חני יקרה,
קודם כל אנחנו מתנצלים שכך את מרגישה. לא היתה לנו שום כוונה לפגוע בך.
בשיחה שלך אמש עם הכתבת גבי בר חיים היית מאוד ברורה כשאמרת שבתחושה שלך עברת אונס במהלך צילומי הסצנה עם השחקן אשר צרפתי בסרט "בובה". אנחנו מצרפים כאן את הציטוטים המלאים שלך, מילה במילה, כפי שהם מופיעים גם בעיתון.

נחמיאס: ״הייתי בת 25 ואמא לילד קטן, וזו הייתה עבורי טראומה כל כך קשה, שאני זוכרת שאמרתי לעצמי שאולי אם לא הייתי יולדת כמה חודשים לפני בחוויה קשה מאוד, יכול להיות שאולי לא הייתי יוצאת מהטראומה שחוויתי שם בסצנה. למזלי הייתה לי פרופורציה. אומנם חס וחלילה חס ושלום לא הייתה חדירה, אבל בתחושה שלי אז עברתי אונס: אף אחד לא צעק קאט. הייתי בהלם. לא הייתי מוכנה לזה. ואני זוכרת שאני חושבת שהבנאדם חירע את השמלה. קרע אותה לגמרי. ועובר לי בראש תוך כדי מה יעשו? אין להם עוד שמלה. וזה בתוך כל המכות והפחד. כשהסצינה הסתיימה לקחתי את השמלה הזו והחזקתי אותה על הגוף, קודם כל לכסות את עצמי. ואת זה חני עשתה. לא הדמות. זו סצינת אונס בהגדרתה. זו לא הייתה הפתעה מבחינתי, אבל הכל נהיה אלים מאוד מהר מאוד. והכל על פסי רכבת, שהוא זרק אותי עליהם שם. נפצעתי. הפנים שלו הפחידו אותי. היה לו ריר. ואני זוכרת שאחרי שזה נגמר ישבתי שם על פסי הרכבת הרבה זמן. הרבה מאוד. אני אפילו לא זוכרת מי הוציא אותי משם. רק זוכרת שלמחרת הסכימו שאני לא אצטלם כי לא הייתי שמישה".

גבי בר חיים: ״לא היית שמישה. בחירת מילים מזעזעת״. נחמיאס: "עבדתי הרבה עם זאביק. קשה לי לחזור לבת ה־25 ההיא. הייתי אומללה. מנופצת. נאנסת. ובכלל לא חשוב שלא קרה האקט. אני חוויתי אונס".

עד כאן ציטוטים מדוייקים. אנחנו סבורים שהסיקור הבוקר בעיתון בהחלט משקף את הדברים שלך, אבל אם את חשה אחרת - אנחנו מתנצלים. אנחנו גם בטוחים שהכתבה המלאה שתתפרסם ביום שישי במוסף 7 לילות תיתן את הקונטקסט הנכון לדברים