לפעמים הקירות מדברים, וכשהם חושפים סודות זה לא כל כך נעים. תשאלו את שיר אלמליח. כשהכינה לי קפה וצלוחית תמרים, בחנתי את הדירה החדשה שלה – צפון תל־אביב, ממש מול הים, אבל עם מרפסת לכביש. העיניים שלי נדדו על פני הסלון ונעצרו על ארבעה שלטים צבעוניים עם כיתוב באנגלית. שלושה מהם – "אהבה", "הצלחה" ו"חלום" – היא תלתה בצמוד זה לזה, ואילו הרביעי – "משפחה" – נתלה במרחק חצי מטר מהאחרים.

"נכון", היא מודה באשמה. "כשהחלטתי לעזוב את אלרואי, שהיה בעלי, זה קרה מעכשיו לעכשיו. לקחתי איתי רק מזוודה, כאילו שאני עוברת לאיזו דירת דוגמניות בחו"ל. במשך שנה גרתי בדירה שכורה בראשון־לציון, שאותה קישטתי בארבעת השלטים האלה, ולפני חודשיים, כשעברתי לדירה המדהימה הזו, לא שמתי לב שהמסמר הרביעי, 'משפחה', נמצא בצד. אבל את צודקת, אולי זה לא מקרי".

מה זה אומר?

"שאני ארצה משפחה וילדים רק בשלב שבו אוכל להיות לפחות 80 אחוז בשבילם, וייקח זמן עד שארגיש מוכנה לכך".

היא בת 27 וחצי שגדלה בקצרין, כבתם הבכורה של עפרה, מעצבת שיער, וחיים, איש צבא קבע בדימוס, שעובד כיום במועצה. "היה לי אח תאום", היא מגלה לראשונה. "בחודש השמיני אמא קיבלה רעלת היריון, ילדה אותי ואחרי שיצאתי גילו ברחם שלה שליה רקובה עם בן זכר. אחי, אליאב, שצעיר ממני בשנה, הוא כמו האח התאום שלי, וכשהייתי בת 12 נולדה יובל, אחותי הקטנה, שהיא החיים שלי. ממש גידלתי אותה".

משפחתה עקרה לאחרונה לקיבוץ שדה נחמיה באצבע הגליל ("הוריי בנו שם את בית החלומות שלהם"), אבל מבחינתה הבית הוא עדיין קצרין, שבילדותה נראתה לה כמו בועה. "עיירה קטנה, חיים שקטים. הייתי טום בוי, חבשתי כובעים הפוכים ושיחקתי כדורגל עם הבנים, ומחשבות על דוגמנות אפילו לא עברו לי בראש, מפני שחלמתי להיות זמרת. היה לי קול מדהים, שרתי את סלין דיון בעוצמה. הבועה השלווה התנפצה ברצח של תאיר ראדה, שהיה טראומה מטורפת לכל המדינה ובמיוחד למקומיים. הייתי בתחילת י"ב כשזה קרה ומרוב פחד לא נכנסתי לתא השירותים ההוא".

ולאן נעלם הקול?

"הפסקתי לשיר בגיל 13, כשהופעתי בפסטיבל הנוער של הצפון. באותו ערב היו שתי הופעות, הוריי היו אמורים להגיע להופעה השנייה, ופתאום ראיתי שרק אח שלי בא. התבאסתי נורא, התחלתי לבכות, כל האיפור שלי נמרח, הבייביליס נהרס, ובמצב הזה עליתי לשיר וזכיתי במקום השני. כשחזרתי הביתה עם אחי שמעתי שסבא שלנו, אבא של אמא, נפטר. עד היום התמונה שלו שמורה אצלי בתיק, הוא הקמע שלי ואני מרגישה אותו כל הזמן. באותו הלילה הפסקתי לשיר, אבל יכול להיות שמתישהו אוציא סינגל כדי לסגור מעגל".

באותו הלילה היא גם עברה לגור אצל סבתה שהתאלמנה ("שבע שנים טיפלתי בה. שירתתי בתותחנים, ברמת הגולן, עשיתי יומיות וחזרתי לישון איתה"), ובגיל 16, כשיצאה לטבריה, עצר אותה ברחוב סוכן דוגמניות מוכר. "על המקום הוא צילם אותי והוריי זרמו איתי. הם ידעו שכשאני מתבייתת על משהו אף אחד לא יצליח להזיז אותי. עדיין ראיתי את עצמי בעולם הבידור, כזמרת או שחקנית, ואמרתי לעצמי שדוגמנות היא משהו זמני שאיתו אוכל להתחיל את התהליך, אבל נתקעתי וברור שאני לא מתחרטת על כך, אפילו לא לדקה. אני סוס עבודה. אם יש לי יום וחצי בלי עבודה לא כיף לי. עכשיו טסתי לקנקון, 20 שעות טיסה, עבדתי יומיים, מיד לקחתי טיסה ארצה ולמחרת התייצבתי בעבודה, למרות הג'ט־לג המטורף. לפעמים שואלים אותי 'את נורמלית? למה לא הארכת את השהות? למה לא טיילת?' אבל ככה אני. יש לי הפרעה".

איזו?

"בתיכון סבלתי מהפרעות קשב וריכוז ולא לקחתי ריטלין, כי ההורים שלי פחדו מזה. כיום יש לי הפרעת עבודה. בתחושה שלי עוד לא הגעתי לעשירית ממה שאני שואפת לעשות. יש לי עוד הרבה יעדים ומקומות, ואני מנסה ליהנות גם מהטיפוס במדרגות בדרך אל הטופ. החלום הכי מופרע שלי זה 'ויקטוריה'ס סיקרט', לשם אני מכוונת מגיל 16. הייתי אז ילדה, לא שידרתי סקס, אבל אנשי מקצוע החליטו, על פי מבנה הגוף שלי, שאני מתאימה לדגמן בגדי ים והלבשה תחתונה".

אלפיים קפיצות

נכון לעכשיו היא הפרזנטורית של תכשיטי ג'קי או (זה כולל את פנדורה, ג'וסי קוטור, טומי הילפיגר "ועוד כמה חברות"), נעליים (טו גו) חברת אופנה (לי קופר) בנק איגוד, סמסונג ומשרד התיירות (לקידום תל־אביב וירושלים). "ואני מקווה שלא שכחתי משהו", היא מתנצלת מראש. "בנוסף, יש לי את העסק שלי, 'ביקיני בודי ביי שיר', שיצא לדרך לפני שמונה חודשים. לקחנו את אורח החיים שלי והפכנו אותו לעסק, אני מדגימה את אימוני הכושר והתזונאית הגר שפר נותנת מתכונים. תמורת 440 שקל לשנה את מקבלת ערכה, וזה טוב במיוחד לבחורות שמתעצלות ללכת לחדר כושר או שאין להן זמן לכך. אני עצמי מתאמנת המון בבית, עושה אלפיים קפיצות על חבל וגם סופרת. אני תמיד רצה לאנשהו. ויש עוד תוכניות על הפרק".

כמו?

"להרים מותג של הלבשה תחתונה על שמי, משהו בסגנון מרוקאי, גם מפני שאני מרוקאית וגם מפני שחסר דבר כזה בארץ. תראי", היא מדפדפת באייפון שלה, "זו הלבשה תחתונה של חברת אינקנטו, שאני הפרזנטורית שלה באיטליה ורוסיה. כל העיצובים בסגנון מרוקאי, מבדים רכים כמו סאטן, בגוונים של זהב ואדמה, סקסיים נורא. אני מציירת את הדגמים ויושבת עם מעצבים יחד עם הסוכנת שלי, זיוה מיכאל, שהיא המנכ"לית של 'יולי', ויותר מזה אסור לי לומר. זה בבנייה. הלוואי שנצלם את הקטלוג במרוקו".

את עדיין מסוגלת ללכת ברחוב בלי שחובבי הסלפי יעוטו עלייך?

"תלוי באיזה אזור. כשישבתי עם הוריי במסעדה בקריית־שמונה ניגשו אלינו כל הזמן, אבל אני אף פעם לא אומרת, 'אל תפריעו לי'. להפך, כל הפרעה משמחת אותי, זה אומר שהגעתי למקום שאליו רציתי להגיע, ולדעתי זה קרה בעקבות 'האח הגדול'. זכיתי במקום השלישי בעונה שבה מושיק עפיה הוכתר. הייתי חודשיים בתוך הבית וזו הייתה חוויה קשה, הפסיכולוגיה של החיים, כל מה שהצלחתי להדחיק צף ועלה, אבל זה אחד הצעדים הנכונים שעשיתי בקריירה שלי. לפני זה הייתי 'שיר אלמליח, דוגמנית הלבשה תחתונה' וראו בי בחורה פרובוקטיבית, אז החלטתי שאני אכנס כמו שאני. מי שיאהב אותי – סבבה, ומי שלא יאהב אותי – גם טוב, לא כולם חייבים לאהוב. כשיצאתי מהבית הופתעתי מכמויות השמחה והאהבה".

והתדמית הפרובוקטיבית נמחקה?

"להיות דוגמנית של הלבשה תחתונה זה נטו עבודה, ומעולם לא הצטלמתי בעירום. לפני שנה הציעו לי את 'פלייבוי איטליה' וסירבתי בתוקף. כשהייתי נשואה הציעו לי לצלם קליפ עם לני קרביץ, כולל נשיקה, וסירבתי כי מאוד כיבדתי את מי שהיה בעלי".

אז בואי נדבר קצת על אלרואי כהן, שהיה בעלך.

אלמליח פולטת נשיפה ארוכה ולרגע נדמה שכל הרוח יצאה לה מהמפרשים. "מוכרחים?"

הוא היה הסוכן שלך.

"זה לא נכון. הרבה דברים שנכתבו עליי הוצאו מהקשרם או שהיו סתם שקרים. גם כשאלרואי פרש מהכדורגל ועבדנו ביחד, אלרואי לא ניהל אותי. היה לי סוכן".

מבוגר אחראי

סומק קל מבצבץ בלחייה השחומות כשאני מראה לה ראיון מלפני ארבע שנים שנושא את הכותרת: "אלרואי הוא הנשיקה הראשונה והאחרונה שלי בחיים".

"למדתי על בשרי שאסור לצאת בהצהרות", היא מודה. "אלרואי באמת היה איש שאהבתי מאוד, גדלנו יחד בקצרין, היינו עשר שנים ביחד ורציתי להיות איתו כל החיים, אבל זה לא צלח. לפני שנה וקצת עזבתי את הבית והתגרשנו לפני ארבעה חודשים".

כשברקע עפו שמועות על הימורים וחובות שהפילו אותו לקרשים.

"אני מעדיפה להשאיר את הכביסה המלוכלכת ביני לבינו. במשך עשר שנים היינו אחד בשביל השני, עד שהבנתי שמשהו כבר לא עובד בינינו והחלטתי שהכי נכון לשנינו זה להיפרד. פירוק החבילה נראה לי כמו כישלון, אבל נפרדנו יפה, כיום כל אחד מאיתנו נמצא במקום אחר, ואם יש בעולם אדם שאני מאחלת לו שיהיה הכי מאושר זה אלרואי".

ומאז את לבד?

"כשנפרדתי מאלרואי עברתי שנה שלמה לבד והיא הייתה קשה גם מפני שאמא שלי חלתה בסרטן השד. כאן, בדירה החדשה – מחוץ למרכז תל־אביב, אבל מספיק קרוב – כיף לי עם הלבד. השעון המעורר מעיר אותי בשבע וחצי בבוקר לאימון כושר, ובימים של צילומים אני מתעוררת בארבע לפנות בוקר. אני אוהבת שהבית נקי ומסודר ומריח טוב, ואין לי עוזרת. אני מבשלת לעצמי את הקוסקוס שלמדתי מסבתא שלי, רואה טלוויזיה עד שתיים בלילה ולא מרגישה שהקירות סוגרים עליי. נעים לי ככה".

כבר הדביקו לך רומנים.

היא מעקמת את אפה. "לא כל חבר שאני יושבת איתו לקפה הוא בן הזוג הבא שלי. לפעמים קפה הוא באמת רק קפה, עד שיגיע המישהו שיעשה לי פרפרים בבטן ובלב. כשזה יקרה, לא תהיה לי שום סיבה להסתתר. כשהאהבה תגיע, אני מאמינה שזה ייראה לי טבעי להיכנס למערכת יחסים חדשה. כיום אני משדרת 'אל תתקרבו אליי', ולמרות זאת גברים מתחילים איתי, גם בארץ וגם בחו"ל, אבל אני עוד לא שם. אולי זה יישמע נורא, אבל אחרי מה שעברתי קשה לי לסמוך על כל אחד, קשה לי להיפתח".

איך את מדמיינת את בן זוגך הבא?

"הייתי רוצה שהוא יהיה קצת יותר מבוגר ממני, לא כמו אלרואי שהוא בן גילי. חשוב לי שהוא יידע להכיל את המקצוע הזה, אני הרבה על הקו, הרבה לא בבית, והכי חשוב בעולם זה נאמנות. כי נכוויתי".

אצבעות של כף יד אחת יספיקו כדי למנות את המאושרים שבפניהם היא נפתחת עד הסוף. "הפסיכולוגית שמלווה אותי מגיל 21, כשעברתי מקצרין למרכז. זיוה, הסוכנת שלי, היא כמו אמא שנייה שלי בעיר הגדולה, המון פעמים היא מצלצלת רק כדי לשאול מה נשמע, ויש לי שתי חברות שאני סומכת עליהן שלא ידליפו כלום. אחת לא מהמקצוע והשנייה היא מגי אזרזר".

בר רפאלי, אסתי גינזבורג או שלומית מלכה?

"אני אוהבת מאוד את אסתי, שמשלבת בין עשייה לבין אימהות ומשפחה. היא עושה הכל בקצב שלה, איך שנוח לה".

ולקינוח – איך את שומרת על הגזרה?

"אני אוכלת שש ארוחות ביום, התפריט שלי כולל הרבה ירקות, בארוחת הצהריים אני מגהצת את הכרטיס ומזמינה סלמון עם שעועית ואורז, ורוב הזמן אני באמת שומרת, אבל יומיים בשבוע אני מתפרעת בארוחות שחיתות – סופלה שוקולד חם, המבורגר, פיצה וכל מה שבא לי. אפילו התזונאית שלי אומרת שזה בריא לנפש". *

הפקה: מיטל ברונר, ייצוג שיר אלמליח: יולי, איפור ושיער: גיא טאקו, סולו

חולצה, ולנטינו (פקטורי 54); מכנסיים, פיליפ לים (הלגה עיצובים, ה' באייר 12, ת"א); נעליים, טוגו; תכשיטים, ג'קי או

חליפה, ג'יל סנדר (טקטיק, ה' באייר 32, ת"א); נעליים, טוגו; תכשיטים, ג'קי או

בשער: שמלה, ויקטוריה בקהאם (פקטורי 54); תכשיטים, ג'קי או