אבוקדו המלך

אם פגשתם לאחרונה חקלאי מרוצה ומרוויח, תופעה נדירה בימים אלה, סביר להניח שהוא מגדל אבוקדו - הלהיט החדש של היצוא החקלאי הישראלי. עד שנות ה־80, פרי ההדר הישראלי היה הלהיט בחו"ל ואחריו הפלפלים מהערבה. כעת האבוקדו הוא המלך שנושא תג מחיר שיא באירופה - 4,000 שקל לטון. רוב הסיכויים שהחקלאי המאושר הוא קיבוצניק מכיוון שרוב מטעי האבוקדו בארץ הם בבעלות הקיבוצים.

קראו עוד: הפרי הירוק מככב באינסטגרם של הסלבס

בסניף של רשת וויטרוס (Waitrose) בלונדון, אחת מרשתות המזון הצומחות באנגליה, מוצעת אריזה אופיינית באירופה לאבוקדו מישראל: מארז של שלושה אבוקדו מזן האס, הזן המבוקש בחו"ל, שסימן ההיכר שלו הוא הקליפה המחוספסת והכמעט שחורה.

המארז מכיל אבוקדו אחד שחור מוכן לאכילה, אבוקדו אחד ירוק כהה המיוחד לאכילה בעוד יומיים־שלושה, ואחד ירוק שיבשיל בעוד שבוע. באירופה האבוקדו לא נמכר במשקל והמחיר, 1־1.5 יורו, הוא לאבוקדו אחד, לא גדול (האס מתאפיין בפרי קטן יחסית) - יקר יותר מישראל. מי אמר יוקר מחייה?

לדברי דרור איגרמן, מנכ"ל חברת היצוא החקלאי גליל אקספורט, תוך פחות מעשור אירופה שילשה את הביקוש לאבוקדו ויש עוד המון פוטנציאל לעתיד. אם בארץ הצריכה לנפש היא כ־5 ק"ג לשנה לאדם, באנגליה, בצרפת ובגרמניה הצריכה עדיין עומדת על 1.2־1.6 ק"ג בלבד.

דויד גלברט: "המרוץ לנטיעות של אבוקדו הביא למחסור בשתילים. אנחנו נאלצים להזמין שתילים שנתיים ושלוש מראש"

איך קרה שדווקא ישראל היא צרכנית כה גדולה של הפרי הרבה מאוד שנים בניגוד לאירופה? הכל בזכות הברון. כבר בתחילת המאה הקודמת הגיעו לישראל שתילי האבוקדו הראשונים, לאחר שהברון אדמונד דה רוטשילד וחברת פיק"א שהקים חיפשה מקורות פרנסה למתיישבים הראשונים ומצאה שמזג האוויר הישראלי דומה לזה של מקור האבוקדו - דרום אמריקה.

סגולה לשיפור האון

בשנות ה־60 הפך האבוקדו לגידול מסחרי בארץ. הבום העולמי בצריכת האבוקדו קרה רק בשנים האחרונות ומקורו בטרנד הבריאות. הדיאטנים העניקו לאבוקדו את מיתוג הקסם "סופר פוד" בגלל השומנים הלא רוויים והבריאים שהוא מכיל ושאר הערכים התזונתיים, ומכאן קצרה הדרך לצלחת.

את יתרונותיו הבריאותיים של האבוקדו ייחסו לו בערש הולדתו, דרום אמריקה: שמו שאוב מהשפה האצטקית ופירושו אשך, כנראה בגלל הדמיון בצורה, מה שגרם לאצטקים להאמין שיש באבוקדו סגולות לשיפור האון הגברי.  

כ־65,000 טון ייצאה ישראל בשנה האחרונה לאירופה בשווי של כ־500 מיליון ששקלים והדרישה רק עולה. המגדלים הישראלים ולא רק הם, לא מצליחים לעמוד בביקוש העולמי. "אנחנו נוטעים כמו משוגעים", אומר דוד גלברט מקיבוץ איילון שבבעלותו 700 דונם מטעים של אבוקדו. גלברט, בן הקיבוץ, הוא "האחראי על האבוקדו" כבר 40 שנה. "המרוץ לנטיעות הביא למחסור בשתילים ואנחנו נאלצים להזמין שתילים שנתיים ושלוש מראש", הוא אומר.

רוני יזרעאלי: "מנהלי סופרמרקטים באירופה מספרים שמתנגדי ישראל עושים נזקים לאבוקדו בסניפים - קורעים אריזות וחורצים את הפרי כדי שלא יקנו אותו"

לא רק שתילים חסרים. הנטיעות המזורזות הביאו גם למחסור בקרקע זמינה ולשותפות נדירה בין קיבוצים למושב. ארגון גרנות חיפש שטחים חקלאים לנטיעות חדשות ומצא שלמושב שדה ורבורג בשרון יש 500 דונם חקלאיים ששימשו עד אז לגידולי שדה. יחד הקימו שותפות עסקית לענייני אבוקדו בין גרנות, קיבוץ רמת הכובש ומושב שדה ורבורג הסמוך לו.

תאגיד "גרנות", הארגון האזורי של 43 קיבוצים מהשרון עד הכרמל, מחזיק שליש (25 אלף דונם) ממטעי האבוקדו בישראל ואחריו "מילואות", הארגון של קיבוצי הגליל העליון.

פעם עקרו מטעים

לא תמיד היה האבוקדו בוננזה, נהפוך הוא. רוני יזרעאלי, חבר קיבוץ נחשולים, בעלי מטע של 500 דונם אבוקדו ואחד הוותיקים בענף מספר כי "היו הרבה שנים קשות שאבוקדו נמכר במחיר אפס".

בשנות ה־90 היה משבר ועקרו מטעים. "מ־120 אלף דונם אבוקדו שגידלו בארץ בשיא המשבר, נשארו 30,000 ואי אפשר היה להתפרנס מהאבוקדו", הוא נזכר. "רק בשנים האחרונות יש פריחה והפוטנציאל גדול. אבל גם עכשיו באים תיירים או מתנדבים שאין להם מושג מה הפרי הזה, כי הוא עדיין יקר ונצרך על ידי אוכלוסיות חזקות. אבל הצריכה כל הזמן עולה גם במזרח אירופה".

ומה היתרונות של האבוקדו הישראלי?

יזרעאלי: "האבוקדו הישראלי נחשב כמעט אורגני. הסיבה היא שבישראל הוא גידול צעיר יחסית לדרום אמריקה, אין אצלנו כמעט מזיקים ולכן האבוקדו הישראלי חף כמעט לגמרי מריסוס. אנחנו גם שומרים על מטעים מטופחים, כי מטע מוזנח מושך מזיקים, ומשתמשים בהדברה ביולוגית. אני מגדל תנשמות כדי שיחסלו את המכרסמים. החקלאים הישראלים עומדים בתקנים מאוד מחמירים של האירופאים. כל רשתות השיווק באירופה, שהן הלקוחות שלנו, שולחות אגרונומים וקניינים מטעמם כדי לבקר ולפקח. הכל מתועד לדרישתן, אפילו המשכורות לעובדים. על כל קרטון שנשלח יש קוד של החקלאי המגדל והם יודעים שאצלנו מקצועיים מאוד. יתרון נוסף הוא שישראל קרובה יותר לשוק האירופאי לעומת דרום אמריקה, וההובלה קצרה יותר".

מתגברים על החרם

אתם לא סובלים מחרם של ה־BDS?

"הייתי בסיור בשוקי אירופה, דיברנו עם מנהלי סניפים ברשתות המזון והם כולם משבחים את איכות הפרי, אבל מתלוננים על כך שמתנגדי ישראל עושים נזקים לאבוקדו בסופרמרקטים, קורעים אריזות וחורצים את הפרי כדי שלא יקנו אותו. גם כל פעילות צבאית עוצרת את השיווק. נמל היעד שלנו הוא מרסיי בצרפת. היום יש בעיר אוכלוסייה מוסלמית גדולה ואנחנו הולכים על ביצים, וזה די מפחיד. כשהיינו בביקור במחסנים נערכה ממול הפגנה נגד ישראל. המזל הגדול הוא שיש מחסור עולמי וזה גובר על החרם של ה־BDS”.

לצד הרווחיות יש גם קשיים?

"אנחנו סובלים מקללת השפע. ככל שהמחירים עולים כך מתרבות הגניבות של הפרי. הבעיה הכואבת היא כנופיות הגנבים. זה כבר לא גנב בודד עם טנדר, אלא כנופייה מאורגנת עם 20 איש שפושטת על המטע. בפעם האחרונה גנבו לי 15 טון. אבל זה לא רק אצלנו, זו מכה בכל הארץ. לצד זה יש בעיה של מחיר המים כי מטעי אבוקדו צורכים הרבה השקיה. ויש גם הנזק ממזג האוויר שהולך ונהיה לא יציב. כשחם מדי, הדבורים לא מפרות, ואם זה בדיוק בפריחה - הפסדת עונה. השנה גם נפגענו מהקרה. בכלל, השקעה בחקלאות זה הימור גדול מאוד. הענף יכול להיות רווחי היום, ומחר יכול להשתנות ברגע".