yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    המוסף לשבת • 22.06.2017
    אסיר פואטי
    מה באמת הקפיץ את פרקליט המדינה שהוביל אותו לתקדים השפל והמסוכן - הוראה לפשוט על הוצאת "ידיעות ספרים"? יש לפרקליטות סיבות הרבה יותר טובות לחשוש מספרו של אולמרט, מאשר הגילויים הבטחוניים שאולי יופיעו בו. אבל היחס לאולמרט הוא רק סימפטום למדינה שבה שומרי הסף הופכים אט אט למשרתי השלטון
    סימה קדמון

    איזהו הבוגד

    "תקיפת הכור הגרעיני בסוריה על ידי חיל האוויר הישראלי נערכה ב־6 בספטמבר 2007 לאחר חצות הלילה. התקיפה נעשתה תחת מעטה של חשאיות, שנשמר גם לאחריה. כשישה חודשים לאחר מועד התקיפה, הודיעו גורמים בממשל האמריקאי כי היעד שהותקף והושמד היה כור גרעיני לייצור פלוטוניום, שנבנה בסוריה בעזרתה של קוריאה־הצפונית. ב־2011 אישרה גם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שהמטרה שהופצצה אכן הייתה כור גרעיני בשלבי בנייה. העיתון 'דר שפיגל' דיווח כי שם הקוד של הפעולה היה 'מבצע בוסתן'".

    זה לא הפרק מספרו של אהוד אולמרט שהוברח מהכלא ושבגללו תואר השבוע ראש הממשלה כמי שהסגיר סודות ביטחוניים. זה נלקח מ'ויקיפדיה', אינפורמציה שכל אחד יכול למצוא תחת הערך "תקיפת הכור הגרעיני בסוריה". שם מצוין גם פירוט הכוחות שהשתתפו בתקיפה: "שבעה מטוסי F15-I , מטוסי F16 , מטוס לוחמה אלקטרונית ויחידת שלדג".

    מי שמעוניין להתעמק יותר, יוכל למצוא שלל של התייחסויות, כולל ראיונות וסרטונים, בהם של בכירים בעולם, ולא רק על פי מקורות זרים.

     

     

    גילאון התפרץ על כחלון: "בשביל מה צריך ועדות מיוחדות ופרופסורים. תעשה את העבודה שלך ולא קמפיין בחירות".
    גילאון התפרץ על כחלון: "בשביל מה צריך ועדות מיוחדות ופרופסורים. תעשה את העבודה שלך ולא קמפיין בחירות".

     

     

    לכן, מה שנעשה כאן השבוע הוא לא פחות מתקדים מסוכן, שפל, שלא היה כמותו בהתנהגותם של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה שי ניצן, כשאפשרו פשיטה של חמישה חוקרי משטרה על ההוצאה לאור של "ידיעות ספרים". בחיפוש ראשון הם לקחו מהמחשב של מנכ"ל ההוצאה, דובי איכנולד, למעלה מ־11 אלף מיילים, שכללו גם ספרים של בוגי יעלון, יאיר לפיד, בן כספית, יהורם גאון וגיורא איילנד. הם הורו לאיכנולד שיתלווה אליהם לחקירה בלהב 433, ויצאו מהוצאת הספרים עם ארגזי חומר כאילו היו חברת שליחויות.

     

    מה שעורר את כל זה הם 31 עמודים, שני פרקים שנכתבו טרם כניסתו של אולמרט לכלא ונמסרו להוצאת הספרים הרבה קודם. האם שני הפרקים האלה הם הסיבה לכך שאולמרט הואשם השבוע כמי שמסכן את ביטחון המדינה? האם בגינם נאלץ השבוע לעמוד מול נציגת הפרקליטות, עו"ד אורלי לב ארי, ובקול רועד להגיד: אני מתבייש כשאני שומע שהפכתם אותי לבוגד.

     

    אז זהו, שלא אולמרט צריך להתבייש. מי שצריכים להתבייש אלה הם היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, הפרקליטות וגורמי אכיפת החוק שאיפשרו את זה. אין להם את הסיווג המתאים כדי לדעת מה עשיתי בשביל ביטחון המדינה, אמר אולמרט למקורביו. לא היה אפשר שלא להרגיש באיזו מצוקה הוא נמצא. מילא מושחת. אבל להגיד שהוא בוגד?

     

    עד כמה מגוחכת הטענה על סיכון ביטחון המדינה ניתן להסיק מכך שחמישה חוקרים נשלחו לבצע את המשימה, שלא על דעת המלמ"ב, למרות מה שנטען תחילה. מבלי להתייחס לפעולה ספציפית כזו או אחרת, ראשי הממשלה הם אלו שמאשרים את הפעולות השונות והם אלו שיכולים גם להורות על חשאיותם או אי־ חשאיותם. תיאורטית, אם נבחר להתייחס לאולמרט, אפילו ביום האחרון שלו בלשכת ראש הממשלה יכול היה לבחור לפרסם את קיומן של פעולות והחלטות שקיבל במהלך הקדנציה שלו. גם בשלהי כהונתו, כשמצבו הפוליטי היה רע, בחר אולמרט שלא להגיד דבר, על אף הפצרות יועציו הפוליטיים. זה יועיל לתדמית שלך, אמרו. אולמרט סירב.

     

     
    אנשים איבדו כל רסן, אומר ליברמן. פגיעה בלובשי מדים זו פגיעה בביטחון.
    אנשים איבדו כל רסן, אומר ליברמן. פגיעה בלובשי מדים זו פגיעה בביטחון.

     

     

    את הספר כותב אולמרט משנת 2009. פרקים ממנו פורסמו ב"ידיעות אחרונות". את הפרק המדובר כתב אולמרט כבר כמה פעמים. הוא במשא ומתן ארוך עם הצנזורה, כולל בחופשתו האחרונה לפני כחודשיים, כשנפגש עם הצנזורית הראשית. הטענה של הפרקליטות שהוא כותב את הספר למימון הוצאותיו המשפטיות, היא מגוחכת. יש לאולמרט סיבות הרבה יותר טובות לכתוב את הספר, ויש לפרקליטות סיבות הרבה יותר טובות לחשוש מפרסומו, מאשר גילויים בטחוניים כלשהם.

     

    אין ויכוח על כך שאולמרט לא עמד בסיכומיו עם שב"ס, שלפיהם היה אמור להעביר כל מסמך לבדיקתם. הוא עשה את מתוך אותה יהירות שאנחנו מכירים, מתוך זלזול בפרוצדורות, אולי גם במנהלי בית הכלא. אבל הטענה שהעברת פרק מתוך הספר ל"גורמים בלתי מורשים שונים מחוץ לכלא מעוררת חשש לדליפת מידע שעלול לגרום נזק חמור לביטחון המדינה" – מעליבה את האינטליגנציה של כל מי ששומע אותה. לדברי מי שמכירים את הפרטים, אין בדפים שהועברו שום פרט שלא הופיע בספריהם של הנשיא בוש, קונדוליסה רייס וספרים אחרים, ובמאמרים וראיונות שנכתבו במהלך השנים. המסמך המסווג היחידי שנמצא בתא שלו, זהו פרוטוקול של שיחת ועידה שהתקיימה בין מני מזוז, ישראל מימון ואולמרט, שבה מודיע מזוז לאולמרט ששרון קרס ושאולמרט הוא ממלא מקומו - שיחה שכבר פורסמה.

    מאז אותה תקיפה המיוחסת לישראל התקיימו לא מעט פעולות בסוריה, שגם הן מיוחסות לישראל, והיו יכולות להיות עילה לתגובה, בהן הפצצת שיירות של חיזבאללה והתקפת שדה התעופה בסוריה. תגובה כזו לא הגיעה, אז למה שתגיע עכשיו?

    ובכלל, איזו צביעות זה לדבר על אולמרט כמי שחושף חומרים ביטחוניים סודיים, בעוד שבבית ראש הממשלה הנוכחי, ישנה גברת שדרשה לשבת גם בישיבות הסודיות שמנהל בעלה עם ראשי מערכת הביטחון. ידועה פעם אחת שבה סירב ראש המוסד, מאיר דגן, ששרה נתניהו תשב בחדר - כפי שדגן בעצמו העיד. לא מן הנמנע שהיו מקרים שבהם היא כן נשארה בחדר, ושבני שיחו של נתניהו שבאו לדון בנושאים ביטחוניים מהמעלה הראשונה לא העזו לדרוש את יציאתה. איפה היו אז כל אלה שהתנהגו השבוע אל אולמרט כאל בוגד?

     

    מספיק זה מספיק

    אולמרט הוא רק הסימפטום. השאלה המטרידה היא הפיכתם ההולכת וגוברת של שומרי הסף למשרתי השלטון. מדינת מירי רגב כבר כאן. כל יום אנחנו עדים להנחתה חדשה מטעם הקומיסרים של המחשבות: פסילת הצגות, קוד אתי לאוניברסיטאות, פשיטה על הוצאת ספרים והחרמת חומרים.

     

    לפני שלושה שבועות כתבתי שמשהו רע עובר על מערכת אכיפת החוק שלנו, שהאמון של הציבור במערכת הזאת הולך ומתערער. מהפרקליטות, שלא בחלה בשום כלי כדי להכפיש את השופטת הילה גרסטל להוביל להתפטרותה מתפקיד נציבת הביקורת של הפרקליטות, דרך סיפור פרקליטת המחוז, רות דוד, שלמרות הגילויים החמורים עליה עדיין לא נבדק האם היו פגמים בהחלטות חורצות הגורלות שלקחה בשבתה בתפקידה. וכיצד לא נעשה דבר עם עדותו של ראש המכון הפתולוגי, חן קוגל, שטוען שמבין חוות הדעת המקצועיות של המכון אשר בגינן יושבים אנשים מאחורי סורג ובריח - יש כאלה שניתנו תוך תיאום פסול עם הפרקליטות ובכמה מקרים גם שובשו הליכי משפט. ועד ליועץ המשפטי לממשלה, שמחטיא את אחד התפקידים החשובים ביותר המוטלים עליו, והוא להגביר ולחזק את אמון הציבור במערכת המשפט ובמערכת החוק, וקשה להגיד שהתנהלותו בכל פרשיות נתניהו עושה זאת. באותו טור הזכרתי איך אחרי שחגגו בשב"ס את מלכודת הטורטית שטמנו לברגותי, מיהרו לחגוג שם את מציאתם של כמה מסמכים שהעביר אולמרט דרך עורך דינו, כתב יד שאמור לעבור ממילא את אישור הצנזורה. וזה קורה זמן קצר לפני ועדת השליש שדנה בקיצור מאסרו.

     

    ואכן, בסמיכות מפתיעה לדיון בוועדת השחרורים, פרצה השבוע פרשת המסמכים, למרות שהדיון אם אולמרט עבר על ביטחון המדינה אינו באחריות השב"ס ולפיכך אין לערב את הסיפור הזה עם ההחלטה לנכות שליש מעונשו של אולמרט. על פי עדות מקורביו, אולמרט כבר נענש על העבירות המנהלתיות שעבר כשלא ציית להסכמים שלו עם שב"ס: נשללו לו שתי חופשות, נשללו ביקורים, את אשתו עליזה הוא פגש השבוע לראשונה בבית החולים שיבא שבו אושפז, אחרי חודשיים שלא ראה אותה. מצבו הפיזי ירוד והוא שרוי בדיכאון. מקורביו טוענים שמה שקורה פה זו התנכלות אישית. בפרקליטות, אומר אחד ממקורביו, תפסו את הספר וקראו פרטים שמסכנים את התחת שלהם, כי אהוד בא איתם חשבון כולל סיפורים שלא סופרו מעולם. כל עוד אולמרט בכלא, אמר, פרסום הספר נדחה. ועד אז, מי יודע, אולי הפריץ ימות.

    נדמה לי שמספיק זה מספיק. גם בימין, פוליטיקאים כמו שטייניץ ושקד, חושבים שראש הממשלה לשעבר מיצה את עונשו.

    ביום חמישי הבא תשב שוב ועדת השחרורים ותיתן את החלטתה בעניין שחרורו המוקדם. יש לקוות שהיא תעשה את המתבקש. אם יש למישהו חשדות כלפי אולמרט בעניינים ביטחוניים, שיתכבד לפנות למשטרה כשאולמרט יהיה אזרח מהשורה ויוכל להתמודד עם הטענות.

    כל דבר אחר ייחשב לרדיפה ממניעים אישיים.

     

    קלקולי קלקיליה

    הסיפור לכאורה פשוט: בספטמבר האחרון היה דיון בקבינט על תוכנית המקלות והגזרים של ליברמן, שבו אושרו כל מיני צעדים, כולל הרחבת תוכנית המתאר של קלקיליה. כשפורסם לפני שבוע שיש תוכנית ל־14 אלף יחידות דיור בקלקיליה – היו מי שהופתעו. אחד מהם הוא אלקין.

    חשבתי שזו טעות בפרסום, הוא אומר. הלכתי ובדקתי, והתברר שאכן יש תוכנית כזאת והיא עברה שלב ראשון של אישורים. אלקין בדק בפרוטוקולים של הקבינט, ולא רק הוא. גם איילת שקד בדקה. שקד לא רוצה להגיד מה כתוב בפרוטוקולים. שראש הממשלה יחשוף אותם, היא אומרת. בגדול, דובר שם על הלבנת בנייה קיימת, לא על בנייה של אלפי יחידות דיור חדשות. גם אלקין טוען, שבדיון לא נאמרה על כך מילה, רק על הלבנת בתים קיימים. לכן, הוא אומר, כשנתניהו טוען שהוא לא זוכר שדיברו על 14 אלף יחידות דיור - הוא צודק.

     

    אלקין טוען שהקבינט לא קיבל את המידע, שלא לדבר על כך שהוטעה. הוטעה על ידי מי, שאלתי.

    משרד הביטחון, אומר אלקין. אתה מתכוון לליברמן, אמרתי.

    נכון, הוא אומר. מי שנושא באחריות זה הוא. בתחילה הפניתי את הטענות למתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי. אבל מרגע שליברמן אמר שהוא מגבה את מרדכי, הטענות שלי הם כלפיו ואני מתנצל בפני מרדכי.

    אבל ליברמן לא חוזר בו. מדובר בקרקע פלסטינית פרטית שצמודה לקלקיליה ומוקפת בגדר שלנו, הוא אומר. זה בלאו הכי שטח מת. אף אחד לא מגיע לשם, אפילו לא פקחים של המנהל האזרחי. כשדיברתי על מקלות וגזרים, אמרתי שאני רוצה לתת את הגזר לקלקיליה, כי זו העיר הכי שקטה.

    חוטובלי אומרת שזו הפקרות ביטחונית? כדאי שהפוליטיקאים יתעסקו בפוליטיקה, הוא אומר, וישאירו את העניינים הביטחוניים לרמטכ"ל, לאלוף הפיקוד ולמפקד אוגדת איו"ש שתמכו בזה.

    ליברמן טוען , שהוא מחזיק בידו סטנוגרמה של אותו דיון בקבינט, ושבו כתוב שהרעיון הוצג ושמה של קלקיליה הועלה מפורשות, כולל החלק של הבנייה החדשה, על פי כללי התכנון הישראליים.

     

    יש 430 אלף ישראלים בשטח C, אומר ליברמן, ו־200 אלף פלסטינים. אנחנו אחראים גם על הצד הפלסטיני. אתה לא יכול לאשר בנייה רק לישראלים. ליברמן טוען שהנושא עלה עכשיו רק כי ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, שהוא לדבריו קבלן הקולות הכי גדול בליכוד ובבית היהודי – הפעיל לחצים על חברי כנסת ושרים, וכולם רוצים להיבחר בקולות שלו. בסופו של דבר, הוא אומר, הפוליטיקאים משועבדים קודם כל לפריימריז.

    סיפרתי לליברמן מה אמר לי בנט על ההחלטה הזאת. הוא אמר, ששבוע אחרי שליברמן ונתניהו מאשימים את הרשות הפלסטינית בהסתה, הם מחליטים על הרחבתה של קלקיליה.

    אין שום קשר לאבו־מאזן, אומר ליברמן. אני רוצה לצ'פר את אלה שבסדר, וקלקיליה הייתה העיר הכי שקטה בגל הטרור האחרון. אני משתדל לדלג על אבו־מאזן ולדבר ישירות עם התושבים.

    אבל בנט בשלו. כמו שהובלנו את הקבינט בצוק איתן ובחוק ההסדרה, הוא אומר, אנחנו מתכוונים להוביל את הקבינט לבלימת הקמת מטרופולין פלסטיני עם עוד כ־6,000 בתים לאורך כביש 6. לא ניתן להפוך את האזור לעוטף כפר־סבא כמו עוטף עזה.

     

    שניהם מסכימים על דבר אחד: שיהיה על כך דיון חוזר בקבינט. על מה שליברמן כועס באמת זו ההשתלחות באלוף פולי מרדכי. אנשים איבדו כל רסן, אומר ליברמן. פגיעה בלובשי מדים זו פגיעה בביטחון. אני הבאתי לקבינט את התוכנית הזאת, לא הרמטכ"ל ולא פולי מרדכי. אם יש טענות - תבואו אליי.

    אני מבינה שזה ליברמן החדש, אמרתי.

    תחפשי פעם אחת שביקרתי קציני צבא, הוא אומר. מעולם לא הרשיתי לעצמי לתקוף אותם.

     

    עידן פרות הבשן

    כמה ייאוש צריך להיות בנכונות לשבת יום־יום בשמש הקופחת ולהיאבק על זכותך להתקיים. כמה חוסר תקווה יש בלכבול את עצמך בשרשראות ולשפוך על עצמך סולר. הנכים טוענים שאין להם מה להפסיד. שאף אחד ממילא לא רואה אותם.

    הם צודקים. וכשהמצב הוא שאתה צריך להחליט אם אתה קונה תרופות או שאתה קונה אוכל - באמת כבר לא נותר כלום.

    שתי ועדות הקימה הממשלה בנושא הנכים. ועדת זילכה ו־ועדת שמחון. יש חוק של ח"כ אילן גילאון שעבר בקריאה טרומית, על הצמדה אוטומטית של קצבת הנכים לשכר מינימום. החוק מונח על שולחן ועדת העבודה והרווחה כבר חצי שנה.

     

    השבוע, בישיבת הוועדה, התפרץ גילאון על שר האוצר. בשביל מה צריך ועדות מיוחדות ופרופסורים, הוא אמר. תפסיק להיות דמגוג. תעשה את העבודה שלך ולא קמפיין בחירות. יש צד שמדבר ויש צד שעושה, ענה לו כחלון. זו פעם ראשונה שמוקצה סכום כזה לקצבאות. תוספת של 4 מיליארד שקלים ל־9 המיליארד הקיימים.

     

    אתמול, לאחר ההפגנה הקשה של הנכים בכביש 1 שסוף־סוף הצליחה לזעזע, נראה שמשהו מתחיל לזוז. במסיבת עיתונאים משותפת לקואליציה והאופוזיציה, שבה השתתף גם גילאון, הודיע יו"ר הקואליציה דוד ביטן שכל הסיעות תומכות בהעלאת קצבת הנכות ל־4,000 שקל בכמה פעימות, ואף קיבלו את עקרון ההצמדה של גילאון.

    אך גם אתמול גילאון נשמע זהיר. זה לא גמור עד שזה גמור.

     זה עידן של פרות הבשן, הוא אומר. יש מי שנלחם על תרופות, ויש מי שמדליקים לעצמם סיגר בגובה של קצבת הנכות. ¿

     

    sima-k@yedioth.co.il

     

     

     


    פרסום ראשון: 22.06.17 , 18:54
    yed660100