שבת 23 בספטמבר 2017
ידיעות אחרונות
צילום : ידיעות אחרונות
חדשות • 29.05.2017
ייסורי איוב
סימה קדמון

לא קשה לדמיין את הרגע שבו החליט ראש הממשלה למנות את איוב קרא לשר התקשורת. איזו תחושה של "אאוריקה" חלפה במוחו כמו ברק. או כמו אירוע מוחי. רגע של התעלות נפש, של שביעות רצון עצמית, של סיפוק.

 

לא מן הנמנע שכשהרעיון פילח את תודעתו, הוא אפילו צחק בהנאה. צחוק של הצוחק מי שצוחק אחרון. צחוק של מי שהצליח גם לנצח וגם להשפיל את קורבנו. והקורבן במקרה זה הם כל מי שהם לא נתניהו. או במילים אחרות — כולנו. הממשלה, הכנסת, מדינת ישראל, התקשורת, אפילו איוב קרא, ששום דבר טוב לא מצפה לו במשרד החדש. ממש ייסורי איוב.

 

כל מי שעדיין מאמין שמעבר לגחמות אישיות של ראש הממשלה יש פה עדיין מדינה לנהל, ולא הכל זה משחקי כוח, התרסות והשפלות — נדהם מהמינוי הזה.

 

למנות את איוב קרא לשר התקשורת זה כמו למנות את אינקיטאטוס, הסוס של קליגולה, לקונסול.

 

סליחה על ההשוואה, אבל מה ההבדל? קליגולה, קיסר רומא, היה עריץ נטול עכבות וחסר כבוד למוסדות, שפעל על פי גחמות אישיות. כוונתו למנות את סוסו האהוב לקונסול הייתה התרסה נגד אותם מוסדות, או סתם חוש הומור. מכיוון שאי־אפשר להאשים את נתניהו בהומור, מדובר ככל הנראה באיזו דאחקה על כולנו, ובעיקר על התקשורת השנואה עליו, שנועדה להראות להם מי פה השולט.

 

נכון, היה כנראה ניסיון למנות את יריב לוין לתפקיד, אבל לוין היה מספיק חכם כדי לסרב. כל מי שחפץ חיים גם אחרי עידן נתניהו יודע שהתיק הזה הוא מלכודת אש. מה מנע מנתניהו לתת את המינוי לצחי הנגבי, שבחודשים האחרונים שימש מ"מ שר התקשורת? אולי נתניהו לא רצה, כי כמו תמיד הוא חושש לגדל לצידו אנשים שיכולים לתפוס ראש. ויכול להיות שאפילו הנגבי, שבחודשים האחרונים לא מנע מעצמו שום עבודה מלוכלכת ברשות הוד מלכותו, הבין שיש גבול לרפיסות ותיק התקשורת זה הגבול.

 

ולמה איוב קרא לא מתאים להיות שר התקשורת? בדיוק מאותן סיבות שהוא לא מתאים להיות גם כל שר אחר. האיש הזוי. מי שלא מאמין — שיבדוק התבטאויות שלו בכל מיני נושאים. במקרה הטוב הן מביכות. מהגילוי שלו שבקרוב יהיה לצה"ל רובוט שישמש לחיסול נסראללה וחמאס, דרך החשיפה של פרשה ביטחונית שישראל מעורבת בה ועד להתבטאות המוזרה שלו, שבה טען כי רעידת האדמה באיטליה התרחשה כעונש אלוהי על החלטת אונסק"ו להתעלם מזיקת העם היהודי לירושלים. התבטאות שאילצה את משרד החוץ ואת נתניהו עצמו להתנצל.

 

וזה לא שנתניהו לא יודע עם מי יש לו עסק. הוא יודע היטב. ודווקא בגלל שהוא יודע — הוא מינה. כי זו הדרך שלו להגיד מה דעתו על התקשורת. זה כמו נא באוזן — לזה אתם ראויים בעיניי. לאיוב קרא.

 

צריך הרבה ביטחון עצמי מצידו של ראש הממשלה כדי לבצע את המינוי הזה. אבל מתברר שזה בדיוק מה שלא חסר עכשיו לראש הממשלה, אחרי ביקור טראמפ. סקרי סוף השבוע, שהראו על עליית כוחו של הליכוד וירידה במספר המנדטים של לפיד ואפילו טוב מזה — של בנט, שיחררו אצל נתניהו את המחסום האחרון בדרכו לשליטה מוחלטת. תראו, אני יכול לעשות הכל, אפילו למנות את איוב קרא. מה תעשו לי?