yed300250
הכי מטוקבקות
    ׳“׳ ׳” ׳§׳•׳₪׳œ
    חדשות • 23.06.2017
    "כבר לא אכפת לנו מי צודק ומי טועה. אנחנו אלה שסובלים ממלחמת ההתשה הזאת"
    הסכסוך בהדסה מתנהל על גבם של הילדים החולים • אמו של רענן בן ה־17 וחצי, חולה בסרטן המעי הגס במצב קשה, מבקשת: "סיימו את המשבר, אנחנו צריכים את הכוחות כדי להילחם במחלה הארורה ולא בביורוקרטיה"
    רותם אליזרע

    "די, אין לנו כבר כוחות להתמודד. את הכוחות שיש לנו אנחנו מעדיפים לשמור למלחמה על החיים של רענן", אומרת בייאוש אלינוער גיגי מירושלים, שבנה רענן (17 וחצי) מאושפז בכירורגית ג' בבית־החולים תל השומר במצב קשה, לאחר שנאלץ לעבור מבית־החולים הדסה שבו טופל בשנה וחצי האחרונות, מאז שחלה בסרטן המעי הגס.

     

    אלינוער מבקשת מכל הצדדים המעורבים במשבר להביא כבר לסיומו. "כולם צודקים וכולם טועים. אנחנו רוצים להילחם במחלה הארורה ולא בביורוקרטיה", היא אומרת על רקע הפרסומים על הניסיונות לפתור את המשבר ודחיית המתווה שהציעו ההורים. "אנחנו אלה שנושאים את הנטל הכבד של מלחמת ההתשה, ובמלחמה הזאת עלולים להיות חללים. אנחנו לא רוצים להיות אלה שמשלמים את המחיר".

     

    לפני שנה וחצי אובחן רענן כחולה בסרטן המעי הגס, לאחר שחזר עם כאבי ראש מהפנימייה שבה למד ברמת הגולן ונשלח לבדיקת דם. "אחרי כמה שעות מתקשרת הרופאה ומורה לנו להגיע מיד לחדר מיון. סדרת בדיקות גילתה שמדובר בסרטן המעי הגס", משחזרת אלינוער. "מאז הוא עבר שני ניתוחים וטיפולים כימותרפיים. הוא מקבל משככי כאבים חזקים, ומצבו הרפואי מורכב ולא פשוט".

     

    כבר בפברואר השנה, עוד כשרענן היה מאושפז במחלקה בהדסה, שמעה משפחת גיגי את קולות המלחמה. "שמענו שקורה משהו לא טוב בבית־החולים", מספרת אלינוער. "האחיות היו סוגרות את הדלת, הרופאים היו מתלחששים. לא אמרו לנו שהמחלקה תיסגר, וגם לא האמנו שזה מה שיקרה. ביום שבית־הדין לעבודה בירושלים קיבל את התפטרות הרופאים בהדסה היה לנו ברור שזהו, שאנחנו צריכים לארוז ולנדוד לבתי־חולים אחרים. בשנייה אחת הכל נגמר".

     

    ההורים מספרים שבמחלקה בהדסה הרגישו בבית. "כל האחיות והרופאים הכירו את רענן, היו לו חברים שם. יש לנו קשר מדהים עם שאר ההורים, הפכנו להיות כמו משפחה. התחושה היא שעקרו אותנו מהמקום הבטוח יחסית וטילטלו אותנו לתוך סערה בתקופה הכי קשה ודרמטית במאבק על החיים של רענן", מספרים ההורים אלינוער ומוטי.

     

    "העברנו את החיים שלנו לתל השומר. יש לי ילדים בבית שאנחנו עדיין צריכים לטפל בהם. אנחנו לא יכולים להיות רחוקים כל כך. בסוף השבוע שעבר יצאנו לחופשה קצרה הביתה, אבל אז החום של רענן עלה והיינו צריכים לדהור שעה וחצי לתל השומר כדי לקבל טיפול. זה אבסורד. אנחנו לא גרים בפריפריה אלא בעיר הבירה של ישראל", נזעקת האם. "החיים שלנו קורסים, ואנחנו צריכים להיות חזקים בשביל רענן", היא אומרת. "הטיפול במחלקה היום בהדסה הוא קטסטרופה. הצוות הרפואי נתן לו מינון לא נכון של תרופות, הם שכחו את השקית שמזינה אותו. אני לא יכולה להשאיר את הילד שלי במקום הזה. אני לא אחזיר אותו לשם".

     

    משפחת גיגי, שמאושפזת היום בבית־החולים שיבא שבתל השומר, מבקשת להודות לצוות הרופאים שמטפל עכשיו ברענן לאחר התפטרות הרופאים. "הצוות פה נפלא ועושה עבודה טובה, ואנחנו רוצים להודות להם על הטיפול המסור. אנחנו מקווים שהמשבר יסתיים בקרוב ונוכל לחזור הביתה לירושלים", מסכמת אלינוער.

     

    yed660100