תשעה חיילים שביקרו במרפאה אזרחית אחת אובחנו כחולים בחצבת. חשש מהתפרצות המחלה.

על פי ההערכה, אחד החיילים ביקר אצל קרובי משפחתו באוקראינה, נדבק שם בנגיף וחלה. באחד מביקוריו במרפאה אזרחית הוא הדביק ככל הנראה שמונה חיילים נוספים שהמתינו בתור לרופא. החיילים אינם מכירים זה את זה ואינם משרתים באותה יחידה, וכולם פיתחו תסמינים קלים בלבד של המחלה.

מצה"ל נמסר כי הנושא בטיפול וכולל מעקב רפואי לחיילים החולים ומתן טיפול מונע לאנשים שאיתם באו במגע. "צה"ל, בשיתוף משרד הבריאות, ביצע חקירה לאיתור המקרים ולזיהוי מקור ההדבקה", מסר דובר צה"ל. "נדגיש כי מקור ההידבקות אינו במרפאה עצמה אלא בשהות במחיצתו של חולה".

בתוך כך נרשמה באחרונה עלייה חדה במספר חולי החצבת בישראל. על פי נתוני משרד הבריאות, בעוד שבכל השנה שעברה חלו בחצבת שמונה בני אדם בישראל, בארבעת החודשים האחרונים דווח על 26 מקרי הדבקה חדשים.

על פי הדיווחים גם באירופה נרשמה עלייה בתחלואה בחצבת, כשבשנה האחרונה דווח על יותר מ־6,000 מקרי הדבקה חדשים. התחלואה באירופה מתרכזב בעיקר בשבע מדינות: רומניה, איטליה, צרפת, גרמניה, פולין, בלגיה ואוקראינה. בעקבות כך המליצו בחודש יוני משרד הבריאות ומשרד החוץ ליוצאים לאירופה ולהתחסן נגד חצבת.

במשרד הבריאות טענו אתמול כי לא מדובר עדיין בהתפרצות של המחלה, אולם אפידמיולוגים בבתי־חולים ברחבי הארץ סבורים שמדובר בתחלואה משמעותית מעל המידה הסבירה. במשרד הבריאות הדגישו כי רמת הכיסוי של החיסונים בישראל היא בין הגבוהות במערב, עם 97% כיסוי למנה ראשונה ושנייה של חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, וכי יש במלאי מספיק חיסונים נגד חצבת על מנת לבלום כל תרחיש.

מחלת החצבת נגרמת על ידי נגיף בשם זה. היא מועברת מאדם לאדם בעת פיזור הנגיף לסביבה, בין השאר בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה. מדובר במחלה מאוד: לאדם שאינו מחוסן ונחשף לחולה במחלה יש סיכוי של 90% להידבק בעצמו.

מי שחלה בחצבת יסבול בתחילה מחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור. ביום הרביעי או החמישי למחלה תופיע תפרחת בצבע אדום כהה, שדומה לפרחי החצב ומכאן שם המחלה. התפרחת תתחיל באיזור הצוואר ותתפשט בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים. כעבור שלושה ימים תיחלש הפריחה ומאותו שלו יחול גם שיפור בהרגשת החולה.

חצבת עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים. כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת באוזן, שלשולים ודלקת בקרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח. סיבוך נדיר מאוד, שיכול להופיע כ־10 שנים אחרי המחלה, הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים. הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל חמש ואצל מבוגרים מעל גיל 20, וכן בחולים עם דיכוי מערכת החיסון. 1–3 ילדים מכל 1,000 חולים מתים מהמחלה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "עקב פעילות ארוכת שנים של משרד הבריאות, ישראל הינה בין מדינות אירופה הנמצאות בביעור מחצבת. לפיכך אין בארץ שרשראות הדבקה ממושכות של מחלה זו. למרות זאת, גם למדינה בביעור מחצבת יכולים להגיע מקרים מיובאים מחו"ל ולהדביק מעגל קטן סביבם".