במרוץ החימוש של הפריים־טיים, מי יביא את הדוגמנית הכי בכירה להנחות בריאליטי מוזיקלי, אסתי גינזבורג הייתה התשובה המתבקשת של 'הכוכב הבא' לליהוק של בר רפאלי במתחרה 'אקס פקטור'. בכל זאת, מדובר בשתי הדוגמניות המוכרות והפופולריות ביותר במדינה. אבל גינזבורג, שבנסיבות אחרות הייתה יכולה להפוך לטאלנטית מובילה בזכיינית ערוץ 2, קשת, נשארה מהחוויה עם טעם חמוץ בפה והיום עומדת לצד אסי עזר הפרטנרית רותם סלע. "עברתי תקופה לא פשוטה בלשון המעטה", אומרת היום גינזבורג. המראה שלה מביע 100 אחוז שלווה. גם כשהיא מותחת ביקורת, זה יהיה באינטונציה רגועה, מבלי שארשת פניה תסגיר כל סערת רגשות. "בדיעבד, אחרי שהסיטואציה שם נגמרה, מאוד כעסתי".
למה?
"קודם כל על עצמי. נכנסתי לזה בלי באמת להתכונן מספיק מראש. וכעסתי על קשת שהכניסו אותי למקום הזה ואחר כך סוג של התנערו ממני כשזה הפך להיות בעייתי. וכעסתי על אסי עזר שלא נתן לי גב".
מה זאת אומרת הכניסו למקום הזה?
"להיות בפריים־טיים בלייב מהיום הראשון עם קונספט חדש שהם המציאו, שהוא גאוני בעיניי, אבל הביצוע לא היה מספיק טוב ולא עד הסוף. אין לי ניסיון בהנחיה אבל אין לי שום בעיה לעבוד קשה וללמוד. ידעתי שאוכל לעשות את העבודה. ואז פתאום התוכנית הפכה להיות משהו אחר ממה שהייתה אמורה להיות מלכתחילה. זה היה קונספט חדש שהם לא היו בטוחים בו.
"בהתחלה הייתי אמורה להיות רק מאחורי הקלעים ולראיין שם את המשפחות של המתמודדים. ואז בתוכנית הראשונה ראיינתי משפחה בשיחת וידיאו. עם הניסיון הרב שלי, כן, תוכנית ראשונה בחיי, והכל בשידור חי. אז אני שואלת, והם עונים בדיליי, אחרי חמש שניות. ובאוזנייה צועקים לי. וזה לא נראה טוב על המסך. קיבלתי ביקורות קטלניות".
מה כתבו בדיוק?
"שמו אותי על שער וכתבו בכותרת, 'אסתי גינזבורג כמשל לריקנות של הטלוויזיה'. אתה יכול לומר עליי הרבה דברים אבל ריקנית אני לא. זו הפעם היחידה, ועובדה שאני זוכרת עד עכשיו, שכתבו עליי משהו שהשאיר אותי בהלם. הייתי בהלם מזה שעורך של עיתון נותן לכתבת לכתוב על מישהו בצורה כל כך מגעילה. אבל 'הארץ' זה עיתון פח שאנשים לא קוראים והוא סכנה לקיום של המדינה".
"אז אני לא זקוקה לאישורים מהם כדי לדעת מה הערך שלי. אבל זה הרגיז אותי. אני כל כך הרבה שנים בתעשייה והתמודדתי עם לא מעט חיצים מהתקשורת בכל נושא כמעט. פיתחתי עור של פיל שמרוב שהוא עבה אנשים כבר לא מאמינים לי. הם חושבים שאני עובדת עליהם שלא אכפת לי, שזה לא אמין. אבל זה, ספציפית, מאוד הרגיז אותי. בנאדם אחר שלא יודע להתמודד היה לוקח את זה אולי בצורה הרסנית. זו פשוט התנהגות מגעילה בעיניי וזו לא חוכמה".
את חושבת שהקצינו את הביקורת בגלל המראה שלך?
"קח את בר לצורך העניין. כל אפצ'י שהיא עושה מעניין אנשים. יש אנשים שמושכים אש יותר מאנשים אחרים, וזה לא כיף. אחרי 'הכוכב הבא', הרגשתי פתאום ברחוב יותר מפורסמת והרגשתי שאני במקום יותר קשה כי חלה עליי חובת ההוכחה יותר מאשר על מישהי אחרת. בגלל שאני כאילו לא קשורה לעולם הזה ולא באתי ממנו. אותו דבר יגידו לי עם הרצון שלי לשיר, 'זו דוגמנית, היא רוצה לעשות הכל'. בחרתי את המקצוע כשהייתי בת 14, אף אחד מאיתנו לא יודע באמת מה הוא רוצה להיות בגיל 14. היום כשאני בת 27 ויש לי רצונות לעשות מעבר, זה גורם לצקצוקים. אבל זה לא מטריד אותי. מטרידה אותי הקלות שבה אנשים אוהבים לדבר עליי".
* * *
היא באמת רוצה לשיר. "תמיד חשבתי שכשאוציא אלבום אתראיין ב־'7 לילות'", אומרת גינזבורג, כשאנחנו נפגשים בווילה שלה ושל בעלה, עדי קייזמן. "אני מרגישה שמוזיקה זה עולם לא ממומש אצלי בכלל וזה אחד הדברים שמתוך כל הדברים שאני לא עושה, הכי הייתי רוצה לעשות. אבל אני תמיד הולכת 20 צעדים קדימה ואומרת לעצמי, 'מה, אני אהפוך לזמרת ואסע בכל העולם ואתחיל להיות בטורים'. חוץ מזה שיש לי פחד במה ואני שונאת בדם לעמוד ולדבר מול אנשים אז אני לא רוצה בכלל לחשוב איך אתמודד עם הדבר הזה. זה מוריד אותי. אבל בכל פעם שאני שומעת שיר חדש של זמרת אני מקנאה, למה לי אין שיר כזה מהמם".
אם את לא מסוגלת לעמוד מול אנשים אז מה את עושה בתצוגות אופנה?
"לא סובלת תצוגות. אני ממש נכנסת ללחץ לפני. קשה לי. כשמבקשים ממני להנחות אירועי תרומה אני ישר אומרת כן בלי לחשוב על זה בכלל, ואז מגיע היום ואני אומרת לעצמי מה חשבתי לעצמי. לדבר על במה ולהיות מול אנשים. זה משהו שאני מתמודדת איתו".
התקפי חרדה?
"כן, הזעה בכפות ידיים, פרפרים בבטן, סטרס, ואני בנאדם הכי רגוע שתפגוש. אני תמיד בצ'יל ומעטים הדברים שיכולים להוציא אותי מהשלווה שלי. תצוגה זה סופר־מפחיד כי אני חושבת שאולי אמעד. ל'גולברי' יש כאלה פעמיים בשנה ואני נכנסת לסטרס חודשים לפני. ויש את התצוגה בקיסריה וזה כבר לא כזה מצחיק אם נופלים. שום דבר לא מצחיק בסיטואציה הזו. אני מנסה לספור את הדקות ולראות שעבר בשלום".
זו לא בדיוק תכונה קלאסית של מנחה בשידור חי בפריים־טיים של ערוץ 2.
"לקראת הסוף, גם יואב צפיר (עורך התוכנית) וגם אסי עזר אמרו שהייתי טובה. אבל אף אחד לא זוכר לך את הסוף כי ההתחלה הייתה כל כך מביכה שזה מוחק את הכל. בעונה אחר כך לא עשו לייב ואז התבאסתי".
למה?
"ידעתי שבקונסטלציה הזו הייתי יכולה להיות מעולה ולא קיבלתי את ההזדמנות הזו. לא מאשימה אף אחד, לא הצמידו לי אקדח לרקה כדי לקחת את העבודה הזו, אבל עובדה שזה לא עבד. אסי, שהיו לו תחת החגורה מלא עונות של 'האח הגדול' בשידור חי, יודע להתמודד עם בלת"מים תוך כדי שידור. לא הייתי צריכה להסכים לעשות את זה מיד בלי לעשות משהו לפני. כתוכנית ראשונה זה היה שאפתני מדי".
אמרת קודם שאסי עזר לא הגן עלייך.
"אסי תוך כדי העונה תמך בי ועזר לי והיה שם. אבל כשזה נגמר, הוא לא נתן גב. הוא לא היה אדווקט שלי".
ציפית שיגיד לקשת שאת צריכה להמשיך?
"כן. גם ככה הייתי בהיריון והעונה הייתה אמורה להסתיים כשאני בחודש תשיעי. ולא יכולתי לדמיין להיות על המסך. אבל הרבה יותר קל היה להגיד, 'לא עבד, נקסט', מאשר לחשוב איך עובדים על זה יחד".
מה אמרו לך אחרי העונה הראשונה?
"הם לא עשו לי שיחת יחסינו לאן, אבל היה ברור שאני לא ממשיכה. פה ציפיתי שאסי יתערב, שיהיה חבר ויגן עליי. זה לא קרה. ואז שמעתי שהם לוקחים את רותם סלע".
ומה חשבת על זה?
"שהיא היחידה שאני מפרגנת לה לעשות את זה כי אני ממש אוהבת אותה. ראיתי פעם־פעמיים את התוכנית, הם שינו את זה לגמרי. זה לא דומה בכלל למה שהיה בהתחלה. רותם ואני בסדר. היא התקשרה ואמרה שהיא עושה את זה. אמרתי לה, 'שיחררתי את זה, אני בהיריון, זה לא מעניין אותי בכלל'. זה באמת היה נכון. וכל הכבוד לה. יצא לה חיבור מדהים עם אסי וזה עושה לשניהם מדהים. אבל אני בטוחה שאם היו נותנים לי את ההזדמנות להמשיך, הייתי עושה את זה טוב, בוודאות".
אגב, גם רותם סלע הייתה בהיריון כשהיא קיבלה את התפקיד.
"לה זה פחות הפריע. כל העונה היו לי לוקים של כוסית וחצאיות קצרות. וזה גם היה היריון ראשון שלי אז לא ידעתי איך אוכל להיות בפריים־טיים של ערוץ 2 בחודש תשיעי. באופי שלי אני בנאדם לא עקשן, ויתרתי שם. אני לא מהסוג שילך וידפוק על הדלת של אבי ניר ויגיד לו בוא נמצא פתרון. ולהיות דוגמנית זה לדעת להתמודד עם יותר דחייה מאשר קבלה. אי־אפשר להרגיש כל פעם שהדחייה היא משהו אישי. תלך בניו־יורק לאודישן. כל הבנות שם יפהפיות, פצצות ומושלמות, ועדיין בוחרים רק אחת בסוף. זה אומר שהן פחות יפות? לא".
יואב צפיר אמר פה בראיון, "בוא נגיד שאסתי לא הייתה איזה רייזינג סטאר".
"כן. הם היו ההפך מעקשנים. לא נלחמו עליי, על הקונספט, על זה שזה יעבוד בשבילי. יואב גם אמר דברים חיוביים אבל לא מדמיינת שההחלטה בידיים שלו".
אסי עזר אמר שהיה עוול להכניס אותך לזה.
"הוא צודק. זה כאילו שהתחלתי מהאוסקר במקום מהטוניז".
שלומית מלכה חטפה לא פחות ב'דה ווייס'.
"גילגלתי עיניים כשראיתי את זה. אמרתי, זו הבחורה התורנית שעכשיו יורדים עליה. היא בכלל לא הייתה גרועה בעיניי. נורא טוב לראות פרצוף יפה ומרענן וחדש על המסך, ילדה יפהפייה בתחילת הקריירה שמצליחה מאוד בעולם. מה קשה כל כך לפרגן. מילה שהומצאה בישראל ולא קיימת. אתה מבין את האבסורד של הדבר הזה? ככל שעובר הזמן זה רק הולך ומחריף כי החיים פה נהיים יותר ויותר קשים וזה גורם לאנשים להיות לא מסוגלים לרצות בטוב אחד של השני. אני אומרת לשלומית מפה, שתשים זין על כולם ותצחק כל הדרך אל הבנק".
* * *
גינזבורג נולדה בשנת 1990 בתל־אביב, לאמא גרונטולוגית ואבא אדריכל, שנקלעו לסכסוך משפטי סביב נכס נדל"ן. היא גדלה בשכונת צהלה ומתגוררת שם גם היום. יש לה אחות אחת, יעל, הקטנה ממנה בשלוש שנים, שעובדת כמעצבת פנים בברלין בחברה של בעלה. ולקייזמן יש ילדה מאשתו הראשונה, עפרה שטראוס.
הקמפיין הראשון הגדול של גינזבורג היה ל'קסטרו', בגיל 14. מאז הגיעו עשרות קמפיינים ושערים בחו"ל של מגזינים נחשקים, כולל שלוש פעמים בפרויקט מגזין בגדי הים המפורסם של ספורטס אילוסטרייטד. היום היא פרזנטורית של 'גולברי' ותכשיטי 'בלטו' ורשת הריהוט 'גנים ושושנים' ובעוד רגע תיסע לפסטיבל קאן כאורחת על מנת לפזר קצת אבק כוכבים.
את לא מרגישה שהעבודה הזאת בגיל כל כך צעיר לקחה לך את הילדות?
"נסעתי בכל העולם אבל הייתי מסרבת לעבודות כי לא רציתי להפסיד בגרות או ללכת לים עם חברים שלי, למרות שבית הספר מאוד התחשב בי והייתי עושה בגרויות עם תלמידים בשנה אחרת. אבל זה מה ששמר עליי שפויה לאורך כל השנים האלה. את טסה במחלקות ראשונות, לנה במלונות הכי מפוארים, ואז חוזרת ואני אחת מכולם, צופים, מבחנים, הכל. היה חשוב לי לא לאבד את כל חוויות הילדות".
אז אין תחושת פספוס?
"בכלל לא. ממש הקפדתי על זה. לא עשיתי שום ויתור על הילדות. לנשף סיום התעקשתי לבוא כי זכרתי את הסיפור של מארי־קייט ואשלי אולסן, שהפסידו את נשף סיום התיכון וההורים שלהן עשו נשף פיצוי עצוב כזה. הייתי מסרבת לעבודות בהרבה כסף, מאות אלפי דולרים, כי הן באו לי לא טוב והיו יכולות לקחת מקום של אותן חוווית שאני מדברת עליהם. למשל, פעם לא הייתי מוכנה להתנשק עם הדוגמן, נגיד לפרסומת בושם של טומי הילפיגר. זה היה הזוי בעיניי שמבקשים ממני להתנשק עם בחור כשאני בת 16. אז עשיתי את הפרסומת בלי נשיקה".
בצבא שירתה כמש"קית קישור לגיוס. "לא אהבתי. יש מישהו שנהנה בתקופה שלו בצבא? מתוך הסטטיסטיקה כמה באמת נהנים? הרבה פחות מאלה שלא נהנים. תוך כדי הצבא טסתי לעבודות אז יחסית עבר עליי יותר בקלות. גם הקפידו איתי מאוד כי רצו להימנע מכל מיני תקריות מביכות. התקלחתי לבד למשל". אחרי הצבא לא הייתה במערכת יחסים ארוכה עד להיכרות עם איש העסקים עדי קייזמן. הוא היה בן 39, היא בת 21. "הוא בא לשכור את הבית הזה פה, וככה הכרנו. מהרגע שהכרנו לא יכולנו להיפרד. זה היה ממש מהתחלה. לא תהליך של הרבה זמן. יצאנו לדייט חודשיים אחרי שהוא היה פה. אני עדיין הייתי בניו־יורק, הוא אחרי גירושים. חצי שנה אחרי שהכרנו הוא הציע לי נישואים, והתחתנו אחרי שנה וחצי".
יש ביניכם 18 שנה הפרש. לא מפריע?
"אני חיה בעולם של גדולים מאז שאני ילדה. לא נכנסתי למקום שהוא זר לי. היום, יחסית אחרי כמה שנים יחד, אני מוצאת בעיקר שאני המבוגר האחראי והוא הילד שאני צריכה להגיד לו 'נו נו נו'. זה בעיקר אישיו של אנשים שהוא מאוד־מוזר ולא ברור לי. זה לא פער מטורף של 50 שנה, לא המצאנו את הגלגל, זה סתם עוד סיבה לאנשים לדבר עלינו".
ולפני כן עדי היה נשוי לעפרה שטראוס שמבוגרת ממנו ב־13 שנה.
"עליי זה לא השפיע בשום צורה. ולא חשבתי על זה. זה שיקול שהוא לגמרי שלו. זה פשוט עניין של חיבור בעיניי. לא צריך להסתכל על זה ולומר זה הגיל, זה המקצוע. זה משהו שאתה מרגיש בבטן, אנרגיות. למשל, הרבה יותר מהגיל, חשובה לי העובדה שעדי בנה את עצמו לבד, בעשר אצבעות, בונה עסק נדל"ן מדהים בברלין, ללא עזרה של אף אחד שתמך בו כלכלית. הוא הבנאדם הכי חזק שאני מכירה מבחינת תעצומות נפש ויכולת להתמודד עם קשיים. אני לומדת ממנו המון מהבחינה של להיות מסוגל להתמודד ולא ליפול כשיש תקופות קשות".
השניים הביאו לעולם את רפאל, שנולד לפני שנתיים ושלושה חודשים. "אני אמא מאוד רגועה. לא בחרדות בכלל. מעדיפה לתת לו לקום לבד כשהוא נופל, לא להתרגש מדי כדי שהוא לא יילחץ. אני מבלה את רוב הזמן איתו ואני מעריכה יותר את אורח החיים שלי. כמעט לכל הנסיעות הוא בא איתנו".
גם הבת של עדי, דניאל, מבלה חלק מהזמן בבית. "היא בת 12 והפכה להיות ילדה גדולה. עכשיו היא בגיל שבו אני קוצרת את הפירות של כל השנים שאנחנו בקשר כי היא בעצם הפכה להיות ממש חברה. אני רואה אותה ואת חברות שלה ואת כל האפליקציות שהן אוהבות וזה פשוט מטורף. חבורה של ילדים יושבים וכולם רק מרותקים למסכים. איש לא מדבר אחד עם השני. זה גורם לך לאבד תקווה בעתיד של הילדים שלנו. מה יהיה איתם? איך זה יעבוד?"
גינזבורג נכנסה להיריון שני בדצמבר האחרון, ואחרי הפרסומים בנושא, עברה הפלה כואבת. "זו בעצם סיטואציה שבגלל שאני כל כך מפורסמת אז כל דבר שקשור אליי מיד מתלקח כמו אש בשדה קוצים. הכריחו אותי להוציא את זה החוצה, הייתי על סט צילומים לקמפיין כלשהו וכולם התחילו לדבר. תמיד יש תקשורת שבאה והיה בלתי אפשרי להסתיר את זה כי הייתה קצת בטן. אז הוצאתי, למרות שלא רציתי כי זה באמת היה מאוד מוקדם. בסוף, כמו שקורה להרבה נשים, זה לא תפס. שזה פשוט דבר נוראי וטראומטי".
מתי ידעת?
"יחסית בהתחלה. באנגלית זה נקרא מיסקריג'. זה קרה אחרי כמה חודשים ורק אחרי שזה קרה הבנתי כמה זה שכיח. איך יודעים? יודעים. מעדיפה לא להיכנס לפרטים וגם עכשיו אני ברגשות מעורבים כי לא מרגישה עד הסוף מוכנה לשתף את העולם. לפני שזה קורה אף אחת לא מדברת על זה אבל אחרי, אין כמעט אישה שאני לא מדברת על זה איתה ואומרת, 'גם אני עברתי את זה, עצוב לומר אבל זה דבר שקורה להמון־המון נשים'.
אנשים חושבים, 'היא גרה בבית יפה, יש לה בעל כזה וכזה וילד והכל נראה מושלם', אבל לא. כולנו עוברים סיפורים לא קלים".
מה עבר לך בראש כשזה קרה?
"שזה כאילו חלק מהחיים. כמו הפתגם roll with the punches. אנחנו חוטפים, וזה מה שהחיים מזמנים לי להתמודד איתו, ואני עושה את זה בצורה הכי טובה שאני יכולה. ברור שבכיתי. כל אובדן כזה, ולא משנה באיזה שבוע זה, מאוד נמוך או מתקדם, הוא קשה להסבר. אתה סוחב ילד, בשר מבשרך, אתה מאבד משהו שהיה שלך. בעלי, עם כמה שהוא מנסה להבין, לא באמת הצליח עד הסוף להבין את הטראומה שהייתה לי. אני גם לא מצפה. זה לא הגוף שלו שעבר את השינויים האלה".
מה עבר עלייך בימים שאחרי?
"לקח לי כמה ימים טובים לצאת ממה שהרופא שלי קורא לו בלוזיות. אבל זה לא משהו שבאמת משתחרר ממך עד הסוף. חברות שילדו אחרי אומרות לי שהאובדן הזה נשאר לתמיד. זה אף פעם לא ישתחרר ממני ואף פעם לא אשכח. זה יהיה תמיד חלק מהמהות שלי, ממשהו שעברתי. זה כמו איבר שפתאום נעלם. תמיד יהיה חלק ממני".
היית בטיפול?
"בגלל כל מה שעברתי אני לא צריכה שיחות ארוכות, לדבר על הרגשות עם פסיכולוגים וכדורים, פשוט עבודה עצמית. יש לי ילד נכון? אז המחשבה שלי הייתה להתמקד בו, להתמקד בחיים".
ואיך את מרגישה היום?
"התקדמתי הלאה. זה אף פעם לא יהיה שלם אבל עשיתי את הכי טוב שאני יכולה כדי להמשיך".
יהיו ילדים נוספים.
"בעתיד. יש לי עוד סקופ, אני בהיריון. סתם".
יש לי תחושה שקשה לך להיפתח באמת עם אנשים.
"למדתי לבנות חומה מכל המכות שקיבלתי מהתקשורת במשך שנים. אני אכן לא פתוחה".
איזה מכות, חוץ מהעניין עם ה'כוכב הבא'?
"זה התחיל בזה שעליתי מאוד במשקל ואז הפרשה עם אבא שלי ואז התוכנית. כל פעם בא גל כזה. ובכלל, לוקח שנים שאפתח לחברות חדשות. יש על זה בדיחה חוזרת בחבורה שלי, של הבנות, כמה זמן לוקח לפצח אותי כדי שאהיה פתוחה עד הסוף ממש. זה לוקח שנה ומשהו לחברות מסוימות. לא בגלל שאני מרגישה שאני לא יכולה להיפתח איתן. פשוט כי אני לא רוצה אף פעם להרגיש שיש אנשים שרוצים להיות חברים שלי כי זה נשמע להם מגניב להיות חברים שלי".
איך הגעת למצב שאת נמצאת בסכסוך משפטי עם אבא שלך על נושא כספי?
"לא רוצה להרחיב. אנשים היו בטוחים שזו זכותם לדעת מה קורה שם. כמו שעכשיו אנשים מגיבים לי כל הזמן באינסטגרם, היא בהיריון או היא לא. אני לא פוליטיקאית. אני לא חייבת להוציא מידע. אם יש דברים שהם אישיים ואני לא רוצה לשתף, זו גם זכותי. אז לא עניתי לאף אחד עד היום".
אז אתם מדברים היום?
"אני לא בקשר איתו. איך אפשר? כבר שנים".
זה לא כואב?
"מדי פעם אני תופסת את עצמי ואומרת כמה חבל שלרפאל יש סבא שהוא לא מכיר. אבל אז אני נזכרת בכל מה שעברתי בגללו ואז אני פחות אומרת שחבל. יותר טוב לי במקום שאני נמצאת".
מה קרה שם?
"הוא פשוט לא מאושר בחיים שלו וניסה לחפש מישהו שעשה לו טוב ובעט באנשים שהכי קרובים אליו, עדי ואני. כשעדי הכיר אותי כבר היה לי קשר מאוד בעייתי איתו. אמא של עדי נפטרה כשהוא היה בן 24 וכל הקטע של קשר לא ממומש עם הורים מאוד רגיש אצלו. אז הוא בהתחלה דירבן אותי לחזק את הקשר והייתי אומרת לו - הקשר הזה לא עושה לי טוב. הוא תמיד היה בנאדם בעייתי, אף פעם לא איש שמח. כל החיים הוא היה לא קל בהתמודדות שלו עם אנשים. אליי הוא היה אבא טוב עד שאמא עזבה אותו, כשהייתי בת 18, ואז לא נשאר לו אף אחד להתכסח איתו אז הוא התחיל להתכסח איתי".
איפה זה עומד עם הדירה שעליה היה הסכסוך?
"זה נגמר. הוא רצה שנשלם יותר כסף תמורת הבית שרכשנו ממנו. אבל זה לא היה עניין של הכסף כי עדי הוא הבנאדם הכי נדיב שתפגוש והוא היה נותן יותר. הוא הלך לעיתונים ועשה את זה בצורה מגעילה. זה נגמר, הוא קיבל את הכסף שמגיע לו. העובדה שהוא הפך את זה לפומבי ועדיין מנסה לדבר על זה עם כל העולם, לא טובה".
והקשר עם אמא?
"מעולה. היא גרה בניו־יורק, בת 67, בפנסיה, יש לה בן זוג שהיא מאוד נהנית איתו, אהוב מהתיכון שהיא יצאה איתו לנשף הסיום של בית הספר. היא רואה את רפאל הרבה ואנחנו נפגשות בברלין. וכמובן שהיא חולה על עדי וקוראת לו הבן שלה".
עם בר רפאלי, המתחרה הגדולה שלה, גינזבורג ביחסים טובים. היא אפילו תומכת בה כשאני מעלה את הפרשה ברשות המסים. "בר, בגלל שהיא בר, מושכת כותרות, ועצם זה שתוך כדי שהיא שם ברשות המסים הם מדליפים דברים לתקשורת אומר הכל", היא אומרת. "למה אתם תוך כדי החקירה עסוקים בללכת ולדבר עם העיתונות? זה חוזר לאווירה שיש פה, שנאה של מצליחנים ושל אנשים עם כסף. לא מבינים שזה גורם בסוף להבריח אנשי עסקים שרוצים להשקיע בארץ.
אז מה עשינו בזה? קיבלנו כותרת על בר רפאלי ועל המיסים. היא לא עשתה צבא לפני מיליון שנה ועדיין יזכירו לה את זה כל פעם ופחות את זה שהיא עושה שירות לישראל. למה לא לפרגן לה על זה ולנצל מישהו כמוה כדי לעשות לנו יחסי ציבור חיוביים בעולם".
יכול להיות שהם מנצלים את זה שהיא מפורסמת, אבל ייתכן שהיא גם עברה על החוק.
"אני לא אומרת את זה כי אני רוצה לסנגר או ללקק לה. מהפרספקטיבה שלי, אני בטוחה שבר משלמת כל מה שצריך למס הכנסה כמו שאני משלמת כל מה שצריך, וכמו רוב האזרחים. פשוט השם שלה תופס כותרות והיא בעצם נענשת לפני שהוכיחו שהיא עשתה משהו. התכתבנו על הדברים האלה וניסיתי לחזק אותה, למרות שאני לא חושבת שהיא צריכה את החיזוקים שלי".
היה ביניכם פעם סוג של יריבות.
"זה היה משעשע יותר מאשר יריבות באמת. היה נורא כיף לתדלק את זה אבל לא היה פה שום דבר. היינו די צוחקות על זה".
טוב, היא עדיין צעירה מכדי להיות באמת חברה שלך. אסי עזר הכריז פה בראיון שאת הצעירה הכי מבוגרת שיש ושרוב החברים שלך בני 50.
"הוא קלע בול. כל חבר שלי יגיד לך. כולם קוראים לי זקנה כל הזמן. אני באמת זקנה. אני ממש אוהבת להזמין אלינו הביתה קומץ חברים שהגיל הממוצע בו בין 40 ל־60 ולשבת לנהל שיחות מעניינות על דברים שקורים בעולם. עדיף מאשר ללכת לאיזה מועדון. אני אוהבת ללכת לישון מוקדם, לקום מוקדם, לשתות תה. כל החברים שלי גדולים ממני במינימום 20 שנה".
על מה אתם מדברים למשל?
"למשל, על הנשיא טראמפ ומה שהוא עשה עם ראש האף־בי־איי קומי. אני יכולה לדבר על זה שעות", היא מכריזה. גינזבורג חיה אקטואליה, גם זו שמעבר לים, מאוד מעודכנת, חדה, זוכרת במדויק מי אמר מה ומתי. "אני חצי אמריקאית ואי־אפשר להתכחש לעובדה שהבנאדם המשוגע הזה יכול להיות אחראי לגורל של כל העולם. קראתי שהוא רוצה להיפגש עם שליט צפון־קוריאה והייתה בדיחה בסגנון, 'מי היה מאמין שמלחמת העולם הרביעית תתחיל ממי יקבל את הנתח האחרון של הסטייק'. זה כאילו משעשע אבל יכול להיות מציאותי. הוא מספק ידיעות מוטרפות אחת אחרי השנייה".
מה הצבעת בבחירות האחרונות?
"הצבעתי לבוז'י. אי־אפשר להיות מרוצה מהמצב של הממשלה הנוכחית".
את מודאגת כאמא?
"ברור. אני רואה לקוחות ישראלים של עדי עוזבים לברלין ואלה הקרם של הקרם של המדינה, אנשים איכותיים מאוד, פטריוטים, שרוצים לתרום למדינה ופשוט מאסו ולא מסוגלים יותר. אני קונה בברלין אוכל ב־70 יורו לכל המשפחה שלנו, מה שהיה עולה פה 500 שקל ויותר. מה אתה קונה היום בסופר ב־200 שקל, אולי שלושה־ארבעה דברים גג? מטורף. 37 אחוז מהישראלים מרוויחים פחות מ־5,000 שקל. זה עצוב מאוד. עוברות בי מחשבות להיכנס לפוליטיקה. דני גילרמן, כשהוא פוגש אותי, הוא תמיד אומר שאני השגרירה הבאה של ישראל באו"ם".
זה רציני?
"כשאני רואה את אורן חזן בתוכנית בוקר מגן על אשתו שקיבלה הנחה על שמלת הכלה שלה וצריך להצדיק כמה עלתה החתונה שלו, יורד לי קצת מהמחשבות האלה. אבל כן, הייתי רוצה מתישהו לנצל את ההשפעה שאולי יש לי על אנשים, אם בכלל, ולתרגם את זה לתפקיד משמעותי ולא לקידום של עוד חברה או תמונה באינסטגרם".
