זה הקיץ של המועקה באירופה. גלי ההגירה נבלמו, ואפילו הכלכלה מתאוששת. ובכל זאת, ברחבי היבשת לתושבים נמאס והם יוצאים למחות. נגדכם, התיירים. כן, החופש הגדול בארץ מתקרב לסיומו, והרצון להתרענן באירופה בסוף הקיץ חזק מתמיד, אז אם אתם מתכננים חופשה כדאי שתדעו שבכמה ממוקדי התיירות המובילים הולכת ומתגברת המחאה. היא מדאיגה לא רק את התיירים, אלא בעיקר את תעשיית התיירות העולמית.

מה שהחל במחאות נקודתיות, כמו קריאות של התושבים להחמיר את הענישה כנגד תיירים סוררים או שכונות מקומיות שדורשות להגביל את מספר המלונות באיזורן - הפך לגל מחאה של ממש עם שורה של הפגנות וגרפיטי עוין נגד תיירים. בברצלונה המחאה אפילו גלשה למעשים חריפים יותר.

בכלי תקשורת בעולם כבר מכנים את זה תחת השם "tourism–phobia" (פוביה מתיירות), ולצד טענות כי הזעם נובע גם מאידיאולוגיות אנטי־קפיטליסטיות או לחילופין שנאת זרים - ניכר כי גם יש מקרים רבים שבהם נטען כיצד השתלטות התיירים על המרחב הציבורי גורמת לשינוי עצום באופיין של הערים וגם על יוקר המחייה בהן.

חלק גדול מהמתח ניתן גם לייחס לתופעה חדשה יחסית - אפליקציית Airbnb, שגורמת לזינוק במחירי השכירות בערים המתוירות ובעיקר בשכונות שליד מוקדי התיירות, ומנגד היא מרגיזה את המלונאים. בפריז, למשל, הוטל בעקבות זאת איסור להשכיר דירה באפליקציה ליותר מ־120 יום בשנה, וכבר הוטלו ב־2017 קנסות על המפרים ב־615 אלף יורו. קומנדו של העירייה מסתער מדי פעם על רבעים מבוקשים. הם מזהים דירות לפי התמונות באתרים ומופיעים בבניינים. שם הם מתחזים לסוקרים מטעם משרד התיירות ומנסים להוכיח שהדירות אכן מושכרות לזמן קצר.

צרפת וגרמניה אף הודיעו שיפעלו באופן מתואם מתואמת כנגד האפליקציה כמו שפעלו מול ענקיות כמו גוגל, בטענה שיש לה "מדיניות מס בלתי מתקבלת על הדעת" המאפשרת למשכירים להעלים מס.

מוקד המחאות הקיץ ספרד, ובעיקר ברצלונה - שם המתחים הולכים וגדלים לאורך השנים האחרונות על רקע עלייה חסרת תקדים בכמות התיירים, שהגיעה לשיא של 75.6 מיליון אשתקד, ובעקבות זאת גם עלייה במחירי השכירות. ענף התיירות הוא אחד העיקריים בייצור מקומות עבודה במדינה, ומהווה כמובן מנוע כלכלי חשוב המכניס כ־12% מהתמ"ג. מדובר בהכנסה של כ־77 מיליארד יורו למדינה ב־2016 בלבד. לא רע בכלל.

יותר מדאיג מאבטלה

בראש הפרמידה הנוצצת הזאת עומד מחוז קטלוניה, כיעד תיירות מספר אחת בספרד. ב־2016 ביקרו בו כ־17 מיליון תיירים, יותר מ־22% מכלל תיירי החוץ שהגיעו לספרד במהלך השנה שעברה. כל תייר השאיר בממוצע כ־140 יורו ביום.

המספרים המרשימים האלה לא מנעו מעשרות תושבי שכונת החוף "ברצלונטה" בברצלונה לצאת בשבת האחרונה להפגנת מחאה נגד התיירים. ההפגנה התקיימה בחוף הסמוך לשכונה, שידועה גם במסעדות החוף שלה, ויצאה נגד שיטפון התיירים שהביא לטענתם לעלייה במחירי השכירות, כמו גם ברמת הרעש ובמספר מקומות הבילוי, שגורמים לדבריהם לעזוב את השכונה בה גדלו בחיפוש אחר שקט.

את ההפגנה אירגנה תנועת "ברצלונטה אומרת מספיק", שרוצה לעצור את תופעת הדירות להשכרה לתיירים, ששינו לדעתם את רוח השכונה, מאינטימית־מסורתית להמונית. המפגינים לבשו חולצות צהובות עליהן התנוססה בקטלאנית הסיסמה "ברצלונטה אינה למכירה".

לדברי אסתר חורקרה, ממובילות המחאה. "המראות של תיירים שיכורים שעושים את צרכיהם מאחורי כל פח זבל ברחוב - ובעיקר מחירי השכירות שמאלצים את זקני השכונה לעזוב - אינם קלים. 80% מחברי הילדות שלי נאלצו לעזוב, ועכשיו הדירות שלהם הועמדו לשכירות לתיירים". מסקר שערכה לאחרונה עיריית ברצלונה, הפכה הבעיה לדאגה מספר 1 של התושבים, ועקפה את בעיית האבטלה, שהייתה במקום הראשון מאז המשבר הכלכלי.

סיבה נוספת לעובדה שהמחאות מתמקדות בספרד היא ארגונית־פוליטית: "אראן", תנועת הצעירים של מפלגת השמאל הקטלונית הרדיקלית "קאפ" לקחה על עצמה להוביל את המחאות נגד התיירים, באופן שגם מרגיז את הממסד בספרד. לא בכדי ראש הממשלה מריאנו ראחוי, העומד בראש קואליציית ימין, מעדיף לתייג אותם כ"קיצוניים ופרובוקטיביים".

המעשה הקיצוני ביותר שנחזה עד כה היה חיתוך צמיגי אוטובוס תיירים בברצלונה בחודש שעבר ליד איצטדיון הקאמפ־נואו. 4 פעילים של קאפ, חבושים במסכות, איגפו את האוטובוס, שהיה מלא בתיירים בריטים, צעקו לעברם, ניערו אותו וחתכו לו את הצמיגים תוך כדי שהם צועקים "התיירות הורגת את השכונות" ומרססים גרפיטי על החלונות. "היינו בטוחים שמדובר בפיגוע טרור, זה היה מפחיד", סיפר התייר אנדרו קארי.

עם זאת, חשוב להבחין בין התנהגות ונדליסטית של קיצוניים אנרכיסטיים שיוצאים נגד הקפיטליזם באופן גורף, לבין מחאה מצד אזרחים המודאגים מתופעות הלוואי של תור הזהב התיירותי ממנו נהנית העיר. "אנחנו נגד ההתנהגות האלימה, וזה רחוק מלהיות פוביה מתיירים. אידיוטי לגמרי לחשוב כך", אמר אחד ממארגני המחאה בברצלונטה. "הדבר היחיד שאנו רוצים הוא למצוא את הדרך לשמור על המנוחה, השכונה והמגורים שלנו". אנשי המחאה דורשים מממשלת קטלוניה לפעול נגד העלייה החדה בכמות הדירות לשכירות לתיירים ולהביא לפינוי הדירות הלא חוקיות, למען מגורים לאזרחים. לטענתם יש בשכונה כ־600 דירות שכירות לתיירים הפועלות ללא רישיון. בברצלונה כולה קיימות כיום כ־15,880 דירות לייעוד לתיירים, כ־6,200 מהן ללא רישיון.

עומס התיירים לא בא לידי ביטוי רק בסולם הספקולציות הנדל"ני. מספיק ביקור אחד בשוק הבוקריה הפופולרי בשדרת הראמבלה בבברצלונה כדי להבין שהעיר היא מזמן לא של התושבים. תיירים רבים פוקדים את השוק מדי יום - מה שהיה מאז ומתמיד חלק מאורח החיים היומיומי ושולחן האוכל של המקומיים. התוצאה: עומס, צפיפות ועודף פלאשים של מצלמות המקשות על מסחר נוח ונגיש.

בתגובה החליטה עיריית ברצלונה להפעיל יחידה מיוחדת של פקחים במקום, שמטרתה למנוע מהמבקרים, בעיקר התיירים, לרוץ, לצעוק, לחסום את המעברים וכמובן לחסום את הגישה לעמדות המכירה למען פוזה נוספת למצלמה. הפקחים גם אמורים למנוע כניסה של קבוצות תיירים מאורגנות המונות יותר מ־15 איש. "אנו רוצים לשמור ולהבטיח דו קיום בשוק הטוב ביותר בעולם. להשיב את הבוקריה לתושבים ולעודד את המכירה המסורתית", הסבירה מונטסראט ביארין, ראש מועצת השווקים בעיר.

בנוסף לברצלונה, התקיימו תהלוכות נגד תיירים גם באי מיורקה ובסן סבסטיאן שבחבל הבאסקים, אבל אין ספק שקול המחאה לא יפגע בתעשיית התיירות בספרד בכלל או בברצלונה בפרט. שמה של העיר הולך לפניה בזכות הארכיטקטורה, הגסטרונומיה, החופים וכמובן קבוצת הכדורגל המפואר. אבל עבור דרג הפוליטיקאים אמורים קולות המחאה להדליק נורה אדומה שתאיר את הדרך לנוסחה הטובה ביותר המשלבת בין צרכי התיירים והמקומיים.

מוט סלפי שווה קנס

אך לא רק בספרד: בחודש שעבר בונציה נערכה תהלוכה של 2,000 תושבים - בעיר בה חיים רק 55 אלף תושבים, אך מבקרים בה כל שנה 20 מיליון. המוחים טענו כי תנועת התיירים הבלתי פוסקת לעיר מאלצת אותם לעזוב, בעיקר מכיוון שמחירי השכירות הפכו בלתי סבירים. בין היתר הם נשאו שלטים "אני נשאר פה". ראש העירייה הכריז בתגובה כי יקדם חוק שיאסור השכרת בתים לתיירים.

בעיות אחרות בערים רבות היא התנהגות פרועה ואף אלימה של תיירים, המגיעים להתפרק או שלא מכירים את החוק.

ברומא, למשל, הוצג ונאכף בחומרה איסור על התיירים לטבול במזרקות המפורסמות - נוהג שהתגבר הקיץ בגלל גל החום הכבד "לוציפר" - וגם בגלל תיירים שמדמיינים שהם דוגמנית בסרט "לה דולצ'ה ויטה" של פליני. כן נאכף האיסור לשתות אלכוהול בחוץ בשעות הלילה.

גם במילאנו הוטלו הקיץ איסורים, כמו להניף מוטות סלפי, ודוכני אוכל לא מורשים המיועדים לתיירים נקנסו.

ובקרואטיה, בעיקר בדוברובניק, החלו להטיל הגבלות על "תיירי הקרוזים" שיורדים אל העיר באלפיהם מבלי לישון בה בכלל. בין היתר נקבע לראשונה מספר מירבי של תיירים שיכולים לבקר בעיר העתיקה בשעה מסוימת, ומעבר לו יהיה מותר לרשות המקומית להכריז על "עוצר" בנמל ולמנוע ירידת תיירים מהספינות.

דאנקן מקאן, חוקר בריטי במכון המחקר New Economics Foundation, הסביר ל"גרדיאן" את הסיבות למתיחות וציין שהעלייה המתמדת בכמות הקרוזים ובזמינות דירות באתרי שכירות נוסח Airbnb הופכות את היעדים בדרום אירופה לאידאליים לחופשות זולות קצרות, והקפיצו את כמות התיירים.

סיבה נוספת ומעניינת לא פחות היא חיסול שוק התיירות בצפון אפריקה על רקע האביב הערבי ומתקפות דאעש ביעדים כמו טוניסיה. יעדים אלה היו פופולאריים בקיץ עבור האירופאים, וכעת המיליונים שהיו נוסעים לשם מחפשים את עצמם בחופי אירופה. "התנודות הללו יוצרות לחץ וצפיפות על יעדים מסויימים", אומר מקאן. "במצב כזה התושבים מקבלים תחושה שהם 'נכבשים'. בעיקר אם מדובר בערים או שכונות שהן עתיקות יותר, ואז גם הרחובות קטנים וצפופים יותר".

אבל הסיבה המרכזית בסוף, מסביר מקאן, היא פוליטית, ותחושה של התושבים שהעיר והמדינה לא דואגים להם - ולכן יש לראות את המחאה כחלק מהגל האנטי ממסדי הכללי במערב. "מספרי התיירים עלה, אבל אני לא רואה איך זה גורם לכזו התרגשות. מה בעצם השתנה כאן? בעיקר התחושה שהפוליטיקה כבר לא משרתת את האדם הפשוט יותר. עד שזה לא ישתנה, גם גל המחאה הזה לא יחלוף".