yed300250
הכי מטוקבקות
    אגם רודברג
    7 לילות • 27.06.2017
    לב פתוח
    אגם רודברג נמצאת בשיא הקריירה שלה. הפלוס: היא גורפת פרסים בתיאטרון, מככבת ב'מתים לרגע' ודוחה הצעות לפסטיגלים. המינוס: כשהיא נפרדה מהארוס שלה אחרי 5 וחצי שנים יחד, היא נאלצה לעמוד מולו על הבמה 15 ערבים בחודש. עכשיו היא מספרת איך מנצחים את הדמעות, למה כבר יש לה חבר חדש ועל הפעם ההיא שהעיפה למטרידן סטירה מול שולחן נדהם בארוחת ערב
    רז שכניק | צילום: יניב אדרי

    בפתיחת העונה השנייה של דרמת הרופאים המתמחים בלבבות שבורים וטוויסטים על־טבעיים, 'מתים לרגע', מוצאת את דנה ריסקין שמגלמת אגם רודברג, ממררת בבכי קורע לב. לרודברג היה קל למצוא מקור השראה לתחושת האובדן של דנה: היא עצמה. הצילומים חפפו לפרידה הכואבת שלה מגל אמיתי, ארוסה ובן זוגה בחמש וחצי השנים האחרונות.

     

    "הסדרה לגמרי תאמה את המציאות שלי", היא מספרת. "העונה מתחילה בזה שדנה מתאבלת על האהוב שלה וקצת כמוני מגיבה באדישות. כשבחיים שלי קורים דברים אקסטרימיים, אני מתמודדת בקור רוח עד אפתיות קלה. עד שזה מתפוצץ".

     

    כלומר?

     

    "כשגל ואני נפרדנו, התמודדתי בהתחלה באופן פרקטי: טוב, צריך לעשות לו הובלה, צריך שאנשים לא יידעו, ואני צריכה לתפקד מעולה ולהיות במיטבי כי אני מצלמת סדרה. כשנגמרו הצילומים, מצאתי את עצמי יושבת לבד, על הספה, ופתאום הנחלים התחילו לזרום. אחרי כמה שבועות, הרשיתי לעצמי להתפרק. בכיתי את חיי. עד אז לא באמת הבנתי שנפרדנו".

     

    מאוד קשה לומר, 'עשינו טעות, אנחנו לא מתחתנים'. עם גל אמיתי
    מאוד קשה לומר, 'עשינו טעות, אנחנו לא מתחתנים'. עם גל אמיתי

     

    כל הפרידות הן עצובות, קבע המשורר ש. ארצי, אלא שהפעם, בניגוד למערכות הזוגיות הקודמות והקצרות יותר של רודברג, הפרידה הייתה מורכבת הרבה יותר וכללה את ביטול החתונה עם אמיתי, ששלף טבעת במארס 2016, לקול מצהלות כתבי הרכילות. "ההצעה הייתה בבית שלנו. ידעתי שזה הולך לקרות, כי אני לא בנאדם שאוהב הפתעות, ודיברנו על זה לפני. אז זה לא היה ספונטני, אבל רומנטי, עם הטבעת".

     

    היית מאושרת באותו רגע?

     

    "כן, באותו רגע ידעתי שזה מה שאני רוצה".

     

    והתחושה הפעם יותר קשה כי החתונה בוטלה?

     

    גילויי גזענות בסדרה ובמציאות. 'מתים לרגע'
    גילויי גזענות בסדרה ובמציאות. 'מתים לרגע'

     

    "ברור שזה מוסיף, אבל זה לא רק זה. זו מערכת היחסים הכי ארוכה שהייתה לי בחיים וזה קשה כי יש לנו הרבה מעגלים משותפים. שנינו שחקנים, למדנו יחד באותה כיתה ביורם לוינשטיין, ויש לנו לא מעט חברים משותפים".

     

    הייתה הפרדת כוחות, טים אגם מול טים גל?

     

    "לא ביקשנו מאף אחד לבחור בינינו כי שנינו לא כאלה. היה לנו גם כלב. אז אתה אומר, 'איך בכלל אפשר להיפרד, הרי יש לנו מיליון דברים יחד' וההצגה, כמובן".

     

     

    * * *

     

    כאילו כדי להעלות את דרגש הקושי מ"כואב בטירוף" ל"די, זה כבר מופרך", המציאות הפגישה את רודברג ואמיתי על אותה במה, בשני התפקידים המובילים של ההצגה 'הוא הלך בשדות' של תיאטרון בית ליסין.

     

    "זה היה מטורף למדי, אין מילה אחרת", היא מודה. "לא סתם כשנפרדים עושים הפרדת כוחות מוחלטת - לא נפגשים, לא מתקשרים, לא מסמסים, מאפשרים לדברים לשקוע. יש משהו נורא נכון בניתוק הזה. פה לא הייתה לנו הפריבילגיה הזו. אנחנו עדיין נפגשים 15 ערבים בחודש. זה לא היה קורה בכל סיטואציה אחרת".

     

    איך בכלל עושים את זה?

     

    "בהתחלה זה היה סופר־קשה. היו לי התכווצויות בבטן. הרבה זמן שמרנו לעצמנו את הליכי הפרידה. אנשים סביבנו, כולל בקאסט של ההצגה, לא ידעו במשך כמה חודשים טובים מה באמת קורה ביני לבן גל. אז בהתחלה זה באמת היה על גבול הבלתי אפשרי - מה אני עושה עכשיו כשרואים אותו, מה הוא עושה?"

     

    חשבת לעזוב את ההצגה?

     

    "זו בכלל לא הייתה אופציה. גם אם המחשבה עלתה בראש, היא ירדה מיד מהפרק. עברתי באותה תקופה שינוי כל כך רציני בחיים, כך שאין מצב שהייתי עושה שינויים גם בעבודה. הייתי צריכה לפחות מקום אחד יציב, שהוא הביטחון שלי. ההצגה נתנה את זה".

     

    ובכל זאת, נפרדתם, ולמחרת את כבר רואה אותו מקרוב, מול הקולגות.

     

    "לשמחתי, יצא שאחרי הפרסום על הפרידה הגיעו שבועיים של חופש. אחרי שחזרנו להצגה, בלי יותר מדי לדבר על מה ואיך, נתנו הרבה כבוד לחברות שהייתה בינינו, לספייס אחד של השני, כי בכל זאת אנחנו באותו ואן לפעמים. אז אני לא הרגשתי צורך להיות כלבה אליו או רעה אליו, ולהפך".

     

    היו דמעות בעיניים בימים הראשונים?

     

    "כן, וגם פה השתמשנו בזה, לטובת ההצגה. הוא הרי מת בסוף העלילה, אז היה לי בראש את הדימוי שהאהבה שלנו מתה. אני יודעת שאם הייתי כותבת תסריט כזה, על שניים שנפרדים ומשחקים מיד לאחר מכן על אותה במה, היו אומרים, 'טו מאץ', לא אמין'. הם באמת עושים הצגה יחד אחרי שנפרדו ותקועים אחד עם השני? אז אתה מבין שהתסריטים הכי אמינים וטובים מגיעים במציאות. זו הסיבה שהעונה החמישית של 'בית הקלפים' לא טובה, כי המציאות של היום הרבה יתר טובה ממה שאפשר לתסרט".

     

    מסכים.

     

    "בכלל, זה די מטורף בעיניי שבנאדם מסוים הוא הדבר הכי קרוב אליך חמש וחצי שנים ואז פתאום הוא לא. כנראה שמנגנון ההסתגלות שלנו חזק מהכל. זה כמו שאומרים שאישה, אם הייתה באמת זוכרת כמה כאבים וקשיים עברה בלידה, אולי לא הייתה הולכת לזה פעם נוספת".

     

    הרגשת שיש מצב שהעבודה יחד תאחד ביניכם?

     

    "לא. כי כשזה נגמר, זה כל כך נגמר. הייתה הבנה שזה היה צריך לקרות הרבה לפני, פשוט לא היה לנו את האומץ. זה התבשל חודשים. ידענו שהזוגיות שלנו קרסה ולא ממש נפרדנו כדי לנסות להציל את הדבר הזה. היה לנו קשה להודות שזה לא באמת מה ששנינו רוצים בחיים. שמע, בסוף זה מאוד קשה לומר, 'עשינו טעות, אנחנו לא מתחתנים'".

     

    הבנת למה זה נגמר?

     

    "כי האהבה נגמרה, כי לא רצינו את אותם דברים, ואל תבקש שאפרט. אני חייבת להגיד שלגל היה יותר אומץ מאשר לי לבוא ולהגיד שצריך להיפרד, שאנחנו טוחנים מים ומושכים איזה משהו לא ברור, מנסים להיאחז, למרות שאנחנו לא מסתדרים, למרות שאנחנו רבים. אני זוכרת שכשההצגה עלתה, בסביבות ספטמבר, והתחילו לי הצילומים של 'מתים לרגע', אמרתי לגל, 'אני לא יכולה להכיל את כל זה עכשיו יחד, אני מבקשת שתישאר בבית עוד קצת'. הוא הסכים, עד שהוא כבר לא היה יכול להכיל את זה ועבר לגור אצל חברים".

     

    הפרסום שלך הוסיף לקושי?

     

    "ברור. את מתמודדת עם הפרידה ואז עם ההסברים לתקשורת, במקום להמשיך לחיות את החיים שלך. כי כולם שואלים מה קרה, ומתעניינים ומחטטים. מה הוא עשה לך, מה את עשית לו. לא פשוט. עברתי תקופה קשה ומסובכת".

     

     

    * * *

     

    כמה חודשים לאחר הפרידה, רודברג שוב במערכת יחסים רצינית. בסוף ינואר התבשרנו שפצחה בזוגיות עם דור קרובינר (31), בעל חברת סטארט־אפ שמציעה פתרונות טכנולוגיים לחברות בתחום התיירות. "זה היה סוג של שידוך של חברה. אני קצת התחלתי איתו, הוא קצת איתי. לא תיכננתי שזה יקרה תוך כמה חודשים. חשבתי שאהיה לבד יותר. אבל החיים יותר חזקים מהמחשבות ומהתכנונים שלך".

     

    יכול להיות שזה בגלל שהקשר עם גל הסתיים בפועל עוד לפני הפרידה עצמה?

     

    "כשהייתי עם גל, חשבתי אך ורק עליו, וגם להפך - ככה אני מאמינה. אבל כן, ההתאבלות על הקשר שנגמר התחילה תוך כדי הקשר עצמו. אבל רק התאבלות. פרידה, כל פרידה, היא כמו מוות, לא יעזור. צריך לשבת על הקשר שבעה ושלושים ורק אחרי כמה חודשים, אולי, אפשר לחשוב על להתחיל מחדש".

     

    מה עבר לך בראש לפני תחילת הפרק החדש?

     

    "אמרתי לדור, 'אני אחרי מערכת יחסים הכי רצינית שהייתה לי, חמש שנים וחצי עם אירוסין, אז בוא לא נחשוב הרבה וננסה ליהנות'. ביקשתי בהתחלה שניפגש רק בבתים שלנו כי לא היה לי כוח ללחשושים מסביב ולא היה לי כוח לראות אנשים. אז בשלב הראשון הוא בא אליי ואני אליו. ואז הדפקט הפך לאפקט".

     

    תסבירי.

     

    "לא היו הסחות דעת ואלכוהול - אולי יין בקטנה - ולא היו אנשים מסביב. חשבתי לעצמי שזה כמו אצל דתיים, שמדברים ומדברים בפגישות הראשונות, ואומרים מה הם רוצים ומה החלומות שלהם ואיפה הם רואים את עצמם בעתיד. הרגשנו קצת כמו אותו זוג דתי שנפגש, כשבהתחלה לא נוגעים אחד בשני".

     

    באמת לא נגעתם?

     

    "העדפנו לדבר על מה שחשוב לנו, ולא הפסקנו לחפור. אחר כך גם נגענו, אל תגזים. וכן, התאהבתי בו. היה שם מספיק זמן ומרווח נשימה בין מערכת יחסים אחת לשנייה, כדי שאתאהב באמת".

     

    גם גל המשיך בחייו, הדייטים שלו הפכו לאייטמים.

     

    "זה לא נעים לראות את זה בפעם הראשונה. הוא התקשר אליי בסילבסטר ואמר לי, 'הולך להיות אייטם'. זה לא כיף, זה אף פעם לא כיף. אמרתי לו שזכותו לעשות מה שהוא רוצה ושאני מאחלת לו רק טוב. זה תפס אותי כשהייתי בחו"ל עם חברה והריחוק קצת ריכך את האפקט".

     

    רוב חייך הבוגרים את בזוגיות. יכול להיות שמאוד קשה לך להיות לבד?

     

    "היו לי תקופות שבהן הייתי לבד. לא הרבה, אבל היו".

     

    מה המקסימום?

     

    "חצי שנה. אני בנאדם מאוד זוגי בבסיס שלו".

     

    ואלה בדרך כלל בני זוג קרייריסטים, מצליחים, עשירים. נניח, הקוסם דיוויד בליין, איש העסקים זוהר ספיר.

     

    "הלב שלי לא בוחר בנאדם לפי הקריירה. נכון שגל הוא קרייריסט, והיה לי גם ברור שהוא יהיה כזה, אבל הכרתי אותו כשהוא היה ברמן, סטודנט. יצא שהוא באמת מצליח היום, אבל תקשיב, זה לא שם. אני בת 31 ועברתי כמה מערכות יחסים בחיים שלי. אני עובדת מגיל 13 ובחיים שלי לא לקחתי שקל מאף אחד ולא מתכננת לקחת. אני מתכננת לעבוד עד גיל 80 בתקווה שאגיע לשם והכל טוב. הכי חשוב בסוף זה שנעשה אחד את השני מאושרים. בסוף הרי זה לא משנה מה הבן זוג שלך עושה, אם הוא לא מסופק וחרוץ. אם אין לו תשוקה לקום בבוקר למה שהוא עושה, אם אין מה שבאמת מניע אותו, מה זה משנה כל המסביב והכסף שיש לו או אין לו?"

     

    אולי הפחד מלהיות לבד דוחף אותך להיות בזוגיות כל הזמן?

     

    "לא, כי אני כן אוהבת את הלבד שלי ונותנת ספייס במערכות יחסים. אני מאוד צריכה את הלבד ומאוד זקוקה לו בתוך מערכת יחסים".

     

    אבל מהצד נראה שאת אף פעם לא רווקה.

     

    "ככה זה נראה? אז הגיע הזמן באמת שאהיה לא רווקה".

     

    כבר יש דיבורים על מיסוד הקשר?

     

    "אני מאוד אוהבת אותו. אנחנו ישנים כל יום יחד, אבל עדיין בשתי דירות נפרדות. אם לא הייתי רואה פוטנציאל לנישואים, ברור שלא הייתי שם. אבל רק הזמן יגיד".

     

    ואימהות?

     

    "מאוד רוצה. אתמול. עד גיל 30, כשהיו מדברים איתי על ילדים, הייתי אומרת 'אני לא שם, אני לא יודעת, אני קרייריסטית, הגוף שלי זה העבודה שלי'. ואשכרה, פתאום משהו ביולוגי משתנה בגוף. הצורך להיות אמא לפתע גדול ממך, חזק ממך. אני מאוד רוצה, אבל גם זה יבוא בזמנו, ואני מרגישה שלא בעוד המון זמן".

     

     

    * * *

     

    החיים האישיים של רודברג מלאים תהפוכות, אבל הפן המקצועי מתקתק בכיוון מאד יציב: למעלה. היא נמצאת במקום הכי טוב בקריירה שלה - מבוקשת מתמיד בכל החזיתות של תעשיית הבידור, קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון. היא כיכבה בתפקיד הראשי בהצגה 'שבטים' וב'אילוף הסוררת' - שתיהן של בית ליסין. על שני התפקידים הייתה מועמדת לפרס השחקנית המבטיחה בטקס פרסי התיאטרון. על משחקה ב'הוא הלך בשדות' הייתה מועמדת לפרס כשחקנית הראשית. היא פרזנטורית של חברת אדיקה ובימים אלה מככבת בתפקיד ראשי בסדרת הלהיט 'מתים לרגע' (שני־חמישי ב־HOT). "זו חוויה אדירה. בעונה הראשונה נפגשתי עם כמה רופאים והתלוויתי אליהם. זה מטורף שיש להם 24 שעות משמרת, לא הגיוני. זה לא קורה בשום מקום אחר בעולם, ולמדתי המון. למשל, ידעת שמקרי המוות של התאבדויות גברים הם הרבה יותר אלימים משל נשים?"

     

    כולם יודעים את זה.

     

    צוחקת: "תהיה רציני. מתברר שנשים מעדיפות להישאר יפות, יתלו את עצמן, ייקחו כדורים, דברים כאלה. לגברים יש התאבדויות, השם ישמור, כדור בראש, המון לכלוך".

     

    מה עוד למדת מהסדרה?

     

    "יש בעונה החדשה את העניין של הרופאה הערבייה שיהודים לא רוצים שתטפל בהם. זה קורה כל יום, ראיתי את זה בעיניים. זה מגעיל, גזענות לשמה. חייבים לטפל בתופעה הזו איכשהו".

     

    הסדרה מציגה רומן ביו יהודי לערבייה. נושא טעון מאד, אם נזכר למשל בסערת 'גדר חיה' ובפאניקה שיש סביב "התבוללות". עמדתך?

     

    "אני הייתי יוצאת עם מי שהלב שלי בחר בו, ולא משנה מה מוצאו. הסדרה מעלה פה שאלה מעניינת לגבי זוגיות עם דת ולאום שונים. בסדרה, וגם בחיים, ברור שזוגות מעורבים נתקלים בהרבה בעיות בחברה שלנו. חבל".

     

    צריך להעריך את רודברג על השלמת מהלך נדיר בתעשייה שלנו: רוב כוכבי הילדים שמנסים לצאת מכלוב הזהב של הערוצים השונים, הפסטיגלים ומחזות הזמר, נמלטים חזרה או שמתפיידים לאיטם אל מחוץ לתעשייה. רודברג לקחה החלטה אמיצה שמחיר כלכלי גבוה בצידה של ויתור על פסטיגלים וקמפיינים. היא נסעה ללמוד בבית הספר של לי שטרסברג בניו־יורק ולאחר מכן אצל יורם לוינשטיין. כשכולם מסביב הרימו גבה ושאלו מתי תעזוב, רודברג השלימה הום ראן של שלוש שנים מלאות.

     

    את מרגישה שעדיין מסתכלים עלייך כעל כוכבת פסטיגלים שפלשה לתיאטרון האיכותי?

     

    "אני לא חושבת שמסתכלים עליי ככוכבת פסטיגל, אבל כן דוחים אותי באודישנים כי זוכרים לי דברים מסוימים מהעבר. אם פעם הייתי אומרת לעצמי שאנסה בכל זאת, היום אני מבינה שככה אותו במאי רואה את זה ואם הוא לא מספיק חכם לקחת אותי לפרויקט שלו - אז יאללה ביי. יש גם נטייה לשחקנים לחשוב שכאילו רק בוחנים אותם. כשאני באה לאודישן אני גם בוחנת את הבמאי, אם הוא יהיה יצירתי, אם קו המחשבה שלו שונה, אם זה מדליק אותי. אעדיף לעשות הצגה אחת שאני אוהבת מאשר ארבע שאליהן פחות התחברתי".

     

    אז אפשר לומר שבשורה התחתונה את מרוצה?

     

    "כן, אני פשוט חיה את מה שיש ויודעת שיש עוד מטרות. הייתי מועמדת לפרס השחקנית הראשית לצד תיקי דיין, חנה לאסלו, אפרת בן צור, שירי גולן. כל אחת מהן משחקת שנים ארוכות, חלקן 30 שנה. אני רק שלוש שנים בתיאטרון. זה כבוד אדיר וזה כיף רק להיות מועמדת, אבל התבאסתי שלא זכיתי. לא אמרתי לעצמי, 'לפחות הגעתי לשלב המועמדות'. אז כיף שיש ביקורות טובות ושאתה עושה קלאסיקה ישראלית כמו 'הוא הלך בשדות' ובאים אלף איש ערב־ערב וממלאים את האולם. אבל זה עכשיו. מסתכלת רק קדימה".

     

    אז לא תחזרי לעולם הילדים בשלב כלשהו?

     

    "רוצה לעשות ילדים בעצמי, אבל לא לעבוד בז'אנר. פשוט אין לי זמן. הציעו לי משהו בחנוכה הקרוב, אמרתי לא. יש לי הצגות ואין מצב שאכניס מחליפה כי אני רכושנית לתפקידים שלי ובניתי את התפקיד, עבדתי בדם, יזע ודמעות".

     

    מספרים בעיר שהפכת לטייקונית נדל"ן.

     

    "יצחק תשובה, מאחוריך! אני חתולת רחוב ועזבתי את הבית בגיל 15, אז במקום לרכוש אוטו מפואר או תיק ממותג, שמתי כל פעם בצד וחסכתי. רציתי שיהיה לי בית, חלקה משלי וקניתי בגיל צעיר דירה בתל־אביב. ואז מכרתי וקניתי שוב, וזה התגלגל. יצא שיש לי השקעות בנדל"ן והיה לי עם גל בית ספר למשחק לבני נוער שיצאתי ממנו ביולי האחרון אחרי שנתיים של שותפות עסקית. אני אוהבת שמשחק זה הייעוד שלי אבל לא להיות תלויה בו כלכלית. טייקון אני לא, עדיין".

     

    אני מכיר את רודברג מאז גיל 18, היא כמעט לא השתנתה, כמעט לא מאופרת, פנים מוארות תמידית, אאוטפיט לא מתאמץ, אופניים מתקפלים קוליים. אחרי ששערים שלה בלבוש זעיר פיארו קירות של מוסכים מיוזעים התברר שתמונותיה בביקיני הפכו להיט בקרב אסירים. "כשאני בוחרת להיות להיט, זה כנראה עד הסוף", היא מחייכת, "תודה לכל אסיר ואסיר, מקרב לב. זו אפיזודה בהחלט מצחיקה".

     

    אמרת שלא תצטלמי יותר בביקיני.

     

    "השנה הצטלמתי לאדיקה עם בגדי חוף. עשו את זה עדין ומלא טעם, אז היה לי דווקא מגניב להצטלם. כרגע פחות מגניב אותי לעשות שער ב'בלייזר'".

     

    פרשת איבגי העלתה לכותרות את ההטרדות המיניות בתיאטרון. חווית משהו כזה?

     

    "אין אישה שלא עברה הטרדה מינית. כשהייתי בת 15 מישהו מהתעשייה נגע לי ברגל בארוחת ערב, כשהיו סביב השולחן עוד אנשים, ופשוט ליד כולם נתתי לו סטירה".

     

    זה היה מישהו בכיר?

     

    "כשאתה בן 15 כולם נראים לך בכירים. עצם זה שהוא גר בתל־אביב כבר הפך אותו לבכיר. הוא לא אמר כלום לאחר מכן".

     

    היו עוד דברים שאת זוכרת?

     

    "ספגתי הערות סקסיסטיות מגברים, על הגוף שלי, המראה שלי, 'מה הייתי עושה לך', דברים כאלה. לא תמיד הייתי עונה, תלוי בתקופה. היום אני הרבה יותר רגישה לזה ומודעת. לפני שבועיים בדיוק דיברנו, כמה חברות, שפעם היה מקובל שמישהו סתם מלטף אותך בטוסיק. אני לא חוויתי את זה ספציפית. מסביבי ברור שכן".

     

    גוגל אוהב להשלים בחיפוש של אגם רודברג גם את השמועה שהיא מתחזקת. "אני הרב נוח, ככה מגדירה את עצמי", היא מכריזה, "לוקחת מה שנוח לי ומה שכיף לי. כשאני מתפללת בלילה זה כמו מדיטציה, שנייה לפני השינה. גם לפני הצגות אני מתפללת, לקחתי משהו מספר תפילה, סוג של מדרגת כניסה לבמה. אני אוכלת כשר, אני צמחונית, אז קל יחסית, ופירות ים אני לא אוהבת. קיבלתי כל כך הרבה, אז מה זה בשבילי לעשות את הדבר הפעוט הזה?"

     

    תסבירי.

     

    "מרגישה שאני מחוברת לעצמי ושיחסית דברים קורים כמו שאני רוצה, חמסה־חמסה, אז זו הכרת תודה לאלוהים, לקארמה, איך שאתה רוצה, על ידי תפילה. אני נורא אוהבת דברים של מסורת, קידוש בשישי, למשל, כיף לי לעשות".

     

    שומרת שבת?

     

    "לא. כי אני גם לפעמים עובדת בשישי. אם הייתי יכולה לא לעבוד הייתי מאוד שמחה. כרגע זה לא מתאים. יש בזה משהו מגניב, אבל אני לא רואה את עצמי שומרת שבת".

     

    אז לא תחזרי בתשובה.

     

    "לא, אני משתדלת להיות בנאדם טוב בדרכי ולעזור לבריות במה שיכולה. עדיין עושה קריאת שמע כל לילה".

     

    לפני שאנחנו מסיימים, רודברג מהרהרת בקול שזו אכן תקופה של שינויים גדולים בחיים שלה. "גם את הפסיכולוג החלפתי אחרי עשר שנים. רציתי להתחיל מחדש את הכל. דיברתי איתו על הראיון הזה, שהוא מפחיד אותי. עשינו אילוסטרציה, מה תשאל ומה אענה לך".

     

    קלעתם?

     

    "זו לא השאלה. אמרתי לו שזו תמיד דילמה לפני ראיון, האם את רוצה לשמור על עצמך ולצאת משעממת או האם את רוצה לפתוח את הלב ולומר את כל מה שאת חושבת ומרגישה".

     

    ומה הוא הציע?

     

    "למצוא את האמצע".

     

    והצלחת?

     

    "אני כרגע חושבת שנחשפתי יותר מהאמצע. אז בוא נחתוך כאן".

     

    razs@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 27.06.17 , 08:40
    yed660100