זה לא ייגמר.

כאשר מדובר בטרור על רקע שחרור לאומי המטרות ידועות ואפשר להגיע לפשרות. אפשר היה להתמודד עם הטרור הבסקי, הטרור הטמילי ואפילו הפלסטיני כל עוד המטרה הייתה מוגדרת, ולפעמים אפילו מובנת. אבל הטרור שהיכה אתמול בברצלונה שייך למחלקה אחרת. מאז פיגועי התופת בניו־יורק מדובר בטרור שלא דורש מהמשטרים שאליהם הוא מכוון להתנהג יפה יותר או לממש דרישות מסוימות. זה טרור שנובע מעצם קיומם של "כופרים".

גם מוסלמים שאינם ג'יהאדיסטים הם "כופרים". למעשה כבר למעלה מעשור הם הרוב המוחלט של קורבנות הג'יהאד. לפני שלושה ימים נרצחו למעלה מ־30 בני אדם בפיגוע בניגריה, כששלוש מחבלות מתאבדות פוצצו את עצמן בשוק הומה ליד מחנה פליטים. כשמדובר בברצלונה, פריז, לונדון או ירושלים עולות מדי פעם ההצדקות הרגילות על הכיבוש או על פשעי המערב או על ההפצצות בעיראק, בסוריה או באפגניסטן. אבל מדוע הג'יהאד שולח מתאבדות לרצוח פליטים מוסלמים? במה הם פשעו? הרי רובם היו מוסלמים אדוקים.

המכנה המשותף לכל פיגועי הג'יהאד הוא הקנאות הדתית שהתפתחה בעשורים האחרונים, פועל יוצא של חינוך ושטיפת מוח. לא כל המוסלמים תומכים בטרור. רחוק מכך. כאשר שיעורי התמיכה בהחלת חוקי השריעה, במתכונתם המחמירה, נעים בין 56% בתוניסיה ל־91% בעיראק, וכאשר התמיכה בדאעש נעה בין 6% בקרב הפלסטינים ל־14% בניגריה, וכאשר בקרב המוסלמים באירופה מדובר באחוזים לא הרבה יותר נמוכים, אז פוטנציאל המתאבדים נמצא ברמות מפחידות.

זו לא האפליה, זה לא הכיבוש, זו לא ההדרה ולא שאר התירוצים מתוצרת אלה שרוצים לפייס ולהבין. בדיוק להפך. ככל שהרב־תרבותיות פרחה בעשור הקודם, בשם הכבוד לאחר, כך התפתחו חממות לרדיקליות ומרכזי שטיפת מוח. העולם כולו, ממנדררי שבניגריה עד ברצלונה שבספרד, משלם מחיר על היד החופשית שניתנה לרדיקלים להפיץ את משנתם.

ברקע מצויים מצדיקי הטרור. טאימור עבד אל־ווהאב התכוון לפוצץ את עצמו במרכז מסחרי בשטוקהולם. הוא היה שוודי בעצמו. שוודיה לא עשתה לו שום דבר רע. להפך. הוא דווקא היה מהמצליחים. הוא נסע ללמוד באנגליה, עבר שטיפת מוח וחזר כדי לבצע פיגוע נגד השוודים.

אבל הטירוף של אל־ווהאב התנחל גם במוחם של חלק מה"מתקדמים". הסופר השוודי הנינג מנקל פירסם מאמר הצדקות לטרור ב"גרדיאן". הוא האשים את המערב. כמו מנקל, גם שרת החוץ של שוודיה, מרגוט וולסטרום, מצאה הצדקות למבצעי הפיגועים בפריז. כמותם יש רבים. וכל זמן שהמבינים והמצדיקים הללו הם בעלי השפעה ממשית — הסיכוי לדכא את תאי סרטן הטרור שואף לאפס.

כדי להיאבק בטרור יש צורך לטפל בו ביד קשה, מאוד קשה, וצריך להבין שהוא נובע משטיפת מוח ומקנאות, ולא מהדרה או מגזענות. אבל נדמה שההבנה הזו מתקשה להתנחל בלבבות, כך שברצלונה היא עוד ציון דרך. זה לא ייגמר. לא בעתיד הנראה לעין.