בית הדין לעבודה הכיר במחלת הפרקינסון, בה חלה בעל בית דפוס בירושלים, כקשורה לעבודתו לצורך קבלת קצבה מביטוח לאומי. במשך 4 שנים טען הביטוח הלאומי שאין הוכחה לקשר סיבתי בין עבודה בבית דפוס לפרקינסון, למרות שמחקרים רפואיים ברורים מצביעים על קשר כזה. לפני מספר ימים ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הביטוח הלאומי להכיר במחלה כתאונת עבודה, והוא גם חויב בהוצאות משפט בסך 3,000 שקל.
החולה, בן 74, עבד מגיל 21 בבתי דפוס, תחילה כשכיר ואחר כך כעצמאי. בגיל 65 החל להרגיש בבעיות בריאות שאובחנו בהמשך כמאפיינים של פרקינסון.
פרקליטו של בעל בית הדפוס, עו"ד איתמר כהן, טען בתביעה שהוגשה לפני 4 שנים לביה"ד לעבודה, כי מרשו חלה בפרקינסון על רקע חשיפתו לחומרים כימיים בעבודתו. הביטוח הלאומי טען כי מחלת הפרקינסון קשורה לגורמים אחרים.
קביעת השופט דניאל גולדברג והסכמת הצדדים התבססו על חוות דעת רפואית של הנוירולוגית ד"ר עידית ובר, שקבעה כי מחלת הפרקינסון התפרצה כתוצאה מחשיפת הדפס לחומרים ממיסים אורגניים, במיוחד חומר הנקרא TCE, בהם נעשה שימוש רב בעבודת הדפוס.
"היעדר גורמים משפחתיים גנטיים וחשיפה ממושכת לרעלנים שהוכח כי הם קשורים בהופעת הפרקינסון בשכיחות גבוהה לעומת האוכלוסייה הלא חשופה מצביעים בסבירות גבוהה על קשר סיבתי בין המחלה למרכיב הסביבתי של חשיפה ממושכת למתכות רעילות ולממיסים אורגניים. מחקרים רבים הוכיחו קשר סיבתי והוכחה מדעית", נאמר בחוות הדעת. "לעבודת העובד כדפס יש השפעה משמעותית של מעל 20% להופעת המחלה אצלו".
