רובו גייסנו מספונסרים".

     

    החיזוק אכן הגיע. רפי מנקו, נאור שרון ו־וויל דניאלס הצטרפו, ואילת רשמה 12 ניצחונות ב־14 משחקי הליגה האחרונים, כולל שני רצפים של שישה ניצחונות (הרצף הנוכחי עשוי לגדול לשבעה, אם תנצח מחר בבית את הפועל ת"א.

     

    "זה היה קיץ קשה. התחלנו לבנות את הקבוצה אחרונים וזה היה בעוכרינו", מספר קטש, שזו עונתו השנייה בקדנציה שנייה בתפקיד. "להיות במקום הראשון בשלב הזה של העונה זה דבר יוצא דופן בשביל מועדון עם תקציב כמו שלנו. לא תמיד הכסף מדבר, וזה מה שיפה בספורט". עם כל המחמאות, קטש מרגיש צורך לסייג: "קשה לי להיכנס לסיכומים, עוד לא עשינו כלום. עם איך שהליגה מתפתחת אתה לא יכול לדעת מה יהיה בפלייאוף ואת מי תקבל שם. אני כן יכול לומר שאני גאה בדרך שלנו".

     

    הליגה חלשה בהשוואה לשנים קודמות?

     

    "בוא נסתכל על חצי הכוס המלאה - יש ליגה אטרקטיבית ובלתי צפויה. אני חושב שיש קבוצות טובות עם זרים טובים. תהיה ליגה מעניינת ומותחת עד הסוף. גם במכבי ת"א וגם בירושלים יודעים שהעונה הזו היא לא הצלחה גדולה בשבילם, לא משנה איך זה יסתיים".

     

    "אילת היא כמו מיאמי ביץ"

     

    שם המשחק הוא ניצול הזדמנויות. בסוף נובמבר שאלה אילת את מנקו, שהתייבש על הספסל בירושלים. בגיל 23 הוא פרץ והיה גורם חשוב במפנה של הקבוצה, אחרי פתיחת עונה מגומגמת. קודם לכן הגיע נאור שרון ממכבי אשדוד. אבל הסיפור המסקרן מכולם הוא כנראה של וויל דניאלס, שקבוצתו הקודמת הייתה בכלל בלבנון. בינואר הוא נחת בישראל, ומאז הוא מגלה יציבות.

     

    "דניאלס עזב את הקבוצה הלבנונית וחזר לארה"ב. יצרתי איתו קשר בפייסבוק, ואחרי מו"מ ממושך סגרנו", מספר המנהל המקצועי, עידן אבשלום. "שלחתי לו תמונות של הים באילת, הראיתי לו ולאשתו את הטמפרטורה באילת בחורף, והוספתי: 'זה כמו במיאמי ביץ', עם כל התיירים. האריזונה של אירופה'. שמחנו שהוא התרצה".

     

    "ההתחזקות הפכה את הקבוצה לרחבה ומגוונת", מציין קטש, "נוצר שילוב מצוין בין דורות. דניאלס ולנדון מילבורן, שהם מנוסים ושקולים, משחקים לצד שחקנים צעירים מוכשרים. מאתגר מאוד להיות מאמן כשיש לך אופציות כאלה, זו פריבילגיה ששמורה בדרך כלל לקבוצות הגדולות".

     

    מילבורן, שחתם לקראת סוף הקיץ, הוא דוגמה טובה לבחירת זרים מוצלחת. הפורוורד (29) שיחק בעבר ביוון, באיטליה ובספרד, והתגלגל עד לליגה בפורטו ריקו, אבל לא הצליח לפרוץ בשום מקום. את תקופתו באילת החל במבחנים, ומהר מאוד סומן כמניה בטוחה. כיום הוא מוביל את הקבוצה בנקודות (16) ובמדד (16.1), ורק בשני משחקי ליגה ירד מספרות כפולות.

     

    אחרי הרכז המגוון פייריה הנרי (24), שהגיע בקיץ מאולם הגרמנית, עקבו אנשי אילת עוד מהעונה שעברה, כששיחק בוויטה טביליסי הגיאורגית. "הלכתי לראות אותו במשחק בליגת ה־VTB מול צסק"א מוסקבה והתרשמתי מההתמודדות שלו מול הגארדים המובילים באירופה", מספר אבשלום, "במהלך העונה הוא עבר להיות רכז שני באולם, שהיום מובילה את הליגה הגרמנית. זיהיתי הזדמנות להביא שחקן שרוצה להוביל קבוצה ומתאים לרמות הגבוהות".

     

    "המטרה הייתה להביא שחקנים עם גרף התקדמות", מסביר אבשלום, שמלווה את קטש כבר כמה שנים ואחראי על בניית הקבוצה. "יש שילוב בין ותיקים לצעירים שיכולים להתפתח תוך כדי העונה. מלכתחילה התמודדנו עם משאבים דלים, ולכן הקפדתי ששחקנים כמו הנרי, מילבורן ורג'ינלד באקנר יחתמו על חוזה עם אופציה לעונה נוספת. התוצאות קצת מקדימות את זמנן, אסור שהמקום הראשון יעוור אותנו. הרעיון הוא ליצור המשכיות".

     

    לפני כמה חודשים החלה בניית היכל הכדורסל החדש בעיר, שצפוי להכיל 3,000 מקומות ישיבה ויחליף את אולם בגין, שמכיל כ־1,600 מקומות לאחר הרחבה. הניסיון לייצר המשכיות מבחינת סגל השחקנים יעמוד למבחן בשנים הבאות, אבל כבר עכשיו נראה שאנשי הפועל אילת ואוהדיה יכולים להיות אופטימיים.

     

    yed660100