ראשון 24 בספטמבר 2017
ידיעות אחרונות
אלדד קובלנץ
7 לילות • 23.05.2017
הנני כאן
ראש הממשלה דרש את ראשו, השרים רצו לסגור את התאגיד עוד לפני שקם, טאלנטים שהחתים נטשו, והוחלט להוציא מידיו את מחלקת החדשות. אלדד קובלנץ, המנכ"ל של 'כאן', חטף מכה אחר מכה אבל הצליח להגיע לקו הסיום. עכשיו הוא מסביר לראשונה מה עושים כשהפוליטיקאים לוחצים, מדוע הבחירה בגאולה אבן היא לא אצבע בעין של נתניהו, מה הטעויות שנעשו, ואיך מנהלים טלוויזיה כשאתה כמעט עיוור
רז שכניק | צילום: יונתן בלום

היה רגע אחד, רגע אחד בלבד, שבו אלדד קובלנץ, מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי 'כאן', כמעט ונשבר במאבק שלו מול ראש הממשלה. "זה היה אחרי שלמדנו מהתקשורת על הרעיון לפצל את התאגיד מהחדשות שלנו. אני מודה שפשוט נפלתי. מכל אותן שנתיים של ההקמה, זה היה רגע שאחריו במשך שעה נכנסתי לעצבות קשה, עצב נוראי. שקעתי לשעה בדכדכת".

 

רק שעה?

 

"נראה לי שנעלבתי אישית. חשבתי שזה דבר כל כך מופרך מקצועית ותפעולית, הרגשתי ממש זלזול במקצוע שלנו, שאולי באמת אפשר לעשות פה הכל בלי להתחשב במקצועיות".

 

מה עשית?

 

החלטה מקצועית. גאולה אבן־סער
החלטה מקצועית. גאולה אבן־סער

 

״היה לנו מעין חמ"ל כזה, לחשוב איך מתמודדים עם ההחלטה, ואז יצאתי ואמרתי לעובדים, 'אני לא תורם לאירוע כרגע, אני הולך לחשוב מה לעשות עם עצמי'. השעה הייתה תשע בערב והלכתי לרוץ 12 קילומטר במכון הכושר שלי. ואז הכל עבר. מאוד מומלץ".

 

אתה נלחם בראש ממשלה שרוצה להעיף אותך אישית במשך חודשים, ומאיים לפרק את הממשלה אם זה לא יקרה. כל הסיפור הזה הופך לכותרות ראשיות בכל מקום, ואתה מבואס רק שעה אחת, הולך לרוץ וזה עובר?

 

"הכחשה והדחקה הם מנגונים שלא מספיק מוערכים בעולם המערבי. התייחסתי לזה כאל עוד מהמורה בדרך. אתה חייב להבין, בזמן שהתחוללו כל האירועים הפוליטיים שכולם היו חשופים אליהם, התרחשו במקביל אירועים מורכבים של הקמת התאגיד. היו המון רגעים שבהם הכל נראה אבוד, של איך הדבר הזה יקום בכלל. צלחנו המון בורות, המון משברים. אז גם ההחלטה של ראש הממשלה לפעול נגדנו נראתה לי כמו עוד מהמורה בדרך".

 

איך נערכת לקרב חייך?

 

הוא היה סבבה. נתניהו
הוא היה סבבה. נתניהו

 

"פשוט נשענתי על הרבה ניסיון. בגיל 28 התחלתי לנהל, יש מאחוריי 22 שנות ניסיון של ניהול. כשהקמתי וניהלתי את גלגלצ היו מאבקים מאוד קשים וכשבנאדם מתאמן למרתון 20 שנה הוא גם יכול לעבור לטריאתלון".

 

אז לא עבר בך כלום? חרדה, עוינות, כעס? קמת רגיל בבוקר?

 

"כן, רק עם המון אדרנלין ורצון לנצח את זה, ולנצח את זה פייר. חלמתי על התאגיד כל לילה אבל אז גם באו הפתרונות. כל בוקר מחדש לעשות הכי טוב שאפשר. גם נולדה לי ילדה לפני חצי שנה, תוך כדי האירוע, וזה נתן פרופורציות".

 

בחודשים הקשים היו אנשים שעזבו, שפחדו שהתאגיד לא יקום.

 

לא התקשרה. רגב
לא התקשרה. רגב

 

"והיו גם אנשים שסגרנו איתם, טאלנטים בכירים עם חוזים בידיים, וביטלו אותם. בסדר גמור. לא הייתי אפאתי לזה אבל זה היה נראה לי כמו עוד התמודדות שצריך לעבור. זה היה לחצוב בסלע עם כפית מפלסטיק, ואז נשברת לך הכפית ושמים לך עוד קיר".

 

 

* * *

 

אלדד קובלנץ הוא לא אדם שגרתי. או במילותיו: "אני חלק מניסוי חברתי ששותפים לו נאס"א והמוסד. בגיל 28 קיבלתי את המפתחות לניהול תחנת רדיו לנהגים ואין לי רישיון. בשנת 2006 עברתי לטלוויזיה, למרות שיש לי תעודת עיוור. בחינוכית עשינו מהפכה דיגיטלית בפייסבוק ואני לא חבר ברשת חברתית".

 

לא מינה אותי. סער
לא מינה אותי. סער

 

הוא היה עורך מוזיקלי בגלי צה"ל שהתמחה במוזיקה אלטרנטיבית. ואז הקים את גלגלצ והביא לישראל את שיטת הפלייליסט - שהייתה בשנים שלו הקשוחה והיעילה, המיינסטרימית והמושמצת ביותר.

 

אחרי קדנציות שלא עשו יותר מדי רעש בזכיינית קשת של ערוץ 2 ובערוץ 10 קובלנץ הזריק דם צעיר לטלוויזיה החינוכית, עד אז מוסד עבש. הוא עשה מ'eco99 fm', תחנה תואמת גלגלצ ומתחרה של ממש בעזרת תמהיל שירים שהוא כינה 'גלגלצ של פעם'.

 

קובלנץ אדם אנליטי, כמעט מתוכנת. לפעמים נדמה שכל משפט שיוצא לו מהפה עובר פילטרים של מטריצות והסתברויות. לפעמים זה פועל נגדו. ולפעמים זו חתיכת ברכה -בטח אם ראש ממשלה מכוון לך אקדח לרקה.

 

באפריל 2014, קובלנץ עושה את הצעד הראשון במה שיהפוך לאחד הפרקים הסוערים בחייו ומגיש עצמו לתפקיד מנכ"ל ההקמה של תאגיד השידור הציבורי - הגוף שאמור להחליף את רשות השידור על פי הרפורמה שיזם גלעד ארדן. כמעט שנה אחר כך, הוא נבחר על ידי ועדת האיתור בראשות השופט עזרא קמא. אף פוליטיקאי לא נזעק. "לא שמעתי כלום בשלב הזה. אף אחד לא האמין אז שהתאגיד יקום כי יש מכניזם במגזר הציבורי שלפיו 85 אחוז מהרפורמות לא קורות בכלל".

 

"אין לי חיבור עם אף פוליטיקאי". קובלנץ
"אין לי חיבור עם אף פוליטיקאי". קובלנץ

 

התחלת לקבל פניות?

 

"הפניות היו גם מהאופוזיציה, לא רק מהשלטון, בעצם מכל מקום שבו אנשים רוצים להכניס חברים שלהם. פקיד ציבור בכיר ביקש ממני להיפרד משני אנשים שגייסנו כבר, בטענה שזה מייצר רעש במערכת הפוליטית. שהם לא נראים טוב לגורמים מסוימים. אמרתי שלא. אבל מה אתה רוצה ממני? איתן כבל פנה למבקר המדינה, סיפר לו סיפור מסמר שיער על לחצים פוליטיים ולא קרה עם זה כלום. קיבלתי כל הזמן מידע מאנשים שהעבירו לי מסרים שצריך לעשות ככה וככה. אבל בחצי השנה האחרונה לא היה טלפון מאף פוליטיקאי. הייתה נקודה שזהו, זה פסק וגם הבקשות".

 

למרות החומרה, אתה לא נשמע נסער בעניין.

 

"אני עדיין חושב שרוב הבקשות והלחצים היו בגבול הלגיטימי. ואני חושב גם שברגע שאתה מתחיל לייצר מערך של סחר עם כולם, גם התוצר יהיה פחות טוב וגם לא תצליח לרצות אף אחד. אז עדיף לעשות את הדבר הנכון, בחירה אנליטית לחלוטין. שקלולים מתמטיים. לפחות אז זה מעלה את ההסתברות שהארגון שלך ייבנה כמו שצריך. מאותו רגע שהבנתי את זה הפסקתי לפחד".

 

לא אמרת לעצמך, עדיף לי לשלם מחיר כזה או אחר לפוליטיקאי כדי שהדבר הגדול יותר, התאגיד, יקום?

 

"לא, הגעתי למסקנה שאם אצטרך לעשות את זה עדיף שהארגון לא יקום. כי אם הארגון עקום, עדיף שלא יקום בכלל. במבחן התוצאה התאגיד קם, אז כנראה שעשינו כמה דברים בסדר".

 

ההודעה שלך על הבחירה בגאולה אבן כמגישת המהדורה באמצע הקרב עם ראש הממשלה נתפסה כאצבע בעין של נתניהו. הייתה עליך ביקורת שזה מאוד לא נכון אסטרטגית.

 

"מי שבוחר לראות את זה ככה, טועה. ברגע שהחלטתי שמנגנון קבלת ההחלטות שלי הוא ענייני, סגרנו עם גאולה. היא הייתה אמורה להגיע למחרת לפגישה על הליינאפ של המהדורה והיו שלוש אפשרויות: לא למנות אותה כי זה עלול לעצבן מישהו, למנות אבל לא להודיע ואז אתה מסתכן בזה שזה יוצא בלי שליטה, ומאשימים אותך בהסתרה, ואפשרות שלישית היא לעשות את הדבר הנכון ולהודיע.

 

"נכון, היו הרבה אנשים שאמרו לי לא להודיע אבל בהינתן שזו ההחלטה המקצועית הנכונה, מתי היה טיימינג אידיאלי להודיע? עכשיו? לפני שבועיים? לא באמת היה זמן טוב לזה. הבסיס היה מקצועי בלבד: חשבנו שהיא המראיינת הפוליטית הטובה בארץ, מקצוענית, היא בנאדם נעים הליכות וגם באה מרשות השידור".

 

עובדה שהיית במגעים עם מגישות אחרות.

 

"כי גאולה אמרה בשלב כלשהו שהיא לא רוצה. ברגע שאמרה כן, לקחנו".

 

בעלה, גדעון סער, הוא פוליטיקאי בכיר עם יומרות להיות ראש הממשלה. כשהיא מראיינת את בנט, למשל, יריב פוליטי פוטנציאלי שלו, זה לא עלול להיות בעייתיי לדעתך?

 

"לאור העובדה שכולם יודעים את זה, בניגוד למקרים שבהם לא יודעים, נראה לי שזה בסדר".

 

ואם הוא יהיה ראש הליכוד או ראש הממשלה?

 

"נבחן את האירוע הזה כשנגיע לשם. גאולה הגישה תוכנית ראיונות כשהוא היה שר חינוך. כמות הראיונות במהדורה מצומצמת יחסית. אני מכיר את גאולה מגיל 18. אשת מקצוע לא צריכה לקבל תעדוף כי היא מקושרת לפוליטיקאי, אבל לא צריכה לסבול מזה, בטח לא בשלב הזה".

 

סער מינה אותך למנכ"ל החינוכית. גם את זה אוהבים להזכיר יריביך שטוענים שאתה איש שלו.

 

"את גדעון לא הכרתי לפני שהוא מינה אותי, ב־2011. והוא גם לא מינה אותי בעצם. ועדת איתור מינתה אותי והוא קיבל את ההמלצה. נפגשנו ממש מעט בקדנציה שלו, אולי חמש פעמים. שמע, בכל האירוע של הקמת התאגיד האשימו אותי שאני שמאלן קיצוני, בנטיסט, יש עתידיסט. כל מי שמכיר אותי יודע שאני בכלל לא באתי מהניוז. אין לי חיבור עם אף פוליטיקאי. ואני כן חושב שחלק מהתקשורת הישראלית חוטאת לקבוצה הזו של הפוליטיקאים, כי עדיין הם נבחרי ציבור".

 

כלומר?

 

"צריך לכבד את הסטטוס של נבחרי הציבור ולשמוע אותם. אתה לא צריך לזלזל בפוליטיקאים".

 

מה אתה תופס כזלזול?

 

"בחלק מהתקשורת הישראלית, אהבה לארץ ופטריוטיות נחשבת לאומנות, אני לא מסכים עם זה. אפשר להיות פטריוט ולאהוב את המקום הזה בלי להיות אסקופה נדרסת של השלטון. התקשורת הישראלית נוטה לצד השמאלי. אין מה לעשות. זה קורה בכל העולם".

 

נפגשת עם נתניהו?

 

"נפגשתי איתו פעמיים, לפני שנה וחצי ולפני שנה. פגישות מאוד ענייניות. הוא התעניין בתהליך. הסברתי לו את הרעיון של דיגטל פירסט, שתוך עשר שנים צריכת התקשורת תהיה אחרת לחלוטין ושהמודל שלנו יהיה שונה מערוץ 2 ו־10. הוא אמר שזה רעיון מעולה".

 

איך התרשמת ממנו?

 

"הוא היה סבבה. באמת, אפילו הצחקתי אותו פעמיים. הייתה אווירה מאוד עניינית. שתי פגישות של חצי שעה והיה בסדר גמור. אין שם אנקדוטה יוצאת דופן".

 

אז אספק לך כזו: הוא דחף להצעה שהתאגיד יקום בלי ראשיו. לא אמרת, אולי אעזוב מרצוני כדי שכל הדבר הזה יקום על כל עובדיו?

 

"בשום רגע לא שקלתי לעזוב. לי זה נראה פולקלור שנופח. לא נראה לי שראש הממשלה מתעסק בי או בגיל עומר".

 

אתה מיתמם, ואני מבין אותך. בכל זאת ניצחת, למה להסתבך עכשיו.

 

"ואני מתעקש שאליי לא הגיע שום דבר כזה מאנשי רה"מ. יש משהו באישיות שלי שבנוי ככה שככל שיותר קשה, אני יותר נהנה. תהליך הקמת התאגיד היה כמו חיסון שבו כל פעם נותנים לך את הנסיוב בצורה מופחתת, ואז אתה שורד כל דבר. הכותרות על ההצעה להקים תאגיד בלי הראשים הקיימים? אוקיי, קיבלתי עוד משהו שחיסן אותי.

 

"בשלב מסוים התחלתי להתייחס לזה כאל משחק, ובמשחקיות ששירטטתי לי בראש של המאבק הזה עלו לי, סליחה על הדוגמאות הנבובות, 'משחקי הכס' ו'בית הקלפים', 'האישה הטובה'. כל סדרות המיינסטרים. הכל התערבב שם, פוליטיקה ארגונית ומאבקים, ואיכשהו נראה לי שאני חווה משהו שאני חווה בדרך כלל בסדרות טלוויזיה, אז לא נראה לי אפילו שזה קורה לי. מבחינה נפשית הסתכלתי על זה מהצד ולמעט העניין של העובדים, שהוא מאוד עצוב, שאר הדברים נראו לי מאוד משחקיים".

 

הקמת התאגיד לא תירשם כפרק שחור בדמוקרטיה הישראלית?

 

"אני לא חושב. לומר ככה יהיה דרמטיזציה של האירוע. מצבה של ישראל בכל הפרמטרים הוא טוב ובסופו של דבר זה גם עלה".

 

 

* * *

 

התאגיד, כאן, הוא כבר עובדה מוגמרת בשלט שלכם. מספר 11. וגם ברדיו. תוכני הטלוויזיה עדיין דלים, אבל המהדורה עם גאולה אבן בשבוע הראשון הורידה משמעותית את הרייטינג של חדשות 2.

 

כפי שהעיד בעצמו, טאלנטים רבים, גם כאלה שכבר חתמו, נטשו ברגע האחרון כשהיה נראה שהתאגיד הוא עוד רפרומה שתזרק לפח. וגם עכשיו, כשהציע לליאור שליין לעבור לתאגיד עם 'גב האומה' - נענה בשלילה.

 

הבשורה שלו ברשת ב' היא תוכנית משותפת של העיתונאים אסף ליברמן וקלמן ליבסקינד שמשודרת לייב מאולפן הרדיו גם בטלוויזיה. ברשת ג' הכוונה להמשיך לשדר רק מוזיקה ישראלית, אבל להיטית יותר, ואולי גם לעבור לשיטת הפלייליסט. ב־88 הוא עשה מהפכה שכבר מרגיזה את אוהבי התחנה. ורשת א' הפכה לכאן תרבות.

 

ובכל זאת, צל כבד עדיין מעיב על כל הסיפור. הפשרה הפוליטית בין ראש הממשלה לשר האוצר משה כחלון, שהיה הגורם הפוליטי שהגן על התאגיד, מסיבות כלכליות נטו, הייתה הפקעת התכנים הפוליטיים מקובלנץ והקמת תאגיד חדשות נפרד.

 

"הנושא נמצא בבית המשפט העליון, ובינתיים יש צו מניעה לפיצול והשופטים אמרו את דעתם על המתווה הזה", אומר קובלנץ. "אני חושב שזו הצעה שבעיקר משתקת את הארגון. היא מייצרת שני ארגונים שמראש יהיו ביניהם חיכוכים, וחוסר אפשרות לתפקד בגוף תקשורת שאמור לקבל מאות החלטות ביום בזמן אפס. הפיצול הזה גרוע מבחינה תפעולית ותפקודית. בנוסף, יש איתו בעיה מוסרית. מאות עובדים עזבו מקומות עבודה לפי חקיקה ראשית של מדינת ישראל. לשנות את זה ללא תכלית וללא סיבה ראויה, יהיה גם לא מוסרי".

 

אתה מאוד מחושב וקר. איפה כל הדיבורים על חשיבות גוף חדשות חופשי במרחב הדמוקרטי?

 

"לא יכול להיות שיקום גוף שייקחו ממנו את ליבת העשייה שלו".

 

ויעבירו אותו בכפיפות לאנשי ראש הממשלה.

 

"לא בדיוק, כי היועצים המשפטיים קבעו שהליך הבחירה של המנכ"ל בתאגיד החדשות ושל המועצה יהיה זהה לזה של תאגיד השידור. הטענה של המחוקקים היא שלא תהיה כפיפות לפוליטיקאים. אבל אז זה עוד יותר מחדד את השאלה - אם ככה, בשביל מה לפצל?"

 

סמוך על נתניהו שימצא את דרכו לשלוט על תאגיד החדשות.

 

"אין לי יכולת לומר לך את זה בשלב הזה".

 

הופתעת כהשחליטו להוציא ממך את החדשות?

 

"כן, הפתרון הזה הפתיע אותנו. ידענו שמדברים על כל מיני פתרונות פחות או יותר קיצוניים אבל אני רואה את עצמי כמנהל מקצועי ולא חשבתי על האופציה שהבחירה תהיה במשהו לא תפקודי מבחינת הפרקטיקה של החיים".

 

הם הסבירו שזה כמו בערוץ 2. יש גוף שידורים לכלל הנושאים ויש חברת חדשות.

 

"טעות מרה. בערוץ 2 יש מודל של חברה אם וחברה בת, היררכיה. זה לא קיים פה. לזכיינים יש אמירה בגוף החדשות, הם שותפים בו. במצב של התאגיד החליטו על גופים מנותקים ובלי היררכיה. יש שני עמודים שמפרטים בחקיקה איך לבצע תיאום במקרה של חילוקי דעות בינינו. המנכ"ל שלהם צריך לבוא אליי ואז ללכת ליו"ר ואם עדיין לא מסכימים, צריך למנות מומחה ואז אחרי יומיים שוב ללכת למומחה. זה הזוי ולא ישים".

 

אולי זה הזמן לשאול: אז מה שווה התאגיד אם אי־אפשר לשלוט בו?

 

"(צוחק) דבר ראשון, זה נאמר בישיבה סגורה והודלף אז צריך להתייחס לזה בפרופורציות. מנהלים במגזר הציבורי לא צריכים לתת ציונים לפוליטיקאים כפי שהם לא צריכים להתערב בשיקולים שלנו".

 

התבטאות כזו באמת לא נשמעת לך ביג דיל?

 

"כל עוד זה לא משפיע בפועל על ההחלטות המקצועיות, זה לא נראה לי ביג דיל".

 

השרה רגב שלחה אנשים, התקשרה?

 

"לא".

 

תגיד, מה הטעויות שעשית בדרך?

 

"אלפי טעויות. ניהול זה לקבל כל הזמן החלטות, להמשיך בטובות ולתקן את הגרועות. היו טעויות בבחירת תוכן, ונדע לתקן. היו טעויות בבחירת אנשים, כאלה שקורות כשאתה מגייס כזו מסה. זה אירוע לא סטנדרטי, להיות בחוסר ודאות ועוד בחוסר ודאות כל כך חשוף כי כל המדינה התעסקה בזה. אני משוכנע גם שהיו לנו טעויות עם מספר עובדים ברשות השידור שרצינו לקלוט ולא קלטנו".

 

הם התלוננו שעברו השפלות.

 

"כשאתה מנהל 2,800 ראיונות עבודה בתקופה של שמונה חודשים, ברור שיהיו כמה מקרים לא מוצלחים ואנחנו לוקחים על זה אחריות. מבחינת המסה של התהליך, אנחנו מאוד שלמים איתו. היינו צריכים לשאול את כל השאלות גם את עובדי רשות השידור כי אנחנו גוף ציבורי, לא יכולים לקלוט אנשים על סמך חיבה או היכרות כזו או אחרת. רוב עובדי רשות השידור נשאלו מה הם יכולים לתרום, גם טאלנטים".

 

להעמיד מגייסת צעירה מול כוכב ותיק שצריך להסביר לה מה הוא עשה בחיים זה משפיל.

 

"אנחנו לא חושבים שהיו השפלות או ביזוי. היו מספר מקרים בודדים של אמירות לא ראויות ותיקנו. אני חושב שנהגנו כשורה ברוב המקרים, אבל מספיק שהיו עשר התרחשויות לא בסדר אז נוצר הפולקלור הזה של 'השפלה'. יש גם הרבה אנשים שהעלו טענות, שבדקנו, שהתגלו כלא נכונות. אבל לא נתעמת ברמה הפרסונלית".

 

התיאוריה המקובלת לגביכם היא שבחירות אנשי התאגיד מאוד מתכתבות עם הברנז'ה, לא ממש עם הציבור.

 

"במבחן התוצאה הראשון, הדיגיטל, אתה רואה שזו אמירה מופרכת. אני לא מכיר ארגונים כל כך מגוונים בכוח האדם שלהם. עם כל אגדת 'התאגיד נשען על בוגרי גלי צה"ל', כולה 13 עובדים שלנו, מתוכם תשעה כתבים, הם יוצאי גל"צ. הנתח של בוגרי גל"צ אצלנו קטן לעומת ערוצים 2 ו־10".

 

ובימים האחרונים נשמעה ביקורת חריפה על כך שכל המגישים והכתבים שלכם אשכנזים.

 

"בטלוויזיה, שהיא רק פלטפורמה אחת מבין שלוש, אנחנו חושבים שצריך לדאוג לגיוון גדול יותר ואנחנו באמת נדאג לזה".

 

כשאתה מסתכל על המסך כרגע, אתה מרוצה?

 

"יש דברים שאני אוהב ויש כאלה שפחות. אני חושב שהמהדורה המרכזית שלנו היא לא פחות מנס. הצלחנו להרים מהדורה שלמה של שעה ללא ברייקים, מהיום הראשון. זו מערכת חדשות שקמה תוך כדי תנועה, כשחלק מהעובדים של רשות השידור הגיעו בבוקר, ובערב כבר עבדו במהדורה. הליך קליטה של 500 עובדים ביומיים זה אירוע מאוד מורכב. זה כמו טירונים שבאים לבקו"ם ואז שולחים אותם ישר ללבנון. בעיניי המהדורה מעולה ועוד תשתפר. יש בה כבר משהו שונה לעומת החדשות בערוץ 2 וב־10".

 

מה למשל?

 

"נטייה יותר לעולמות החברתיים, הציר החברתי־כלכלי הוא מאוד מפותח שם. גם מבחינת האנשים שנמצאים על המסך, יש כאלה שהם פחות טייפקאסט של כוכבים, כמו ענת קורול ודרור פויר".

 

זה דבר טוב?

 

"כן".

 

אבל אתה נהיה כוכב כי אתה טוב ואהוב.

 

"אבל אלה אנשים שהם פחות הטייפקאסט הקלאסי. מלך זילברשלג שהוא חרדי ולוסי איוב, ערבייה, עומדים להיות הכוכבים הגדולים שלנו".

 

עוד ביקורת עליכם: היו לכם שנתיים להתכונן ותקציב אימתני ואתם לא ממש מוכנים לשידור.

 

"נו, באמת. מה החוכמה לומר את זה? יהיו שתי מדרגות. אחת בעוד שנתיים ואז בעוד ארבע. כשיגיעו הדרמות המושקעות, הדוקומנטרי המשמעותי וכשמערכת החדשות שלנו תתיישב. היינו כאן בהקמה, עכשיו אנחנו בהרצה, ואז יהיה 'כאן'. מתי באמת אהיה שלם עם המוצר? עוד ארבע שנים. אז נגיע למצב אופטימלי".

 

מה הסיפור של הרדיו המצולם?

 

"התחלנו איזה ניסוי, לא היה לנו כסף והיינו צריכים למלא שעות. קלמן ואסף, זה אחלה דבר. עובר מסך לגמרי. זה עושה את האינטגרציה לטלוויזיה ורדיו".

 

למה שמישהו ירצה לצפות בזה?

 

"אנחנו כבר רואים שיש בזה צפייה, וזה מגיע לאחוז רייטינג שלם שבמונחים של תוכנית בוקר בערוץ 1 אלה מספרים מאוד נאים".

 

במי מהמתחרים אתה פוגע יותר?

 

"חשבו בהתחלה שבערוץ 10, אבל בימים הראשונים חדשות 2 נפגעו. אנחנו עדיין לא יודעים".

 

לקחת לכולם טאלנטים.

 

"חלק מההתמודדות של התאגיד היה גם בשלב מסוים מול המתחרים שפחות חיבבו את הפנייה שלנו לאנשים. קיבלנו מסרים כמו, 'בואנ'ה, תרגיעו, אל תפנו לאנשים שלנו'. כשגוף חדש קם, שאר הגופים צריכים לתרום לאירוע הזה. וקיבלנו מסרים לא נעימים".

 

למשל?

 

"שאם לא נפסיק לקחת לאותו גוף אנשים, הם ידאגו לכך שאנחנו לא נקום".

 

ההנחה היא שאתם מציעים משכורות גבוהות כדי להעביר אליכם אנשים, על בסיס כספי ציבור.

 

"כל חוזה שיוצא מפה מאושר על ידי הממונה על השכר באוצר. יש לנו 15 אנשים שמותר לשלם להם בין 40 ל־45 אלף שקל ועוד 35 בשכר של בין 20 ל־40 אלף שקל. המשכורת הממוצעת היא 11.5 אלף שקל ברוטו ואנחנו כרגע 750 עובדים וצריכים לקלוט עוד".

 

תשדרו ריאליטי?

 

"לא חושב".

 

כאבי הפלייליסט של גלגלצ, יהיה כזה גם בתחנות שתנהל עכשיו?

 

"אנחנו עדיין בדיונים בדבר הזה. עוד אין החלטה אבל באופן עקרוני פלייליסט חייב להיות ברדיו. ביטול הפלייליסט יהיה שקול לביטול הכותרות הראשיות בעיתון. ברשת ג' היה סוג של רשימת מומלצים, בשלב ראשון ביטלנו את זה ואנחנו מייצבים את התחנה".

 

ב־88 אף.אם, תחנה איכותית עם קהל מאזינים קטן אבל יציב, הוא עשה מהפכה שזכתה לתגובות קשות אצל אוהדיה. בעבר כל עורך בתחנה שידר את המוזיקה שבחר לבד, והיום אנשי 88 בוחרים את השירים מתוך מאגר שירים שנבחר על ידי מנהלי התחנה לפי קו מסוים.

 

מה קורה ב-88?

 

"התחנה תהיה עם קו ברור, אלטרנטיב רך, עם פחות קפיצות בין ז'אנר לז'אנר מדי שעה. היא תישאר תחנה איכותית וגם מתקשרת".

 

בניגוד לתחנה הקודמת שהייתה?

 

"איכותית ומפוזרת".

 

המאזינים הקבועים טוענים שהפכתם אותה לגלגלצ 2.

 

"גלגלצ 2? זה ממש לא נשמע כגלגלצ. ואני לא מבין מה זה גלגלצ 2. גלגלצ משדרת המון ז'אנרים וסגנונות".

 

תהיה אצלכם תחנה סטייל גלגלצ?

 

"בשלב הראשון לא. רק בדיגיטל אולי. אבל ביקשנו משר התקשורת אישור לשתי תחנות רדיו נוספות, אחת מהן לחרדים. חשבנו להפוך אותה לתחנה נשית חרדית. ואני רוצה עוד תחנה לקהל צעיר. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאין לה תחנה שפונה לגילאי עשר עד 20, מה שנקרא טופ 40".

 

למה לא להפוך את רשת ג לגלגלצ?

 

"כי חשוב שתהיה תחנה שתשדר רק מוזיקה עברית. ציבורית זה חשוב".

 

אבל זה לא עובד.

 

"תן חצי שנה. בנינו מודל שיכול לעבוד".

 

כמנהל גלגלצ לשעבר, מה חשבת על מלחמות מירי רגב בתחנה?

 

"לגיטימי שפוליטיקאים ינהלו מאבקים שהם מאמינים בהם. זה חלק מהמשחק. פוליטיקאי גם צריך רייטינג ולכן הממשק בין פוליטיקאים לאנשי תקשורת מאוד מעניין. זה מבנה אישיות די דומה, הרצון לחשיפה, החרדה מהיום שאחרי".

 

ודעתך על הסגירה החפוזה של רשות השידור?

 

"במהלך יותר משנה ניסינו להסדיר בצורה מדורגת את מעבר עובדי רשות השידור לתאגיד. לא היה שיתוף פעולה מלא מצד רשות השידור ואז התקבלה ההחלטה, שהיא מאוד הגיונית, לסגור עכשיו כי התאגיד קם עוד ארבעה ימים. הכנ"ר קיבל את ההחלטה הנכונה. אני סבור שהיה אפשר לנהל את זה בצורה יותר שקולה, בעיקר את ההורדה של מבט".

 

 

* * *

 

קובלנץ מחזיק תעודת עיוור. הפונטים שהוא כותב בהם הודעות הם כמעט בגודל של שלט חוצות, וגם אז הוא מתקרב עם הפנים למכשיר. "כשאני יושב בכנסת ומסמס, אנשים כותבים לי שרואים מה שכתוב שם. אבל מקרוב אני רואה הכל. כל פריים. אני רואה טלוויזיה על מסך של 60 אינץ' ממרחק שישה אינץ'. זה מחזה זוועתי לראות אותי רואה טלוויזיה. יש לי תעודת עיוור אבל עדיין יש לי ראייה כלשהי. רישיון נהיגה אין לי. מה אגיד לך, לא הייתי מוותר בחיים על הפגם הזה".

 

למה?

 

"כי נולדתי עם זה ואני לא יודע מה האלטרנטיבה. זה נתן לי כל כך הרבה מבחינת הזיכרון. יש לי זיכרון כל כך טוב שזה סוג של פיצוי, ושמיעה טובה. די מפחיד לראות את העולם טוב מדי. לא מרגיש שנלקח ממני משהו. אנשים שנולדו עם ראייה טובה ונתקלו בדרך במגבלות, הרבה יותר קשה להם. זה לא נראה לי הפסד גדול".

 

הוא גרוש, שתי בנות. האחרונה נולדה מאשתו לשעבר שרון. כן, אחרי שהתגרשו. "ב־2011 התגרשנו ברבנות, ביום שהתראיינתי להיות מנכ"ל החינוכית. הייתה לנו ילדה בת חמש, אמה. לפני חצי שנה נולדה דניאלה, מאותה אם. לדעתי זו הייתה החלטה הכי הגיונית בעולם. אני מאוד סומך עליה, אישה מדהימה ואמא נפלאה. זה שהחלטנו לא לחלוק את אותו חלל מגורים, לא אומר שאנחנו לא יכולים להיות הורים לעוד ילדה. בעקבות הצלחת המיזם אמה החלטנו לשכפל אותו".

 

לא שגרתי.

 

״הרמות גבות זה דבר שמעולם לא הטריד אותי לא אישית ולא מקצועית. ההורים שלי שמחו נורא, יש להם ראש מאוד פתוח".

 

חגגת 50 השבוע.

 

"אני מאושר הרבה יותר ממה שהייתי בגיל 40 ורוצה שבגיל 60 הקפיצה באושר תהיה באותה מידה".

 

razs@yedioth.co.il

 

 


פרסום ראשון: 23.05.17 , 10:36