עובדת בשכר נמוך ומצויה בסכסוך משפטי מול המעסיק? אם תפני לגישור במקום לנהל תביעה מול שופט בבית הדין לעבודה ייתכן שתפסידי כסף. כך עולה מדוח שערכה עמותת "איתך מעכי" – משפטניות למען צדק חברתי, שבחן את השפעת הליכי גישור בבתי הדין לעבודה על זכויות נשים עובדות.
מתוצאות הדוח, שנכתב על ידי עו"ד קרן שמש־פרלמוטר ששימשה בעבר מנכ"לית העמותה, עולה כי תהליכי גישור בתחום דיני העבודה נפוצים, ולמעשה רוב התיקים, בעיקר של עובדים בשכר נמוך, מופנים ראשית להליכי גישור. לדברי עו"ד ענת טהון־אשכנזי, מנכ"לית איתך מעכי, "למרות שהליך גישור עשוי להיטיב עם שני הצדדים, הדוח חושף שכפי שהוא מבוצע ההליך פוגע במימוש הזכויות הבסיסיות של נשים מקבוצות מוחלשות. אנו מצפות מהנהלת בתי המשפט לאמץ את מסקנות הדוח, כך שהליך הגישור לא יפגע באותן נשים, אלא יסייע בידן למצות את זכויותיהן היסודיות בבתי הדין לעבודה, כשהן נאלצות להגיש תביעה נגד מעסיקיהן".
שני סוגי גישור
גישור הוא הליך שברשות, בו הצדדים שהגישו תביעה לבית הדין מוזמנים להיפגש ולנסות לפתור את הסכסוך ביניהם, בעזרת מגשר נייטרלי ונטול סמכות הכרעה. בבתי הדין לעבודה יש שני סוגי הליכים חלופיים ליישוב סכסוכים: הליך גישור פנימי שנערך ע"י מגשר מטעם בית הדין לעבודה – עוזר משפטי, מתנדבים, נציג ציבור וכו'. ההליך מתקיים בתוך כותלי בית הדין, והצדדים לא נושאים בעלויות. יש גם הליך גישור חיצוני שנערך מחוץ לכותלי בית הדין ע"י מגשר חיצוני. כאן הצדדים הם שנושאים בעלויות ההליך.
ממצאי הדוח חשפו שורה של חסרונות וסכנות ביישום הליכי גישור במתכונתם כיום, לצד ציון היתרונות בידיעה כי הללו ימשיכו להיות חלק משמעותי במערכת בתי הדין לעבודה.
בדוח נכתב כי מחקרים רבים מצביעים על נטייתן של אוכלוסיות מוחלשות להתפשר ולא לעמוד על זכויותיהן. בעיקר מדובר בנשים שמבחינה חברתית "מחונכות להיות צייתניות ולא מרדניות ו/או לוחמניות, כאשר עליהן לשאת בעלויות עורכי דין".
הדוח מצטט מחקר ממנו עולה כי אם נשווה את ההליך השיפוטי מול גישור, הרי בהליכי גישור מועבר פחות כסף לעובדים מהמעסיק. זו אחת הסיבות שתאגידים רבים מעדיפים גישור בפתרון סכסוכי עובדים. המחקר נערך על פני שנים והמלצותיו גובשו במארס האחרון.
מקבלים חצי מהסכום
הדוח, שמצטט מסקנות מעשרות מחקרים, מצטט בין היתר מחקר הקובע כי בהליכי הגישור התובעים (העובדים, ל.ד.) זוכים בממוצע בכ־45% מהסכום הנתבע, בעוד שכאשר ההכרעה נעשית על ידי בית הדין בהליך משפטי רגיל, הזכייה הממוצעת של התובעים עומדת על 84% מסכום התביעה. בדוח מובא מקרה של ייצוג תובעת בעמותת "קו לעובד" הממחיש, לטענת העמותה, את הפגיעה שעלולה להיגרם לתובעות בהליכי גישור. מדובר ביוצאת אתיופיה שהועסקה חודשיים בניקיון ברשת שיווק מזון גדולה, באמצעות קבלן משנה של קבלן ניקיון, ואשר פוטרה בטלפון לאחר שעמדה על זכותה לקבל תלוש שכר בלי ששולמו לה שכר עבודה וזכויות סוציאליות והחזר נסיעות. "קו לעובד" הגישה תביעה בשמה של העובדת. ההוכחה היחידה שהייתה בידי העובדת לשעות עבודתה הייתה רישום שעות שרשמה ידנית. בדוח נטען כי המגשר נזף בעובדת שלא הסכימה להתפשר, ותמך בטענת הנתבעים שלא עבדה אצלם. התיק הועבר לשופט, ונסגר בסכום גבוה מסכום הפשרה בגישור.
לפי הדוח, לצידן של עובדות בשכר נמוך המגישות תביעות כנגד מעסיקיהן עומדים חוקי המגן בלבד. הן לא תובעות זכויות מכוח חוזה אישי המעניק להן הטבות הנלוות למינימום הקבוע בחוק כגון בונוסים, אופציות ומניות. כל תביעותיהן נשענות על רכיבים המחייבים כל מעסיק (נסיעות, שכר עבודה, הבראה, וכו'). מאחר ששכרן הבסיסי נמוך, גם סכום התביעה נמוך בהתאם, שכן רכיבים רבים תלויים בגובה השכר החודשי (פיצויי פיטורים, ניכויי שכר, חופשה, ועוד). "מעמדת נחיתות כלכלית זאת הליך הגישור דורש מהתובעת להתפשר. ברי כי הליך הגישור יסתכם בוויתור כספי ולא יסתיים במלוא סכום התביעה (שכן אין לצד השני סיבה להסכים לסיום הסכסוך). באמצעות גישור עוקפים את חוקי המגן, ועובדים מסכימים בפועל לוותר על זכויות שהחברה והמחוקק קבעו כי אין לוותר עליהן. פרקטיקה זו עלולה לעודד מעסיקים שלא לשלם זכויות מגן ושלא להקפיד על שמירת זכויות העובדות והעובדים, תוך ידיעה כי אף אם ייתבעו תושג פשרה על זכויות בסיס", נכתב בדוח.
מראיונות וליווי תובעות שנעזרו ב"איתך מעכי" עולה כי הגעה להסכם גישור נעשית בידיעה שהן מוותרות על זכויותיהן המלאות. אולם, לדעתן סיום ההליך חוסך מהן מתח ואי־ודאות ומקל על המשך ניהול חייהן. בדוח מומלץ להתאים את הליכי הגישור לאוכלוסיות מוחלשות ו/או לא מיוצגות, כדי לצמצם פשרות בגלל היעדר אמצעים.
"השוואת תנאים"
בדוח נכתב כי עמותת איתך־מעכי מנהלת מספר תיקים בבתי הדין ביחס לזכויות סייעות חרדיות בגנים השייכים לזרם "מוכר שאינו רשמי". לפי הדוח, עשרות עובדות פנו לעמותה בנוגע להפרת זכויותיהן הבסיסיות. "רובן פוטרו בקיץ ללא שכר ו/או פיצויי פיטורים, נדרשו לתרום משכרן לטובת המעסיק, שכרן הולן באופן שיטתי, ועוד. היות שהעובדות משתכרות שכר מינימום, סכומי התביעה נמוכים ורוב תביעותיהן הופנו להליכי גישור ו/או לדיון מהיר. הליכים אלה נעדרו דיון משפטי מעמיק. רק לאחר מספר רב של תביעות בהליכי גישור הצליחה העמותה לקיים הליך משפטי מלא בו הושוו תנאי העסקת סייעות חרדיות לאלו בחינוך הממלכתי".
