70,464 אנשים עובדים במשרדי הממשלה, 2,244 מתוכם נחשבים לעובדי הסגל הבכיר - מנכ"לים, סמנכ"לים ועוד. אלא שמנתוני שירות המדינה שנחשפים כאן עולה כי מכל עובדי הסגל הבכיר רק שלושה הם יוצאי אתיופיה, ומועסקים במינהל המחקר החקלאי. הנתונים הגיעו ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד).
במשרדי ממשלה רבים אין יוצא אתיופיה אחד, למשל במשרד לשוויון חברתי (82 עובדים), ברבנות הראשית (71), במשרד התקשורת (148), במערך הסייבר (79) וברשות להגנת הצרכן (48).
במשרד להגנת הסביבה יש יוצא אתיופיה אחד מ־571 עובדים, במשרד התחבורה חמישה מ־887 עובדים, במשרד האנרגיה והמים יש שני יוצאי אתיופיה מ־208 עובדים, ובנציבות שירות המדינה יש רק שני עובדים יוצאי אתיופיה מ־264 עובדים. זאת בעוד החוק קובע שצריך להיות ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה במשרדי הממשלה, כלומר לפחות כמו שיעורם באוכלוסייה - למעלה מ־1.7%.
במשרד התיירות יש שני יוצאי אתיופיה מ־184 עובדים (1.09%), במשרד הפנים שלושה מ־655 עובדים (0.46%), במשרד החוץ שלושה מ־1,128 עובדים (0.27%), באוצר שבעה מ־1,420 עובדים (0.49%), בלמ"ס שבעה מ־1,002 עובדים, במשרד הכלכלה יש 11 מתוך 1,256 עובדים ובהנהלת בתי המשפט רק 14 מ־4,135 מועסקים (0.34%). במשרד המשפטים יש רק 31 עובדים יוצאי אתיופיה מ־3,592 עובדים.
מספר הגופים שעומדים בדרישות החוק כולל את רשות האוכלוסין וההגירה עם 2.5% מהעובדים, משרד החקלאות עם 2.86% ומשרד הרווחה עם 3.5%. את הרשימה מובילים בתי החולים, אלא שעובדים רבים שם במשרות זוטרות יחסית. במרכז גריאטרי נתניה 12.93% מהעובדים הם יוצאי אתיופיה, בבית החולים וולפסון 7.12% מהעובדים, ובאברבנאל 6.36% מהעובדים.
מעובדי הסגל האמצעי (דרגי ביניים) יש 21 יוצאי אתיופיה מ־7,939 עובדים, 0.2% בלבד.
ח"כ אלהרר: "בושה לנו. כל פעם אני נדהמת לקבל נתונים מחפירים על ייצוג נמוך, שלא לומר אפסי, של יוצאי אתיופיה במשרות בכירות. מדהים לראות את כמות משרדי הממשלה בהם הייצוג של סגל בכיר הוא אפס. לא אפסיק להטריד ולהציק עד שהאפליה תיגמר".
"אפילו לא מזמינים לראיון"
פנטהון אספה דויט, מנכ"ל עמותת טבקה
"בעמותת 'טבקה - צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה' העלינו הצעה לתיקון החוק להרחבת הייצוג ההולם. כל משרדי הממשלה לא מקיימים את החוק, כולל משרד רה"מ.
כל העובדים ברשויות המקומיות הם גננים, מטאטאי רחובות ומנקים. ייצוג הולם זה לא רק כמות אלא גם איכות, כלומר משרות בכירות. לפעמים מכרזים מוטים לטובת הציבור הלא אתיופי ויש הרבה מבחנים שאיננו יכולים לעמוד בהם. ביקשנו שהמשרדים יקצו משרות ייעודיות ליוצאי אתיופיה ויבחרו במכרז את הטוב ביותר. יש משרדים וחברות שמציעות תפקידים, אבל לא בכירים. אתה לומד 6־5 שנים ומקבל תואר, אבל יש אפליה בקבלה לעבודה. ברגע שיש לך שם של אתיופי לא יזמינו אותך לראיון.
בעיה קשה נוספת היא בנטוורקינג. למי שיש דוד, אבא או חבר שיכול להרים טלפון, הכל מסתדר. ליוצאי אתיופיה אין את הפריבילגיה הזו והם צריכים לפלס את דרכם לשוק מאוד תחרותי".
