משיח השקר

במוצאי שבת בחודש מרס שנת 1991 נכנס בנימין נתניהו אל בית הוריי ברובע היהודי בירושלים. ישבנו אז שבעה על אחי אלחנן שנרצח יומיים לפני כן בדקירות סכין לא רחוק מהבית וסגן שר החוץ נתניהו התנצל מאוד ואמר שהתחתן שלשום לכן לא הספיק להגיע ללוויה של אלחנן.

על רקע הדברים שכתבתי, נקבצה החבורה המשונה שמתגודדת בפאתי בית ראש הממשלה והחלה לחרף ולגדף אותי בטענה שאני "ימני להשכיר". אחת הכריזה שאני למעשה שמאלן, כי אני הרי עובד ב"ידיעות אחרונות". אחר כינה אותי משרת. ח"כ לשעבר צייץ שאי אפשר לקנות ממני אידיאולוגיה. איש מהם לא פירק את הטענות לגופן. בטור הראשון נמנעתי מנימה אישית. אני באמת רואה את עצמי כגרגר אבק בהיסטוריה של ישראל לעומת בנימין נתניהו. אלא שבצוק העובדות, כל הטענות של כת המאמינים העיוורים בנתניהו היו אך ורק אישיות. עכשיו הרגע לחזור אחורה בזמן.

אני לא זוכר הרבה מהביקור ההוא של ביבי אצלנו בבית, רק את תחושת ההבטחה הגדולה שסימן אחרי שממשלת שמיר גרמה לנו לחוש מופקרים לנוכח טרור הסכינים. הלכנו אחריו בהפגנות שאליהן לקחו אותנו מהישיבה התיכונית נגד הסכמי אוסלו, חשבנו ששופכים את דמו כשהאשימו אותו בהסתה שקדמה לרצח רבין, בכינו משמחה כשניצח בבחירות 1996 וכשהוא הגיע לכותל המערבי שעות ספורות לאחר מכן חשבנו שהמשיח הגיע. עד כדי כך.

מאז טעמנו ממנו בעיקר אכזבות. כעבור כמה חודשים הרוצחים של אלחנן נתפסו. התגובה המיידית שלי היתה תחושת גועל. עד אותו רגע הם לא היו דמויות מציאותיות בשבילי וכבר כילד הבנתי שהם הולכים להיכנס עכשיו לבית סוהר ולקבל תנאים של פנימיה בחסות המדינה. נתניהו מפיץ ספין על עונש מוות למחבלים שסתם יוצר ציפייה אצל משפחה מרוסקת, אבל אני זה שצריך לשכנע שאני ימני.

זמן קצר אחרי בחירתו נתניהו כבר נפגש עם יאסר ערפאת, לחץ את ידו ואז חתם גם על הסכם חברון. זו היתה עוד מכה אחת בשרשרת.

בכפר מימון, בהפגנה המרכזית נגד ההתנתקות, משוחרר טרי ובוגר מכינת "עצמונה" בגוש קטיף, מצאתי את עצמי עומד בפעם הראשונה מול חיילי צה"ל. לא חלמנו להרים יד, אפילו לא להתווכח. בנימין נתניהו היה זה שהצביע בעד התוכנית האומללה הזאת כשהגיעה לכנסת.

שש שנים אחר כך הוא שיחרר את הרוצחים של אלחנן. איש לא עדכן אותנו בכך. בטח לא התייעץ. אני הייתי צריך לגלות את זה בעצמי בחיפוש ברשימת שמות המחבלים. לא הצלחנו להבין זה איך דווקא נתניהו הוא זה שמוביל כזה צעד.

מאז בחירות 1999 לא החמצתי אף הצבעה בישראל. בכל הפעמים שבהן נתניהו עמד לבחירה כלשהי, אין פעם אחת שבה לא הצבעתי למפלגה שבה התמודד או לאחת שאיתה בחר להרכיב קואליציה. 90 אחוז מבני המשפחה שלי גרים ממזרח לקו הירוק וגם אני ביליתי שם שנה עם משפחתי ממש לא מזמן. אם הייתי מעניין מישהו, הייתי מוכן לכתוב כאן ועכשיו את התוכנית שלי למאבק בטרור, להתמודדות עם ההסתה הפלסטינית ועם זו שמתרחשת לא פעם ממש כאן מתחת לאף שלנו בקרב ערביי ישראל, לבניה נרחבת במקומות מוקפאים. נתניהו מעולם לא עשה כלום בכיוון הזה. השוליות הקטנות שלו יודעות את זה היטב ולכן כל שנותר להם הוא רק להסיט את האש מנתניהו. אפילו אלי הקטן.