ברגע זה משמידים דרקונים את איסלנד. 'משחקי הכס', שרבות מהסצנות שלה מצולמות באי המופלא, מניעה תיירות מפלצת. השנה מצפים בחרדה לשני מיליון תיירים, פי שבעה ממספר התושבים. מלונות נסגרים מראש לשנה. הגייזרים, הפיורדים והרי הגעש בסכנה. והמחירים כמובן מרקיעי שחקים. לא שזה יעצור את הג'ון סנואו התורן, כלומר דביל בשם מייקל מניו־יורק, או רחמים מרעננה.

איסלנד עוד כסף קטן מול ברצלונה. במשחקים האולימפיים של 92' קראה בירת קטלוניה לעולם להגיע אליה. רבע מאה אחרי, העולם הותיר עיי חורבות. ככה זה עם גאודי, לאו מסי, פסטיבלי פרימוורה וסונאר, והרבה צ'ורוס עם שוקולד. השנה מגיעים מעל 36 מיליון תיירים לעיר, על 1.6 מיליון תושבים. אלה מעתיקים את ביתם הרחק, מפקירים את הרובע הגותי לסוחרי גראס ומיליון ברים עם מוזיקת פופ רעה, עבור גדודי המשובטים. לבסוף, הפשיזם כן עבר.

לא צריך טרור איסלאמי או הגירת פליטים מאפריקה. העולם הראשון יודע הכי טוב איך להרוס את עצמו. כו־לם רוצים לטייל בעולם הגלובלי הזה, כו־לם רוצים להעלות אלבום משגע לפייסבוק, ה־FOMO הארור הזה. והיום זה קל, טיסות לואו־קוסט, Airbnb, אובר, וסתם ספינות שפולטות את תיירי היום לעוד סלפי וטי־שירט סובניר.

אירופה מנסה להתגונן. בברצלונה מפנצ'רים אופני תיירים. אתמול התקיימה צעדת מחאה בסן־סבסטיאן, זמן קצר לאחר שרעולי פנים השתלטו על רכבת. במקומות פופולריים מנסים לפגוע במשכירי דירות הנופש. רומא אסרה על שתיית אלכוהול בחוצותיה, מיולי עד סוף אוקטובר, מעשר בלילה עד שבע בבוקר. בוונציה מגבילים את מספר התיירים. אך השקיעה בלתי נמנעת.

תנ"ך המטיילים Travel Independent מקפיד לעדכן את צמרת המקומות שנהרסו ע"י תיירות. נכון להשבוע: איי ספרד (מיורקה, איביזה); קנקון ויוקטן במקסיקו; החופים והאיים המפורסמים של תאילנד; החוף האגאי של טורקיה ויוון; באלי ופיג'י; צל"ש לקטמנדו. אלה נחרבים בצל אסונות מפורסמים מהעבר - הקוסטה דל סול, שבו כביש החוף הפך למדרחוב מטונף של שיכורים, אנגלים בעיקר; חופי גואה לאחר פלישת הצבא הרוסי, ואיסור המסיבות; ואמסטרדם, הו אמסטרדם, שהייתה ואיננה.

בינתיים אנחנו מחוץ לעין הסערה. דווקא בזכות הריחוק היחסי, הבידוד הפוליטי, המחירים המופקעים. ישראל מאמינה בחליבת צליינים פראיירים, לא בתיירות צעירה. תל־אביב המלהיבה נאלצת להדוף בינתיים רק את גלי "אחינו" מצרפת. אבל מחמת נטייתם לאכול רק כשר - ואין כמעט מסעדה כזו בעיר - בינתיים עוד אפשר לנשום. רק שלא יפרוץ פה שלום.