"הם יודעים שאנחנו קהל שבוי, שחייב לשלוח את הילדים לקייטנה", סיכמה באכזבה מיכל לזרוביץ (33), אם לשלושה ילדים קטנים, את אכזבתה מההחלטה של משרד הפנים לדחות בשנה את יישום "חוק הקייטנות", בלחץ ראשי הרשויות. "בינתיים גוזרים קופון עלי ועל בעלי".
המאבק להורדת מחירי הקייטנות החל בעקבות כתבת תחקיר שפירסם "ידיעות אחרונות" לפני כשנה, במאי ,2016 שחשפה פערי מחירים שהגיעו ליותר 1,000־מ שקלים במחירי הקייטנות העירוניות בין רשויות שונות ברחבי הארץ. התחקיר הוביל לגילויי מחאה, שהחלו בפייסבוק והתפשטו במהירות לרחובות. בכל רחבי הארץ יצאו הורים, מלווים בילדיהם, להפגנות — ומשם הגיעה המחאה לוועדת הפנים של הכנסת. בתגובה העלה יו"ר הוועדה דודי אמסלם את הצעת החוק שקוראת להגביל את הסכום שניתן לגבות עבור קייטנות עירוניות שמופעלות על ידי הרשויות המקומיות או על ידי תאגיד עירוני מטעמן במתקנים השייכים לרשות — לא כולל הקייטנות הפרטיות — לילדים מגיל 3 ועד כיתה ו'.
חוק הקייטנות היה אמור לעלות לפני שבועיים להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, ולמעשה להיות מאושר — אולם יום קודם לכן הצליחו ראשי רשויות עירוניות לשכנע את משרד הפנים לדחות את היישום בשנה, לקיץ 2018, כדי לאפשר להם להתכונן. כך, יעלה החוק המתוקן לאישור ביום שני הקרוב, וההורים ימשיכו לשלם את המחירים הגבוהים הקיץ. עם זאת, שר הפנים והשר לפיתוח הנגב והגליל אריה דרעי יעביר 30 מיליון שקל לסבסוד קייטנות עבור 90 אלף ילדים בפריפריה ובערים בעלות דירוג חברתי־כלכלי נמוך. "נאלצתי לקבל את בקשת משרד הפנים", הסביר אתמול אמסלם. "אבל למרות שיישום החוק נדחה, ראשי הרשויות לא צריכים לנצל את ההורים הקיץ".
חרף העובדה שהחוק לא יחול על הקיץ הקרוב, מחירי הקייטנות בכל רחבי הארץ נמוכים השנה בכ־15% בהשוואה למחירי השנה שעברה, הודות למחאה שקמה בעקבות הפרסום ב"ידיעות אחרונות". עם זאת, כפי שניתן לראות בטבלה משמאל, הפערים בין הערים עדיין גדולים בחלק מהמקרים, והמחירים בחלקם עדיין גבוהים. הטבלה אינה כוללת יישובים מהפריפריה ומערים שיזכו לסבסוד, ולכן מרבית הערים המופיעות בה נמצאות באזור המרכז. הנתונים מתייחסים לקייטנות עירוניות של גני ילדים — כלומר גילאי 6-3 — שפועלות עד השעה 4 או 5 אחר הצהריים. במרבית הקייטנות ניתן לשלם כמה מאות שקלים פחות עבור קייטנה שתסתיים בשעה 1 בצהריים. משך הקייטנה משתנה מעיר לעיר — חלקן מסתיימות כבר לאחר שלושת השבועות הראשונים של יולי, ואחרות נמשכות עד תחילת אוגוסט — ולכן מוצג לשם ההשוואה הנוחה גם המחיר הממוצע עבור יום פעילות בכל אחת מהן. כמו כן, ישנן עיריות שבהן התשלום הוא קבוע לכל אורך השנה. בתל־אביב, למשל, משלמים ההורים 1,100 שקל ב־12 תשלומים לאורך השנה (ובדרום העיר אף פחות, 830 שקל), והתשלומים כוללים את הקייטנה שמסתיימת ב־10 באוגוסט.
במועצת המקומית מזכרת־בתיה טענו כי הורידו את המחירים "לאחר המחאה של השנה שעברה", וזאת בעקבות ועדה שמינה ראש המועצה מאיר דהן. ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי הסביר מדוע הקייטנה בעיר זולה יחסית: "אני מאמין שהרשות המקומית צריכה להיות שותפה למאמץ להקל את יוקר המחיה על התושבים". ראש המועצה המקומית עמק לוד דוד יפרח סיפר כי אצלם ייגבו 500 שקלים עבור 15 ימי קייטנה עד השעה 1 בצהריים: "אנחנו מפעילים קייטנות שלא למטרות רווח", וראש המועצה האזורית נחל שורק אלי אוסקוזידו, שמספק קייטנה במחיר של 600 שקל למשך חודש ועד 2 בצהריים, הוסיף: “זו לא הזדמנות לעשות קופה על ההורים".
"כך תמשיכו לבקש עזרה מההורים"
בקיץ שעבר יצאה יעל בן הרוש גולן (38) להפגין ביחד עם בנותיה כדי להוריד את מחירי הקייטנות במועצה המקומית מזכרת־בתיה שבה היא מתגוררת — וכעת היא מאוכזבת מאוד מההחלטה על דחיית היישום של החוק ופונה לראשי הרשויות בכל הארץ בבקשה. "אנא מכם, התחשבו בנו כבר השנה ותוזילו את המחירים", היא אומרת. "בעלי ואני עובדים ומתפרנסים היטב, אבל גם השנה אני אצטרך לקבל מאמא שלי צ'ק כדי לשרוד את הקיץ — כמעט 6,000 שקל לקייטנות בשביל שלוש הבנות הגדולות, וזה עוד בלי ה־3,000 שקל למעון של התינוקת" | כתב: מאיר תורג'מן, צילום ארכיון: שאול גולן
