כמה פעמים התלבטתם האם לכתוב אנייה או אונייה, עברה או עבירה? עד היום היה צריך לכתוב את המילים הללו, ומילים רבות נוספות, בכתיב חסר. כעת, אחרי 70 שנה, החליטה האקדמיה ללשון עברית לשנות את הכללים ולהנהיג כתיב מלא.

ההחלטה על השימוש בכתיב חסר נקבעה ערב הקמת המדינה על ידי ועד הלשון העברית. למרות זאת, מכיוון שלאורך השנים לא נעשה שימוש בניקוד כמעט בשום מקום (לא בבתי־הספר, לא בספרים, לא בעיתונים ולא באינטרנט) נהגו רבים להשתמש דווקא בכתיב המלא. זה אומנם צורם לחלק משוחרי הלשון העברית, אבל באקדמיה ללשון שמו לב למגמה הזו והחליטו ללכת לקראת העם.

ההחלטה החדשה קובעת כי החל מעתה יודפסו כל הספרים וכתבי העת לפי הכללים החדשים. האקדמיה עידכנה את העורכים בעיתונים ובאינטרנט באשר להנחיה החדשה. באקדמיה מקווים ומאמינים כי הציבור יאמץ את ההמלצות החדשות, כדי ליצור אחידות בכתיב. כדי להקל על המעבר תקיים האקדמיה קורסים והשתלמויות לעורכי לשון וגם לציבור, ובמהלכם יילמדו הכללים החדשים.

צילום : ידיעות אחרונות

מדובר בסך הכל בכמה עשרות מילים. המהפכה תקרה בארבעה מישורים. מילים שנכתבו בלי האות ו"ו (כמו למשל תכנית) ייכתבו עם ו"ו (תוכנית); מילים שכתבנו בלי יו"ד כחיריק (כמו למשל מצדי) ייכתבו עם יו"ד (מצידי); מילים שכתבנו עם יו"ד אחת (כמו למשל מיד) יכתבו עם שתי יו"דים (מייד); מילים בודדות שכתבנו בלי יו"ד (כמו למשל שער) נכתוב עם יו"ד (שיער). דוגמאות נוספות למילים כאלה: בררה — ברירה; עברה — עבירה; לצן — ליצן; ראלי — ריאלי.

באקדמיה אומרים: "השינויים אינם פתרון קסם לכל בעיות הכתיב העברי. עם זאת, מכיוון שרוב רובם של הטקסטים העבריים נכתבים כיום ללא ניקוד, ואילו הכתיב המנוקד נהוג רק בספרי קודש, בשירה, בספרי ילדים ובספרי לימוד לתלמידים צעירים ולעולים חדשים, יש חשיבות לכתיב המלא". באקדמיה מציינים כי ההחלטה להנהיג כתיב מלא התקבלה על סמך בחינה ממושכת ומדוקדקת של מנהגי הכתיב הרווחים בהוצאות הספרים, בעיתונות ובאינטרנט.

יו"ר ועדת הדקדוק של האקדמיה, פרופ' יוסף עופר, הביע תקווה שהכללים החדשים יתקבלו בברכה בקרב עורכי הלשון וכותבי העברית באשר הם, וכי בתוך תקופה סבירה יהפכו לנחלת הכלל.