"זכיתי בענק. אני האחד למיליון שקיבל בחזרה את חייו". כך כתב אמיר פרישר גוטמן ביומנו האישי שפורסם ב"ידיעות אחרונות", וכך חש לאורך כל השנה שחלפה מאז שהתגלה כי למרות האבחון ולמרות הטיפולים — הוא לא חולה בסרטן. בשבת הוא חגג שנה בדיוק לקבלת החיים בחזרה. בהיפוך אכזר של הגורל, באותו יום חייו הסתיימו בצורה כה כואבת, כה טרגית.
את השנה האחרונה הקדיש לפרץ של יצירה: הוא החל לעבוד על מחזמר, הצטלם לדוקו־ריאליטי "מחוברים" והעביר סדרת הרצאות בשם "על החיים ועל המוות — מה למדתי מכל זה". בסרטונים שקידמו את ההרצאה כיכב גם הים שאותו אהב, ועליו השקיף מהבית שבו התגורר עם הבעל ינאי והילד רוי בשכונת רמת פולג בנתניה. הבחירה בחוף הים לחגיגות השנה למה שהוא כינה "יום ההולדת החדש" הייתה טבעית. הוא קרא לאירוע "המסיבה הסודית". בתמונות משם הוא נראה מחייך ומאושר. איש לא שיער שהמוות יצליח בכל זאת לנצח.
פרישר גוטמן נולד לפני 41 שנה כאמיר פייגר, ילד אמצעי בין שלושה בנים. הוא גדל בקריית־חיים ועם גירושי הוריו, כשהיה בן 13 וחצי, החליט לקצר את שם משפחתו לפיי. במקביל לקח על עצמו את שם המשפחה של סביו מצד אמו, שמשפחתו נכחדה בשואה, והפך לפיי גוטמן. אחרי עבודה בצוות בידור באילת הגיעה הפריצה הגדולה ב־1996 עם להקת הבנים הראשונה בארץ: היי פייב. ההצלחה הייתה מסחררת, והוא נהג לספר איך עבר 13 דירות בארבע שנים בגלל המעריצות. אחרי ארבע שנים הלהקה התפרקה וגוטמן יצא לדרך עצמאית. קריירת הסולו כזמר לא זכתה לאותה הצלחה של היי פייב, ואת הבמה הוא כבש בעיקר כשחקן ("מרי לו") ובמאי (פסטיגל). ב־2009 השתתף בעונת הווי־איי־פי של "האח הגדול".
גוטמן לא מיהר לחשוף את חייו הפרטיים. רק ב־2007, בראיון ל"ידיעות אחרונות", יצא מהארון ואף חשף את הזוגיות הממושכת עם ינאי פרישר — דוגמן לשעבר ואז סטודנט לאדריכלות. הוא אהב לספר איך מיד לאחר הדייט הראשון בישר לחבריו: "הכרתי את בעלי לעתיד". אחרי חמש שנות זוגיות הם נישאו, והפכו לסלבס הגייז הראשונים שנישאו בישראל. לפני ארבע שנים נולד בנם רוי. הם חלמו להמשיך ולהרחיב את המשפחה. זה מה שהפחיד את אמיר יותר מכל בזמן ההתמודדות עם המחלה. "עכשיו, אחרי שהצלחנו בכל, אני עומד להשאיר אותו אלמן. ורוי שלנו יהיה יתום. איזה חוסר צדק", כתב אז ביומנו.
בפברואר 2016 הודיעה היי פייב על מופע איחוד. גוטמן מונה גם לבמאי המופע. ההתרגשות הייתה גדולה, אך אז, במהלך החזרות האינטנסיביות, הוא החל להרגיש ברע. הוא אובחן, בטעות כך יתברר בדיעבד, כחולה בלימפומה נון הודג'קין — סרטן בבלוטות הלימפה. "אני אדם מאמין ואופטימי לגבי המשך הדרך שלפניי", אמר אז. פרישר גוטמן ובן זוגו נכנסו למערכה נגד הסרטן בכל הכוח. הוא החל לקבל טיפול אינטנסיבי כדי לבלום את המחלה, שכלל גם כימותרפיה. הטיפולים פגעו במח העצם שלו, ובעקבות כך קבעו הרופאים כי ייאלץ לקבל השתלה. אבל דווקא הבשורה הזו הובילה לבדיקה אחרת, שבסופה התברר כי לקה במחלת קיקוצ'י — מחלה דלקתית שמאפייניה דומים ללימפומה. לאחר גילוי האבחנה השגויה עשו השניים את הסרט "ההמתנה לחיים" שבו סיכם פרישר גוטמן את התקופה הקשה. "אחרי מה שעברתי, כל יום הוא נס", כתב ביומנו. תסריט חייו של פרישר גוטמן רשם עוד פרק בלתי ייאמן.
את השיר האחרון הקליט לפני כשלושה שבועות, כשהתארח באולפני הטלוויזיה החינוכית, כחלק מצילומי העונה החדשה של "אני גיטרה" בהנחיית אבי סינגולדה. באופן סמלי, בתוכנית ביצע פרישר גוטמן את השיר Don't Stop Me Now של להקת קווין. "זה המנון לכל האנשים שרוצים להמשיך הרבה־הרבה זמן ולהישאר צעירים לנצח ולעשות חיים", אמר.
הטיפול האגרסיבי השאיר בו צלקות, נפשיות וגופניות, ובתחילת החודש הגיש הזמר תביעה בסך חמישה מיליון שקלים נגד בית־החולים איכילוב על אבחון לקוי. במקביל הפך לפעיל למען זכויות חולי סרטן ומחלימי סרטן. ביום חמישי האחרון השתתף, יחד עם בני משפחתו, בהפגנה למען זכויות הלהט"בים בישראל ומניעת הפלייתם בחוקי האימוץ. לאחר מכן נסע לחגוג את חייו בחוף הים, מוקף באוהביו. משם לא שב.
נשארו ארבעה
לפני 20 שנה הם הפכו לכוכבים • אתמול, נפרדו חברי להקת היי פייב מאמיר פרישר גוטמן • "כל אחד נושא בליבו את האמיר שלו"
ארבעת החברים של אמיר פרישר גוטמן ללהקת הבנים היי פייב התקשו אתמול להתמודד עם מותו הטרגי. המחלוקות והמשברים שליוו את חיי הלהקה, גם לקראת הופעת האיחוד שלה, פינו את מקומם לעצב גדול.
"אני שבור ומרוסק, בקושי נושם ולא יכול לדבר", אמר עידן יסקין ממקום מגוריו בניו־יורק, כשהוא עסוק בהכנות לקראת טיסתו לארץ להלוויה של אמיר. "הלב נשבר", אמר מייקל הרפז שנמצא בימים אלה בדטרויט, ושלח את תנחומיו למשפחה.
אייל דסאו סיפר בגרון חנוק על ההיכרות ארוכת השנים בינו לבין אמיר. "חווינו המון ביחד, וכמו בכל משפחה היו גם לנו מריבות, אהבות, תסכולים והישגים. כל אחד נושא בליבו את האמיר שלו. לאמיר שהכרתי היה לב גדול, אנושי. אדם שנתן את הנשמה בכל ההתלהבות להמון דברים שהוא עשה. עם השנים התקרבנו והתרחקנו, כולנו, אבל ליווינו מרחוק את ההתקדמות אחד של השני. לפני כשנה, כשניסינו לאחד את הלהקה, אמיר ואני היינו בצוות שדחף את האיחוד. לצערי התגלעו אז הרבה מחלוקות ומכאובים ולא הצלחנו לגשר על הפערים. חבל לי שהדברים לא הסתיימו בצורה שקיווינו לה. אני בטוח שאם אמיר היה עדיין חי עכשיו, היינו לוקחים זמן ומיישרים את ההדורים והמחלוקות. עם מי רבים אם לא עם מי שקרוב אלינו? כל מה שנשאר לי לעשות עכשיו הוא לקוות שהנשמה שלו נמצאת במקום טוב ולחבק את משפחתו".
התמונה האחרונה
"לא מאמינה. לא מעכלת. כועסת, שבורה, גמורה. איך הלכת לי? למה? אהוב שלי, איש סודי, אח. הכל אתה בשבילי". עם החברה הטובה מיכל אמדורסקי שעות לפני הטביעה
נפרדים מאמיר
"אמשיך להתפלל בשבילך, רק שהפעם אבקש מאלוהים שייתן לך מכל הטוב והחמלה כפי שמגיע לאיש שליבו היה טהור ואמיץ כמו שלך. ימים איומים במדינה, הלב מרוסק"
"מוות מצמרר ובלתי נתפס של לוחם חיים אמיתי. משתתף בצער המשפחה והחברים"
"מסרבת לקבל את הבשורה המזעזעת שאתה כבר לא כאן איתנו. רציתי להאמין שגם הפעם יתחולל נס. כי אם יש מישהו שיש בו את הכוחות והאהבה — זה אתה"
"אמיר שיקף לנו שאנחנו לא נחלקים לימין ושמאל, אשכנזים ומזרחיים, גייז וסטרייטים, אלא רק בין אלה שמפחדים מהחיים, מהחופש, משינוי, לבין אלה שבוחרים באומץ בחיים, בקבלה, באהבה".
טור הפרידה המלא - בעמוד 24
