yed300250
הכי מטוקבקות
    בתקופת מאסרו. "עושים לאסירים שטיפת מוח, מענים אותם למוות"
    המוסף לשבת • 22.06.2017
    פוסטר מורטם
    ארה"ב הזדעזעה השבוע יחד עם משפחתו של אוטו וורמביר, שהואשם בגניבת כרזה ממלון בצפון–קוריאה, עונה במאסר ושילם בחייו. "כשביקשתי לראות אותו בכלא הם סירבו, רק בדיעבד התברר למה", מספר מיקי ברגמן, הישראלי שפעל למען שחרורו של הסטודנט היהודי–אמריקאי, שמת לאחר שהוחזר הביתה כשהוא בתרדמת. האם מה שלא עשו הניסויים הגרעיניים, יעשה סיפור אחד קורע לב? בבית הלבן בודקים אופציות
    אורלי אזולאי | וושינגטון

    שמח וטוב לב חזר אוטו וורמביר עם חבריו למסע למלון "יאנגאקדו", הנמצא על אי קטן על נהר הטידונג החוצה את פיונגיאנג, בירת צפון־קוריאה. היה זה ערב כניסת השנה האזרחית 2016. אוטו וחבריו יצא לכיכר קים איל סונג, "המנהיג הגדול", מייסד צפון־קוריאה והסבא של השליט הנוכחי קים ג'ונג און. בכיכר חגגו עם ריקודים וזיקוקין די־נור, החבורה שתתה לא מעט בירה, וחזרה למלון האפלולי, שהוא גם הבניין הגבוה ביותר בעיר. המבנה אמנם נראה כמו מלון סובייטי שימי תפארתו מאחוריו, אבל במונחים צפון־קוריאניים מדובר בשיא הלוקסוס לתיירים, כזה שמקומיים רק יכולים לחלום להשתכן בו.

    המלון הזה הפך ל"זירת הפשע" של אוטו. הזדמן לי להכיר את המלון היטב כאשר שהיתי בו לפני כמה שנים במשימה עיתונאית. הלובי שלו חשוך תמיד. כדי לחסוך בחשמל, רק קומה אחת מתוחזקת: הקומה החמישית, שם משתכנים הזרים. בתחילת המסדרון ובסופו יושבים שומרים שרושמים מי נכנס ומי יצא. אין אפשרות לעשות שיחות טלפון מהמלון, אין גם אינטרנט — כמו בכל המדינה, והטלוויזיה משדרת סרטוני תעמולה שנועדו לפאר את המנהיג, שבהם הוא נראה מסייר במפעלים ומדבר לעובדים השמחים בחלקם, המשבחים את הזכות שניתנה להם לחיות בארץ האושר, שהרי דבר אחר אינם מכירים. ככה זה במדינה שהשליט שלה נהנה ממשלוחי לובסטרים שמגיעים אליו במטוס פרטי, ותושביו חיים ברעב ועוני, מנותקים מהעולם.

    המים החמים זורמים במלון רק במשך שעתיים בערב, בחלק מהחלונות אין זגוגיות אלא יריעות ניילון. בקצה הלובי אפשר למצוא חנות קטנה למזכרות. המוכרת יושבת שם רוב היום בחושך ורק כאשר נכנס קונה היא מדליקה את האור ומציעה את מרכולתה: לוח שנה עם צילומים של "המנהיג הגדול" ולצידו פועלים שמחים, צילומים של נשים המבריקות עם בנותיהן את חלונות הבית תחת הכרזה "ביחד ננקה את פיונגיאנג", כלי חרסינה מצוירים ובתוכם קימצ'י, מאכל הכרוב הכבוש הפופולרי במדינה, וסיכות דש קטנות עם צילומי המנהיג. בחנות הזו קניתי ספר פרי עטו של קים ג'ונג איל, שמטיף כי כוחה של המדינה הוא בבדלנותה. ליד החנות מצוי מחסן קטן עם ספרים, פוסטרים, סטיקרים וציורים של אמנים מקומיים. לפי הצפון־קוריאנים, במהלך שהותו במלון, נטל אוטו ללא רשות כרזת תעמולה דומה שהייתה תלויה במסדרון — ושילם על כך בחייו.

     

     

    וורמביר מורד מהמטוס בארה"ב, השבוע . "צפון־קוריאה צריכה לתת הרבה הסברים"
    וורמביר מורד מהמטוס בארה"ב, השבוע . "צפון־קוריאה צריכה לתת הרבה הסברים"

     

     

    "עבודות גינון בחצר"

    אחרי החגיגות בכיכר בערב השנה החדשה חזר אוטו למלון כדי לארוז. בבוקר יצא עם חבריו לשדה התעופה הבינלאומי בפיונגיאנג כדי לטוס בחזרה לבייג'ין, שם היה אמור לסיים את הסמסטר בלימודי כלכלה באוניברסיטה המקומית, במסגרת חילופי סטודנטים עם אוניברסיטת וירג'יניה. בשער העלייה למטוס, רגע לפני ההמראה לסין, ניגשו לאוטו שני מאבטחים וגררו אותו עימם. הכל התרחש בשקט ובמהירות, הוא לא ניסה להתנגד וככל הנראה גם לא היה יכול. אחד מחבריו לקבוצה סיפר מאוחר יותר שכאשר ישבו כבר במטוס, לפני ההמראה, ניגש אליהם מנהיג הקבוצה ואמר שבסך הכל אוטו לא הרגיש טוב ולקחו אותו לבית חולים, משם הוא ייצא "מחר או בשבוע הבא".

     

    17 חודשים לאחר המעצר הדרמטי בשדה התעופה בפיונגיאנג, אוטו חזר הביתה במצב קשה כשהוא מוגדר צמח: ער לגמרי ולא מגיב. השלטונות הצפון־קוריאניים החליטו לשחרר אותו כ"מחווה הומניטרית" ועל מצבו הבריאותי נודע להוריו, סינדי ופרד, בסינסינטי רק שבוע לפני השחרור, כאשר נציג משרד החוץ האמריקאי עידכן אותם במידע שקיבל מנציג צפון־קוריאה באו"ם. בצפון־קוריאה טענו שאוטו נכנס לתרדמת לאחר שעירבב כדורי שינה עם תרופות אחרות שנטל. רופאים שבדקו אותו בארה"ב לאחר חזרתו מסרו כי אין בגופו שאריות של כדורים אלו וקבעו כי הוא סובל מפגיעה מוחית קשה.

     

     

    שישה ימים לאחר שחזר, הוא מת בבית החולים. "הייתי בצפון־קוריאה בשליחות לשחרורו בחודש ספטמבר", סיפר ל"ידיעות אחרונות" מיקי ברגמן, אמריקאי־ישראלי שפעל למען שחרורו של אוטו, כפי שחשפו טל שניידר וערן סיקורל ב"כאן". "נפגשתי עם סגן שר החוץ הצפון־קוריאני. לא נאמרה מילה על מצבו הבריאותי הקשה. ביקשתי לראות אותו והם סירבו, רק בדיעבד התברר למה. רציתי להבין מה הם רוצים תמורת שחרורו. הם הלכו סחור־סחור, בסוף הבנתי שהם רוצים כספים לשיקום חלקים מהמדינה שניזוקו מהשיטפונות הגדולים, וכן תשלום עבור חילוץ גופות של כ־5,300 חיילים אמריקאים שנותרו על אדמתם מאז ימי מלחמת קוריאה. הם לא אמרו מילה על מצבו של אוטו. הם רק אמרו כל הזמן שהוא שבוי מלחמה, ושהמנהיג שלהם הכריז מצב של מלחמה עם ארה"ב בגלל הסנקציות שהוטלו עליה בעקבות הניסויים הגרעיניים".

    ברגמן פעל יחד עם ביל ריצ'רדסון, שכיהן בעבר כשגריר ארצות־הברית באו"ם וכשר אנרגיה בממשל ביל קלינטון, ועומד כיום בראש מכון הנושא את שמו ומנסה לסייע לשחרור חטופים אמריקאים במדינות עוינות. "מכון ריצ'רדסון" החל בטיפול בנושא בעקבות פניית הוריו של אוטו, ולפני שבועות ספורים קבלו ריצ'רדסון ואנשיו מידע מעודד: מקורות סיניים מסרו להם כי "אוטו מוחזק בבית הארחה ועבודת הפרך שלו מסתכמת בזה שהוא עושה עבודות גינון בחצר". זה גם מה שנמסר להורים, אבל בדיעבד התברר כי המקור הזה לא היה שווה הרבה.

     על פי הרופאים שבדקו אותו עם חזרתו לארה"ב, אוטו נמצא בתרדמת במשך תקופה ארוכה — שנה, אולי אפילו יותר. הרופאים בארה"ב לא ידעו לומר מה גרם למצב זה. "נראה כי הוא עבר עינויים ברוטאליים", אמר הרופא שבדק אותו, "הוא סובל מנזק מוחי בלתי הפיך". ד"ר דניאל לסקוביץ', פרופסור לנוירולוגיה באוניברסיטת דיוק, ניסה להשיב לשאלה כיצד קרה שמת שישה ימים אחר הגעתו לאדמת ארה"ב. "מוות פתאומי אחרי חודשים של קומה יכול להיגרם או בעקבות דלקת, או בשל קריש דם. יכול להיות שהטיסה הארוכה יצרה קריש דם שנכנס לריאה והביא למותו".

    יחד עם בני המשפחה, התאבלה אמריקה כולה. הדמעות התערבבו בזעם: איך ייתכן שמנהיג מטורף של מדינה מבודדת מעז ככה לנהוג באמריקאים והממשל חסר אונים. "לרוע המזל, העינויים האיומים והטיפול הנורא שהבן שלנו קיבל מהקוריאנים הביא לתוצאה הנוראה הזו", אמר אביו של אוטו כשהוא לובש את הז'קט הלבן של בנו, אותו ז'קט שאוטו לבש בעת המשפט שנערך לו בצפון־קוריאה. במהלך המשפט פרץ אוטו בבכי קורע לב מול המצלמות כאשר קרא וידוי שככל הנראה הוכתב לו, שבו הודה באשמה של גניבת הפוסטר ואמר שעשה זאת לבקשת אמא של חבר שלו. בגרסה שמסר מול המצלמות טען שהיא ביקשה ממנו את הכרזה כדי לתלות בכנסייה שבה היא חברה, והבטיחה לו שתמורתה תיתן לו מכונית משומשת בשווי עשרת אלפים דולר, ואם לא יחזור חלילה, היא תיתן למשפחתו סכום של 200 אלף דולר מכספי הצדקה של הכנסייה, כדי לסייע למשפחה שמצבה הכלכלי רעוע.

    מצבה של המשפחה איננו רעוע, ובבעלותם מפעל לעיבוד מתכת שבו התכונן אוטו לעבוד כאשר יסיים את לימודיו. "המשפחה של אוטו שבורה אבל יש להם הרבה תעצומות נפש", אמר לי מיקי ברגמן לפני שיצא להשתתף בהלוויה שהתקיימה ביום חמישי. "דיברתי עם האם. היא אמרה לי: החיים מחורבנים ומביאים הפתעות נוראיות כמו זו. אבל אני צריכה לשמור על המשפחה. יש לי עוד שני ילדים ולמענם אנחנו נחיה עכשיו".

     

    זעם על אובמה

    אוטו נולד בארה"ב, גדל כיהודי, ביקר בישראל במסגרת סיור "תגלית" וטיפס למצדה. מאז אותה חוויה עוצמתית שעבר בישראל התחבר לארגון "הלל" של הסטודנטים היהודים בקמפוסים האמריקאיים. הוא לא תיכנן מראש לנסוע לצפון־קוריאה, אבל כשיצא ללימודיו בסין ראה מודעה של חברת נסיעות ששיווקה את עצמה תחת הסלוגן: "סעו למדינה שהאמא שלכם תרצה שתתרחקו ממנה". כהרפתקן בנשמתו, החליט ללכת על זה.

     

    בצפון־קוריאה אי־אפשר לטייל לבד, רק בקבוצה. כשנסעתי לשם היינו קבוצה של עשרה אנשים. רובם דיפלומטים. את הטלפונים הניידים התבקשנו להשאיר בסין, משם יצאה הטיסה. במשך כל ימי הסיור לא יכולנו ליצור קשר עם העולם החיצון. במדינה שבה בכל רגע נתון מצויים 200 אלף איש במחנות כפייה למתנגדי שלטון, משמרת ההנהגה את נאמנות אזרחיה באמצעות פחד. הדו"ח האחרון של אמנסטי מדווח על עינויים קשים שעוברים האסירים. מי שמעז להשמיע התנגדות או להפגין חולשה מובל לחצר ומתבקש לחפור לעצמו קבר ובסיום העבודה מכים אותו למוות באלות ומשליכים את גופתו לקבר הפתוח. "זה סוג אחר של אושוויץ", סיפר האסיר הפוליטי לשעבר, קנג קול הון, שהיה בכלא לחינוך מחדש הידוע לשמצה "יודוק" ועתה הוא מרצה באוניברסיטת סיאול. "עושים לאסירים שטיפת מוח. מענים אותם למוות, מרעיבים, לא נותנים להם לדעת אם זה יום או לילה. הם חורשים את השדות במשך 12 שעות רצוף. העינויים שהם עוברים, ההוצאות להורג בבתי הכלא, המחנות הללו, ואני יצאתי משם, הם כמו של הנאצים".

     

    ברגמן: "רציתי להבין מה הם רוצים תמורת שחרורו. הם הלכו סחור–סחור, בסוף הבנתי שהם רוצים כספים לשיקום המדינה ותשלום עבור חילוץ גופות של חיילים אמריקאים שנותרו על אדמתם"
    ברגמן: "רציתי להבין מה הם רוצים תמורת שחרורו. הם הלכו סחור–סחור, בסוף הבנתי שהם רוצים כספים לשיקום המדינה ותשלום עבור חילוץ גופות של חיילים אמריקאים שנותרו על אדמתם"

     

    בכל רגע יכול נציג המשטר לחטוף אנשים ברחוב ולהשליך אותם לגולאג: על ביצוע עבירה פעוטה, על אמירה שמתפרשת כרצון להעביר ביקורת על ההנהגה, על מעשה שנחשב לחוסר כבוד כלפי המנהיג. במרכז עיר הבירה מוצב פסלו של מייסד האומה קים איל סונג ואחת מידיו מופנית קדימה במין תנוחת מחווה. תיירים שהצטלמו בעבר ליד הפסל וחיקו את תנועת ידו, גמרו בבית כלא. תייר אחר מצא גיליון עיתון עם תמונת המנהיג: הוא צייר עליו שפם ונידון ל־20 שנות מאסר. לפני שנכנסתי בזמנו לצפון־קוריאה, זימנו אותנו המארגנים לשיחת תדרוך קפדנית ובמשך 24 שעות ביממה היו צמודים אלינו שלושה מלווים. גם אוטו קיבל הכנה למסע, גם הוא היה עם ליווי צמוד, אך ספק אם ידע מה יעלה בגורלו אם ינסה לגעת בפוסטר.

     

    הוריו של אוטו זעמו על הטיפול של ממשל אובמה בפרשה וטענו ש"לצערנו לא נעשה כלום כדי לשחרר אותו". לעומתו, הנשיא טראמפ זכה מהם לשבחים. השחרור הגיע על רקע מתיחות גוברת בין וושינגטון לפיונגיאנג, שנסקה בשבועות האחרונים לגבהים חדשים: פיונגיאנג הכריזה מלחמה על ארה"ב, היא ממשיכה לקיים ניסויים בטילים בליסטיים וגרעיניים ונראה כי לממשל טראמפ אין מענה.

     

    הנשיא האמריקאי הדהים את העולם כאשר לפני כמה חודשים צייץ כי "יהיה זה כבוד עבורי לפגוש את קים ג'ונג און", והוסיף: "הוא בטח אדם מיוחד אם בגיל כל כך צעיר הגיע לאן שהגיע". במשרד החוץ האמריקאי לא ידעו איפה לטמון את הראש מרוב בושה, אך מאז הפרגון התמוה ההוא הטונים השתנו, וטראמפ איים על צפון־קוריאה ש"כל האופציות על השולחן". השבוע, כאשר עקבה אמריקה בבעתה אחר סיפור הזוועה של אוטו, ציינו המומחים כי הפעם לא תהיה לטראמפ ברירה: הוא יצטרך להגיב ולשים את פיונגיאנג במקומה. להגביר את הסנקציות, להציב אולטימטום לשחרור שלושת האמריקאים שעדיין כלואים שם. "הנשיא חייב לעשות משהו מעבר לניחומים למשפחה", אמר גורדון צ'אנג, מומחה למדינה המבודדת. "הוא צריך להבהיר שצפון־קוריאה תשלם מחיר כבד על הפגיעה באמריקאים". גם ריצ'רדסון טוען כי "צפון־קוריאה צריכה לתת הרבה הסברים. אני מניח שיהיה לחץ על טראמפ לפעול".

    ואכן, מאז שנחשפה אמריקה לסיפור הזוועה של אוטו הזמין הבית הלבן תוכניות פעולה מהפנטגון וממחלקת המדינה. צוות של מומחים להתנהגות ופסיכיאטרים משלימים בבית הלבן כתיבת פרופיל של קים ג'ונג און כדי לנסות ולצפות את צעדיו של הדיקטטור, שנהנה מתפקיד של המשוגע של העולם. בינתיים הוא מרשה לעצמו לתקוע לאמריקה אצבע משולשת בדיוק כמו אביו, שהותיר את קודמיו של טראמפ חסרי אונים מול מטורלל אחד שיכול להבעיר לא רק את חצי האי הקוריאני, אלא את העולם כולו.¿

     

    orlyaz@gmail.com

     

     

     


    פרסום ראשון: 22.06.17 , 19:20
    yed660100