בשבוע שעבר פורסם כי חוק הלאום המתגבש לא יגדיר את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כך עולה מדיוני ועדת השרים המיוחדת שמגבשת את נוסח החוק החדש. במקום אזכור של מדינה דמוקרטית, נאמר, מתלבטים השרים להסתפק בסעיף הקובע "כי ישראל היא מדינה יהודית ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". ישאל הקורא התמים מה ההבדל בין מדינה דמוקרטית לבין מדינה ברוח מגילת העצמאות המפרטת בפירוש ש"תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין"? האם אין אחד הם לכל פירוש ועניין?

לא! לא במוחם המתוחכם והמתחכם של יריב לוין ואיילת שקד. למשל, שוויון זכויות יכול להתממש גם בשלילת זכויות כללית ושווה - כלומר שוויון חוסר זכויות. לשון החוק היבשה מאפשרת פירוש כזה, ואז ברצונו של השליט הוא יכול להעניק הקלות והעדפות שאינן זכויות חוקיות, למשל ליהודים בלבד.

מטרת החוק היא לאפשר לבית המשפט להעדיף את השיקולים היהודיים במקום שבו הם מתנגשים בזכויות הדמוקרטיות השוות. אלא שאם הקורא של מגילת העצמאות הוא ישר וענייני - “חיי כבוד, חירות ועמל ישרים”, כפי שנכתב בה - הרי ברור לו שרוח העקרונות בה מדברת על שוויון זכויות מלא ולא על שוויון מלא של חוסר זכויות.

יותר מכך, מגילת העצמאות שולחת אותנו אל החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947 ומצהירה: "ב־29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל; העצרת תבעה מתושבי ארץ ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה".

בהחלטת האו"ם מפורט שהמדינות יערכו "בחירות לאסיפה המכוננת על יסודות דמוקרטיים" וש"האסיפה המכוננת של כל מדינה תעבד קונסטיטוציה דמוקרטית למדינתה". וכן כי "אזרחים ארץ־ישראליים וכן ערבים ויהודים שאינם אזרחים, הגרים בארץ ישראל, יהיו עם הכרת העצמאות אזרחי המדינה שבה הם מתגוררים וייהנו מזכויות אזרחיות ומדיניות מלאות".

הנה על כן, קריאה ישרה של מגילת העצמאות כוללת גם התחייבות למדינה דמוקרטית שבה שוויון הזכויות הוא לזכויות מלאות. מעבר לכך, קובעת החלטת האו"ם: "המדינות העצמאיות, הערבית והיהודית, והמשטר הבינלאומי המיוחד לעיר ירושלים יוקמו לא יאוחר מה־1 באוקטובר 1948”, וכן כי "הממשלה הזמנית של כל מדינה מוצעת תמסור לפני העצמאות הצהרה לאו"ם. התנאים הכלולים בהצהרה נחשבים כחוקים יסודיים של המדינה ושום חוק, תקנה או פעולה רשמית לא יסתרו תנאים אלה, ולא יפגעו בהם, ושום חוק, תקנה או פעולה רשמית לא יהיה לו תוקף יותר מאשר להם". למשל, חוק הלאום המתגבש אינו חוקי לפי מגילת העצמאות.

רוח מגילת העצמאות קובעת שתי מדינות לשני עמים וירושלים בינלאומית. למרות שמדינות ערב לא קיבלו את ההחלטה, יצאו למלחמה והפסידו את זכותן לדרוש חלק גדול מישראל לאור תוצאות מלחמת 1948 ומלחמת 1967 אחריה, ישראל אינה משוחררת מבחינה מוסרית מהתחייבויותיה במגילת העצמאות לקיום החלטת האו"ם מרגע שהשליטה בכל ישראל חזרה לידיה ב־1967. קביעת גבולות לפי 1967 - כן. התעלמות מחלוקת הארץ - לא. √