התלמידים אולי מחכים לחופש בקוצר רוח, אך עבור ההורים שצריכים למצוא פתרון לימי החופשה הרבים מדובר בעול ממשי. אם לא די בחופשת קיץ שנמשכת חודשיים, הרי שגם במהלך שנת הלימודים יש לא מעט ימי חופשה: ל"ג בעומר, איסרו חג, חנוכה, וחופשת פסח הארוכה במיוחד. כעת, מאבק ההורים להביא להתאמה כלשהי בין מספר ימי החופשה של התלמידים לאלו של ההורים העובדים מתחיל להראות תוצאות: כבר בשנת הלימודים הקרובה צפויים להיות מופחתים שבעה ימי חופשה.
שר החינוך נפתלי בנט בוחן בימים אלה את שלושת המודלים הסופיים שגובשו לקיצור החופשים. העיקרון המשותף לשלושתם הוא ביטול שני ימי חופש באיסרו חג וחלק מימי חופשת חנוכה ופסח (ראו תרשים). לדברי בנט, המודל שייבחר ייושם כבר בשנה הקרובה.
הראשונים ליהנות מהמהפכה יהיו הורי הילדים בכיתות א'–ג', וכעת נעשים מאמצים לכלול גם את ילדי הגנים וכן שכבות נוספות בבית הספר היסודי בהתאם לגובה התקציב שיוקדש לכך. עלויות יישום התכנית מוערכות במאות מיליוני שקלים.
"מדובר בנטל כבד על ציבור ההורים העובדים בישראל ואני קשוב לרחשי ליבם", אמר אתמול בנט, "אנו פועלים להביא פתרון מקיף ורציני לבעיית הפער בין ימי החופשה של ההורים לבין אלה של התלמידים". בנט הדגיש, כי הוא מתואם עם שר האוצר משה כחלון הרואה חשיבות במהלך וכי כל מודל שייבחר ייעשה בתיאום עם הסתדרות המורים. "מתחשיבים כלכליים שערכנו עולה כי הבאת פתרון לבעיית החופשות תזניק את הכלכלה ותגדיל את התל"ג משום שההורים יוכלו לצאת לעבוד. אנו נמצאים עכשיו בדיונים מול משרד האוצר ואגף התקציבים". בנט אמר כי הוא מברך את שר האוצר כחלון על הירתמותו לנושא.
המודל הראשון מבוסס על המרת ימי הוראה בימי חופשה, כאשר המורים ־ שכיום אמנם נהנים מימי חופש רבים יחסית אך כפופים ללוח החופשות המערכתי ־ יקבלו שבעה ימי חופש אותם יוכלו לממש כרצונם במהלך השנה. בתמורה יהיה עליהם ללמד בימי איסרו חג של פסח ושבועות, וכן בחלק מימי חופשות פסח וחנוכה. המודל השני מתבסס על הפרויקט המצליח "בית הספר של החופש הגדול" הנהוג כיום בשכבות הנמוכות בבתי הספר היסודיים ביולי. מדובר בימים בהם בית הספר פתוח ומתקיימת בו פעילות העשרה. המורים הם אלה שמעבירים את הפעילות תמורת שכר נוסף, אך אם הם לא מעוניינים ניתן לגייס מדריכים חיצוניים. במקרה זה מדובר על בין שבעה ל־12 ימים, מה שייתן מענה נרחב יותר להורים בעלויות שאינן גבוהות באופן יחסי. המודל השלישי שנבחן הוא זה שיישומו הוא ככל הנראה הקלוש ביותר, ולפיו יקוצרו שבעה ימי חופשה למורים ובמקומם יתווספו ימי לימוד בימי איסרו חג ובחלק מימי חופשות פסח וחנוכה, אך ההערכה היא שהתנגדות ארגוני המורים תהיה תקיפה ביותר.
בשנים האחרונות התעצמה מחאת ההורים נגד אורכו של החופש הגדול שנמשך חודשיים שלמים וריבוי ימי החופשות במהלך שנת הלימודים ־ 44 במספר. מספר ימי החופש של ההורים העובדים מנגד נמוך הרבה יותר. המורים מתנגדים בתוקף לפתיחת הסכמי העבודה שלהם, וטוענים כי על המדינה להוסיף ימי חופשה למשק ולא לבצע שינוי על חשבונם.
