yed300250
הכי מטוקבקות
    ענר גרין
    ממון • 10.06.2017
    "המחירים במסעדות יזנקו"
    מסעדנים שמעסיקים עובדים זרים צריכים מהחודש להעביר לפיקדון חלק משכרם, ובטוחים: "הם ידרשו שנשלים להם כבר כעת את הסכום, לא נעמוד בזה" • העובדים: "החוק יגזור עלינו עוני מחפיר" • האוצר: "ההפרשות יופחתו, זה תמריץ לעזיבת הארץ שלא צפוי להביא לפגיעה בענף"
    ליטל דוברוביצקי

    רובנו לא מבחינים בהם. כשאנחנו מבלים במסעדה, הם שוטפים כלים שעות בחלק האחורי, לעיתים גם מבשלים. מדובר במבקשי מקלט מסודאן ומאריתריאה, שחלקם עברו תופת כדי לתת להם ולמשפחתם עתיד טוב יותר, ומהווים כוח עבודה שעושה את כל העבודות שישראלים מסרבים להן. כעת הם עומדים בפני סערה, ועימם בעלי המסעדות, שלא יכולים להסתדר בלעדיהם.

     

    המסעדנים, כמו כל מעסיק, נדרשים בימים אלו לשלם את משכורות מאי. חוק שנכנס לתוקף בחודש שעבר, מחייב מעסיק של מבקש מקלט שמוגדר כמסתנן, להפקיד כל חודש סכום בחשבון ייעודי, שינוהל עבור העובד באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה. הכסף ייצבר לזכות העובד, וזה יקבלו רק כשייצא מישראל סופית. מעסיק שלא יפקיד את הפיקדון מסתכן בסנקציה פלילית. יש להפריש 36% משכר העובד ברוטו: 20% ינוכו מהשכר, ועוד 16% יועברו, על חשבון המעסיק, עבור פנסיה, תגמולים ופיצויים. בענף טוענים שמדובר באסון שיביא לסגירת מסעדות.

    מה השינוי בשכר?

    החוק מחייב מעסיק של מבקש מקלט שמוגדר כמסתנן, להפקיד כסף בחשבון שינוהל עבורו בידי רשות ההגירה. העובד יקבלו רק כשיעזוב את ישראל. כל מעסיק יפריש מהשכר ברוטו 36% – 20% ינוכה משכר העובד ו־16% יועברו על חשבונו לטובת פנסיה, תגמולים ופיצויים.

     

    העובדים, שנלחמים לשרוד כלכלית, ותומכיהם, הפגינו אמש בתל־אביב נגד הקיצוץ. בהזמנה נכתב: "מחודש מאי דורשת מדינת ישראל ממסעדנים לנכות 20% משכר עובדים מאריתריאה וסודאן. הם יופרשו לקופה, והכסף יוחזר לבעליו רק כשזה יעזוב את המדינה. זה להטוט משפטי אכזרי שנועד לגרש את מבקשי המקלט בלי להצהיר על מדיניות גירוש. קרן הפיקדון תגזור על אלפי מבקשי מקלט עוני מחפיר: עוד ילדים רעבים ללחם, עוד חסרי בית ברחובות".

     

    מנגד, לטענת המדינה נועד החוק להיטיב עם העובדים ולהבטיח שאכן יופקדו עבורם הכספים המגיעים להם, מה שלא תמיד קורה, ולא צפויה כל פגיעה בענף המסעדות.

     

    איילת לטוביץ
    איילת לטוביץ

     

     

    הדיון בבג"ץ ביולי

    כיום עומדת עתירה שהוגשה לבג"ץ בידי מבקשי מקלט מסודאן ואריתריאה, חלקם חד־הוריים, וכן של 6 ארגונים בתחום (קו לעובד, א.ס.ף, המוקד לפליטים ומהגרים, האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, והמרכז לקידום פליטים אפריקאים). המטרה: ביטול החקיקה המאפשרת להפקיע לטענתם חמישית משכרם של מבקשי מקלט עד יציאתם מישראל.

     

    בעתירה שהוגשה בידי קו לעובד והקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל־אביב נטען: "למשך תקופה ממושכת שאיש לא יודע לצפות, תיגזל חמישית משכרם הזעום של מבקשי מקלט. קבוצת העובדים מהחלשות ביותר בשוק העבודה, תשתכר שכר שיהיה ודאי נמוך באופן ניכר משכר מינימום. בעקבות ההסדר קבוצה זו תידחק לחיי עוני קשים עוד יותר".

     

    עוד נטען כי "מטרתה של קרן הפיקדון הובהרה בהליכי החקיקה: 'לקחת ולמנוע את הרצון שלהם להישאר', נאמר בדיונים, ו'לעודד אותם לעזוב את הארץ'". במסגרת העתירה הובאו תצהירים של צ' מאריתריאה, המגדלת לבד שתי בנות, שציינה כי אם ינוכו 20% משכרה, היא לא תוכל לשלוח אותן לבית הספר, וכן של ס' מאריתריאה, המגדל לבד את בתו בת ה־7. עד לאחרונה השתכר כ־3,500 שקל בחודש, ונאלץ להפסיק את ביטוח הבריאות לילדה כי אין בכך די למחיה. בעתירה מודגש כי "כל המצהירים אמרו שאף שאינם יודעים איך יכלכלו את עצמם אם יקצצו 20% משכרם, הם לא יסכנו את חייהם וישובו לאריתריאה".

     

    עו"ד עמית גרוס
    עו"ד עמית גרוס

     

     

    בג"ץ דחה בקשה לצו ביניים, והדיון בעתירה יתקיים בסוף יולי. בסוף השבוע האחרון הודיע שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים, כי הם שוקלים להצטרף לעתירה. מי ששוקל להגיש בקרוב בג"ץ נוסף בנושא הוא עו"ד עמית גרוס — מומחה בדיני עבודה והגירה, אשר מייצג מאות בעלי מסעדות וברים, בהם אגאדיר, ג'ירף ובית תאילנדי. לדבריו, "החוק הוא אסון למעסיקים ולעובדים האריתריאים והסודאנים. בעלי המסעדות אומרים לי שהם לא יעמדו בו. המדינה תהפוך אותם לעבריינים, עם כמות הרגולציה המטורפת הזו. חלקם יהפכו לעבריינים, חלקם לא ירצו שזה יקרה ויסגרו את העסק, וחלק יגלגלו את העלות הנוספת על הצרכן. אי־אפשר לקשור את ידיהם ורגליהם של המסעדנים, אלה שמעסיקים מבקשי מקלט. המדינה צריכה להגיד תודה שמעסיקים אותם".

     

    עוד אמר: "חשוב להבין שהעובד הפליט לא יוכל לגעת בחשבון הזה. נגיד הוא מרוויח 6,000 שקל, המעביד מחויב לנכות לו 20%, זה 1,200 שקל בחודש שהוא יראה רק כשיעזוב את הארץ. הרבה עובדים כאלה לא מאמינים שזה יקרה ודורשים מהמעסיק לשלם להם את ה־20% האלה, מה שמעלה למעסיק את העלויות. יש לי לקוח, בעל מסעדה מוכרת, ששוקל להפוך לשכיר. הוא אמר לי: 'אני לא יכול לשלם את הסכומים האלה. המדינה הורגת אותי'".

     

    "המחירים יעלו"

    איך כל זה קשור לישראלי הממוצע? גם אם אין לו רגישות חברתית־כלכלית, זה יציק לכולנו אם המחירים במסעדות יזנקו. ברמן: "גם כך קשה לקיים עסקי מסעדנות, וזה יעלה את עלויות התפעול. לבעלי המסעדות לא תהיה ברירה והם ייאלצו להעלות את המחירים. המסר העיקרי הוא אוזלת ידה של הממשלה בכל הקשור לטיפול במבקשי המקלט. מוכרים לנו בלוף, שנים, שעוד רגע הם לא פה, ובינתיים, לא מטפלים בהם. המדינה אמרה לנו, המעסיקים, להעסיק אותם, ואחרי שהתחלנו להעסיק אותם, באו בדיעבד ואמרו, 'תשלמו עכשיו 16% לפנסיה, ועוד 20% לנכות לעובד משכרו'. פשוט עבדו עלינו בעיניים".

     

    יונתן רושפלד
    יונתן רושפלד

     

     

    גרוס מסכים. "כל עם ישראל ישלם יותר. מסעדה חזקה שיכולה לגלגל את זה לצרכן תעשה זאת, כי אין לה דרך לספוג את זה, והחלשות, שלא יוכלו לעשות זאת, פשוט ייסגרו. במדינה מתוקנת, כל עוד לא נבדק אם אותו עובד הוא מהגר עבודה או מבקש מקלט, צריך לעודד את המעסיק להעסיק אותו, ולהודות לו כל יום".

     

    לדעת מסעדנים ושפים אחרים, הצרכן לא יסבול, והמסעדות ייאלצו לספוג את הנזק. לדברי דני פרץ, בעלי מסעדות כרמים, "זה חוק רע מאוד. אני לא חושב שזה יתגלגל לצרכן. זו לא הבעיה. זה הופך אותנו להיות פורעי חוק. האריתריאים, לא מעניין אותם החוק, הם רוצים את הכסף שלהם. יש פה התעלמות מבעלי מסעדות שהדבר ישאיר אותם קירחים מכל הכיוונים. מצד אחד הם מחויבים לחוק, אבל מצד שני מחויבים לעסק — ולא מצליחים לנהל אותו ככה. להעלות מחירים זה בעייתי. גם כך המסעדות נתפסות כיקרות. בסוף זה ייפול על המסעדן. המסעדות קורסות, באפריל נסגרו המון, קראו לו 'אפריל השחור'. כל גזרה כזו, זה בדרך לגזר דין מוות".

     

    השף יונתן רושפלד, מבעלי המסעדות ג'ונתן פוד קלאב וקפטן קארי, מוסיף: "גם אני מעסיק אריתריאים. כולנו מעסיקים אותם. המדינה שלנו לא מפסיקה להפתיע. נקווה שישראלים ירצו לעבוד במקומם". גם לדעת גיא בליס, שותף שלו במסעדות, הצרכן לא יסבול. "הענף הזה משתדל שנים שהגורם האחרון שירגיש את כל קשיי המסעדן הוא הצרכן. אם עד היום לא העלינו מחירים, עם כל האתגרים שלפנינו, כנראה שגם הפעם נצטרך לספוג את זה. אין מי שיעשה את העבודה במקומם. ביום שהם לא יהיו אני לא מבין מי יעסוק בניקיונות, ובכל מה שקשור לאחורי המסעדה. הם כבר לא רק עובדי ניקיון, אלא מבשלים במסעדות בכל רמה שאת מכירה — גם מסעדות שף. יש מטבחים שלמים שמבוססים על טבחים מסודאן ואריתריאה. החוק הזה אמור להיות מיושם כבר בשכר הנוכחי, אך כרגיל בישראל, עמימות היא שם המשחק. לנו הכל עמום עדיין. בשורה התחתונה, העובדים לא יסכימו לעבוד בשכר שמקוצץ ב־20%. הם רוצים לראות את הכסף עכשיו".

     

    איילת לטוביץ, שפית של רשת ביתא קפה, מבהירה: "יש מחסור בטבחים. העובדים האלו לא תופסים עבודה של אף אחד. הם מצילים ענף שלא יכול להתקיים בלעדיהם. יש להם ילדים בגנים ומשפחות, הם חייבים את הכסף. הורדה של 20% זה נורא. זה אנשים שמתקיימים מזה, ולפעמים גם שולחים כסף הביתה לעזור. גם אצלנו הם לא רק שוטפי כלים. אנחנו מקדמים אותם להיות טבחים. הם חכמים והשתלבו מדהים".

     

    20% מעובדי המסעדות

    לפי הערכה, כ־20% מעובדי המסעדנות הם עובדים זרים שעליהם חל החוק החדש. שלשום היה יום המשכורות, ומסעדנים רבים, שאמורים להתחיל ביישום החוק, לא ממש יודעים מה לעשות. הקשיים, נטען, גם טכניים. ביום שני ביקש ברמן מרשות ההגירה "להורות על עיכוב הפקדת הפיקדון בגין העסקת המסתננים/ מבקשי המקלט או להודיע על אי־אכיפה לזמן שלא יפחת מ־90 יום". לדבריו, "בהתאם לחוק עובדים זרים ולתקנות עובדים זרים שתוקפן מ־1 במאי, על מעסיקיהם להפקיד 36% — חלק המעביד בשיעור 16% וחלק העובד בשיעור 20% — החל משכר מאי המשולם בימים אלו. זו דרישה שהמעסיקים, בפרט מסעדות, לא יכולים לעמוד בה. בימים אלו עליהם להפקיד לראשונה את הפיקדון, אך אי־הוודאות סביב הדרישה, לצד 'רעידת האדמה' שהדבר יגרום בסבירות גבוהה למסעדות רבות, מחייבים, לדעתנו, דחייה של הפקדת הפיקדון".

     

    ביום שלישי כתב ברמן שוב לרשות, כי האיגוד מקבל "עשרות פניות ממעסיקים שלא מצליחים להעביר את ההפקדות דרך הלינק שנועד לכך. עיקר הטענות הן כי האתר איטי ולא נוח. בהתנהלותכם אתם מציבים מאות מעסיקים בעמדה של עבריינים בעל כורחם". מהרשות נמסר בהקשר זה כי "הובא לידיעתנו דבר התקלה והיא מטופלת".

     

    ל"ממון" אומר ברמן: "מנכ"ל האוצר הבטיח שההפקדה תופחת ל־16.5% מהעובד ו־12.5% מהמעסיק, אבל זה מתעכב באוצר. אנחנו עדיין חושבים שהפיקדון הוא שערורייה — איך אפשר לנכות למי שעובד כל כך קשה 20%? ברור מה יקרה פה: נצטרך להעלות להם את השכר או מה שקורה עכשיו, העובדים יבקשו שיעסיקו אותם 'בשחור'. אין להם תחליף. איש אינו עומד בתור לשטוף כלים".

     

    תגובות:

    מהאוצר נמסר: "זה צעד כלכלי חשוב להתמודדות של הממשלה עם תופעת ההסתננות, ביצירת תמריץ משמעותי ליציאה מרצון מישראל. בכוונת השר לפרסם עם שר העבודה תקנות להפחתת ההפרשה ל־12.5% מהמעסיק ו־16.5% על חשבון העובד. שיעור ההפרשה מהמעסיק זהה להפרשה המינימלית שהמעסיק מחויב להפריש לפנסיה ופיצויים למסתנן, ונותן לו כלי פשוט לתשלום ההפרשות הסוציאליות. הפרשת העובד גבוהה באחוזים בודדים מהמקובל אצל עובד ישראלי לפנסיה וביטוח לאומי. הצעד, ודאי אחרי ההפחתה שמקדם השר, לא צפוי להביא לשום פגיעה בענף".

     

    רשות ההגירה: "החוק נועד להיטיב עם העובדים ולהבטיח שיופקד עבורם כסף המגיע להם, מה שאינו קורה בהכרח. התקלה בקישור מטופלת". lital-do@yedioth.co.il

     

    yed660100