yed300250
הכי מטוקבקות
    המועמדים בצילום המשותף בבית "ידיעות אחרונות". מימין: אבי גבאי, ח"כ עמר בר־לב, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, אלוף (מיל') עמירם לוין, ח"כ אראל מרגלית וח"כ עמיר פרץ | צילום: טל שחר
    המוסף לשבת • 25.05.2017
    ראיון עבודה
    הרצוג מבקש לתת לו הזדמנות שנייה כיו"ר המפלגה. פרץ מכוון גם לצפון תל–אביב וגם לפריפריה. בר–לב עוקץ דווקא את לפיד. מרגלית מתנער מתדמית הפרובוקטור. גבאי לא מתרגש מחוסר הניסיון שלו. לוין מתכוון להפתיע. דבר אחד משותף למתמודדים על הנהגת מפלגת העבודה: כל אחד מהם משוכנע שינצח, ולא רק בפריימריז
    יובל קרני | צילום: טל שחר

    "הרגתם אותנו", אמר יו"ר מפלגת העבודה יצחק (בוז'י הרצוג) כשהמתין עם חמשת יריביו לצילום המשותף. היה חם, בסטודיו הצילום של בית "ידיעות אחרונות" בראשון־לציון, בעיקר בגלל גופי התאורה בתקרה. עמיר פרץ מחה אגלי זיעה, ואראל מרגלית העיף לו צ'אפחה על כתפו והודיע: "אני קצת משועמם". פרץ הציע לעמירם לוין ולעמר בר־לב, שניהם מפקדי סיירת מטכ"ל לשעבר, לרדת לשכיבות סמיכה. "אתם ביחידה, כשאין לכם מה לעשות, יורדים לשכיבות סמיכה". בר־לב הזכיר: "אחרי שיוני נהרג במבצע אנטבה, עמירם החליף אותו והיה המפקד שלי". הרצוג שאל את לוין איך היה בר־לב כפקוד שלו. "אין עליו", השיב האלוף במיל'.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ואיך עמדו מתמודדי העבודה במבחן הספינר? צפו 

     

    זה היה המפגש הראשון מול מצלמות של ששת המועמדים המובילים מאז ההכרזה על הפריימריז לראשות מפלגת העבודה. היה משהו לא טבעי במעמד הזה. הם היו מאופקים, שמרו על פאסון, מדי פעם הבליחה איזו בדיחה או עקיצה. מאחורי הקלעים התנהל מאבק אסטרטגי של יועצים, עוזרים ודוברים מי יעמוד איפה וליד מי. בכל זאת, מדובר באנשים בעלי אגו לא קטן, וכל ניואנס חשוב במהלך קמפיין בחירות. בסוף נמצאה פשרה: הצילום ייערך בכמה סצנות וסשנים מתחלפים.

     

    מזל שנמצא ספינר בסביבה כדי לתת לחברים להפיג קצת את המתח. לא תאמינו, אבל לחלקם זה היה מפגש ראשון עם הלהיט שמשגע את המדינה. עם הספינר הלך להם לא רע. אבל ב־4 ביולי זה יהיה משחק אחר לגמרי.

     

    בעוד כחמישה שבועות ייקראו 50 אלף חברי מפלגת העבודה אל הקלפיות כדי לבחור את היו"ר הבא. כמעט ארבע שנים שרד הרצוג בתפקיד — תקופת הכהונה הארוכה ביותר מאז אהוד ברק. הקדנציה של הרצוג בעבודה הייתה כמו מטוטלת: מהישג לא מבוטל של 24 מנדטים בבחירות האחרונות עם מיזם "המחנה הציוני" ועד ההתרסקות בסקרים בשנה האחרונה. בשני העשורים האחרונים לא הצליח אף יו"ר מכהן להיבחר בשנית לתפקיד. האם זו תהיה גם דרכו הפוליטית האחרונה של הרצוג או שהוא יצליח לעשות את הבלתי ייאמן, כאשר בעורפו נושף אחד שכבר היה שם: עמיר פרץ? הרצוג לא מתכוון ללכת הביתה אם יפסיד, אומרים תומכיו במפלגה. הוא לא עשוי מהזן הזה.

     

    הרצוג: "תראו כמה פעמים התחלף היו"ר אצלנו וכמה בליכוד. לפני 20 שנה נאם ביבי בהלוויה של אבי, הנשיא הרצוג. השנה הוא נאם באזכרה"
    הרצוג: "תראו כמה פעמים התחלף היו"ר אצלנו וכמה בליכוד. לפני 20 שנה נאם ביבי בהלוויה של אבי, הנשיא הרצוג. השנה הוא נאם באזכרה"

     

    הציניקנים יגידו כי מספר המועמדים לראשות העבודה — לא פחות מתשעה — הוא כמספר המנדטים שלה כיום בסקרים. בגלל ריבוי המתמודדים, סביר להניח כי איש מהם לא יצליח לגרוף 40% לפחות מקולות הבוחרים כדי להכריע את המערכה בסיבוב הראשון. כשבוע לאחר מכן ייערך הסיבוב השני בין שני המועמדים שיגיעו ראשונים.

     

    אסור לטעות בהרצוג. מתחריו אומרים כי "אינו במשחק". אבל מדובר בפוליטיקאי חרוץ ובלתי נלאה שלא ירים ידיים, לא יוותר בקלות. יש לו "בייס" נאמן של כמה אלפי תומכים במפלגה שיצביעו בשבילו בכל מחיר. אבל זה לא מספיק.

     

    "זהו קרב חיי", אמר לנו הרצוג, וגם הוא, כמו כל יו"ר לפניו — לא מבין למה זה מגיע לו. "למפלגת העבודה יש דנ"א של מעגל מכושף שעורף את ראשי המפלגה כל שנתיים־שלוש. תראו כמה פעמים החליפו אצלנו את יו"ר המפלגה בשנים האלה, וכמה פעמים החליפו את יו"ר הליכוד. באפריל 1997 נפטר אבי, הנשיא חיים הרצוג. ביבי נאם אז בהלוויה כראש הממשלה. אחרי 20 שנה התקיים טקס לזכרו של אבא. גם באזכרה ביבי נאם".

     

    הרצוג עדיין מאמין שינצח. "עברתי 10־11 מערכות בחירות פנימיות במפלגת העבודה. אני מכיר אותה כאת כף ידי. מעולם לא נטשתי, גם לא בשעות הקשות ביותר", אמר לנו השבוע. "אני מאמין במפלגה הזו. הדרך לתקומתה היא לצאת מתחום המושב שלנו, הגבולות שלנו וללכת לחבירות עם מפלגות, תנועות ואנשים במרכז המפה הפוליטית. רק בגוש גדול נחליף את השלטון. אני אסכים כי לאחר בחירתי מחדש לראשות מפלגת העבודה נקיים פריימריז פתוחים כדי לבחור את מנהיג הגוש הפוליטי הגדול לקראת הבחירות הקרובות".

     

    בר–לב: "לא באתי למפלגת העבודה כי מישהו הזמין אותי. אף אחד לא פרס בפניי שטיח אדום. אהוד ברק הוא אדם מבוגר ואם הוא בשל לחזור — שיתמודד"
    בר–לב: "לא באתי למפלגת העבודה כי מישהו הזמין אותי. אף אחד לא פרס בפניי שטיח אדום. אהוד ברק הוא אדם מבוגר ואם הוא בשל לחזור — שיתמודד"

     

    רבים טוענים שנכשלת בתפקידך. תראה כמה מועמדים רוצים להחליף אותך.

    "להפך. אני הבאתי בבחירות האחרונות הישג חסר תקדים של 24 מנדטים. מאז רבין לא הייתה תוצאה כזו. זה מראה שיש לנו פוטנציאל. כולם מבינים שזאת מפלגת שלטון בפוטנציה. היינו קרובים מאוד לראשות הממשלה, וזה נכון לתת לי הזדמנות שנייה בהובלת הגוש".

     

    מאז 99' מפלגת העבודה לא ניצחה בחירות.

    "לכן אני אומר בחוגי הבית לפעילים שלנו: המפלגה הזו חייבת לצאת מהקובייה שלה ולהושיט את היד לעוד קבוצות. רק בשותפויות נוכל לפרוץ את תקרת הזכוכית. אני רואה כמה גופים עם פוטנציאל לרוץ איתם יחד במסגרת המחנה הציוני: כחלון, בוגי, אורלי לוי־אבקסיס וכמובן דמויות בולטות כמו אהוד ברק, גבי אשכנזי ובני גנץ. אני אומר לחברים שלי: תפסיקו לצייץ ולפרשן. בואו להסתער יחד". 

    אמרת שאתה שם את האגו בצד. היית מוותר על התמודדות כדי לאפשר לברק להוביל?

     

    "היה ניסיון של כמה מועמדים לבחון את האפשרות להריץ את ברק, אבל זה כבר לא רלוונטי כרגע. ברק חשוב מאוד בצמרת העבודה, אבל הוא צריך לרדת מהטריבונה ולהילחם למען החלפת נתניהו".

     

    על מה אתה מתחרט?

    "אני לא בורח מהתמודדות עם כישלונות. אני יכול להבין את הביקורת כלפיי בעקבות המו"מ עם נתניהו, אבל אני לא מתחרט על המהלך הזה, כי הוא נועד למנוע עוד לאה גולדין ועוד זהבה שאול. אני שמח שחלק מהאמת יצא לאור לגבי אירוע היסטורי שהייתי מעורב בו (ועידת שלום אזורית, שעל פי הפרסומים אמורה הייתה להתכנס ברגע שהמחנה הציוני יצטרפו לממשלה – י"ק). אני מצטער שלא הצלחתי להפוך את המחנה הציוני לכוח פוליטי גדול יותר, בין היתר בגלל עיסוק בלתי פוסק בעניינים פנימיים".

     

    גבאי: "העבודה צריכה סיפור חדש. סיפור חדש זה אני. המפלגה לא תחזור לשלטון עם המועמדים הקיימים. הם כבר שם, הם היו שם"
    גבאי: "העבודה צריכה סיפור חדש. סיפור חדש זה אני. המפלגה לא תחזור לשלטון עם המועמדים הקיימים. הם כבר שם, הם היו שם"

     

    תנצח?

    "אני בטוח שאנצח בסיבוב השני. יש לי גרעין תמיכה נאמן ביותר — והוא לא ניתן לערעור".

     

     

    בחזרה מהגלות //

    בקרב המועמדים יש הערכה מגובשת, כמעט מוסכמת, כי המועמד שיעלה לסיבוב הבא הוא היו"ר לשעבר ח"כ עמיר פרץ. מה שאי־אפשר לדעת לגבי אף מועמד אחר מהגלריה. פרץ הצליח בתוך זמן קצר לבנות מחנה ישן־חדש במפלגה אחרי שחזר מגלות קצרה במפלגת "התנועה" של ציפי לבני. פרץ, גם הוא, כמו הרצוג, כבר היה שם — ונכשל במבחן הקלפי.

     

    "דווקא בגלל שהייתי שם אני מתאים להנהיג שוב את מפלגת העבודה", אומר פרץ. "הוכחתי שאני יכול להביא מצביעים וציבורים שאחרים לא ניסו וגם לא הצליחו להביא אף פעם. התמודדתי מול הליכוד במעוזים שלהם וניצחתי שם עם האותיות א.מ.ת. אני מגיע חדור אמונה שחייבים לאחד את השורות כדי להחליף את ממשלתו של בנימין נתניהו. ולא בגלל נתניהו אלא בגלל הדרך של הממשלה: שיתוק, בלבול, חוסר החלטיות. אבל החשוב ביותר: אני מגיע מתוך תפיסת עולם של שלום וצדק חברתי".

     

    אתה יכול לנצח את נתניהו?

    "אני אומר זאת באופן מפורש: ניצחתי אותו בעבר ואנצח אותו גם בעתיד (בבחירות 2006 קיבלה העבודה בראשות פרץ 19 מנדטים בעוד הליכוד בראשות נתניהו קיבל 12 — י"ק). ולא בגלל העניין האישי. זה לא מעניין אותי. יותר ויותר מבינים שהקיפאון המדיני פועל לרעתנו. כשהשלום יהפוך למוצר עממי — אנחנו נצליח לקבל את תמיכת הרוב של עם ישראל".

     

    ניצחת את נתניהו כשהוא הפסיד לקדימה ואולמרט.

    "לא, לא, לא. זה לא מדויק. תומכי מפלגת העבודה עברו לקדימה בגלל שמעון פרס ואני פעלתי להרחיב את תמיכת העבודה בקרב קהלים שהיו בליכוד. אני מרגיש היום שינוי מדהים. תמיכה מקיר לקיר בצפון תל־אביב, בסביון, ברמת־השרון, בצהלה. בעבר היה להם מחסום כלפיי. אבל הסכר הזה נפרץ בבת אחת והתמיכה היא גורפת".

     

    אתה רואה דפוסי הצבעה עדתיים בעבודה?

     

    "ממש לא. הם מקבלים את תפיסת העולם שלי. הם מבינים שאני האיש המתאים כדי להיות גשר ולהפיל את החומות המלאכותיות בעם שהליכוד בונה. החיילים של האליטה החברתית ושל הפריפריה משרתים ביחד והם עושים את זה בסולידריות מדהימה. אז למה זה לא יכול לעבוד כאן? הם גם מאמינים לי. האנשים מחפשים דרך לבוא ולהיות שותפים למהלך הזה. לא סתם קראתי לתוכנית שלי לחרוש את הארץ 'אפיקים, אפקה, אופקים'".

     

    נשמעת הרבה ביקורת על המפקד שעשית. למה זה תמיד נדבק בך?

     

    "אתה יודע, אנשים מחפשים דרך להתמודד מולי. לקחתי את זה כחלק מאורח החיים הפוליטי של מפלגת העבודה. העובדה היא שהוועדה שהקימה המפלגה אמרה באופן מפורש כי המפקד שלנו היה תקין. פקדתי אנשי ליכוד שהסכימו לעזוב את מפלגתם. מה לא בסדר בזה?"

     

    אתה איש שמאל?

    "כן. אני איש שמאל. כי שמאל זה ביטחון, צדק חברתי, כבוד האדם, שלום, הכרה בכבודם של אלה שבנו את המדינה, להתפרנס ולהזדקן בכבוד. אני עושה את שליחות הוריי. אבא שלי חינך אותי להיות סוציאליסט, אמא שלי הטיפה לי לשלום, וזה מתחבר אצלי יחד".

     

     

    לוין: "כשאתה בא מבחוץ אתה לא מחויב לאף אחד, רק לבוחרי המפלגה. אף אחד לא יכול להגיד שאני חייב לו משהו. וזה ממש כיף. לא קונים אותי"
    לוין: "כשאתה בא מבחוץ אתה לא מחויב לאף אחד, רק לבוחרי המפלגה. אף אחד לא יכול להגיד שאני חייב לו משהו. וזה ממש כיף. לא קונים אותי"
     

     

    הקמפיין הכי יקר //

    ח"כ אראל מרגלית עשה את הקמפיין הצעקני, המתריס ואולי היקר ביותר מבין כל המועמדים. לזכותו ייאמר שאת רוב הכסף עשה בעצמו, ובמהלך הקמפיין הצליח להביא כסף גם לפריפריה, למשל: שלושה מיליון דולר להקמת מרכז היי־טק בקריית־שמונה. ובכל זאת, לאחר שיחות עם כל המועמדים קשה להעריך אם מרגלית מסוגל להפציע ולהפתיע.

    מרגלית מגחך כששואלים אותו לגבי סיכוייו להעפיל לסיבוב השני. "אם המומנטום הזה יימשך, יש סיכוי שגם אנצח בסיבוב הראשון. ואני מסתכל על מספרים. יש לי 11 אלף תומכים בקרב המתפקדים. המבחן שלי יהיה להביא אותם לקלפי. אם אצליח — אנצח בסיבוב הראשון".

     

    שאלתי אותו מה קרה למפלגת העבודה. "ב־16 השנים האחרונות מפלגת העבודה לא הביאה את הניצחון", אומר מרגלית. "לא משנה מה יקרה, היא חייבת אנרגיה חדשה, רעיונות חדשים ומנהיג חדש. נתניהו נבחר כבר ארבע פעמים. הגיע הזמן למשהו אחר. צריך להיות ריאליים. מי שמנהיג את המחנה הציוני חייב להיות מי שנותן קרב להורדת נתניהו ונלחם בהסתה ובשחיתות. בניגוד למועמדים אחרים, לא ערקתי למפלגות אחרות ולא ישבתי מעולם עם נתניהו באותה ממשלה".

     

    ולמה אתה מתאים לתפקיד?

    "כי אני אופוזיציונר עקבי ותקיף נגד נתניהו ואני לא חושב שיש עוד בן אדם בכלכלה הישראלית שייצר 40 אלף מקומות עבודה".

     

    הייתה יוזמה להכתרת אהוד ברק בעבודה. היית מוכן לוותר בשבילו?

    "מפלגת העבודה זו מפלגה דמוקרטית. אנחנו לא מפלגה של לפיד, ליברמן או של דיקטטורים. אנחנו לא מכתירים".

     

    יצאת בקמפיין "השמאלנים חוזרים". מפלגת העבודה מנסה להתרחק מהמיתוג השמאלני. זה לא גול עצמי?

    "אני רואה התלהבות גדולה בציבור. לך לגוגל ותכתוב את המילה שמאלני. תראה איזה תוצאות תקבל: 'בוגד', 'עוכר ישראל', 'אוהב ערבים'. העם שלנו לא הלך ימינה. נתניהו ומסיתיו פשוט ניסו לעשות דה־לגיטימציה למחנה שמאל שלם שיש בו הרבה גוונים, ובמידה רבה הם הצליחו. אנחנו חייבים לקחת חזרה את תפיסת מחנה השמאל ולחזור להנהגת המדינה. השמאל מוביל בביטחון, השמאל ניצח במלחמות ישראל, והשמאל הם ראשי השב"כ, המוסד וראשי מערכת הביטחון שביטן אמר עליהם שהם שתו משהו במים שהפך אותם לשמאלנים".

     

    שאלתי אותו על הקמפיין הפרובוקטיבי. הזכרתי לו את "קיבינימט". מרגלית לא התבלבל: "ה'קיבינימט' היה לפני כשנה. אני דווקא חושב שאני עדין. עשיתי קמפיין על סיפור השחיתות של הצוללות, זה פרובוקטיבי? לעלות על דוכן הכנסת ולהגיד לנתניהו ופרקליטו שהם מושחתים, זה פרובוקטיבי? אני אדם תקיף כאופוזיציה, אבל כשאני מוביל דברים אני מוביל אותם בצורה יותר מתונה, רגועה ומשתפת. למה על ה'קיבינימט' שלי כתבת כל כך הרבה פעמים ועל 40 אלף מקומות עבודה לא?"

      

    המטכ"ליסט המעודן //

     ח"כ עמר בר־לב רחוק מאוד מהתדמית המחוספסת של מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, ולמרות הסגנון המעודן, הוא בטוח שדווקא הוא יכול להצליח. "אני היחיד שיכול להחזיר את המפלגה למגרש הלאומי", אומר בר־לב. "היחיד שיכול לגבור על נתניהו בפרמטרים מדיניים וביטחוניים זה אני. שלא לדבר על הדחליל יאיר לפיד שהמנדטים שלנו עושים אצלו חניית ביניים וברגע שאבחר הם יחזרו אלינו".

     

    בר־לב טוען שהוא משלם מחיר פוליטי במפלגה בגלל האג'נדה המדינית־ביטחונית שלו. "מהסקרים שלי ושל אחרים עולה שחברי העבודה הם סופר־חברתיים, אז אם הייתי פופוליסט, או אם היו לי יועצים כאלה או אחרים, הייתי מצניע את האג'נדה הביטחונית שלי. אני לא מתבייש בפעילות החברתית שלי, אבל מנהיג צריך להוביל בכל מה שקשור לעתיד המדינה".

     

    הפעם אחרונה שניצחתם בחירות הייתה בשנת 1999. אתה תעשה את זה?

     

    "התשובה היא כן. בשתי מערכות הבחירות האחרונות הצד הביטחוני והמדיני לא היה הצד החזק שלנו. רק אני יכול להרים את הדגלים האלה. אני היחיד שיכול להתמודד מול בנט ומול נתניהו".

     

    אתה יכול לנצח את נתניהו?

    "כן. חד־משמעית. אני נתפס בעיני הציבור כמי שמבין בביטחון, אדם אחראי, שקול, והציבור רוצה תקווה. נתניהו מפיץ פחד, אני אתן תקווה".

     

    בוז'י צריך ללכת הביתה?

    "רק בוחרי העבודה יחליטו. אני לא חושב שמישהו צריך ללכת הביתה".

     

    היית מסיר מועמדות כדי שאהוד ברק יחזור להנהגת מפלגת העבודה?

    "לא. אני לא באתי למפלגת העבודה כי מישהו הזמין אותי. אף אחד לא פרס בפניי שטיח אדום. לגבי היוזמה להחזיר את ברק למפלגה, ח"כ מנו טרכטנברג באמת דיבר איתי על זה, אבל לא קיבלתי פנייה של ברק. אמרתי לטרכטנברג: כמו שאף אחד לא הזמין אותי לראשות מפלגת העבודה, אהוד ברק הוא אדם מבוגר ואם הוא בשל לחזור — שיתמודד. אני כבר הודעתי שאם אבחר לתפקיד יו"ר העבודה, אפעל לקיים פריימריז פתוחים בכל הגוש".

     

    אומרים שאין לך כריזמה.

    "אם כריזמה זה ג'ל בשיער וידיים מתנופפות אז אין לי לא את זה ולא את זה. אבל מה שיש לי זה אנשים שמאמינים בי, סומכים עליי והולכים אחריי בעיניים עצומות. וזאת בעיניי הכריזמה. לחלק מהציבור נמאס כבר מנפנופי הידיים".

     

    לא מועמד סרק // השר לשעבר אבי גבאי, ממייסדי מפלגת "כולנו" של משה כחלון, נטש בטריקת דלת את ממשלת נתניהו בעקבות פיטורי שר הביטחון משה יעלון, עזב את "כולנו" ומצא בית חדש עם עתיד פוליטי לוט בערפל — מפלגת העבודה. גבאי הוא לא מועמד סרק ולא הצטרף למרוץ "בשביל ההשתתפות". בשבועות האחרונים הקים מטה מסודר, פקד אלפי אנשים ופתח חזית ראש בראש מול עמיר פרץ, בעיקר סביב עניין המפקד. גבאי משדר ביטחון עצמי, יש שיגידו מופרז. "המטרה שלי בסוף היא לנצח את נתניהו ולהחזיר את מפלגת העבודה לשלטון", הוא אומר.

     

    למה דווקא אתה?

    "מפלגת העבודה צריכה לצאת כבר מהפינה של מפלגת מחאה ומהפינה של גלגל שני לקואליציה. אני פוגש הרבה מאוד אנשים, ואני שומע את השיח. הם רוצים משהו אחר, ואני משהו אחר. אני יודע להחזיר את המצביעים שלנו שאומרים שהם מצביעי לפיד. אני חיית שטח. אני יודע לדבר עם אנשים. הם מחפשים משהו אמיתי, וזה יתרון עצום שיש לי על כל המתמודדים. מפלגת העבודה צריכה סיפור חדש. סיפור חדש זה אני. המפלגה לא תחזור לשלטון עם המועמדים הקיימים. הם כבר שם, הם היו שם".

     

    הגעת רק עכשיו למפלגת העבודה ואתה מתמודד מול כוחות ותיקים וחזקים.

    "בסדר, אבל אני עשיתי מפקד של 4,000 איש. זה אחד המפקדים הכי גדולים שיש בעבודה. רוב המתפקדים הם עצמאים וחופשיים. אז נכון שבקרב קבלני הקולות אני לא אהיה חזק. אני לא חושב שמנהיג מפלגת העבודה יכול לקנות את שלטונו בכסף ובג'ובים. יש את אלה שמשקיעים בקבלני קולות, הבטחות לג'ובים וכל מיני סיפורים כאלה. אני לא מאמין בזה. אם פקדתי אלפי אנשים רק דרך אינטרנט וחוגי בית, זה מראה משהו על היכולת שלי במפלגת העבודה".

     

    הרצוג נכשל?

    "מפלגת העבודה מקבלת כיום בסקרים עשרה מנדטים. המנדטים האלה זה הרצוג. מפלגת העבודה צריכה לשים בראשה אדם אחר".

     

    אולי זה לא רק עניין של מנהיגות? אולי מפלגת העבודה מתה?

    "מפלגת העבודה היא מפלגה חיה. יש לה הרבה מאוד חברים. בסופו של דבר היא המפלגה היחידה שתהיה אלטרנטיבה. יש לה דרך ויש לה היסטוריה ואם נבנה אותה נצליח. אני לא עסקן. אני אחבר את כולם ואני אנצח. מועמד העבודה צריך להאמין בעצמו וביכולת שלו לנצח בחירות, כי אחרת גם הציבור לא יאמין בו".

     

     

    אלוף בלי מחנה //

    המועמד המפתיע, שלא לומר האאוטסיידר, הוא האלוף במילואים עמירם לוין. לפני כמה שבועות סיפר לוין בחוג בית שהחליט להתמודד, ואת ההודעה הרשמית על הצטרפותו עשה באמצעות מסיבת עיתונאים בפייסבוק לייב. לוין, שהיה אלוף פיקוד הצפון והמשנה לראש המוסד, מניח את כל המוסכמות הפוליטיות בצד — בלי מפקד, בלי מחנה, בלי תומכים — והוא משוכנע שיכבוש את המפלגה.

     

    למה הצטרפת מאוחר?

    "כי חיכינו לאנשים מצוינים כמו אהוד ברק, בני גנץ, גבי אשכנזי. ניהלתי שיחות בנושא עם גורמים רבים, שחלקם הזכרתי. משהבנתי שהם נשארים על הגדר, החלטתי לקחת על עצמי את המשימה. אני בא כמו שאני, נקי, לא צריך תחפושות ולא צריך חליפות. אני לא מתחפש לביבי או ללפיד. אני דוגרי. תראה את המפקד, זה מריח סירחון, זה מריח שחיתות, זה מריח קניית שלטון. הציבור לא קונה את האווירה הזאת וגם לא את התחפושות האלו. הוא מחפש מפלגה שורשית".

     

    מנהיגי מפלגת העבודה הם מנהיגים בתחפושת?

    "פעם אתה משדר שאין עם מי לדבר, פעם אתה שמאל, ופעם אתה משנה את עמדתך לפי הסקרים. המנגנון של המפלגה מלא במאכערים ועסקנים, ואת הדברים האלה צריך לשנות. אם נצליח לעשות 'פינוי בינוי' למפלגה, אז נצליח. 'פינוי בינוי' זה לנקות את המפלגה, לקחת איתך את האנשים הטובים ביותר — ולנצח. אם אנצח יבואו אנשים טובים, חדשים ומצוינים למפלגה. הציבור כבר לא מאמין למה שיש לנו היום".

     

    מפלגת העבודה היא לא מפלגה אבודה?

    "אין מצבים אבודים; יש אנשים מיואשים. הם מיואשים מהלכלוך, מהמנגנון המושחת, מהיעדר חוט שדרה, והם מתגעגעים למה שהיה פעם. זה אני יודע לעשות. אני בא מבחוץ, אני בא עם ניסיון, בלי חליפות ועם בגדי העבודה שלי כמו שהם. כשאתה בא מבחוץ אתה לא חייב לאף אחד. רק לבוחרי המפלגה. אף אחד לא יכול להגיד שאני חייב לו משהו. וזה ממש כיף. לא קונים אותי".

     

    מה אתה חושב על הניסיון להחזיר את ברק לעבודה?

    "ברק החליט שלא להתמודד והוא מחכה שיקראו לו. אני מכיר אותו שנים, איש מצוין, אני מעריך אותו, אבל הוא החליט לשבת על הגדר. גם הוא צריך לדעת שצריך לשחק על פי כללי המשחק של פריימריז".

     

    איך נתניהו מצליח פעם אחר פעם?

    "מציגים את ביבי כמנהיג כל־יכול שאף אחד לא מסוגל לנצח אותו. אני מכיר את ביבי מצוין. הוא הרבה יותר חלש ממה שזה נראה. הוא לא כזה חזק. אבל בגלל שבראשות מפלגת העבודה לא התייצב מנהיג שיכול לקרוא תיגר על ביבי ולהתמודד מולו, אז הוא מצליח. אותי ביבי לא יכול לכופף. אני הכי מתאים להתמודד מולו. אמנם חסרים לי כמה סנטימטרים של גובה, אבל הכתפיים שלי רחבות והראש שלי בריא. זה מה שמפלגת העבודה צריכה. יש במרוץ הזה מועמדים מצוינים, אבל פשוט אין להם את זה. הם בהחלט יכולים להיות השותפים שלי במשימה".

     

    אתה איש שמאל?

    "לא יודע מה זה שמאל או ימין. אני בהחלט איש חברתי ואני חושב שהקמנו מדינה בשביל לבנות חברה טובה יותר. הפלסטינים השתלטו לנו על סדר היום ובמקום לבנות כאן חברת מופת אנחנו עוסקים בהישרדות בגלל הפחדה מטופשת של ביבי. לצערי, עוסקים כאן בהסתה, ולכן מתייגים את השמאל כבוגד".

     

    בחירות לראשות הגוש //

     האם הפריימריז יחלצו את מפלגת העבודה מהמשבר? בכירים בעבודה, וגם חלק מהמועמדים, אומרים שזה לא מספיק; שאין כיום לעבודה יכולת להפוך להיות אלטרנטיבה לשלטון. לכן מציעים הרצוג ובר־לב לקיים לאחר הפריימריז בעבודה גם פריימריז על ראשות הגוש, רעיון שיו"ר התנועה ציפי לבני מובילה כבר כמה חודשים. יש בעיה אחת, לא פשוטה: מי יהיו המתמודדים בפריימריז כאלה? הבולט שבהם, יאיר לפיד, כבר פסל את הרעיון והודיע שהוא לא חלק מהסיפור.

    "הפריימריז אצלנו הם הסיפור הפשוט יותר", אמר בכיר בעבודה. "אוקיי, יהיה לנו יו"ר חדש ביולי. ומה אז? איך נשתקם? כנראה שרק חיבור דרמטי לקראת הבחירות הבאות יאפשר לנו להיות במשחק. אבל זה תלוי בשחקנים מרכזיים שלא נמצאים עכשיו במערכת הפוליטית. ברק, אשכנזי, גנץ ואחרים. כרגע הם על הגדר. לא בטוח שיירדו ממנה". ¿

     

    המועמדים האלמונים //

    "אני אנצח. תרשום"

    הרצוג, פרץ, מרגלית, בר־לב, גבאי ולוין לא לבד. עוד שלושה מועמדים אנונימיים נפרדו מסכום של עשרת אלפים שקל דמי השתתפות כדי להתמודד על הנהגת מפלגת העבודה. האם יש להם סיכוי אפילו לגרד מישהו מבכירי המפלגה? תלוי את מי שואלים. הם, מבחינתם, רק מבקשים שניתן להם מעט קרדיט.

    דינה דיין (46) ממצפה רמון היא לא רק האישה היחידה מבין תשעת המועמדים. היא גם טיפוס: חרדית פמיניסטית, שמאלנית וחברתית, שהקימה את "תנועת הפריפריות" לאחר מערכת הבחירות האחרונה. "הבנתי שאנשים כמונו מצביעים בפועל למי שדופק אותם", מסבירה דיין מדוע החליטה להתמודד. "אנחנו חיים בפריפריה, אבל מפלגת העבודה לא מייצגת אותי בשום צורה, לכן יש בישראל פערים כל כך גדולים בין עניים לעשירים ובין אשכנזים למזרחים. אנשים כמוני לא מיוצגים בכלל. בעולם הרחב השכבות החלשות מיוצגות על ידי השמאל. בישראל השמאל מייצג את האליטות".

     

    המועמדות שלך היא אקט של מחאה?

    "לכאורה, לאדם כמוני אין סיכוי להיבחר. אבל דווקא מישהי כמוני צריכה להוביל את מפלגת העבודה. מפלגת העבודה נראית אותו דבר כבר שנים. לא מדברת לשטח. איך השכנות שלי במצפה רמון, הסבתות המרוקאיות שגרות לידי, יכולות לחשוב אפילו להצביע למפלגת העבודה אם אלה האנשים שמובילים אותה היום?"

     

    ברור לך שאין לך סיכוי?

    "אני לא מסכימה. הדגל הברור שאני מרימה הוא דגל של סוציאליזם ורווחה, וזה מדבר אל מרבית חברי המפלגה".

     

    דינה דיין
    דינה דיין

     

    פרופ' אבנר בן־זקן (49), יליד באר־שבע ותושב כפר־סבא, הוא היסטוריון של המדע והקים חברת סטארט־אפ. בשנתיים האחרונות הוא מנהל פורום לשינוי שיטת הבחירות לרשימת העבודה לכנסת - מפריימריז לבחירת הנציגים באזורים. בדרך הזו, הוא אומר, תתחבר המפלגה לכל השכבות והמגזרים. "זו התוכנית שיכולה להציל את מפלגת העבודה מהכחדה", טוען בן־זקן. "בשלוש מערכות הבחירות האחרונות מפלגת העבודה נוחלת תבוסות מוחצות מול הליכוד בערים הגדולות בישראל. עוד כמה מערכות בחירות, ומפלגת העבודה תיעלם לגמרי. אנחנו צריכים מהפכה כדי להציל את הדמוקרטיה ואת המדינה מהתפוררות".

     

     

    פרופ' אבנר בן־זקן
    פרופ' אבנר בן־זקן

     

    ואתה יכול למנוע את הכחדת המפלגה?

    "כהיסטוריון אני מבין דבר אחד יסודי: לכל אחד מאיתנו יש תפקיד היסטורי. לי יש חובה לעשות מעשה פוליטי. ואני מאמין שיש לי סיכוי, כי אחרת אין לנו סיכוי בארץ הזו".

     

    סליחה, אבל הסיכויים שלך לא משהו.

    "לכל המועמדים האחרים יש תסריט לכבוש את הנהגת המפלגה, אבל לי יש תסריט איך לכבוש את הנהגת המדינה. לכל המועמדים האחרים יש סיכוי להיות יו"ר של מפלגה שתיעלם. כל מועמד שייבחר בשיטה הנוכחית ייכנס לאותו מעגל שוטים שבו תהיה התלהבות, אבל כשנגיע לבחירות הבאות נקבל סטירת לחי מצלצלת מהמציאות הישראלית. אם רוצים לצאת ממעגל השוטים הזה, צריך קודם לשנות את מפלגת העבודה ואז לדבר על ההנהגה".

    הוד קרובי (51), תושב רעננה, הוא בעל תואר שני במינהל עסקים וכמו שני חבריו, גם הוא בטוח שבוחרי מפלגת העבודה יעדיפו מועמד אלמוני על פני שמות כמו הרצוג, פרץ או מרגלית.

    "אחרי כל כך הרבה שנים שאני יושב מהצד ורואה את כל הבלגן שיש במדינה הזו, הבנתי שמנהיגי מפלגת העבודה ימשיכו להוביל אותנו להפסד פעם אחר פעם", מסביר קרובי את החלטתו להתמודד. "הם מנצחים את הפריימריז אבל מפסידים את המדינה. שולה מעפולה שומעת את בוז’י הרצוג מקריא את מצע המפלגה בבחירות, אבל היא לא מבינה כלום. לא מבינה את השפה. הוא לא מסתכל עליה בגובה העיניים. הוא לא מדבר על נושאים שמציקים כאן לאנשים. הוא לא נוגע ולא פוגע. במערכות הבחירות הליכוד ממש מגיש לנו את הניצחון על מגש של כסף - אבל אנחנו מפשלים".

    קרובי טוען שהעבודה חתכה שמאלה. "המסרים שלנו הם של מפלגת שמאל", הוא רוטן. "המסרים כאן מקוממים ציבור ימני מאוד גדול שלא אוהב את ביבי, אבל גם לא מתחבר למסרים השמאלניים שלנו. אומרים לי הימנים, אתם ממש מרצ. לא מתחברים למסרים שלנו".

     

    אין לך באמת סיכוי לנצח.

    "אני אנצח. תרשום. אני לא רק מאמין, אני באמת הולך לנצח. אני רק התחלתי. אני מאוד ריאלי. אין לי ברירה - אני חייב להתמודד".

     


    פרסום ראשון: 25.05.17 , 18:41
    yed660100