חמישי 17 באוגוסט 2017
ידיעות אחרונות
צילום : ידיעות אחרונות
חדשות • 03.07.2017
קרב מוחות
התוכנית האיראנית: היוזמה להקמת המפעלים בלבנון באה ישירות מטהרן — ולא מחיזבאללה השיקול האיראני: מבחינת משמרות המהפכה אדמת לבנון היא "תעודת ביטוח" כי צה"ל לא תוקף שם המצב בשטח: מפעלי הנשק נמצאים בשלב ראשוני של הקמה, המודיעין הישראלי עוקב מקרוב התגובה הישראלית: ליברמן הבהיר ש"איננו מתכוונים ליזום מלחמה", אך הוסיף: "נדע כיצד לפעול"
יוסי יהושוע

זה החל בהדלפה לעיתון כווייתי על הקמת מפעל הנשק האיראני בלבנון, המשיך בהצהרה הרשמית של ראש אמ"ן, אלוף הרצי הלוי, שאישר את הפרטים, התקדם לפרסום אתמול ב"ידיעות אחרונות" על הדילמה של משרד הביטחון בשאלה אם לתקוף או לא לתקוף את המפעל — והגיע עד הצהרתו שר הביטחון, אביגדור ליברמן, שהבהיר אתמול בצהריים כי "ישראל אינה מתכוונת ליזום מלחמה". זהו, בתמצית, משחק המוחות הגדול שמתנהל בימים אלה בין הקריה בתל־אביב, משרדי משמרות המהפכה בטהרן והבונקר של ראש חיזבאללה נסראללה אי שם בלבנון. המטרה של שלושת השחקנים היא, בסופו של דבר, להימנע ממלחמה — אבל לשרטט קווים אדומים ברורים לצד השני.

 

 

 

מחיבור כל הפרטים החדשים שעלו בימים האחרונים מתברר כי מי שיזמו את מהלך הקמת המפעלים הם האיראנים ולא חיזבאללה, וכלל לא ברור עד כמה מעוניין הארגון השיעי במפעל נשק שעלול לסבך אותו בעימות מול ישראל. משמרות המהפכה, שכבר לפני יותר שנה צימצמו את היקף הסיוע הכספי לחיזבאללה, הבינו ששיטת משלוחי הנשק איננה אפקטיבית נוכח פעילות הסיכול המיוחסת לישראל. מסיבות מבצעיות וכלכליות הם בחרו בחלופה של הקמת מפעלי נשק על אדמת לבנון, מתוך הבנה שיש בכך מעין "תעודת ביטוח": צה"ל לא נוהג לתקוף בלבנון, לא משלוחי נשק שהגיעו ולא אמצעי לחימה קיימים.

 

ניתן להעריך כי המפעלים נמצאים בשלבים ראשוניים ביותר של הקמה. על פי הצהרות ראש אמ"ן הלוי והרמטכ"ל גדי איזנקוט, לצה"ל יש תמונת מודיעין מצוינת באשר להיערכות חיזבאללה בלבנון — וסביר להניח כי היא תישמר לאורך כל שלבי התכנון והקמת המפעלים.

 

שר הביטחון בחר לומר אתמול כי הוא "חושב כמו ראש אמ"ן" וכי ישראל "תדע כיצד לפעול". סביר להניח כי במקביל הועברו מסרים מרגיעים לחיזבאללה ולפיהם אין לישראל כוונה לצאת לתקיפה. לא ברור איך הצד השני יקבל את ההצהרות ואת המסרים השונים, אבל צריך לזכור שליברמן לא נוהג לשרטט קווים אדומים באופן רשמי. הוא מעדיף לא לאיים, ואם צריך — לתקוף. "המפעלים לא יחלידו", הוסיף ליברמן, בעקיצה על דברי קודמו בתפקיד, משה (בוגי) יעלון, שטבע את הביטוי כשהתייחס לרקטות של חיזבאללה (שדווקא לא החלידו אלא שוגרו בהמוניהן על ישראל במלחמת לבנון השנייה). סביר להניח שבכל מקרה ישראל לא תתקוף את המפעלים בשלבי ההקמה המוקדמים, וזאת הן מסיבה מבצעית (ישראל תמתין לראות מה בדיוק הוקם ומה מייצרים שם) והן כדי למצות קודם כל את האפיק הדיפלומטי. הלחץ, בינתיים, מכוון למדינת לבנון שהיא הריבונית בשטח. וכך, מבחינת ישראל, לבנון היא האחראית להקמת המפעלים כמו גם לנזק שייגרם לה במלחמה. חיזבאללה מרכז מאמץ להגביר את יכולות האש שלו — בהיקף, בטווח ובדיוק — במה שמכונה "אש בשלישית". מבחינתו, מפעל על אדמת לבנון, שיעביר את מרכז הכובד מסוריה ללבנון, עם "תעודת ביטוח" מפני תקיפה, הוא פתרון אופטימלי, אבל הוא עדיין רחוק משם. איפה חיזבאללה כן נמצא היום? הארגון צבר ניסיון מבצעי רב בלחימה בסוריה, נחשף לאמצעים חדשים וליכולות מתקדמות, ופעל ופועל במסגרות לוחמות בתמרון ובהפעלת אש. כל זאת הכין אותו ליעדיו במלחמה הבאה: פשיטות קרקעיות, שיגור מטחי טילים ולחימה בתווך התת־קרקעי. עם זאת, נסראללה לא מעוניין במלחמה מול ישראל גם מכיוון שהוא שקוע בבוץ הסורי וגם מכיוון שמאז חיסולו של מוסטפה באדר א־דין לפני כשנה לחיזבאללה אין רמטכ"ל.

 

ליברמן סבור שמאז מלחמת לבנון השנייה, שאליה צה"ל הגיע לא מוכן וכשהוא שקוע בבוץ של האינתיפאדה השנייה, השתנו יחסי הכוחות. ישראל פתחה פער גדול מול חיזבאללה שבא לידי ביטוי בקצב האש, בדיוק במודיעין ובכל פרמטר אחר כמעט. ואחרי כל זה, החשש האמיתי הוא מחישוב מוטעה — פירוש לא נכון של המציאות ושל המסרים המועברים שעלול להביא להסלמה בלתי מתוכננת. מתקפה מיידית לא עומדת כנראה על הפרק נוכח כלל הנתונים, אבל ניתן להעריך שישראל לא תעמוד מנגד. תקיפה היא לא הדרך היחידה לסכל הקמת מפעל. נראו בעבר מקרים שבהם יד נעלמה הצליחה לחבל במתקנים דומים באמצעות וירוסים שתקפו מחשבים או מהנדסים שמצאו את מותם בתאונות מסתוריות.