גם השנה, כמו בכל יולי־אוגוסט, מתחוללות סערות המאיימות על פתיחת שנת הלימודים. הסערה החדשה השנה התעוררה לאחר שהכנסת העבירה את החוק לפיקוח על הפעלת הצהרונים. החוק החדש מנסה לעשות סדר בג'ונגל של המסגרות החינוכיות הבלתי פורמליות לילדים עד כיתה ג' – להטיל פיקוח על תנאי הבטיחות, טיב המזון, איכות החינוך וכשירות הצוות החינוכי במוסדות אלה. החוק גם קובע תקרה מקסימלית של 935 שקלים לסכומים אותם מותר לגבות מההורים.

לפני שנברר על מה המהומה, חשוב לציין שחוק הצהרונים היה מיותר לחלוטין אילו יישמו הכנסת והממשלה חוקים שנחקקו בעבר. אחד מהם הוא חוק יום חינוך ארוך, שנחקק כבר ב־1990, נדחה ונחקק שוב ב־1997 על ידי ממשלת נתניהו, ויישומו הושהה באמצעות "חוק ההסדרים" – החוק המפוקפק מבחינה דמוקרטית שמבטל, משנה ומשהה באבחת שלוש קריאות על חוק התקציב, חוקים שחוקקה הכנסת לאחר דיונים ארוכים. לפני שנה החליט שר האוצר כחלון, שתוכניתו "נטו משפחה" מקצה תקציבים למימון הצהרונים לחלק מהילדים, לדחות שוב את יישומו של החוק לשנת 2022.

בחזרה לחוק הצהרונים. לחוק מתנגדות שתי קבוצות מרכזיות. האחת היא קבוצת ההורים מהשכבות המבוססות, שמעוניינים שהמדינה תתיר להם לקנות בכספם שירותים נוספים מעבר לתקרה שקבע החוק. הם רואים את טובת ילדיהם בלבד, ואין להם עניין בשוויון ההזדמנויות החינוכי שהחוק מציע. זו אותה קבוצה שבכל פעם שנעשה ניסיון לממש את עקרון שוויון ההזדמנויות הכרוך בביטול הפריבילגיות שמהן היא נהנית – היא יוצאת למאבק. הקבוצה השנייה כוללת חלק מהגופים המפעילים צהרונים, כמו רשת ויצו, הטוענים שהסכום הנמוך שנקבע בחוק אינו מאפשר להם להמשיך להפעילם. התנגדותם אינה מפתיעה, שכן גופים נותני שירותים אינם מעוניינים בדרך כלל בפיקוח מדינתי והגבלת התשלום גם תפגע ברווחיהם. אולם אין צורך להיבהל. אם אכן יממשו את איומיהם, הצהרונים המופרטים יוכלו לחזור לבעלות הציבורית של הרשויות המקומיות שתוכלנה להפעילן.

לצד מהומת הצהרונים, מתחוללת גם הסערה השנתית הקבועה הנוגעת לתשלומי הורים לבתי ספר. המאבק מתקיים בוועדת החינוך של הכנסת על גובה התשלומים שישלמו ההורים עבור שירותים כגון טיולים שנתיים, מסיבות סיום, הזנה, שיעורי העשרה ועוד, שכן לפי חוק לימודי חובה משנת 1949 המדינה מחויבת לממן רק את אחזקת הבניינים ואת עלות העסקת צוות ההוראה. למרות שהוועדה מגבילה את הסכומים המותרים לגבייה, בפועל קיימת בבתי הספר חריגה מתמדת מהסכומים המאושרים והיעדר הפיקוח של משרד החינוך (כפי שציין דו"ח מבקר המדינה מ־2012) הוא שערורייתי.

השנה העלה יו"ר ועדת החינוך בכנסת, ח"כ יעקב מרגי מש"ס, הצעה לגבות את תשלומי ההורים לבית הספר באמצעות מנגנון המוסד לביטוח לאומי. לפי ההצעה הדי מהפכנית הזו, שגובשה לאחר הליך ממושך של עבודה יסודית ומעמיקה עם גופים חינוכיים רלוונטיים אחרים, תופסק לחלוטין גביית תשלומים מהורים על ידי בתי הספר, והמימון עבור שירותי חינוך ייגבה מדמי הביטוח הלאומי.

גבייה זו תהיה פרוגרסיבית והתשלום ייקבע לפי ההכנסה. כך, למשל, אנשים המשתכרים שכר מינימום יצטרכו לשלם תוספת של שבעה שקלים לחודש בלבד לדמי הביטוח הלאומי, ואנשים המשתכרים שכר בגובה פעמיים מהשכר הממוצע במשק ישלמו תוספת של 34 שקלים לחודש. קבלת ההצעה תפטור אותנו מהקרקס המשברי השנתי החוזר על עצמו, תחסוך ביורוקרטיה מיותרת שמנהלי בתי הספר צריכים לעסוק בה, תחסל את תרבות ההסתרה והשקר של תשלומי הורים ותצמצם את אי־השוויון בחינוך. √