לפני כארבע שנים קיבלה הממשלה ארבע החלטות חשובות שנועדו לסייע לתושבי הנגב בתחומי הדיור, הבריאות, החינוך ועוד. מה קרה מאז עם אותן החלטות? חלקן יושמו, אבל רבות מהן מתעכבות ולא בוצעו. דוח שכתבו עמותת "המרכז להעצמת האזרח" ומועצת הנגב (ארגון גג של ראשי רשויות, מוסדות וארגונים מהאזור) בדק את החלטות הממשלה בנוגע לנגב שהתקבלו ב־2013־2014. בתחום הדיור, למשל, לא יושמו צעדים חשובים אותם אישרה הממשלה ויכלו לסייע משמעותית לתושבי הדרום.
אחד הצעדים נכלל בהחלטת הממשלה 2025 ("תוכנית רב־שנתית לפיתוח הדרום) שהתקבלה כחודש לאחר סיום הלחימה ב"צוק איתן" ב־2014, ושם נקבע שהמדינה תגדיל בכ־20% את הסיוע בשכר הדירה לתושבים חדשים שיעברו לגור בנגב, ובכ־25% את תמיכתה ברשויות מקומיות בנגב שישפצו יחידות דיור ומבנים למטרת השכרה. אלא שהסעיפים האלה מעולם לא תוקצבו ולא מומשו.
"הדיור לא טופל"
את תוצרי הדוח, המקיף ביותר שנעשה בתחום, ניתן למצוא גם באתר ייעודי שפותח ע"י המרכז להעצמת האזרח בכתובת http://negev.ceci.org.il. התחקיר המלא יוצג היום בכנסת מול ארבע ועדות שונות במסגרת "יום הנגב". לדברי תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, "מלבד ארבע ההחלטות שעוסקות בנגב ונבדקו בתחקיר הזה, העמותה ביצעה כבר 'מוניטורינג' לכ־150 החלטות ממשלה והסכמים קואליציוניים".
מנכ"ל מועצת הנגב, יוהאן אטלן, מציין כי אי־היישום של ההחלטות בנושא הדיור בעייתי אף יותר לאור המעבר ההדרגתי של בסיסי צה"ל רבים לנגב שבמסגרתו יוקמו בדרום קריית הדרכה (עיר הבה"דים), קריית תקשוב וקריית מודיעין, ובנוסף יעבור לשם בסיס התובלה של חיל האוויר.
נכון להיום, קריית ההדרכה היא היחידה שכבר עברה לנגב, כשקריות התקשוב והמודיעין צפויות לבצע את המעבר בסביבות 2022. "בגלל שנושא הדיור בנגב לא מטופל כיאות, אנשי הקבע מגיעים לעבוד כאן וחוזרים בסוף היום הביתה למרכז", אומר אטלן. "מעט מאוד מהם בחרו, או מתכוונים לעבור, לגור בנגב, בזמן שהחלטות הממשלה היו אמורות לעודד אותם לעבור לפה".
מה קרה לתשתיות?
ומה עם התשתיות? המעבר של בסיסי צה"ל לנגב צפוי להגדיל את העומס על התשתיות באזור. כ־27,000 אנשי קבע עתידים לעבור לגור בדרום עם משפחותיהם, ובנוסף חיילי הסדיר יתניידו מכל רחבי הארץ לבסיסים בתחילת השבוע ובחזרה לבתיהם בסופ"ש.
בהחלטת הממשלה 546, שהתקבלה בספטמבר 2013, נקבע כי יוקם צוות שיגבש פתרונות תחבורתיים לאוכלוסייה האזרחית והצבאית לאור מעבר הבסיסים לנגב ויגיש המלצות עד סוף 2013. אלא שמחלוקת בין משרדי התחבורה והביטחון לגבי מי אחראי על ההסעות של החיילים לבסיסים ומהם מדי שבוע מעכבת את גיבוש הפתרונות התחבורתיים הכוללים לנגב לשנים הבאות.
בינתיים משרד הביטחון מפעיל את מערך ההסעות אל ומבסיס עיר הבה"דים שמדרום לבאר־שבע, אבל מעבר לזה עדיין לא גובשה תוכנית מסודרת לגבי תגבור התחבורה הציבורית לנגב, הקמת קווי רכבת נוספים במידת הצורך וצעדים נוספים שיעזרו לאזרחים ולחיילים שגרים ויגורו בנגב.
הממשלה החליטה על שני צעדים נוספים בתחום התחבורה בנגב שלא מומשו בינתיים: הקמת כביש עוקף קריית־מלאכי, שהיה אמור להתחיל להיבנות בשבוע שעבר, וסלילת כביש שיחבר את רהט לכביש 6. האחריות על הכביש בקריית־מלאכי עברה בשלב מסוים ממשרד התחבורה למשרד הבינוי והשיכון, אך העסק תקוע מאחר שבתוואי שבו הוא אמור לעבור יש בסיס צבאי.
גם העבודות בכביש שצפוי להקל משמעותית את הגישה פנימה והחוצה מרהט טרם החלו. במקרה זה הסיבה היא שהקרקעות עליהן אמור להיסלל הכביש נמצאות במחלוקת משפטית – יש לגביהן דרישת בעלות מצד בדואים, לאו דווקא תושבי רהט. אגב, גם תוכנית החומש לפיתוח המגזר הבדואי בנגב שיזם שר החקלאות אורי אריאל אינה נותנת עדיין מענה ראוי למחלוקת על הקרקעות שמעכבת פיתוחי תשתיות ומגורים בכל העיירות הבדואיות בנגב.
הפגיעות הרבות שספגו יישובי הנגב במהלך "צוק איתן" יצרו הסכמה ציבורית שיש לחזק את העורף באזור הדרום ועוטף עזה. הממשלה לא נשארה אדישה: בעוד בהחלטות הממשלה האחרות שבדקה העמותה עד היום נרשם ממוצע יישום מלא של 15%־20% בלבד, במקרה של ארבע ההחלטות שנוגעות לנגב מ־2013־2014 נמצא ש־50% מסעיפי ההחלטות יושמו באופן מלא, 34% יושמו באופן חלקי ו־16% לא יושמו כלל. עם זאת, התחקיר בדק את ההחלטות לפי סעיפים ולא הבדיל בין סעיף קטן לגדול, או בין פערי התקציבים שהוקצו לכל אחד מהם. לשם השוואה: ישראל ממוקמת מעט מתחת לקו האמצע במדד האפקטיביות והמשילות (The Government Index) של ה־OECD, שבודק עד כמה ממשלות מבצעות את החלטותיהן. את הדירוג מובילות המדינות הסקנדינביות ונועלות מדינות כמו טורקיה ויוון.
יש גם הצלחות
בין הסעיפים שהממשלה יישמה במלואם ניתן למצוא את הקמת בית החולים השיקומי בכפר "עלה נגב" שנפתח בפברואר האחרון וכרגע מאושפזים בו 10 אנשים, בדרך לתפוסה עתידית של 108 מיטות; הקצאת 54 מיליון שקל לתגבור מערך הרווחה ביישובים בנגב עם אוכלוסייה ממעמד סוציו־אקונומי נמוך; הנחות בארנונה בשיעור כולל של 45% למגורים ו־39% לתעשייה (שדרוג של 15% לעומת התקופה שלפני אוקטובר 2014) לתושבי שדרות והמועצות האזוריות שער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון; ותשלום פיצויים לעובדים מיישובי הנגב שנעדרו מעבודתם במהלך "צוק איתן". בסך הכל העבירה המדינה 1.5 מיליארד שקל פיצויים לכ־26,000 עובדים עצמאיים תושבי הנגב ומעסיקים של שכירים תושבי הנגב. מדובר בהיענות ללמעלה מ־99% מהבקשות שקיבלה המדינה.
לצד הצעדים שיושמו יש מספר החלטות ממשלה משמעותיות שקשורות ישירות ליכולתו של הנגב להתמודד עם מטחי טילים נוספים בעתיד ושלא יושמו כלל, או שיושמו חלקית בלבד. החלטה אחת נוגעת להקמת בית חולים נוסף בבאר־שבע לצד "סורוקה". בפברואר 2016 החלה לפעול ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד הבריאות שאיתרה מקום בעיר שבו היא ממליצה להקים את בית החולים, אלא שהתברר שהמיקום אינו מתאים ושקופ"ח כללית, שבבעלותה "סורוקה", מתנגדת להקמת בית חולים נוסף בעיר.
המשרד נאלץ להמשיך לחפש מקום חלופי לבית החולים, ונכון להיום טרם הוקצו תקציבים לפרויקט ולא קמה ועדת מכרזים לאיתור מפעיל ציבורי לבית החולים. החלטה נוספת מתחום הבריאות, שיושמה באופן חלקי ביותר, נוגעת לסורוקה עצמו, שהממשלה החליטה להקצות לו 118 מיטות נוספות אך בפועל הקצתה 23 מיטות בלבד. הסיבה היא, בין היתר, מחסור בתקציבים ייעודיים שיועברו ממשרד הבריאות לבית החולים.
אין תוכנית מסודרת
שתי החלטות נוספות של הממשלה בנוגע לנגב שלא יושמו, או יושמו חלקית בלבד, נוגעות לבניית ממ"דים בבתי מגורים מחשש לסבבי לחימה נוספים, והרחבת ההיצע של מעונות היום בשדרות וביישובי עוטף עזה נוספים. בעניין הממ"דים, הממשלה הורתה למשרד הבינוי והשיכון לגבש עד ינואר 2015 תוכנית להסרת חסמים ולקיצור תהליכים במטרה להקל על בניית ממ"דים בבתים פרטיים בנגב. אלא שהתוכנית נדחתה בגלל הבחירות ב־2015 ורק בתחילת 2016 העיסוק בה הותנע מחדש. נכון להיום, גיבוש התוכנית עדיין בעיצומו והמלצות סופיות עדיין לא הוגשו לממשלה.
גם בעניין מעונות היום לא נכתבה תוכנית המלצות מסודרת, למרות שכך קבעה החלטת הממשלה. בצד החיובי: מאז דצמבר 2016 מקבלים יישובי הנגב עדיפות על יישובים אחרים בקבלת סיוע כספי לבניית מעונות יום ממשרד הכלכלה.
אז מה ההסבר לכך שסעיפים מסוימים יושמו ואחרים לא? לדברי אטלן ממועצת הנגב, "במקרים רבים, כשיש משרד ממשלתי אחד בלבד שאחראי על תכנון ויישום - ההחלטות מתבצעות, אך כאשר האחריות על היישום מבוזרת אצל כמה משרדים הביצוע מתעכב או לא מתממש כלל. בנוסף, החלטות שגובשו תוך מעורבות גדולה עם הרשויות המקומיות יושמו מהר יותר ובאופן איכותי יותר. החלטות בהן לא עורבו הגורמים הללו מתעכבות ואף לא מתבצעות. יש חשיבות גבוהה לשיתוף הגורמים הפועלים בשטח בשביל שהחלטה שממשלת ישראל קיבלה אכן תמומש בסוף".
תגובות ||| עופר מתן
משרד התחבורה: "יש פתרונות נאותים לכל התושבים"
משרד התחבורה: "גובשו פתרונות תחבורתיים לעיר הבה"דים שבנגב, בהתאם לתוכנית. יש פתרונות נאותים לכל בסיסי הצבא ולכל התושבים המתגוררים באזור".
במשרד הבינוי והשיכון אישרו שסלילת כביש עוקף קריית־מלאכי תקועה בגלל הבסיס הצבאי והוסיפו כי "בינתיים נשקלות חלופות, ביניהן סלילת הכביש בשלבים".
משרד הבריאות מסר כי בית החולים הנוסף בבאר־שבע ייבנה באזור צומת שרה וכי המשרד עוסק בשינוי התב"ע באזור, תהליך שייקח כשנתיים. לגבי המיטות בסורוקה טענו במשרד כי "יש 41 מיטות פועלות ובהליך רישוי".
גורמים במשרד לפיתוח הנגב והגליל ציינו כי שנה וחצי לפני החלטות הממשלה על הגדלת הסיוע בשכ"ד לתושבים ועל הסיוע לרשויות בבניית דירות להשכרה, הם כבר תמכו בתושבים שעוברים לנגב וברשויות שבונות דיור להשכרה, אך הבינו שצעדים אלה לא אפקטיביים מספיק. במקומם, הוחלט על תמיכה כספית במוסדות ציבור בנגב, עזרה בגיבוש תוכניות אסטרטגיות לרשויות מקומיות ותמיכה בקמפיינים לשיווק הנגב.
ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה לכתבה: "אנו פועלים להרחבת היצע מעונות היום באזורים הללו ומעניקים הטבות מיוחדות ליישובי שדרות ועוטף עזה".
כך בוצע המחקר | 10 סטודנטים בדקו כל סעיף בהחלטות הממשלה
התחקיר של המרכז להעצמת האזרח ומועצת הנגב נמשך שנתיים, ובדק ארבע החלטות ממשלה גדולות לגבי הנגב שהתקבלו בין יולי 2013 לספטמבר 2014, שתיים מהן במהלך מבצע "צוק איתן" ביולי 2014.
צוות של כ־10 סטודנטים לכלכלה ומשפטים בדקו כל סעיף מתוך 4 ההחלטות כדי לראות אם הוא יושם ואם לא - מה הסיבה.
לדברי תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, התחקיר התבסס על ארבעה מקורות מידע עיקריים: מפגשים ושיחות עם הפקידות של משרדי הממשלה השונים, בהם הפקידים סיפקו הוכחות וממצאים לטענותיהם; חומר גלוי כמו פרוטוקולים, כתבות וכו'; מידע מארגוני שטח שעוסקים בנושא הרלוונטי; ובקשות חופש מידע שדרשו מידע שמשרדי הממשלה השונים סירבו לשחרר. לוטן: "אנחנו מקפידים לעסוק רק ביישום מדיניות הממשלה ולא בעיצוב המדיניות. אנחנו לא שואלים האם החלטה מסוימת טובה או רעה, אלא רק בודקים עד כמה היא יושמה".
ofermatan@gmail.com
