תל־אביב מככבת בלא מעט משיריה של לילי פרנקו, אבל רוחה של הלהקה קרובה הרבה יותר למקומות כמו קליפורניה ולמרחביה האינסופיים. הכתיבה המשוחררת, הגיטרות הסטונריות וההגשה הלא־שגרתית של הסולן עירא נוסבאום הן הבסיס לאווירה המהפנטת שמושלת ב'אפשר לראות דגים', האלבום השלישי והמצוין של ההרכב. מההזיה על 'שלמה 2000' דרך התקף הקלסטרופוביה של 'רוח' ועד פצצת הרוקנרול 'רעל טרי' - ככה אינדי ישראלי צריך להישמע: חי, מקורי וחסר פחד, כזה שעסוק בלתת בראש ולא בלאכול אותו. אם קווינז אוף דה סטון אייג' יגיעו לפה אי פעם, די ברור מי צריכים לקבל את ג'וש הומי ושות' בשדה התעופה.