הורים רבים שמחו לגלות בתלוש המשכורת האחרון שלהם תוספת מרשימה שהושגה הודות לתוכנית "נטו משפחה" שהנהיג שר האוצר, משה כחלון, כצעד להקל על יוקר המחיה למשפחות צעירות. אלא שלצד אותם הורים מאושרים, ישנם גם לא מעט הורים שהתאכזבו לגלות שלמרות ההבטחות לגידול של אלפי שקלים בזכות החזר מס רטרואקטיבי מתחילת השנה, לא דובים ולא החזר. חלקם אף התקשרו למחלקות השכר במקומות העבודה שלהם כדי להבין איך קרה הדבר ומי העז לקחת להם את הטבת הענק שהבטיח להם כחלון.

אלא ששבועיים לתוך חודש יולי מתגלה הקאץ': למרות ההבטחה של שר האוצר כחלון לתוספת נקודות זיכוי לנשים ולגברים בגין ילדים עד גיל 6, מי שקורא את האותיות הקטנות מגלה כי מדובר רק בהורים לילדים שבשנת המס עוד לא חצו את הגיל הזה. כלומר, ילד שנולד בדצמבר 2011, גם אם זה ביום האחרון של השנה הקלנדרית, אינו מזכה את הוריו בנקודות המס הנוספות. לעומתו, ילד שנולד יום אחריו, ב־1 בינואר 2012, הניב להורים שלו נקודות זיכוי בשווי של 7,740 שקל (תוספת נקודות לאב ולאם במשך שנה). מעצבן? בהחלט.

באופן עקרוני יש היגיון באופן חישוב הנקודות. כל רואה חשבון מתחיל יודע לדקלם בעל פה את העובדה שחישוב המס מתבצע על בסיס של שנה קלנדרית. לפיכך, נקודות הזיכוי ניתנות לפי הגיל שאותו חצה הילד במהלך השנה המדוברת. אלא שהדבר הזה לא נהיר וברור למאות אלפי שכירים, שאינם בקיאים ברזי המס ומסתכלים רק על השורה התחתונה בתלוש המשכורת. וזה מעצבן על אחת כמה וכמה כשההבטחה המפורשת של כחלון היא לילדים עד גיל 6, שכן אותו ילד שנולד בדצמבר יחגוג את יום ההולדת השישי שלו רק בעוד חמישה חודשים.

אכזבה נוספת נרשמה בקרב אמהות, שלא הרגישו כמעט את התוספת הרטרואקטיבית בתלוש השכר שלהן. גם כאן, עיקר הבעיה היא בתיאום הציפיות ואולי בהגזמה בהצהרות מכיוונו של שר האוצר. מכיוון שהשוו בין נקודות הזיכוי של גברים ונשים ברמה של 2.5 נקודות, נשים שלפני כן קיבלו 2 נקודות זכו לתוספת של 0.5 נקודה בלבד, כלומר תוספת של 107.5 שקל לחודש, ובתלוש יוני התוספת המצטברת עמדה על 537.5 שקל. לא מעט, אבל בהחלט רחוק מההבטחה על "בונוס" של אלפי שקלים במשכורת. אם מוסיפים לכך גם את תשלום דמי ההבראה שנכלל במשכורת יוני, הרי שקשה מאוד להבחין בתוספת הזו אצל מרבית האמהות העובדות.