אף על פי שהוא פעיל כבר מ־2013, מנוע החיפוש "שודן" (Shodan) עדיין אינו מוכר מספיק בישראל. לפחות לא ברמה כזו שאנשים ידאגו להגן על הקבצים שלהם מפני צפייה בהם באמצעותו. אלא שהמנוע הבינלאומי השנוי במחלוקת מאפשר בקלות יחסית, לכל מי שרוצה בכך, לאתר באמצעותו ברשת מידע רב מאוד שאמור להיות חסוי ומוגן לחלוטין.

לאחרונה התקבלה שיחת טלפון לא שגרתית באחד ממשרדי הפרסום הגדולים בישראל. "יש בידינו קבצים רבים מהמחשבים שלכם, לרבות מסמכים תקציביים", נאמר לאחד מבכירי המשרד. לשמחתו השיחה לא הגיעה מגורם עוין שביקש כופר או תמורה עבור המידע יקר הערך, אלא משני אנשי מחשבים שנחשפו למידע במקרה באמצעות מנוע החיפוש וביקשו להזהיר אותו. "מצד אחד מדובר במנוע חיפוש שפשוט מזהה מחשבים שממילא חשופים ברשת, וניתן לראות בכך גורם מתריע. מנגד, הקלות שבה הוא מאפשר הצצה לחומרים פרטיים היא מפחידה", הסביר איש המחשבים תומר קליין, אחד מהשניים שעידכנו את משרד הפרסום על פרצת האבטחה. לדבריו, התכנים החשופים שמאתר מנוע החיפוש הם כאלה ששותפו ברשת האינטרנט בלי שהוגדרה להן סיסמת אבטחה.

אין צורך להיות האקר או מומחה מחשבים כדי להשתמש ב"שודן". יש צורך רק להקליד בו מונחים שונים, והוא מאתר על פיהם כתובות אינטרנט שבהן הוא מזהה קבצים חשופים בנושאים אלה.

בדיקה שקיים "ידיעות אחרונות" חשפה שמשרד הפרסום הוא רק אחד משורה ארוכה של חברות ואנשים פרטיים שמחשביהם חשופים ברשת, כך שבעזרת כמה לחיצות כפתור ניתן לעיין בחופשיות במסמכיהם הפנימיים, לערוך בהם שינויים או למחוק אותם לצמיתות — ממש כאילו היינו בעלי המחשב האמיתיים.

בין היתר נפתחו בפנינו עבודות רבות של משרד אדריכלים גדול, כונן רב תכולה של שני משרדי עורכי דין — שבאחד מהם שעוסק בעיקר בדיני משפחה ניתן לעיין בקלות בהסכמי גירושין, בצוואות ובפרוטוקולים חסויים, הכל כמובן עם שמות ופרטים מלאים — מחשב של סוכן ביטוח מצפון הארץ שהכיל פוליסות ביטוח ותביעות שונות, תיקיות של חברת שיווק ממרכז הארץ שבהן אינספור הסכמים חתומים מול לקוחותיה, ועוד חומרים ממחשבים פרטיים.