חולמים להקים עסק חברתי אבל מתקשים בהשגת מימון? הצעת חוק חדשה שעברה בכנסת בקריאה טרומית מציעה ליצור מבנה משפטי חדש שיותאם לצרכי העסק. מדובר בעסקים שאינם רוצים להתבסס על תרומות אלא לקדם את מטרותיהם במסגרת פעילות השוק העסקי. הצעת החוק נוסחה על ידי חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה בראשות ח"כ רועי פולקמן.
עסקים חברתיים (Social Enterprises) הם ארגונים שעושים שימוש בפעילות עסקית לשם השגת מטרות חברתיות. אלא שהחוק הקיים לא מגדיר כיצד יש לרשום אותם וכך הם נפלו בין ההגדרה של עמותה לבין ההגדרה של חברה למטרות רווח. עסקים אלה מוקמים בדרך כלל על ידי ארגוני המגזר השלישי במטרה לקדם את המטרות החברתיות שלהם בדרך שאינה מצריכה אותם לגייס תרומות אלא בשימוש בהכנסותיהם כעסקים.
הגדרה ברורה
הצעת החוק החדשה עושה לראשונה סדר בתחום ומגדירה במדויק מהו עסק חברתי: חברה שאושרה על ידי רשם החברות, פעילותה מכוונת למימוש מטרה חברתית שנקבעה בתקנונה ויש בפעילות כשלעצמה כדי להביא למימוש אותה מטרה חברתית.
בישראל קיימים היום על פי הערכות כ־1,000 עסקים חברתיים, כמו כאלה שמעסיקים אנשים עם מוגבלויות או שפועלים לפתרון מצוקות. אחרי שתשולם החקיקה מקווים בסביבת פולקמן להביא לחקיקה נוספת שתיתן לעסקים אלה קדימות במכרזים ותייצר עבורם הטבות מס ייחודיות. כן מתוכנן בהמשך מהלך שיאפשר למשקיעים להשקיע בעסקים ולקבל דיבידנדים מהרווחים.
עד כמה מדובר במהפכה בתחום? לדברי מיכל זימלר, מנכ"לית קרן INV, עמותה וקרן השקעות חברתית שפועלת בישראל כ־15 שנה, "עסק חברתי הוא יצור היברידי. הוא לא מלכ"ר או עמותה ומנגד הוא גם לא ישות עסקית. מיזמים או יזמים שרצו להקים עסק חברתי לא ידעו איך נכון לרשום אותו. אם הם ירשמו את עצמם כעסק הם לא יוכלו ליהנות מתמיכות ממשלתיות וישלמו מס מעסיקים. באנגליה כבר לפני 10 שנים חוקקו חוק שמתייחס לעסקים החברתיים. העולם הישן של עסקים מול עמותות לא קיים יותר. יש היום מודלים שמערבים את שני סוגי הישויות האלה. יש פה סוג של ארגון חדש שנקרא עסק חברתי".
לדבריה "מהחוק נעדרות הטבות מס לעסקים חברתיים, כמו הכרה של מס הכנסה בהוצאות חברתיות. אנחנו רוצים מתן פטור ממע"מ מעסקים חברתיים שמקבלים תרומות ותמיכות. אנחנו רוצים שיכניסו את העסקים הקטנים גם לחוק האנג'לים, כדי לעודד יותר זרימה של כסף עסקי לעסקים החברתיים. זה ייתן בוסט להרבה יזמים שישבו על הגדר. בבריטניה, למשל, מרגע שחוקק החוק מספר העסקים החברתיים זינק באלפי אחוזים", היא מוסיפה. INV מנהלת 3 קרנות השקעה, שמשקיעות ביותר מ־40 עסקים חברתיים בתחומים שונים.
"היינו בתחום האפור"
חנוך ברקת, יזם חברתי ומנכ"ל דואליס, קרן להשקעות חברתיות: "הצעת החוק היא עוד צעד ממש משמעותי לטובת החברה בישראל. זה עסק שמתפתח מאוד ב־5 השנים האחרונות והצעה היא תולדה שנעשתה עם הרבה גורמים בשטח, כמו פורום העסקים החברתיים. לא ידעו איך לאכול את החיה הזאת. מצד אחד יש פה עסק שרוצה להרוויח כסף, מצד שני יש פה מטרה של פעילות חברתית וקידום נושאים חברתיים. השילוב יוצר בלבול ומאוד מקשה על התמודדות רגולטורית בנושא מיסוי או האם גוף כזה יכול לקבל תרומות או השקעות. היינו בתחום האפור עד היום".
לדברי ברקת, ההשפעה עשויה להיות משמעותית: "אם יש 1,000 עסקים חברתיים בישראל, ואם אותם עסקים היו יכולים לגעת ב־5־10 אנשים בכל שנה, בעוד 5 שנים נוכל לסייע ל-50 אלף איש. הפוטנציאל פה מאוד גדול. כדי שזה יקרה צריך להיות בסיס רגולטורי".
פולקמן: "מדובר בביטוי של תפיסה כלכלית חדשה לגמרי. לראשונה בישראל יוכלו לקום ארגונים חברתיים שלא צריכים להישען על תרומות כדי להתקיים. ארגונים שהם גם רווחיים וגם פועלים למען מטרה חברתית. אנשים יוכלו לבחור לצד ההשקעה הכספית, לקדם מטרה חשובה. זאת בשורה אמיתית לארגונים החברתיים בישראל".
