שר החוץ הגרמני אמר כי "הופתע" לשמוע על האולטימטום של נתניהו מהעיתונות הישראלית. אבל דווקא בישראל לא היו צריכים להיות מופתעים מהסערה שעורר השר זיגמר גבריאל, במיוחד לאור העובדה כי לא מדובר בתקרית דיפלוטית ראשונה שאליה נקשר שמו.

בביקורו הקודם בארץ ב־2012 עורר סערה כשהשווה את המדיניות הישראלית בשטחים לשלטון האפרטהייד בדרום־אפריקה. "הייתי כרגע בחברון", כתב בפוסט בפייסבוק. "עבור פלסטינים זהו שטח ללא זכויות. זהו שלטון אפרטהייד, ואין לכך שום הצדקה".

לפני כמה חודשים הסתבך שוב במהלך ביקור באיראן: נסיעתו לצד כמאה תעשיינים גרמנים, כחלק מניסיון לנרמל את הקשרים הכלכליים עם טהרן לאחר הסכם הגרעין, עוררה ביקורת קשה מצד ארגונים יהודיים.

ואפילו את האיראנים הצליח להרגיז: ביקורו כמעט הסתיים בתקרית דיפלומטית לאחר שהתייחס בראיון ברדיו למעורבותה של איראן במלחמת האזרחים בסוריה ולמשבר ההומניטרי שם. במהלך הראיון אף דרש שאיראן תכיר בזכות הקיום של ישראל: "רק אז ייתכנו יחסי ידידות נורמליים בין איראן וגרמניה", אמר. ההתבטאות גררה תגובות קשות במדינה, וכמה בכירים איראנים, באופן מעט אירוני, גם אז ביטלו את פגישותיהם עימו.

גבריאל, שעמד עד לאחרונה בראש מפלגת השמאל המתון הסוציאל־דמוקרטית, נחשב פוליטיקאי פופולרי מאוד בגרמניה. בינואר האחרון פרש מתפקידו במפלגה והודיע כי לא יוביל אותה בבחירות הצפויות בספטמבר. הוא גם משמש סגן הקנצלרית מרקל.

גבריאל ידוע כפוליטיקאי ביקורתי שלא חושש מעימותים ונוטה להעדיף כנות על עדינות דיפלומטית. אף שנחשב שותף בכיר בממשלת האחדות של מרקל, לא היסס לבקר אותה בחריפות.

גבריאל גם זכור בגרמניה כמי שיצא בעבר באופן פומבי נגד אביו, שהיה נאצי מורשע, וניתק איתו קשר.

אמש זכה לתמיכה רבה מעמיתיו בפוליטיקה הגרמנית. "חבל, זוהי טעות מאוד־מאוד מצערת של ישראל", אמר חבר הקואליציה מטעם האיחוד הנוצרי־דמוקרטי נורברט רוטגן. ואילו פולקר בק, חבר פרלמנט מטעם הירוקים וראש השדולה הישראלית בבונדסטאג, אמר: "איסור על פגישות זה ממש לא מקובל. 'שוברים שתיקה' הם ארגון ציוני, ישראל יכולה להתגאות בקיומו".