כשיניב גרטי, המנכ"ל החדש של אינטל ישראל, מונה לתפקיד, הבן היחיד שלו, יונתן בן ה־10, אמר מה שנחשב במשפחה כבדיחה: "עכשיו אמא תדע סוף־סוף להגיד מה אתה עושה בעבודה". 11 שנה מועסק גרטי באינטל בתפקידים בכירים, אך בקרב הציבור הוא לא ידוע. כשנבחר היו ששאלו גרטי מי? חיפוש בגוגל העלה רק קורות חיים רשמיים שפורסמו עם מינויו. כעת יצטרך גרטי (50) למלא את הנעליים הגדולות של קודמיו שהפכו לאייקונים - דב פרוהמן, מולי אדן ומקסין פסברג - ולעמוד בראש חברת ענק שמעסיקה כ־10,000 אנשים, שפיתחה כמה מהמעבדים המתקדמים של אינטל העולמית, ושהיצוא שלה מהווה 8% מכלל היצוא התעשייתי בישראל (3.4 מיליארד דולר) – כשמפעל אינטל בקריית־גת היה בשנה החולפת בעיצומו של שדרוג מסיבי והיצור נפגע זמנית – היצוא של מדינת ישראל צנח בהתאם.

על הרגע בו התבשר שזכה בתואר הנכסף מספר גרטי: "זה היה כמו בלידה של הבן שלי. הוא נולד בקיסרי, לכן אני זה שלקח אותו לחטוף את הזריקות הראשונות בחייו. החזקתי אותו בידיים והרגשתי תחושה מאוד מוזרה, דואלית: מצד אחד אושר גדול, מצד שני אחריות עצומה. עכשיו אני מרגיש שיש לי הזדמנות מדהימה להוביל, להשפיע ולכוון את החברה. אין הרבה הזדמנויות לעמוד בראש גוף ענק כזה. מצד שני, האחריות שעל כתפיי היא לא רק כלפי אינטל העולמית, אלא גם כלפי מדינת ישראל".

למרות שאיננו מינוי "נוצץ" של כוכב משמי ההיי־טק, גרטי אמור להוביל באינטל שינוי, במיוחד על רקע ההזדמנויות שנפתחות עם רכישת מובילאיי על ידי אינטל העולמית (ב־15 מיליארד דולר). רמז ראשון לשינויים ולדגשים של המנכ"ל החדש קיבלנו כבר בהיערכות לפגישה איתו: היא נקבעה במשרדי אינטל בפתח־תקווה, שם שוכן מרכז המו"פ של החברה בתחום התקשורת וגם משרדו שלו. זאת לאחר שנים שבהן התעקשה המנכ"לית הקודמת, פסברג, לפגוש אותנו רק בקריית־גת.

"הדי־אן־איי שלי הוא לא קלאסי אינטל", מעיד על עצמו גרטי, ומפתיע כשהוא אומר שהיה רוצה לראות שינוי בתדמית של אינטל, שמזוהה בעיקר עם תעשייה ועם אתר ייצור המעבדים בקריית־גת. גרטי צמח בקבוצת התקשורת של אינטל (פיתוח הקישוריות האלחוטית) - בחברת אנוורה שנרכשה על ידי אינטל, והוא ממשיך לנהל את קבוצת התקשורת במקביל למינויו כמנכ"ל אינטל. בקרוב תעבור הקבוצה לבניין "חכם" חדש ומרשים מהמתקדמים בתחום בפתח־תקווה, שנבנה בהשקעת ענק של כ־400 מיליון שקל ומרמז על החשיבות שמייחסים לה בחברה. "אני רוצה שיזהו אותנו גם כמרכז פיתוח וחדשנות", אומר גרטי. "זה לא שיש לנו תדמית גרועה, אלא שאין הלימות מלאה: אנחנו לא רק תעשייה ומפעל בקריית־גת".

עובד בשתי עבודות

קבוצת פיתוח הקישוריות האלחוטית של אינטל עוסקת ברכיבי WiFi, בלוטות' ו־GPS. כלומר, פיתוח השבבים שמאפשרים למחשבים שלנו להתחבר לאינטרנט ולתקשר עם סביבתם באופן אלחוטי. הקבוצה מרכזת כ־70% מפעילות הפיתוח של אינטל העולמית בתחום זה. "בעבר היה לנו מוצר תקשורת אלחוטית גרוע ויקר, והפסדנו מאות מיליוני דולרים. אבל כיום אנחנו רווחיים, בלי אותיות קטנות, עם נתח שוק משמעותי", אומר גרטי. על העובדה שהוא ממשיך לנהל את הקבוצה במקביל לתפקידו כמנכ"ל אינטל ישראל הוא אומר: "אצל האמריקאים יש דיי־ג'וב (עבודת־יום) ונייט־ג'וב (עבודת לילה). כנראה שלי יש שני דיי־ג'ובס".

והג'וב יהיה עמוס. "אנחנו ארגון של מעל 10,000 איש, מתוך חברה של בערך 100 אלף איש. זאת אומרת, אנחנו כמעט תמונת ראי של חברת אינטל הגדולה מבחינת תחומי עיסוק, בפרופורציות שונות. הפעילות של אינטל בארץ נחלקת לחמישה עוגנים עיקריים: אחד הוא ייצור המעבדים בקריית־גת, שנמצא כיום במעבר לטכנולוגיית הייצור הכי מתקדמת. השני הוא פיתוח המעבדים. בישראל נעשתה המסה הקריטית של פיתוח כל מעבדי אינטל שהוכרזו בשנים האחרונות. זו הליבה שלנו, וכך זה ימשיך להיות. יש לנו כאן פעילות ששווה לאינטל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. העוגן השלישי הוא פיתוח התקשורת האלחוטית. אלה שלושת העוגנים המבוססים, המרכזיים. ויש לנו עוד שני עוגנים קטנים יותר, שנמצאים עדיין בהתהוות. האחד הוא פיתוח תוכנה וסייבר, והשני הוא הבינה המלאכותית – כאשר הרכישה של מובילאיי תהפוך את הפעילות הזו לעוגן מרכזי".

ואכן, אחד האתגרים של גרטי יהיה לסייע בהשלמת רכישת הענק חסרת התקדים של מובילאיי. "אינטל הולכת לנסות מודל חדש עם מובילאיי, ואנחנו מקווים שהוא יצליח: המרכז העולמי של פיתוח טכנולוגיות לכלי רכב ללא נהג באינטל יישב פה בישראל. אמנון שעשוע יוביל את הפעילות הזו. אנחנו מאוד אוהבים את התחום הזה, כי הוא דורש המון כוח עיבוד ממוחשב, ובזה אנחנו מצוינים", הוא אומר.

איך נראה לך עתיד הרכב האוטונומי?

"לדעתי, בהתחלה זה ייכנס לתחבורה הציבורית, מוניות, משאיות. את ההתחלה נראה בשנים 2020־2021, גם בארץ. בחצי השני של העשור נראה כבר מסה. יהיה צורך להתגבר על מכשולים פסיכולוגיים. כיום אנחנו מקבלים תאונות דרכים שבהן אנשים נהרגים על ידי אנשים אחרים, אבל עדיין לא מוכנים לקבל תאונות שבהן אנשים נהרגים על ידי מכונות".

אתה רואה אנשים מוותרים על בעלות על מכונית פרטית?

"אף אחד לא יודע עדיין. אבל בקיצוניות אחת אפשר לדבר על עולם שבו לאף אחד אין רכב, כל אחד מזמין רכב לפי צורך, שמסיע אותו והולך לשרת נוסע אחר. הקיצוניות השנייה היא שלכל אחד יהיה רכב, רק שהוא יהיה אוטונומי. אני חושב שהמודל שיתפוס יהיה שילוב בין השניים".

"נכנסתי בדלת האחורית"

הקריירה של גרטי כוללת שורה של חברות בהן כיהן, שהחלו כסטארט־אפ והתפתחו, בהן אורכית, אופטיבייס ואנוורה. הוא יליד 1967. אשתו הראשונה הייתה מוסיקאית, בת זוגו הנוכחית היא האדריכלית אירית אקסלרוד, שלה משרדים בתל־אביב ובסן־פרנסיסקו ובין היתר קיבלה פרס על תכנון בניין חברת קרגל בלוד. בנם יונתן (יויו) נולד בארה"ב כשגרטי הוצב שם מטעם חברת אנוורה כדי למצוא לה קונה (ומצא את אינטל). המשפחה מתגוררת ליד שדרות רוטשילד בתל־אביב בבית ישן שמעוצב בסגנון מינימליסטי מודרני שמזוהה עם אקסלרוד.

אביו של גרטי הגיע ליפו מבולגריה ב־1952. בתקופת מלחמת העולם השנייה הסתתרה המשפחה בכפר בולגרי מרוחק וכך ניצלה. לפני שנה נסע גרטי עם אביו ובנו למסע שורשים בבולגריה. לאחר שהגיע לארץ למד האב רפואת שיניים. האם, ילידת הארץ, הייתה מורה. המשפחה גרה בחולון ועברו לתל־אביב. גרטי למד בבית הספר להנדסאים שליד האוניברסיטה בתל־אביב, המשיך לעתודה ללימודי הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטה, וב־1987 התגייס כקצין לחיל הים, שם עסק בפיתוח של פרויקטים עלומים.

גרטי: "ב־93' השתחררתי מקבע בחיל הים, שהיה אז חיל קטן והכי ידידותי שיש בעולם, והבטחתי לעצמי שלעולם לא אעבוד בחברה גדולה. הצטרפתי לחברה קטנה בשם אורכית, שם הייתי חמש וחצי שנים. התחלתי כמנהל מוצר בתחום ADSL. משם עברתי ב־99' לחברת אופטיבייס שפעלה בתחום הווידיאו הדיגיטלי. לימים היא עברה השתלטות עוינת ופיטרו אותנו. החברה האחרונה לפני אינטל הייתה אנוורה".

אז למרות הכל הגעת לעמוד בראש חברה גדולה מאוד.

"באמת לא רציתי ליפול לשבלונה הזאת של הבורג הקטן במכונה, שאין לו יכולת השפעה. אבל באנוורה שלחו אותי לחו"ל לחפש קונה לחברה, מצאתי את אינטל, וכך נכנסתי בדלת האחורית. אני חושב שמה שגרם לי להפר את ההבטחה זה שני דברים — אחד הוא העובדה שנכנסתי לתחום התקשורת באינטל, שבזמנו היה תחום קצת יותר צדדי, וזה איפשר לי לא להפוך להיות אינטל קלאסי. יכולתי להתנהג בצורה קצת שונה, וזה מאוד עזר לקליטה. הדבר השני הוא שאינטל, לפחות בשש־שבע השנים האחרונות, שונה מהאינטל שרכשה אותי".

באיזה מובן?

"כולם מדברים על קצב השינויים בעולם. קראתי פעם במחקר שהדימוי הוויזואלי שיש לנו במוח לשינויים הוא של מפלצת מפחידה מהחלומות הכי גרועים. אבל כמעט כמו בסרטי האגדות - אם מצליחים לרכוב על הדרקון המפחיד הזה, השינוי, אפשר להגיע למחוזות רחוקים. הדבר השני שצריך הוא שהעובדים יתחברו לצורך בשינוי. ואת שני אלה מצאתי באינטל, והם יאפשרו את השינוי המתוכנן".

איזה מנהל אתה? שומר דיסטנס או דלתך תמיד פתוחה?

"הדרך להצליח היא לדעת מה קורה בחברה, והדרך לדעת מה קורה זה לדבר עם אנשים. שנית, לא נולדתי עם כל הרעיונות בעולם, רחוק מזה. אם אנשים לא ירגישו בנוח לבוא ולהגיד לי דברים, שלחלקם אני אגיד 'מה פתאום, השתגעתם?', אני לא אגיע רחוק".

כמיטב המסורת של מנכ"לי אינטל, לגרטי אין משרד מיוחד משלו: הוא יושב בקיוביקל בחלל אחד יחד עם אחרים. "וגם אין לי מקום חנייה שמור", הוא צוחק.

"מנסה לבלות עם הילד"

כשגרטי מדבר על תחומי העיסוק המרכזיים של אינטל בישראל, הוא מדבר פחות על כמה טרנדים שבאינטל אהבו לדבר עליהם בשנים האחרונים: טכנולוגיות המאפשרות לתקשר עם המחשב באמצעות תנועות, מבט ודיבור; מצלמות תלת־ממד ("מחשוב תפיסתי"); וכן פיתוח טכנולוגיות לגאדג'טים לבישים ולמכשירי "האינטרנט של הדברים" (הבית החכם, העיר החכמה וכדומה).

נשיא אינטל ישראל הקודם, מולי אדן, אהב מאוד לדבר על הנושאים האלה, לקדם ולדחוף אותם כאחד מכיווני העתיד של החברה, אך לא כולם התרוממו בשנים האחרונות. הגישה של גרטי יותר ריאליסטית: "אני חושב שכל פעילות כזו צריכה להיבחן על פי ההלימה עם האסטרטגיה של אינטל. זה צריך להתאים לעמודי התווך. בכל אחד מהעוגנים אנחנו במחזור חיים אחר, שזה בסדר גמור. ותמיד טוב שיהיו ניסיונות. יש תחומים שנראים מבטיחים, ומנסים, כי אחרת אפשר לבוא ולהגיד — למה לא ניסינו. בחלק מהמקומות אנחנו מנסים ומצליחים, ובחלק מהמקומות רואים שיש דברים יותר טובים".

לאחרונה, למשל, צומצמו מספר פרויקטים בתחום מצלמות התלת־ממד במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, ואף פוטרו עובדים. "זה קורה", אומר גרטי. "כל הזמן זה קורה. לא הייתי רוצה להיות בחברה שלא עושה את זה. לפטר אנשים זו חוויה מאוד רעה. למזלנו, בזכות הגודל שלנו, אנחנו יכולים לנייד אנשים לתפקידים אחרים. אם מסתכלים על גרף התעסוקה שלנו בשנים האחרונות, לא קטנו, להפך, אנחנו גדלים".

למרות גל הפיטורים בשנה שעברה?

"למרות גל הפיטורים. אינטל לא פיטרה בצורה עיוורת, המטרה היא לפטר כדי לאפשר גידול במקומות שצומחים".

כרגע רק 21% מעובדי אינטל הם נשים, נתון שכמעט לא גדל בשנים האחרונות.

"אנחנו לא במקום שהיינו רוצים להיות מבחינה זאת. אנחנו חייבים להשתפר. אם לא נמצא דרך להביא יותר נשים ולהגיע למגזרים שיש להם ייצוג לא מרשים בהיי־טק, לא נוכל להמשיך להתחרות. הסיבות קשורות גם לחינוך ולאוניברסיטאות, ואנחנו מנסים לעודד את זה, אבל גם לניואנסים. למשל, בראיונות עבודה, אם לא יושבת אישה בתהליך הקבלה, סוג השאלות וצורת ההערכה יהיו שונים מאשר כשאישה משולבת בתהליך. לכן אנחנו משלבים אישה בתהליך הגיוס. וזה פותח לנו דלת למועמדת שאחרת היינו אומרים לה לא, והיינו עושים טעות מטופשת".

מה דעתך בנושא שילוב פנאי־עבודה?

"אחד הדברים שלמדתי בארה"ב זה החשיבות של האיזון בין החיים הפרטיים לעבודה. זה לא קשור ללעבוד קשה או לא קשה. כדי שהחברה תצליח, העובדים צריכים להיות מאושרים. ואושר נגרם גם מהצלחה בעבודה וקריירה, וגם מהצלחה בחיים הפרטיים. אני נוסע הרבה, אבל כשאני בארץ, בימי ראשון ושני, אני משתדל לצאת מוקדם, לקחת את הילד מבית הספר, וללכת איתו עם התיק על הגב".

גם בת הזוג שלך חושבת שאתה מאזן?

"לא. אבל אני משתדל. גם היא עבודת קשה ויש לה קריירה משל עצמה".

מה אתה עושה חוץ מעבודה?

גרטי עוצר. "וואו. שאלה מאתגרת. אני אוהב ספורט, אבל לצערי עושה ספורט מעט מאוד ובעיקר צופה בספורט. אני מאלה שיקומו בארבע בבוקר לראות משחקים. אני מנסה לבלות זמן עם הילד".

ספרים? סרטים?

"הספר האחרון הוא ספר שקראתי עם הילד שלי. וסרטים? האמת, עיקר הצריכה הקולנועית שלי היא במסך במטוס".