בעקבות תקנות חדשות למתן ויזה לארצות־הברית, השתנתה גם "רוח המפקד" בשגרירויות האמריקניות בעולם. בעקבות הצו הנשיאותי של דונלד טראמפ, שכותרתו "Buy American" (בתרגום חופשי: "רכשו מתוצרת ארצות־הברית, והעסיקו אמריקאים"), השתנה מערך השיקולים לאישור ויזת עבודה.

בהקשר של הוויזה מסוג L1 - הנפוצה ביותר לרילוקיישן של ישראלים לארה"ב - משמעות התוספת הזו היא לגונן על האינטרסים של עובדים אמריקאים ביישום חוקי ההגירה. הנחיה חדשה דומה הוספה גם לתקנות של ויזות עבודה אחרות כמו E1, O1, H1B.

בשל כך, בקשות לוויזות עבודה שלדעת הקונסול אינן מטיבות עם האינטרסים של עובדים אמריקאים עלולות להיות מסורבות. לדוגמה, מעכשיו הקונסול יכול לסרב לבקשה של ישראלי שאמור לעבוד בארה"ב בכדי לייבא מישראל מוצרים במחיר זול יותר ממוצרים דומים מתוצרת אמריקאית, ובכך עלולים לפגוע ביכולתו של היצרן האמריקני להמשיך ולהעסיק עובדים מקומיים. זהו גם הדין כאשר ישראלי יבקש לעבוד כמומחה זר בהיי־טק, כאשר לדעת הקונסול לא נעשה די לאתר עובדים אמריקנים לאותו תפקיד.

עו"ד ליעם שוורץ, מומחה לויזות עבודה לארה"ב: "ראיון לוויזת עבודה בשגרירות עשוי להפוך משיחת נימוסין לדיון כלכלי נוקב. מומלץ לחברות ישראליות להכין את העובדים לפני ראיון עם הקונסול ולנמק כיצד הרילוקיישן יסייע להמריץ את כלכלת ארה"ב".