הדיל של מצרים וחמאס

התפתחות דרמטית בהתקרבות בין מצרים לתנועת חמאס ברצועת עזה: המצרים משלימים את ההכנות לקראת פתיחתו של מעבר רפיח בספטמבר הקרוב, מהלך שיאפשר מעבר חופשי של אזרחים פלסטינים מן הרצועה למצרים וחזרה.

האקט הראשון שסימן את חימום היחסים היה העזרה המצרית בנוגע למשבר החשמל ברצועה. מצרים החלה למכור דלק מסובסד לעזה לצורך הפעלת תחנת הכוח לייצור חשמל ולטובת תחנות הדלק הפרטיות. שלטונות חמאס בעזה התחייבו בתמורה לשלם למצרים סכום של 15-10 מיליון דולר בכל חודש. הסיוע המצרי הוסיף עוד שעת חשמל אחת ביום לתושבי הרצועה.

בשבועות האחרונים מתבצע המהלך הבא: מיליוני דולרים הושקעו בהכשרת המעבר לקראת פתיחתו מחדש. גורמי ביטחון בישראל מציינים כי לפתיחת מעבר רפיח ולהעמקת המעורבות המצרית ברצועה יכולות להיות השלכות חיוביות על מצב הביטחון לאורך הגבול בין רצועת עזה לישראל. פתיחת המעבר משחררת את תחושת המצור והמחנק של תושבי הרצועה, שיוצרת כיום אי־שקט שיש הטוענים כי הוא עלול להתפרץ נגד ישראל. בישראל עוקבים עכשיו בדריכות אחר ההסכמים הנדונים בימים אלה בקהיר בין משלחת חמאס לבין שלטונות הביטחון המצריים. השיחות עוסקות בהסדרי הביטחון לאורך הגבול בין מצרים לרצועה. במעבר רפיח — שהועבר לאחריות הרשות הפלסטינית ב־2005 לאחר ההתנתקות של ישראל מן הרצועה — היו סידורי ביטחון שאיפשרו לישראל לפקח על הנכנסים והיוצאים מן הרצועה. המעבר נסגר עם עליית חמאס לשלטון לפני כעשר שנים. עם הפלתו של מובארק במצרים פתח משטר האחים המוסלמים במצרים את המעבר, אך הוא נסגר שוב, ונותר סגור רוב ימות השנה, מאז עלייתו של א־סיסי לשלטון.

במקביל, חמאס והמצרים משלימים את הקמתו של אזור החיץ בין הרצועה לבין מצרים, שיחליף את גדר הגבול שהרס חמאס אחרי שתפס את השלטון לפני כעשר שנים. בהתאם להבנות שאליהן הגיע עם המצרים ניתק חמאס כל קשר עם אנשי הג'יהאד העולמי בסיני, אך לא ידוע אם הארגון נענה לתביעה המצרית להסגיר לידיה 16 מבוקשים בגין פעילות טרור וחתרנות מדינית שמצאו מחסה ברצועה.

עבודות השיפוץ של מעבר רפיח התבצעו תחת אחריותו של מוחמד דחלאן, יריבו המר של אבו־מאזן, שגם גייס את המיליונים לפרויקט מאיחוד האמירויות. אנשיו של דחלאן גם יתפסו את מקומם של אנשי הרשות הפלסטינית וימלאו תפקידי פיקוח ואבטחה במעבר רפיח, לצד המצרים ואנשי חמאס. מדובר במכה קשה למעמדו של אבו־מאזן, שעל רקע משבר החשמל והמשכורות נתפס ברצועה כמי ש"ממית תינוקות", בעוד שדחלאן נתפס כמי שדואג לשיפור רמת החיים. המצרים גם הסכימו שדחלאן יוכל להציב ברצועת עזה את אנשיו כדי שיפעלו ממנה — לא רק מול האוכלוסייה המקומית אלא גם בקרב זאת שחיה בגדה.

הנציגות של דחלאן ברצועה תעסוק בהחייאת תנועת הפת"ח, ככל הנראה לקראת חזרתו לראשות התנועה כמחליפו של אבו־מאזן. ה"סנונית" הראשונה הוא סמיר משהראווי, סגנו של דחלאן ומי שהיה לפני הפיכת החמאס בעזה ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועה מטעם הרשות הפלשתינית. מקורות ברצועה יודעים לספר שביתו של משהראווי בעזה משופץ עכשיו לקראת הגעתו בימים הקרובים. עם זאת, הנהגת הזרוע הצבאית של חמאס עדיין לא מוכנה לקבל את דחלאן לרצועה ומאשימה אותו בהסגרת אנשיה לידי ישראל, ויש "שיחות פיוס" בין הצדדים.

הרצון של מצרים לבסס מחדש את מעמדה ברצועה — בניגוד למדיניותה בעשור האחרון — הפתיע את ישראל. ההערכה היא שמצרים זיהתה הזדמנות לצמצם את השפעתה של קטאר ברצועה במסגרת המאבק של הברית הסונית — בראשותה של סעודיה — נגד הקטארים.

במקביל מדלג שליח האו"ם למזרח התיכון, ניקולאי מולדנוב, בין רמאללה לעזה בניסיון לפייס בין הרשות הפלסטינית להנהגת חמאס ולהביא לסיום הסנקציות הכלכליות של הרשות על הרצועה.